ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יעקב אוליאל נגד המוסד לביטוח לאומי :

23 יולי 2018

לפני:

כבוד השופטת איריס רש
נציג ציבור (עובדים) מר שלמה ליב
נציג ציבור (מעסיקים) מר יצחק שגב

התובע
יעקב אוליאל
ע"י ב"כ: עו"ד בלנגה
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רטר

פסק דין

1. מר יעקב אוליאל (להלן – התובע) הגיש למוסד לביטוח לאומי (להלן – הנתבע או המל"ל או המוסד) ל הכרה במחלת הסוכרת ממנה הוא סובל כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] , התשנ"ה – 1995.
הנתבע דחה את התביעה במכתבו מיום 28.2.2017 בנימוקים כי לא הוכח אירוע תאונתי /אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב העבודה שהביא ו להתפתחות הס וכרת; כי אין קשר בין מחלת הסוכרת לבין תנאי העבודה וכן כי המחלה התפתחה על רקע תחלואתי טבעי שאינו קשר בתנאי העבודה.
כנגד דחייה זו הוגשה התביעה שבפנינו.

2. נציין כי טרם הגשת התביעה שבכותרת, התובע ניהל בבית דין זה הליך קודם להכרה במחלת הסוכרת כפגיעה בעבודה (ב"ל 2844-01-16) שהתנהל בפני כבוד הנשיא, השופט אלכס קוגן. במסגרת אותו הליך ועוד בטרם הגשת הראיות , ביקש ב"כ התובע למחוק את התביעה ללא צו להוצאות בנימוק כי "לאחר קבלת הערכה נוספת ובחינה מחודשת של סיכויי התביעה מוגשת בזאת בקשה למחיקת התביעה ללא צו להוצאות".
לנוכח בקשת התובע, ביום 22.5.2016 התביעה נמחקה ללא צו להוצאות.

בסמוך לאחר מחיקת התביעה בתיק ב"ל 2844-01-16, ביום 20.7.2016 הגיש התובע תביעה חדשה לנתבע שכאמור נדחתה על ידי הנתבע ביום 28.2.2017 והערעור על הדחייה נדון בפנינו בהליך זה.

3. לטענת התובע, הוא לקה בסוכרת בעקבות מכתב מיום 7.4.2008 של הגב' מן, מנהלת הכספים במחוז חיפה וגליל מערבי של קופת חולים כללית ולפיו החברה שבבעלותו, חברת מרפ"ל-מרכז רפואי פרטי לילי בע"מ (להלן – מרפ"ל או החברה) הפרה את ההסכם למול קופת החולים והקופה מצפה מהחברה להחזיר למבוטחיה את הסכום שנגבה מהם ביתר ובניגוד להסכם ההתקשרות שבין הקופה לבין מרפ"ל (המכתב צורף כנספח ת/7 לתצהיר התובע).
עוד טען התובע כי לאחר המכתב של הגב' מן, הופסקה בפועל ההתקשרות של הקופה עם מרפ"ל וסיום ההתקשרות גרמה לו למתח וללחץ נפשי קשה ביותר .
הנתבע, מצידו, טען כי דין התביעה להידחות על הסף, משעה שהתובע אינו מציין אירוע חריג כלשהו. התובע מפרט בכתב התביעה השתלשלות עניינים והתכתבויות החל משנת 2007 עובר לשנת 2008 וללא נקודת זמן מוגדרת. בהתאם להלכה הפסוקה הופעת מחלת הסוכרת על רקע מתח נפשי ממושך בעבודה אינה בגדר "פגיעה בעבודה" ולא ניתן ליישם את תורת המיקרוטראומה במקרה זה. הנתבע הוסיף כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר ממועד האירוע הנטען (2007 או 2008), באופן שאינו מאפשר בירור ראוי של נסיבות העניי ן.

4. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו ונחקר בפנינו בחקירה נגדית. בנוסף, התובע זימן לעדות מטעמו את הגב' נועה מן, מנהלת מחלקת כספים במחוז חיפה וגליל מערבי בקופת חולים כללית, בתקופה הרלוונטית לתביעה וכן את הגב' תמר פניזל, מזכירת מנהלת כרמים בקופת חולים כללית.
הגב' מן והגב' פניזל העידו בפנינו בחקירה ראשית ונגדית.
בתום שמיעת הראיות, ב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל-פה.

ואלו העובדות הרלוונטיות כפי שהן עולות ממכלול הראיות:

5. חברת מרפ"ל היא מוקד רפואי פרטי לילי הפועל בעיר עכו כמוקד רפואי יחיד המשרת את מבוטחי קופות החולים השונות. 70% מהפונים למרפ"ל הינם מבוטחים של קופת חולים כללית.

6. החברה הוקמה בשנת 2004 על ידי התובע שהינו בעל 20% ממניות החברה ביחד עם אחיו שלום אוליאל וד"ר אחמד בדראן המחזיקים כל אחד ב -40% מהמניות.
התובע שימש כמנהל שכיר בחברה ובמסגרת זו היה אחראי על כל הפעילות בחברה ובכלל זה ניהול, אדמיניסטרציה, קשר עם ספקים או לקוחות, פרסום ושיווק החברה, התנהלות מול בנקים, התקשרויות חוזיות, קליטת עובדים, ניהול כספים וכיוצא בזה (סעיף 4 לתצהיר התובע וחקירתו הנגדית בעמ' 11 ש' 23-24 לפרוטוקול).

7. עבודת התובע הייתה תובענית ועמוסה והוא עבד 7 ימים בשבוע לרבות במוצ"ש ובמשך שעות ארוכות (סעיף 5 לתצהיר התובע וחקירתו הנגדית בעמ' 11 ש' 25-31, עמ' 12 ש' 1-2 לפרוטוקול).

8. השנים הראשונות של הקמת העסק ועד שנת 2010 היו שנים קשות ולחוצות לבעלי החברה ובפרט לתובע (עמ' 12 ש' 3-10 לפרוטוקול).

9. בשנת 2005 נחתם הסכם התקשרות בין מרפ"ל לבין קופת חולים כללית ולפיו מבוטחי קופת חולים כללית יהיו רשאים לקבל שירות רפואי לילי מהמוקד של מרפ"ל כנגד תשלום בסך של 75 ₪ בגין הביקור. עוד הוסכם על מתן הרשאה למרפ"ל להפנות מבוטחים לחדר מיון, כך שמבוטח שיופנה על ידי מרפ"ל לחדר מיון יוכל לקבל החזר כספי מהקופה בגין עלות הביקור בחדר המיון וזאת על ידי הצגת ההפניה של מרפ"ל. ההסכם הוארך מידי שנה בשנה ועד לסוף שנת 2009 (עדותה של הגב' מן בעמ' 7 ש' 16-20 לפרוטוקול).

10. בשנת 2008 התגלעו חילוקי דעות בין מרפ"ל לבין קופת חולים כללית, בנוגע לאפשרות של מרפ"ל להעלות באופן חד צדדי את תעריף הביקור במוקד הלילי למבוטחי הקופה, מעבר לתעריף הנקוב בהסכם ההתקשרות.
כפי שעולה מהמכתבים שצורפו לתצהיר התובע (ת/6 – ת/8) בחודש ינואר 2007 מרפ"ל העלתה את תעריף הביקור שהיא גובה ממבוטחי הקופה לסך של 80 ₪ במקום 75 ₪ לביקור ובחודש מרץ 2008 הועלה התעריף ל -100 ₪ לביקור. הודעה על העלאת תעריף הביקור בחודש מרץ 2008 נמסרה לגב' מן במכתב התובע מיום 1.3.2008 (כאמור בסעיף (ה) ל -ת/8). קופת החולים כללית סברה כי מרפ"ל אינה רשאית להעלות את תעריפי הביקור לפי שיקול דעתה וכי מדובר בהפרת הסכם ההתקשרות ולפיכך ביום 7.4.2008 נשלח לתובע מכתב של הגב' מן וכדלקמן:

"הנדון: הפרת הסכם
מכתבכם מיום 31.3.08
מכתבנו מיום 24.3.08

קיבלתי בתדהמה את מכתבך.
אין בחוזה בינינו מחודש 5/05 כל סעיף המאפשר עלית מחירים לפי שקול דעתכם.
יש בהסכם סעיף מפורש המדבר על סכום של 75 ₪ לביקור.
ההסכם הנ"ל חודש ללא כל שינוי בתעריף בחודש מאי 2007.
לפיכך, אנו רואים בהתנהגותכם הפרת הסכם ומצפים שתכבדו את ההסכם עליו אתם חתומים וכי תחזרו לנהוג לפיו.
כמו כן, אנו מצפים שתחזירו למבוטחים שמהם נגבה תעריף בניגוד להסכם את ההפרש לעומת התעריף שבהסכם.
אנו שומרים לעצמנו את הזכות לדרוש פיצוי על הסכומים העודפים ששלמנו למבוטחים שלנו עקב התנהגותכם.

בברכה,
( - )."

כאמור, התובע השיב למכתב זה במכתבו מיום 22.4.2008 (ת/8).

11. למרות חילופי המכתבים בין הצדדים כמפורט לעיל, הסכם ההתקשרות בין מרפ"ל לבין קופת חולים כללית לא בוטל וההתקשרות נמשכה עד לתום תקופת ההסכם בשנת 2009 . יצוין כי טענת התובע בדבר ביטול ההסכם לא הוכחה. התובע לא הציג בפנינו מכתב המודיע על סיום ההתקשרות ומקובלת עלינו עדותה של הגב' מן ולפיה ביטול של הסכם התקשרות על ידי קופת חולים כללית נעשה בכתב וכלשונה (בעמ' 7 ש' 13-22 לפרוטוקול):

"ש. האם נכון שלפי ת/7 הוא הפר את ההסכם?
ת. עפ"י המכתב הזה יש הפרת הסכם, אבל זה שאנו כותבים לו מכתב הפרת הסכם, זה לא אומר שביטלנו איתו את ההסכם.
ההסכם שהיה איתו זה הסכם משנת 2007שהוארך לשנת 2008 ולשנת 2009. כאשר קופ"ח מודיעה לספק על הפסקת הסכם היא לא עושה זאת בעל פה, אנו גוף ציבורי מסודר. אין הסכמים בעל פה ואין הפסקות הסכם בעל פה. הוא לא הציג מסמך שהפסקנו איתו את ההסכם ולא זכור לי שהפסקנו איתו את ההסכם. יכול להיות שההסכם הגיע לסיומו הטבעי ב – 31.12.09. בשום מצב אנחנו לא בי צענו הפסקת הסכם בלי מכתב.
הפסקנו איתו את ההסכם ב – 1/16. היה איתו הסכם נוסף משנת 2012-2016 – מאחר והיו שם הפרות הסכם הודענו לו ב – 7.1.16 על הפסקת ההסכם לאלתר."

עוד יצוין כי גם התובע העיד שלא נמסר לו על סיום ההתקשרות עם קופת חולים כללית וכי לאחר מכתבו מיום 22.4.2008 (ת/8) הוא לא קבל תגובות נוספות מהקופה (סעיפים 9 ו – 11 לתצהיר התובע וחקירתו הנגדית בעמ' 15 ש' 7-13 לפרוטוקול ). יתר על כן, מחקירתו הנגדית של התובע עלה כי לאחר מכתבה של הגב' מן מיום 7.4.2008, ה וא פנה בתוך מספר ימים למר חסן עוואד, מנהל מינהלת כרמים במחוז צפון של קופת חולים כללית, שהבטיח ל יישב את המחלוקת שהתגלעה בינו לבין הגב' מן בנוגע לתעריף הביקור במוקד (עמ' 12 ש' 25-31, עמ' 13 ש' 8-11 לפרוטוקול).

12. מהחומר הרפואי (נ/5) עולה כי כבר בתחילת שנת 2005, התובע אובחן כחולה סוכרת ובחודש ינואר 2007 הוא הופנה להתייעצות עם מומחה בתחום הסוכרת.

דיון והכרעה

13. בהתאם להלכה הפסוקה, לצורך הכרה במחלת הסוכרת כפגיעה בעבודה יש צורך בשלב ראשון להוכיח מבחינה עובדתית כי התרחש "אירוע מיוחד בעבודה, אשר בסמיכות זמנים אליו פרצה או הוחמרה מחלת הסוכרת". כפי שנפסק, גם אם לא נדרשת הוכחתו של אירוע "חריג" בהכרח – נדרש להוכיח התקיימותו של אירוע "מיוחד" קונקרטי, מוגדר ככל הניתן במקום ובזמן, וזאת להבדיל ממתח מתמשך (עב"ל 4662-03-13 כמאל ספדי נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 4.12.14 (להלן - עניין ספדי); עב"ל 21292-06-11 שלום דראב - המוסד לביטוח לאומי, מיום 3.12.12; עב"ל 528/09 וורקו בר קבדה – המוסד לביטוח לאומי, מיום 8.4.10; עב"ל 1214/04 יהודה בן שושן – המוסד לביטוח לאומי, מיום 28.3.05; דב"ע נג/0-228 גד אלזם – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ"ח 25 (1994)).

14. בהתייחס לאופן הבחינה של ה"חריגות" או ה"ייחוד" של האירוע נפסק כי יש לבחון אירוע חריג או מיוחד באופן סובייקטיבי, היינו בעיני המבוטח. אולם, הבחינה הסובייקטיבית הזו נעשית על פי מבחן אובייקטיבי, כך שנדרשת הוכחה של אירוע , שבעיני המבוטח, יכול להיחשב כאירוע חריג או מיוחד (ראו בעב"ל 21292-06-11 שלום דראב - המוסד לביטוח לאומי, מיום 3.12.12 והאסמכתאות שם).

15. נקדים ונאמר כי לא עלה בידי התובע להוכיח קיומו של אירוע מיוחד בסמוך למועד פרוץ מחלת הסוכרת או להחמרתה.
ראשית, התובע לא מיקם את האירוע המיוחד בזמן מוגדר ומגרסתו כלל לא ברור מהו האירוע המיוחד ומועד התרחשותו. כך למשל, בטופס התביעה שהגיש התובע למל"ל ביום 20.7.2016 בסעיף המתייחס לתיאור הפגיעה ציין התובע כי "בחודש מרץ 2008 הודיעה קופת חולים כללית על ביטול הסכם עם מרפ"ל וזה גרם לי משבר קשה ביותר". בכתב התביעה שהוגש בהליך זה, טען התובע כי מכתבה של הגב' מן מיום 7.4.2008 גרם לו לפגיעה אישית וכתוצאה מכך חש מתח, כעס וחוסר אונים שהובילו אותו ללחץ נפשי חריף וקשה ביותר (סעיף 16 לכתב התביעה וסעיף 8 לתצהיר התובע ). בהמשך כתב התביעה , טען התובע כי לאחר חלופי התכתובות בינו לבין קופת חולים כללית הוא הבחין בירידה בכמות הפונים למוקד מקרב מבוטחי הכללית כמו גם בהפסקת הפרסום של מרפ"ל למבוטחי הכללית. התובע ערך בירור מול המוקד הטלפוני שם נמסר לו כי הופסקה ההתקשרות של הקופה עם מרפ"ל. יצוין כי התובע אינו ממקם בזמן מוגדר את אבחנתו לגבי הירידה בכמות הפונים ואת מועד הבירור הטלפוני למול המוקד של קופת חולים כללית. לטענת התובע, הפסקת ההתקשרות עם הכללית גרמה לו לסטרס וללחץ נפשי קשה ביותר, שכן המדובר בהפסד כלכלי קשה. התובע הוסיף כי בתקופה שבסמוך לאחר סיום ההתקשרות הוא החל לחוש ברע, סבל מחולשה, מסחרחורת, יובש בפה והשתנה מרובה ועל כן הוא פנה לקבלת טיפול רפואי ביום 6.5.2008 (סעיפים 20-28 לכתב התביעה). בתצהירו הוסיף התובע כי במשך 6 חודשים לפחות לא הופנו לקוחות של קופת חולים כללית למרפ"ל וכי ההשלכות של הפסקת ההתקשרות הדאיגה אותו .
הנה כי כן, מגרסת התובע לא נהיר האם התובע מייחס את האירוע המיוחד למכתבה של הגב' מן מיום 7.4.2008 או להפסקת ההתקשרות עם קופת חולים כללית, וככל שיש לראות בהפסקת ההתקשרות כאירוע המיוחד, מהו מועד הפסקת ההתקשרות, האם בסמוך למכתבה של הגב' מן או לאחר מספר חודשים (עמ' 16 ש' 8-17 לפרוטוקול) . למותר לציין, כי בין סיום ההתכתבות בין התובע לבין קופת חולים כללית ביום 22.4.2008 לבין פניית התובע לקבלת טיפול רפואי ביום 6.5.2008 עקב תסמיני סוכרת, חלפו שבועיים ימים בלבד, תקופה קצרה ביותר, שספק רב אם באותה תקופה התובע יכל להסיק מסקנות בדבר הפסקת ההתקשרות.
שנית, לא שוכנענו בקיומו של האירוע המיוחד כנטען על ידי התובע. כפי שקבענו בפרק העובדתי בהסתמך על עדויות של הגב' מן ושל התובע, ההסכם ההתקשרות בין מרפ"ל לבין קופת חולים כללית - לא בוטל. בהקשר זה נציין כי בחקירתו הנגדית טען התובע כי יש ברשותו הקלטה של השיחה הטלפונית בינו לבין המוקדן של קופת חולים כללית, שמסר לו כי המוקד במרפ"ל נסגר וכן כי קופת חולים כללית אינה עובדת יותר עם מרפ"ל (עמ' 13 ש' 1 -5 לפרוטוקול). יתרה מזאת, התאם לעדות התובע, לאחר מכתבה של הגב' מן מיום 7.4.2008 (ת/7) הוא פנה בתוך מספר ימים למר עוואד חסן ראש מינהלת כרמים, עמו עמד בקשרי עבודה שוטפים, אשר הרגיע את התובע והבטיח לו לטפל בעניין (עמ' 12 ש' 25-31, עמ' 1-18 לפרוטוקול). מכאן, שלטענת התובע עצמו, מר עוואד הפיג את החשש שהתעורר אצל התובע בעקבות המכתב של הגב' מן (ת/7).
בנוסף, התובע לא הגיש את ההקלטה ואי הגשת הקלטת כמו גם הימנעות מהבאתו לעדות של מר עוואד חסן, מנהל מינהלת כרמים, שלטענת התובע הוא השמיע לו את השיחה המוקלטת ואף פעל מולו לביטול "רוע הגזירה" -פועלת לחובתו.
כך גם, לא הוכח בפנינו כי התובע אכן השיב כספים לקופת חולים כללית בגין גביית יתר ממבוטחיה . מכל מקום, כפי שעולה מעדותה של הגב' מן, שהייתה מהימנה עלינו, בהיותה נטולת כל אינטרס בתביעה, לכל היותר, היה על התובע להחזיר לקופה אלפים בודדים ולא מאות אלפי שקלים כנטען על ידו (עמ' 7 ש'28-32, עמ' 8 ש' 1-2 לפרוטוקול). עדותה של הגב' מן מתיישבת עם מכתב התובע מיום 22.4.2008 (ת/8) ולפיו מרפ"ל החליטה על העלאת התעריף למבוטחי הקופה ל – 100 ₪ ביום 1.3.2008, כך שלפי מכתבה של הגב' מן מיום 7.4.2008, המדובר בגביית יתר בגין חודש אחד בלבד. בגין 2007 המדובר בגביית יתר של 5 ₪ בלבד, כך שבהתחשב בממוצע הפונים למוקד על פי עדותה של הגב' מן, סכום ההשבה הנדרש עמד על כ -11,000 ₪ בלבד .
לכך נוסיף, כי בתביעה שהגיש התובע לנתבע ביום 31.8.2014 (נ/1) , טרם קבלת ייעוץ משפטי, הוא לא ייחס את הפגיעה לאירוע מסוים לרבות לא למכתב של הגב' מן מיום 7.4.2008 או לסיום ההתקשרות בין קופת חולים כללית למרפ"ל . התובע טען כי הפגיעה ארעה בשל לחץ מתמשך בעבודה שהוחמר בשנה האחרונה, היינו בשנת 2014 או בשנת 2013. התובע לא אזכר כלל את האירועים משנת 2008 הנטענים בפנינו. יצוין עוד כי התובע רשם על גבי טופס ה תביעה כי בעיות הבריאות שלו החלו משנת 2005 בגלל לחץ בעבודה. גם בהודעה לחוקר מיום 19.10.2014 (ת/11) טען התובע כי חלה בסוכרת עקב לחץ בעבודה בשלוש השנים האחרונות (בעמ' 2 ש' 23-24 להודעה לחוקר). כאשר התובע עומת בחקירתו הנגדית (בעמ' 14 ש' 22-32 לפרוטוקול) עם הפרטים שמסר בתביעה הראשונה למוסד לביטוח לאומי, הוא התחמק מתשובה וכדלקמן:
"ש. אני מפנה אותך לנ/1. תיאור הפגיעה בסעיף 3. זה נכון?
ת. זה אמת. כתבתי שהתחילו הבעיות בשנת 2005. זו קטנוניות שאתה שואל על כך.
ש. אני אומר לך שלפי התיק הרפואי שלך, כבר בשנת 2006, 2007 גילו לך ערכי סוכר גבוהים והיית בטיפול?
ת. זה שקר. יש דף מחלות שם רואים מתי התחילה המחלה.
ש. נכון שבשנת 2007 ביקשת להיבדק כחולה סכרת?
ת. כי בגלל שפעם נבדקתי אצלי במרפאה והיה לי סוכר גבוה מעל 200, אז..
ש. איזה עוד מחלות היו לך?
ת. לחץ דם יש לי הרבה שנים, יש לי חרדה. שומנים בדם יש לי כל החיים.
ש. למה בסעיף 15 לתצהירך, ציינת כי לפני 2008 לא סבלת משום מחלה?
ת. התכוונתי למחלה משמעותית. הייתי ספורטאי."(ההדגשות שלי א.ר.).
עוד התברר בחקירתו הנגדית של התובע כי לאחר קבלת ייעוץ משפטי, גרסתו הותאמה בדיעבד למצב המשפטי וכדלקמן:
"ש. אני מציג לך את טופס התביעה שהגשת ב -2016. זה כתב היד שלך?
ת. זה הגשתי עם העורך דין. הוא שאל אותי אם היה אירוע מכונן. שאלתי מה זה אירוע מכונן הוא הסביר שמדובר על אירוע שהיה בו לחץ. הוא שאל מתי קיבלתי את הסכרת. אני אפילו לא ידעתי באיזו שנה כי יש לי הרבה שנים את הסכרת. אז ראינו שבשנת 2008 התחילה הסכרת. הוא שאל אם היה משהו מסוים ב -2008 חשבתי ואמרתי שכן. היה מצב שאני עובד עם קופת חולים משנת 2005 ובשנת 2008 הייתה חלופת מכתבים שאני לא עומד בהסכם וביקשו את כל הכסף אחורה בגלל שגבינו יותר ממה שכתוב בהסכם. המצב הזה אומר שאני צריך להחזיר מאות אלפי שקלים לקופת חולים."

וראו גם בהמשך החקירה הנגדית של התובע בעמ' 15 ש' 21-32, עמ' 16 ש' 1-7 לפרוטוקול:
"ש. אתה הגשת כבר תביעה בעבר?
ת. למה?
ש. עוה"ד שלך הגיש עבורך תביעה בעבר?
ת. ב -2016. כשאתה אומר שהגשתי את התביעה לבית הדין, אני אומר שאני לא יודע, זה היה שלא הבנתי את המשמעויות כי אני לא עו"ד ולא ניתן להגיש תביעה סתם. בדקנו והתייעצנו עם רופאים והם אמרו שכן, כנראה בגלל זה עוה"ד שלי הגיש שוב שזה יהיה מדויק יותר כמו שצריך, אני חושב שזה לגיטימי, אני לא מבין במשפטים.
ש. אם אתה אומר שקרה לך משהו ב – 2008 למה חיכית 8 שנים?
ת. המקרה הזה קרה ואחרי חצי שנה הכל הסתדר, הייתי בריא חוץ מהסכרת שגם היא לא הייתה חמורה כמו היום, שאני נרדם וסחרחורות ותרופות חזקות. הרגשתי אז טוב עם הסכרת, אבל היא התחילה ה -2008 וגרמה לי לבעיה מסוימת.
ש. למה בטופס התביעה נ/1 לא ציינת במילה אחת קופ"ח כללית, ביטול הסכם 2008?
ת. אתה חוזר על עצמך, אני לא משפטן ולא יודע מה המל"ל עושה ואמרתי שאני מגיש כרגע תביעה בעקבות העבודה. לדעתי זה אבסורד. כי יש אנשים שיכולים להגיש כעת תביעה בגלל אירוע מכונן. אני יודע, יש לי חברים שאם קרה להם משהו נורא ואחרי שנה קיבלו מחלה וזה יכול להחמיר לאחר מכן, גם אם הגוף התגבר על כך בהתחלה. זה יכול להחמיר גם אחרי 30 שנה סכרת, כי היא סותמת את הורידים והעורקים בכל הגוף ויכולה לגרום לדברים נוספים בגוף."

התובע הפנה לפסיקה בעב"ל 3374-10-11 בתיה הרשקו - המל" ל (ניתן ביום 6.6.2012) (להלן – עניין הרשקו) שם מונה מומחה רפואי לצורך בחינת קשר סיבתי בין אירוע מיוחד משנת 2002 לפרוץ מחלת הסוכרת ממרץ 2003. מעבר לעובדה שפסק הדין בעניין הרשקו ניתן על יסוד הסכמת הצדדים וללא הנמקה, בעניין ספדי בית הדין הארצי לעבודה חזר ועמד על ההלכה ולפיה לא ניתן להכיר במחלת הסוכרת כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה או כתוצאה מתח מתמשך, אלא אם התרחש אירוע מיוחד במהלכו של המתח המתמשך. באותו עניין, נשארה בצריך עיון השאלה האם אירוע מיוחד יכול להמ שך בנסיבות קיצוניות (דוגמת מלחמה) משך מספר שבועות. מקל וחומר בענייננו, משעה שאין מדובר בנסיבות קיצוניות ומשעה שמגרסת התובע קיים קושי למקם את האירוע המיוחד בזמן מוגדר.

16. לנוכח כל האמור לעיל, הגענו לכלל מסקנה שהתובע לא הוכיח קיומו של אירוע מיוחד בעבודה.

17. בנסיבות דנן, לא בלי היסוס, החלטנו שלא לחייב את התובע בהוצאות וזאת כמקובל בתביעות לביטחון סוציאלי.

ניתן היום, י"א אב תשע"ח, (23 יולי 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר יצחק שגב
נציג מעסיקים

איריס רש, שופטת

מר שלמה לייב
נציג עובדים


מעורבים
תובע: יעקב אוליאל
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: