ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סרגיי קרן נגד גדעון עזורי :

לפני
כבוד ה שופטת איילת השחר ביטון פרלה

התובע

סרגיי קרן

נגד

הנתבע

גדעון עזורי

פסק דין

לפניי תביעה להשבת סך של 2,000 ששול ם כמקדמה בעסקה לרכישת רכב ולתשלום סכום נוסף, הכולל פיצוי מוסכם בגין ביטול העסקה, הוצאות ועוגמת נפש.
רקע עובדתי:

1. הקשר שבין התובע לנתבע נוצר בעקבות פרסום של הודעה מצד הנתבע באתר יד 2 למכירת רכב מסוג מאזדה 3, שנת 2017, מ.ר. 41-912-55 (להלן: הרכב); התובע השיב להודעה וביום 10.11.17 נפגשו השניים במרכז הירידים וחתמו, בו ביום, על הסכם להעברת הרכב לבעלות התובע בעבור תמורה של 110,000 ₪.
ההסכם שבין הצדדים נשא כותרת 'זכרון דברים-חוזה קניה-מכירה' ובו צוין כי: "המוכר מאשר ומצהיר שהפרטים שמסר הם נכונים ובמידה ויפר הסכם זה או יבצע פעולה לביטול הסכם זה וישלם פיצוי בסך 2,000 ₪ כנ"ל לגבי הרוכש" (להלן: ההסכם).
עוד צוין בהסכם כי: "במידה בבדיקה מתגלה פגם חריג ההסכם מתבטל והמקדמה חוזרת לקונה. במידה והמוכר הסתיר פגם ברכב, ישלם לרוכש 2,000 ₪".
אין חולק כי התובע שילם לנתבע ביום עריכת ההסכם מקדמה בסך של 2,000 ₪. הצדדים אף ערכו מסמך כתוב נוסף ובו ציינו כי: "נכון להיום בתאריך 10.11.18 שולם לגדעון עזורי סכום מקדמה 2000 (אלפיים שקל) ₪ מסכום המוסכם. יתרת תשלום 108,000 (מאה ושמונה אלף שקל) יתקבל ביום מכירה לאחר הבדיקה ביום חמישי 16.11.17".
2. בהסכם הכתוב ובמסמך הנלווה אין התייחסות לעניין 'הבדיקה' מעבר לאמור. בכתבי הטענות ובמהלך הדיון לפניי הובהר כי 'הבדיקה' משמעה בדיקת הרכב; למעשה אין חולק כי הייתה הסכמה בעל פה בין הצדדים כי בטרם תושלם העסקה, הרכב יובא ביום 16.11.17 לבדיקה במוסך ולתוצאותיה יש ביטוי, כאמור, בהסכם הכתוב.
ביום חתימת ההסכם, הצדדים נפרדו וכל צד הלך לדרכו. עוד באותו היום, גבה הר בין השניים והחל ויכוח שהתנהל טלפונית ובהתכתבות בנוגע 'לבדיקה' ולמקום שבו היא תבוצע.
סופם של דברים, שהצדדים לא נפגשו כמוסכם ביום 16.11.17 לבדיקת הרכב, העסקה לא יצאה לפועל ולימים הרכב נמכר לאחר.
טענות הצדדים:

3. לטענת התובע ההסכמה שבעל פה על אודות בדיקת הרכב כללה התחייבות מצד ה נתבע להגיע עם הרכב לבדיקה ביום 16.11.17 למכון בדיקה בחיפה – צומת קריית אתא.
ביום 10.11.17, במהלך נסיעתו של התובע ברכבת, חזרה מהמפגש עם הנתבע, יצר הנתבע עם התובע קשר טלפוני והודיע לו , בניגוד למוסכם- כך לטענת התובע, כי הוא לא מתכוון להגיע לחיפה. לאחר שהתובע קבל על התנערות הנתבע מהמוסכם, הנתבע ביטל את העסקה ובהתאם לבקשתו, כך נטען, התובע שלח לנתבע בהודעה כתובה למכשיר הנייד את פרטי חשבון הבנק שלו, בכדי שהנתבע ישיב לו את המקדמה בסך 2,000 ₪.
לאחר מכן, לטענת התובע, הנתבע שינה את דעתו והודיע כי הוא מוכן להגיע לחיפה ולכל מקום שהתובע יורה לו ואולם התנה זאת בתשלום נוסף בסך של 250 ₪ לכיסוי הוצאות חזרתו לביתו לאחר העברת הרכב לידי התובע.
בכתב התביעה נטען כי למרות פניות חוזרות ונשנות של התובע לקבל חזרה מהנתבע את המקדמה, לא נאות הנתבע לעשות כן.
לפיכך, עתר התובע לחיוב הנתבע להשיב לו סכום המקדמה ששילם בסך 2,000 ₪; סך של 2,000 ₪ שהוא סכום פיצוי המוסכם לפי ההסכם בגין ביטול העסקה; סך של 250 ₪ בעבור שכ"ט עורך דין בגין מכתב התראה שנשלח לנתבע בטרם הוגשה התביעה וסך של 1,500 ₪ בגין מטרד, עוגמת נפש ואובדן ימי עבודה.
4. מנגד, לטענת הנתבע, הרי שהתובע הוא שהפר את ההסכם; נטען כי התובע לא רצה לממש העסקה, זאת לאחר שנחתם ההסכם. לאור ההסכמה שבין הצדדים כי צד המבטל את העסקה חייב בפיצוי לצד שכנגד בסך של 2,000 ₪, הרי שהנתבע זכאי בדין לקזז המקדמה בדמי פיצוי המגיעים לו בשל כך שהתובע הפר את ההסכם.
הנתבע טען כי התובע "זיגזג", מיד לאחר חתימת ההסכם, מבלי להחליט אם הוא רוצה בעסקה או אם רוצה לבטלה. משהחליט התובע , כך נטען, לבטל העסקה ואף ללא הודעה לנתבע הרי שיש לדחות תביעתו.
יוער כי בפתח כתב הגנתו העלה הנתבע טענות באשר לסמכות המקומית ואולם לא מצאתי לעסוק בהן לאחר שהתקיים דיון לפניי לגופו של עניין תוך זניחת הטענה.
המחלוקת שבין הצדדים:

5. המחלוקת שבין הצדדים נסובה על מחלוקת עובדתית – האם ההסכמות המחייבות שבין השניים באשר לבדיקת הרכב כללו התחייבות מצד הנתבע להגיע למוסך הממוקם בחיפה והאם הגעתו של הנתבע למוסך הממוקם בחיפה כללה התחייבות מצד התובע להסיע את הנתבע חזרה לביתו.
לשאלות אלה השלכה על השאלה הטעונה הכרעה באשר למיהות הצד שהפר את ההסכם והכשיל את ביצועו.
דיון והכרעה:

6. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושקלתי כל שהונח לפני החלטתי לקבל התביעה בחלקה.

מצאתי לקבוע כי הוסכם בין הצדדים שבדיקת הרכב תבוצע ביום 16.11.17 באזור חיפה, לאחר שהנתבע יגיע עם הרכב למוסך המוכר לתובע ונמצא בצומת קריית אתא. עוד מצאתי לקבוע כי ההסכמה שהבדיקה תבוצע באזור חיפה היא חלק מתנאיי ההסכם והיא לא כללה הסכמה כי התובע ישיב הנתבע למקום מגוריו.
כאמור, לא הייתה מחלוקת בין הצדדים שהם הסכימו על בדיקת הרכב, הגם שעצם ההסכמה כי הרכב יובא לבדיקה לא ב אה לידי ביטוי באופן ישיר ומפורש בהסכם הכתוב ובמסמך שצורף לו. עוד עולה, מעדותם של הצדדים ומהראיות שהובאו לפניי כי בדיקת הרכב היוותה תנאי להשלמת העסקה (ראה גם ההתכתבות שבין הצדדים שהתקבלה וסומנה נ/1).
עולה כי לאחר שכלול ההסכמות שבין הצדדים, שכללו כאמור הסכמה בעל פה באשר לבדיקת הרכב החל הנתבע במשא ומתן על גבי עסקה שהושלמה בכדי שיוסף תנאי ולפיו התובע ישיבו לביתו לאחר ביצוע הבדיקה והעברת הרכב לחזקתו של התובע.
7. תימוכין לקביעות אלה ניתן למצוא בחליפות ההודעות שבין הצדדים, מיד לאחר המפגש ביניהם וחתימה על ההסכם. חליפות ההודעות(נ/1) - שאומתו אף במהלך הדיון כאשר שני הצדדים מסרו את מכשירי הנייד שלהם ועיינתי בהודעות המצויות בכל אחד מהמכשירים - מלמדות כי הנתבע אישר בכתובים שהוסכם שבדיקת הרכב תהא בחיפה; הנתבע שלח הודעה לתובע ובה ציין: "אני אמרתי שאגיע לבדיקה במקום שאתה רוצה בחיפה עד כאן סיכמנו" ולאחריה הודעה נוספת: "ומחיפה תחזיר אותי הביתה ". בתגובה השיב התובע: "מבחינת ההסכם אין להחזיר המוכר למקום מגוריו. מוכן לקבל המקדמה בסה"כ 2,000 ₪. תודה."
חליפות ההתכתבות שבין הצדדים מלמדת כי התובע דבק בביצוע ההסכם על כל פרטיו. זוהי זכותו ולא מצאתי בהתכתבויות שבין הצדדים, בסיס לטענה כי התובע "זיגזג", כלשון הנתבע, בעמדתו. אדרבה, ניתן ללמוד מההתכתבויות שבין הצדדים, כי התובע היה נכון להיכנע לרצונו של הנתבע ולשלם לנתבע סך של 100 ₪ דמ י הוצאות רכבת ומונית חזרה לביתו; עוד עולה כי התובע אף הסכים מאוחר יותר, בשל דרישת הנתבע , להחזיר הנתבע לביתו ולו בכדי שהעסקה תצא לפועל (ראה נ/1, הודעה מיום 12.11.17, 14:06); או אז, החל הנתבע להדק דרישתו וציין כי על התובע להגיע אליו לבדיקה באזור מגוריו (נ/1, החל מהודעה מיום 12.11.17, 9:11).
8. לצד חליפות ההתכתבות שבין הצדדים, הרושם הבלתי אמצעי מעדויות התובע והנתבע מהווה אף הוא נתבך משמעותי בקביעותיי העובדתיות . מצאתי לתת אמון מלא בעדותו של התובע לפני בהיותה עולה בקנה אחד עם ההתכתבויות שהוצגו לפניי. מעבר לזה, הוצגו לפניי גיליון נוכחות בעבודה של התובע מחודש נובמבר ממנו ניתן ללמוד כי עד ליום 16.11.17 היה נכון התובע לביצוע העסקה – אם יאות הנתבע לקיים התחייבותו ולהגיע לאזור חיפה לביצוע הבדיקה; עוד הציג התובע, מסמך המלמד על ההכנות שביצע לצורך העברת התשלום בעבור הרכב. מעבר לאמור, אני נותנת אמון מלא בעדותו של התובע שהסביר את החשש מהגעה עם שיק בנקאי לאזור מגוריו של הנתבע וכן את החשיבות שמצא בבדיקת הרכב במוסך המוכר לו ולפי בחירתו. התובע ציין כי הוכרמיאל והנתבע גר באזור נתניה, כך שמדובר במוסך שהוא מכיר ואמין עליו, המצוי באמצע הדרך בעבור כל אחד מהצדדים.
מנגד, עדותו של הנתבע ניחנה בחוסר עקביות וכן היא באה בסתירה לחליפות ההתכתבויות שהוא עצמו הגיש כראיה (נ/1). אם בתחילת עדותו לפניי ציין כי "קבענו שנלך למוסך באיזור שלי לבדיקת רכב. מי חלם על הקריות" (עמ' 1, ש' 15-16) וכן " לא מופיע בשום מקום שאני אגיע לבדיקה בחיפה" (עמ' 1, ש' 19) , הרי שבהמשך ובהתאם להתכתבות שבין הצדדים, העיד כי: "הצעתי לו שאני אבוא איתך לכל מוסך שלך. הוא אמר לי יש לי מוסך בכניסה לחיפה. אני אמרתי לך חבל על הבדיקה" (עמ' 2, ש' 15-16).
הנתבע ניסה להשוות להסכמה באשר למקו ם ביצוע הבדיקה מעמד של מחווה מצדו כביטוי של רצון טוב וטוב לב. ניסיון זה א ינו מוצלח ובא בסתירה למשמעויות בדיקת הרכב בעבור התובע . מעבר לזה, עולה כי ההסכמה על מקום ביצוע הבדיקה הייתה חלק מההסכם ולא עניין שנותר להשלמת פרטיו לאחר שכלול ההסכם.
הרושם הבלתי אמצעי שהתקבל מעדותו של הנתבע לפניי עולה בקנה אחד עם הרושם שהתקבל מחליפות ההתכתבות שבין הצדדים ולימד על כך שהנתבע ניסה לשפר את תנאיי ההסכם לאחר שכלולו – עד כדי הפרתו.
9. התנהלותו של הנתבע, שהתנער מההסכמה שבין הצדדים כי בדיקת הרכב תבוצע באזור חיפה, פגעה ברוח העסקה ובמטרת תנאיה עד כדי הכשלתה . אף לאחר שהתובע הסכים, לנוכח דרישת הנתבע כי יושב לביתו, לשאת בעלות הוצאות הנסיעה של הנתבע ואף להחזירו לביתו, הנתבע המשיך להערים קשיים ודרש כי ה תובע יגיע למקום מגורי הנתבע לביצוע הבדיקה. הערמת הקשיים על התובע במימוש זכותו לאחר חתימת ההסכם – היא התנהגות סרת תום לב.
בדומה לחובה, המוסדרת בסעיף 12 ( א) לחוק החוזים ( חלק כללי), תשל"ג – 1973 ( להלן: חוק החוזים), לנהוג בתום לב במסגרת משא ומתן לקראת כריתתו של חוזה, כך סעיף 39 לחוק החוזים ( חלק כללי), קובע את חובתו של צד לחוזה לקיים חיובים הנובעים מהחוזה ולהשתמש בזכויות הנובעות ממנו בדרך מקובלת ובתום-לב.
עקרון תום הלב מורה לבצע כל אחד מחיובי החוזה בדרך ישרה וטובה, מתוך רצון לקיים את כוונת הצדדים.
תום הלב של הצדדים נבחן באמצעות התנהגות כל אחד מהם. התנהגות של צד לחוזה שהיא מתחכמת, מחבלת ומכשילה את הצד שמנגד מעידה על חוסר תום לב. ודוק, עמידה דווקנית על זכות מפורשת ועשיית שימוש בה – אין בה כדי להצביע כשלעצמה על העדר תום לב; מנגד, התנהגות צד לחוזה, שיש בה לבסס מניע של ניסיון לזכות ביתרון שאינו זכאי לו - הרי יש בה כדי להצביע על העדר תום לב ( ראו ג. שלו, דיני חוזים, כרך א' מהדורה שנייה, עמ' 143).
10. הנתבע הפר ההסכם שבין הצדדים ולמעשה לא הגיע ביום 16.11.18 כפי שהתחייב למקום שבו אמורה הייתה להתבצע בדיקת הרכב. בקיום ההסכם נהג הנתבע שלא בתום לב בניסיונו לזכות ביתרון שאינו זכאי לו (החזרתו למקום מגוריו ולאחר מכן ניסיון לשינוי המקום שהוסכם לביצוע הבדיקה). במצב דברים זה, על הנתבע להשיב לתובע סך של 2,000 ₪ שהם דמי המקדמה ששולמו לו. כמו כן, לאור קביעותיי כי הנתבע הפר את ההסכם וגרם לביטולו ובהתאם להסכמות שבין הצדדים, על הנתבע לשלם לתובע את סכום הפיצוי המוסכם בסך של 2,000 ₪.
באשר לעתירת הנתבע לתשלום סך של 250 ₪ בעבור שכ"ט עו"ד ו-1,500 ₪ בעבור מטרד עוגמת נפש ואובדן ימי עבודה מצאתי לקבלה חלקית ולפסוק את הוצאותיו וביטול זמנו בסך של 300 ₪.

סוף דבר

11. אשר על כן וכאמור , אני מחליטה לקבל את התביעה ולחייב את הנתבע לשלם לתובע, סך של 4,000 ש"ח וכן הוצאות בסך של 300 ש"ח.

הסכומים שבפסק הדין ישולמו בתוך 30 ימים, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.

המזכירות מתבקשת לשלוח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, כ"א אב תשע"ח, 02 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: סרגיי קרן
נתבע: גדעון עזורי
שופט :
עורכי דין: