ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יניב רווח נגד המוסד לביטוח לאומי :

05 אוגוסט 2018
לפני:
כבוד השופטת דפנה חסון זכריה

התובע:
יניב רווח
ע"י ב"כ: עו"ד עטיה ועו"ד מגימי

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אשכנזי

החלטה

1. מתמנה בזאת ד"ר דוד אנג'ל לשמש כמומחה רפואי בתביעתו של מר יניב רווח (להלן: "התובע") להכיר בפגיעה בגבו כפגיעה בעבודה.

2. להלן המסמכים המצ"ב:
א. כרטיס רפואי של התובע
ב. תיקו הרפואי של התובע מקופת חולים כללית.

3. פרטי המחלה וממצאיה מפורטים במסמכים הרפואיים ( להלן: "המחלה").

4. אלה העובדות:

א. התובע עובד החל משנת 2000 בדואר ישראל.
ב. בשנים 2000-2008 עבד התובע בתפקיד נהג שליח. במסגרת תפקידו זה, נדרש התובע לבצע פעולות כדלקמן:
1. בשעות הבוקר נדרש התובע לרוקן כ- 40 תיבות דואר אדומות. לשם כך, נדרש התובע לפתוח את התיבות ולשם כך היה עליו להתכופף ולאסוף את דברי הדואר לשק. לאחר הכנסת דברי הדואר לשק, נשא התובע את השקים לרכבו, שחנה במרחק של כ -20 מטרים מתיבת הדואר.
משקלו הממוצע של כל שק דואר בהיותו מלא, היה כ- 30 ק"ג.
פעולת ריקון התיבות ארכה כשעתיים.
2. לאחר שסיים את פעולת ריקון התיבות, העביר התובע את שקי הדואר לבית הדואר. לשם כך הרים ו/או גרר התובע את שקי הדואר.
3. התובע אסף כ- 40 שקי דואר מבית הדואר לרכבו, אותם העמיס מבית הדואר ל"עגלת ג'מבו" ומ"עגלת הג'מבו" לרכבו, ופיזר אותם לתיבות הממסר הירוקות. התובע פתח כל תיבת ממסר והכניס אליה את שקי הדואר (בין שק אחד לשניים), תוך שהוא מבצע פעולת כיפוף של גבו.
לאחר הכנסת שקי הדואר לתיבות הממסר, שב התובע לרכבו ונסע לתיבת הממסר הבאה.
מסלול זה ארך כשעה וחצי עד שעתיים, וכלל כ- 25-30 תיבות ממסר.
משקלו הממוצע של כל שק דואר היה כ- 30 ק"ג.
4. התובע שהה בהפסקת צהריים בין השעות 12:30 עד 15:00 לערך.
5. לאחר מנוחת הצהריים, חזר התובע על מסלול איסוף הדואר מהתיבות, כמתואר בסעיף 2(א) לעיל, בסיבוב רחב יותר שארך כ- 3 שעות עם כמות שקים גדולה יותר.
ג. בשנים 2009-2016 עבד התובע כדוור.
1. במסגרת תפקידו זה נדרש לחלק דברי דואר תוך שהוא נושא על גבו תיק במשקל של כ- 20 ק"ג, כ- 3 שעות ביום.
כשתיק אחד התרוקן הוחלף בתיק אחר במשקל זהה.
2. במסגרת תפקידו כדוור, טיפס התובע במדרגות הבניין בו חילק את הדואר, אל בית הלקוח, מספר פעמים ביום, על מנת למסור דואר רשום.
ד. החל משנת 2016 עובד התובע בתפקיד ממיין דואר. במסגרת תפקידו זה, לא נדרש התובע לשאת משקלים.
ה. ביום 30.11.14 היה התובע מעורב בתאונת דרכים, במסגרתה נחבל בין היתר בצווארו ובגבו התחתון.

5. המומחה מתבקש להשיב לשאלות הבאות:

מהו ליקויו של התובע?
האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל?
גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

6. המומחה מתבקש למסור תשובותיו תוך 30 יום מהיום.
אם מי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.

7. על המומחה ליתן חוות דעת ערוכה כדין, בהתאם לפקודת הראיות [ נוסח חדש], תשל"א – 1971, ובכלל זה לפרט את פרטי השכלתו וניסיונו, ולהצהיר כי ידוע לו שחוות הדעת ניתנת במקום עדות בבית הדין.

8. התיק לעיוני ביום 6.9.18

ניתנה היום, כ"ד אב תשע"ח, (05 אוגוסט 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: יניב רווח
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: