ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אי.סי.אם גרופ בע"מ נגד אוריאל הדריה :

לפני כבוד השופטת הלית סילש

בעניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
ובעניין: אוריאל (ארז) הדריה (עמרם) – החייב

המבקשת:

אי.סי.אם גרופ בע"מ

נגד

המשיבים:

1.אוריאל (ארז) הדריה (עמרם) – החייב.
2. כונס נכסים רשמי תל אביב
3.דוד גולדבלט לוי (נאמן)

החלטה

(בקשה מס' 99)

בפני עתירת המבקשת להשיב לידיה את הסך של 130,000 ₪, אשר הופקדו בתיק פשיטת הרגל של החייב.

הרקע לבקשה:
1. ביום 31.10.2012, הוגשה בקשת החייב למתן צו כינוס והכרזתו כפושט רגל.

2. ביום 27.5.2013 ניתן צו כינוס בעניינו של החייב, ועו"ד דוד גולבלט – לוי, מונה כנאמן לנכסיו (להלן: "הנאמן").

3. בעניינו של החייב הוגשו 33 תביעות חוב, בסך כולל של 24,098,622 ₪.

בהתאם להודעת הנאמן מיום 3.4.2018, לאחר בדיקת 31 תביעות חוב מתוך 33 התביעות שהוגשו, אושר סך של 3,301,545 ₪, מתוכו סך של 531,745 ₪ בדין קדימה.
באשר לשתי תביעות החוב הנוספות, הובהר על ידי הנאמן, כי גם ככל שתאושרנה במלואן, יגיע סך תביעות החוב לס כום כולל של 4,690,551 ₪.
כן הובהר כי ככל שתתקבל בקשת הנאמן לביטול הענקה ביחס לנכס ברחוב ספיר, כמפורט בהמשך, יתבטל גם החוב למס שבח בסך של 539,506 ₪, מתוכו 476,570 ₪ בדין קדימה.
נכון לאותה עת, ההכרעה בחלק מתביעות החוב, טרם הפכה חלוטה.

4. עובר למתן צו הכינוס היה החייב לכאורה קבלן ויזם והיה מעורב בעסקאות מקרקעין בהיקפים לא מבוטלים.

5. הליך פשיטת הרגל התנהל במשך מספר שנים, במהלכן הוגשו ע"י הנאמן מספר בקשות לביטולי הענקה אשר עניינן נכסי מקרקעין ומניות בחברות בהיקפים לא מבוטלים.
בקשות אלו טרם הוכרעו.

6. ביום 2.3.2017, התקיים דיון בעניינו של החייב, במסגרתו, ולאחר דין ודברים, הושגה הסכמה דיונית, לפיה יקבל החייב הפטר מותנה בגין חובותיו ברי התביעה אשר נוצרו קודם למתן צו הכינוס , כנגד עמידתו במספר תנאים, ובין היתר, כמפורט להלן:
6.1. הפקדת סך של 130,000 ₪ לקופת הכינוס בתוך 45 ימים ממועד אישור ההסדר .
6.2. הצהרת החייב לפיה, כל סכום שיתקבל, ככל שיתקבל, כתוצאה מניהול ההליכים בתיק, לרבות הבקשות לביטולי הענקה, יועבר לקופת הכינוס, תוך ויתור מלא וסופי של החייב על כספים אלה;
6.3. הסכמתו המפורשת של החייב כי מקום בו יתברר, במסגרת הדיון הבקשות לביטולי הענקה, כי הוא פעל בחוסר תום לב מהותי, לא יהא במתן ההפטר המותנה כדי למנוע את ביטולו של ההפטר, תוך שהכספים אשר הועברו לקופת הכינוס, עד לאותה עת, יוותרו בקופה לטובת ההליך והנושים, בכפוף לסדרי הנשייה ולהוראות הדין.
6.4. כן הוסכם כי הנאמן יפעל במקביל, לצורך קבלת חוות דעת, באמצעות המומחה, אשר מונה על ידי בית המשפט ביחס לחלק מהבקשות לביטולי הענקה.

7. ביום 24.5.2017, לאחר שהמתווה המוצע הועבר לידיעת כלל הנושים ולא התקבלה התנגדות כלשהי, הודיע הנאמן כי ניתן לקדם את המתווה, ובהתאם, ניתנה החלטה ביום 1.6.2017 במסגרתה ניתן תוקף להסכמות הצדדים.

8. ביום 17.7.2017, הופקד בקופתו של החייב אצל כונס הנכסים הרשמי הסך של 130,000 ₪, כאשר נטען כי סכום זה הופקד על ידי המבקשת.

מספר ימים לאחר מכן, הוגשה על ידי הנאמן בקשה (אשר הייתה בשלב הראשון חסויה), למתן צווי חיפוש ותפיסה, כמו גם צווים למניעת דיספוזיציה המתייחסים לחייב, בת זוגו הגב' שמר, וחברת מג'יק לוג'יק בע"מ.
כל זאת, בטענה כי החייב מפעיל חברת בנייה גדולה (היא חב' מג' יק לוג'יק בע"מ), תוך העסקת עשרות עובדים זרים, וזאת מבלי שידווח על כך. (להלן: " הבקשה בעניין מג'יק לוג'יק")

9. ביום 9.8.2017, הוגשה על ידי המבקשת הבקשה נשוא החלט תי זו, להשבת הסכום של 130,000 ₪ אשר הופקד ה על ידה לקופת הכינוס, עבור החייב .

נימוקי הבקשה:

10. לטענת המבקשת, הסכמתה לביצוע הפקדת הסך של 130,000 ₪, מקורה בהבנתה כי הפקדה זו תביא למתן הפטר לחייב, בעקבותיו יוכל לשוב ולעסוק בתחום הבנייה, ומשכך להשיב לידיה את אותו סכום על דרך של שיתוף פעולה ועבודה במיזמי בנייה שונים .

עוד נטען כי העברת הכספים נעשתה, נוכח הצהרת הנאמן בדיון אשר התקיים ביום 2.3.17, לפיה אין לו התנגדות למתן הפטר כנגד הפקדת הסכום האמור.

11. ואולם, בניגוד להסכמות, הוגשה על ידי הנאמן ביום 23.7.2017 הבקשה בעניין מג'יק לוג'יק ממנה עולה כי אין ולא הייתה לנאמן או לכנ"ר כל כוונה לפעול לצורך קידום מתן ההפטר לחייב.

12. לטענת המבקשת, הנאמן והכנ"ר ידעו, מבעוד מועד, ועוד טרם העברת הכספים לקופת הכינוס כי מתנהלת חקירה סמויה בעניינו של החייב אשר יכול ותמנע מתן ההפטר.

על אף ידיעה זו, הם אישרו לב"כ החייב אשר שוחחה עמם, להעביר את הכספים, תוך הצגת מצגי שווא על פיהם ההליך מתנהל כסדרו.

13. לטענת המבקשת, ככל והייתה מודעת לנתונים, לא הייתה מעבירה את הסך של 130,000 ₪ לקופת הכינוס, ומשכך יש להורות על השבתו של אותו סכום לידיה.

עמדת החייב:

14. החייב הצטרף לטענות המבקשת. לשיטתו, הנאמן התנהל בחוסר תום לב, ואין לאפשר לו לאחוז בחבל משני קצותיו, אלא כי על הנאמן לבחור בין מתן הפטר לחייב, תוך הותרת הכספים בקופת הכינוס, או ביטול ההפטר המותנה תוך השבת הכספים למבקשת.

החייב הוסיף וטען כי יש לראות את הכספים אשר הופקדו ככספים בדין קדימה, שכן הם הופקדו במטרה לשמש לתשלום הוצאות קופת פשיטת הרגל, ולכן המבקשת רשאית לדרוש את השבתם, נוכח ההתנהלות חסרת תום הלב וההטעיה שננקטה כלפיה.

15. במסגרת סיכומיו חזר החייב על טענותיו, ואף ביקש להדגיש כי לשיטתו לא הרים הנאמן את הנטל להוכיח כי ההסכם בינו לבין המבקשת אינו תואם את ההתקשרות בפועל בין הצדדים.
עוד נמצאו בסיכומי החייב, אשר הוגשו באיחור, טענות חדשות.
בין היתר, טען החייב כי מקום בו ההפטר המיוחד לא התקבל, והתנאי המתלה לא התקיים, עקב אי יכולתו של המבקש לעסוק כקבלן רשום, יש לראות את ההסכם כמבוטל, ובהתאם להוראות דיני החוזים, קמה למבקשת הזכות להשבה.

לטענת החייב רבים הם המקרים בהם מתברר כי חייבים המצויים בהליכי פשיטת רגל יצרו חוב חדש, ובמקרים מעין אלו נמצא סעד מתאים על דרך של הסרת אותו חוב.
לשיטת החייב, מעמדה של המבקשת בבקשה זו נובע מהיותה נושה של החייב בגין חוב חדש, אשר נוצר במהלך הליך פשיטת הרגל, ומקום בו ניתן לאתרו בפשטות, יש להורות על השבתו.

16. החייב ביקש להדגיש כי עומדת למבקשת זכות ההשבה בשל ביטולו של ההסכם, וכי באי השבת הכספים יהא כדי לפגוע בזכויות הצד השלישי אשר נתנה תמורה בתום לב ותפגע יכולתו העתידית של החייב לשקם את חייו הכלכליים.

עמדת הנאמן:

17. הנאמן ביקש להעלות טענה מקדמית על פיה אין למבקשת מעמד בתיק המאפשר לה לדרוש השבת הכספים, הגם כי שמורות לה טענותיה במערך יחסיה מול החייב.

18. הוסיף המבקש וטען כי בניגוד לנקוב בבקשה, המבקשת הינה חברה העוסקת בניכיון שיקים, ולא ביזמות נדל"ן, וזוהי הסיבה שהחייב פנה אליה, לצורך העברת הכספי ם באמצעותה, כעין "כלי מעבר".

19. לשיטת הנאמן, בנסיבות המקרה, אין מקום להשיב לידי המבקשת את הכספים.

20. הכנ"ר הצטרף לעמדת הנאמן ואף שנה וחזר אחר הטענות הנקובות בתשובתו.

תשובת המבקשת:

21. בתשובה טענה המבקשת כי מקום בו הועברו הכספים על ידה, תוך הסתמכות על מסמכים והחלטות של בית המשפט , התכתבויות בין ב"כ החייב לנאמן, וכן - וכן עמדת הנאמן ואישורו בכתב כי כנגד הפקדת הסך של 130,000 ₪ הוא יסכים למתן ההפטר , עומדת לה זכות העתירה לבית המשפט להשבתם של אותם כספים. המבקשת שבה והדגישה כי אלמלא הוצגו בפניה החלטות בית המשפט, לא הייתה מתקשרת בהסכם עם החייב, ולא הייתה מעבירה סכום כלשהו, לתיק פשיטת הרגל.
מקום בו הנאמן והכנ"ר ידעו על החקירה הסמויה אשר בגינה לא הייתה להם כוונה להיעתר לבקשת ההפטר, היה עליהם להימנע ממתן הוראות להפקדת הסכום האמור, תוך הצגת מצגי שווא לפיהם העניינים מתנהלים כסדרם. התנהלותם השונה, מנוגדת לחובת תום הלב, החלה עליהם, ביתר שאת, מקום בו הם משמשים כקצין בית המשפט וכזרועה הארוכה של מ"י.

22. לשיטת המבקשת מדובר בהסכם עם תנאי מתלה, אשר אושר על ידי בית המשפט, ובמסגרתו נקבע כי כנגד הפקדת הסכום האמור יינתן לחייב הפטר והוא יוכל לשוב ולעסוק בתחום עיסוקו.

23. בדיעבד התברר כי על אף שההסדר התקיים, ועוד בטרם הועברו הכספים, פעל הנאמן לאיון ההסדר וניהל חקירה סמויה, ביודעו כי הוא אינו מתכוון לקיים את ההסדר ותוך שהוא גורם להטעיית המבקשת.

24. הוסיפה המבקשת וטענה כי אין מקום להפוך כעת את אותו סכום אשר היה מיועד למטרה מוגדרת, ל"חוב" רגיל של החייב כלפי המבקשת, אלא כי קיימת לה עדיפות בקבלת החזר של הכספים, על פני כל נושה אחר, נוכח העובדה כי הם הועברו על ידה לקופ ת פשיטת הרגל לצורך מטרה ספציפית.

25. המבקשת הוסיפה וטענה כי העובדה שהיא עוסקת, בין היתר, בניכיון שיקים, אינה מונעת ממנה לנהל פעילויות נוספות ולהתקשר בהסכמים אשר מטרתם לקדם את נכסיה.

כן הבהירה המבקשת כי היא פעילה בתחום הנדל"ן, בדיוק בתחום בו היא ביקשה לנצל את הידע והניסיון של החייב, ובימים אלה היא שוקדת על תכניות בנייה והעלאת ערך של חלק מנכסיה.

26. עוד טענה המבקשת, כי הסכום שהועבר, נרשם בספרי החברה כהלוואה חברית, ללא עמלות או ריביות כלשהן, בהתאם להסכם שנערך בין הצדדים.

הדיון בבקשה:

27. ביום 14.3.2018, התקיים בפני דיון בבקשה.
במסגרת הדיון, נחקרו גב' עדן אטדגי גואטה (להלן: "גב' אטדגי" ), המשמשת כמנהלת החברה – המבקשת וכן החייב.

28. בהמשך הוגשו סיכומי הצדדים.
דיון והכרעה:

29. לאחר שחזרתי ועיינתי בבקשה, בתגובות ובתשובה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. טעמי להלן;

הצדדים להליך והצדדים להסדר החוזי

30. המבקשת אינה צד ישיר להליך פשיטת הרגל. היא אינה נושה של החייב בגין חוב בר תביעה בהליך פשיטת הרגל , ואינה בעלת התפקיד.

המבקשת לא נכחה בדיון במסגרתו הגיעו הנאמן והחייב להסכמה באשר למתן ההפטר המותנה, כנגד התקיימם של תנאים שונים, לרבות הפקדת סך של 130,000 ₪ בקופת הכינוס, ולא התבקשה עמדתה קודם שניתן תוקף להסכמות הצדדים.

מדובר למעשה בצד שלישי אשר העמיד לרשות החייב את הסכום הנקוב, לצורך הפקדתו בקופת הכינוס.

העובדה כי יכול והמבקשת הינה נושה של החייב בגין חוב חדש של החייב כלפיה, אינה הופכת אותה ל"נושה" בהליך פשיטת הרגל, עת כי בהתאם להוראות הדין נושים הינם אלו המחזיקים בחוב בר תביעה אשר נוצר קודם למתן צו הכינוס.

31. זאת ועוד, גם מקום בו תתקבל גרסתה של המבקשת על פיה קיים בינה לבין החייב הסכם על פיו יבצע החייב עבודות שונות בתחום הנדל"ן כנגד וכתמורה להפקדת אותו סכום בקופת הכינוס - מדובר בהסדר חוזי המתקיים במערך היחסים אשר בין החייב למבקשת, בלבד , ואין כונס הנכסים הרשמי או הנאמן, כפופים להוראותיו.

32. מעשית, עותרת המבקשת לראות את ההסכמות אשר אליהן הגיעו החייב והנאמן במסגרת הליך פשיטת הרגל, ואת ההסכמות החוזיות בינה לבין החייב, כמקשה אחת.
לא מצאתי כי מתקיימים הטעמים בדין לעשות כן.

מדובר בשתי מערכות חוזיות, נפרדות, כאשר במסגרת כל אחת מהן, נטל החייב על עצמו התחייבויות שונות.
העובדה כי התקשרות החייב עם המבקשת יכול ונעשתה אך על רקע הצורך בהפקדת סכום זה או אחר במסגרת תיק פשיטת הרגל, אינה הופכת את המבקשת ואת ה נאמן לצדדים לאותה מערכת יחסים חוזית.
ויודגש, שמורות למבקשת כל טענותיה כלפי החייב, לרבות לעניין קיום חיוביו כלפיה מכוח אותו הסכם, אם וככל וקיימות. יחד עם זאת, אין בכך כדי להקים למבקשת עילה חוזית כלפי הכנ"ר או הנאמן.

אני ערה לטענות החייב בדבר זכותה של המבקשת להשבה. אלא כי השאלה אינה אך עצם קיומה של זכות להשבה, אלא שאלת הגורם החב באותה השבה.

זה המקום לציין כי אני ערה לטענות המבקשת באשר למצגי הנאמן כלפיה בסמוך למועד הפקדת הכספים, וההתייחסות לכך, תינתן בהמשך החלטתי זו.
עם זאת, ניתן להקדים ולציין כי אין באותם מצגים, כדי לייצר לקשור, משפטית , בין שתי התחייבויות יו החוזיות השונות של החייב, ולכל היותר יש מקום לבחון האם יש לראות במצגים אלו, ככל שהוצגו למבקשת עצמה , כאלו המקימים התחייבות חדשה של הנאמן/כנ"ר כלפי המבקשת.

33. המבקשת הוסיפה וטענה כי הסתמכה על מסמכים שונים המצויים בתיק פשיטת הרגל, רבות פרוטוקול בית המשפט מיום 2.3.2017, על פיו כנגד הפקדת הסך של 130,000 ₪, יינתן לחייב הפטר מותנה.

לעניין זה יש להשיב שלושה:

למעט פרוטוקול הדיון מחודש מרץ 2017, לא הובהר עד למועד כתיבת שורות אלו, על אלו מסמכים מתוך תיק פשיטת הרגל הסתמכה המבקשת לצורך קבלת ההחלטה בדבר העברת הכספים עבור החייב לקופת הכינוס.
עיון בתיק בית המשפט מלמד (גם כיום) על קיומן של סימני שאלה לא מעטים בכל הנוגע להליך פשיטת הרגל של החייב, ומשכך ניתן היה לצפות כי תובהר סוגית ההסתמכות.

ככל ועסקינן בפרוטוקול הדיון בלבד, וכפי שצוין לעיל, ההסכמה הנקובה בו הינה במערך היחסים אשר בין בעל התפקיד והחייב, וזאת תוך מתן הדעת לכלל הגורמים המעורבים בהליך פשיטת הרגל (לרבות הנושים) , כאשר המבקשת אינה אחד מאלו.

מעל כל אלו - דווקא עיון באותו פרוטוקול דיון ובהסכמות הדיוניות הנקובות בו מלמד כי אין המדובר בתיק "רגיל" במסגרתו נקבע כי יינתן לחייב הפטר חלוט כנגד הפקדת סכום מוגדר, אלא כי הצדדים הוסיפו והסכימו כי ההפטר יהא מותנה וכפוף להתקיימם של תנאים נוספים, לרבות אפשרות ביטולו של ההפטר מקום בו הראיות ילמדו כי החייב פעל בחוסר תום לב מהותי.

34. בנסיבות אלו , בהינתן הסכמת הצדדים על פיה יכול וההפטר יבוטל במקרה בו יתגלה חוסר תום לב מהותי של החייב, וכי במקרה כאמור יוותר הסך של 130,000 ₪ בקופת הכינוס, לא יכולה הייתה להיות למבקשת צפייה סבירה לקיומה של וודאות באשר למתן ההפטר לחייב או לחילופין, ככל שניתן, להותרתו על כנו.

לצורך השלמת התמונה יובהר כי בכל הנוגע לבקשות לביטול הענקה מדובר במספר לא מבוטל של בקשות המתייחסות לנכסים שונים (מקרקעין ומניות), כאשר התמונה העובדתית ביחס לאלו טרם הובהרה, וממילא ההכרעה בבקשות טרם התקבלה.

אפילו חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט המתייחסת לחלק מאותן בקשות, הומצאה לצדדים רק לאחר שהמבקשת כבר העבירה את הכספים נשוא הבקשה.

35. בנסיבות אלו, הטענות בדבר הסתמכות על ההסכמה הדיונית על פיה יינתן לחייב הפטר בגין חובותיו וזאת כנגד הפקדה של המבקשת את הסך של 130,000 ₪ בקופת הכינוס עבור החייב, אינה סבירה.

התקשרות המבקשת בהסכם עם החייב

36. כאמור, המבקשת טענה לקיומו של הסכם בכתב במסגרתו הוסכם כי החייב ישיב למבקשת את הסכום שיופקד על ידה בקופת הכינוס (בסך של 130,000 ₪), על דרך ביצוע עבודות בנייה כקבלן רשום, מפקח ומנהל עבודה.
לשיטת המבקשת, היא הסתמכה על מצגים על פיהם יינתן לחייב הפטר בגין חובותיו, שאז יוכל לבצע עבודתו עבורה.
לבקשה להשבת הכספים, צירפה המבקשת את העתק ההסכם בין הצדדים מיום 16.7.2017 (להלן: " הסכם הקבלנות").

37. הנאמן מאידך טען כי אין המדובר אלא בהסכם אשר נוצר לצורך הגשתה של בקשה זו, ובעקבות טענות כונס הנכסים הרשמי כלפי החייב בכל הנוגע לניהולה של חב' מג'יק לוג'יק בע"מ. לשיטת הנאמן , המבקשת הינה חב' העוסקת בניכיון שיקים, ויש לבחון את עניינה כפי שהיה נבחן כל מקרה של קבלת הלוואה ממוסד פיננסי או צד שלישי.

38. אקדים ואציין בשנית כי הסתמכותה של המבקשת על התחייבויות החייב כלפיה, היא במערך היחסים אשר בינה לבין החייב בלבד , ולהסתמכותה על מתן ההפטר –לא היה בנסיבותיו של תיק זה מקום.
39. בנוסף, לא מצאתי לאמץ את גרסתה העובדתית של המבקשת באשר לנסיבות חתימתו של הסכם הקבלנות, כמו גם היקפו, וזאת מהטעמים אשר יפורטו להלן;

40. הסכם הקבלנות הוא הסכם בן עמוד בודד, כללי מאוד בהיקפו ודל בתוכנו עד כדי חוסר סבירות.
לא ניתן להבין מתוכו מה יהא היקף השירות אשר יינתן על ידי החייב, לאיזה שטח מקרקעין בדיוק הוא מתייחס (למעט התייחסות למגרשים בגבעת אולגה), איזה פרק זמן יידרש לצורך מתן השירותים, ומתי ייראו את החייב כמי שעמד בחיוביו החוזיים.

41. חיובים או נתונים בסיסיים אשר ניתן היה לצפות כי יופיעו בהסכם קבלנות, כגון בטחונות, קיומם של היתרים, התאמת מפרט לתכנית, לוחות זמנים וסנקציות על אי עמידה בלוחות זמנים, אינם נזכרים כלל במסמך שהוגש לתיק בית המשפט.
להסכם גם לא צורפו תכניות, היתרים, מפרטים או כל מסמך נלווה אחר.
כל זאת, עת כי מדובר בחייב המתמצה בתחום הבניין ואין לו זו ההתקשרות הראשונה.

42. כך לדוגמא נרשם במסגרת החוזה כי החייב יבצע עבודות כקבלן רשום, מפקח, ומנהל עבודה. מדובר בשלוש פונקציות שונות, אשר הגם שיש ביניהן ממשק, הן שונות במהותן. לא ברור היה מגוף ההסכם, מה יהא היקף השירותים אשר יינתנו על ידי החייב תחת כל אחד מ"כובעים" אלו.

מנהלת המבקשת, הגב' אטדגי נשאלה במסגרת חקירתה הנגדית שאלות בדבר היקף ומהות השירות אותו אמור היה החייב לספק.
מתוך תשובותיה עלה כי היא אינה יודעת כלל להגדיר את אותו שירות היקפו או מהותו.

הגב' אטדגי לא ידעה לציין האם התפקיד אותו אמור היה החייב לבצע עבור המבקשת הוא תפקיד של קבלן או מפקח (ראה עמוד 127 שורות 26-32 לפרוטוקול הדיון); לא יכלה לציין או להעריך את העלויות הכרוכות בהעסקתו של קבלן/ מפקח בפרויקט (עמוד 127 שורות 24-25 לפרוטוקול הדיון; עמוד 127 שורה 33 – עמוד 128 שורה2 לפרוטוקול הדיון) ו לא ידעה מהו פרק הזמן במהלכו אמורה הייתה הבנייה להתבצע (עמוד 133 שורות 2-3 לפרוטוקול הדיון).

43. בהסכם הקבלנות עצמו אין כל התייחסות ללוחות זמנים לביצוע , למעט העובדה כי החייב יחל בביצוע עבודתו כנגד קבלת ההפטר.

44. כל זאת, שעה שאין מדובר בצדדים אשר שיתפו פעולה במסגרת פרויקטים קודמים, אלא כי לשיטת החייב עצמו הוא הכיר את נציגי המבקשת מספר חודשים קודם למועד בו הועברו הכספים לקופת הכינוס. (לעניין זה ראה עמוד 129 שורות 3-4 לפרוטוקול).

בשולי סוגיה זו אציין כי דווקא נוכח דלות הפרטים והמידע, העובדה כי הצדדים מצאו לציין במסגרת הסכם הקבלנות, במפורש, את מספרו של הליך פשיטת הרגל של החייב, מעוררת תהייה.

45. על התצהיר אשר נלווה לבקשה, חתם מר יהושע אטדטי ז"ל. למרבית הצער מר אטדגי ז"ל הלך לעולמו קודם הדיון בבקשה זו. נוכח כך, חלף תצהירו של המנוח, התייצבה בתו - הגב' עדן אטדגי, המשמשת כיום כמנהלת המבקשת.

46. חקירתה של הגב' אטדגי העלתה כי אינה יכולה להבהיר או לבאר את פרטי ההתקשרות, וממילא נמצאו פערים של ממש בין עדותה לבין עדותו של החייב כמו גם בין העדויות לבין תוכנו של הסכם הקבלנות וכתבי הטענות .

נתתי דעתי לעובדה המקדמית על פיה יכול והחוסר במידע של הגב' אטדגי נובע מהעובדה כי החייב בא בדברים עם אביה המנוח ז"ל, קודם פטירתו.
ואולם, הייתה זו הגב' אטדגי עצמה אשר ציינה במסגרת חקירתה כי היא מכירה את החייב מהיום הראשון בו התייצב בבית העסק, וכי נכחה בעת חתימתו של הסכם הקבלנות . (לעניין זה ראה עמוד 127 שורות 12-19 לפרוטוקול הדיון).

47. מהסכם הקבלנות עולה כי כנגד מתן ההפטר (אשר הסכום בגינו הופקד בחודש יולי 2017), יחל החייב באופן מיידי במתן השירותים למבקשת. ואולם, במסגרתה חקירתה הנגדית של הגב' אטדגי התברר כי נכון למועד הדיון, המבקשת אינה מעורבת בשום פרויקט של בנייה (ראה עמוד 127 שורות 20-23 לפרוטוקול הדיון).

עוד הובהר כי אין בכוונת המבקשת להמשיך ולעסוק בתחום הנדל"ן או לפעול למימוש של פרויקט בניה בזמן הקרוב. ( לעניין זה ראה עמוד 128 שורות 12-17 לפרוטוקול הדיון).
כל זאת, בניגוד לטענות המבקשת כפי שבאו לידי ביטוי במסגרת התגובה לתשובת הנאמן (ראה סעיף 12 לתגובה) .

48. בנסיבות אלה לא ברור מדוע, לא פנתה המבקשת אל החייב בבקשה לביטול ההסכם ולהשבת הסכום ששולם על ידה. משנשאלה על כך מנהלת המבקשת היא השיבה כי בהתאם להסכם, היא אינה יכולה לדרוש מהחייב להשיב מיידית את הכסף, וממילא המבקשת עדיין לא יודעת אם תבנה או לא ואם תזדקק לשירותיו של החייב (ראה עמוד 128 שורות 18-22)

49. מחקירתו הנגדית של החייב עלתה תמונה עובדתית שונה.
לשיטת החייב כל תפקידו התמצה בפיקוח על הבנייה, ו חתימה על המסמכים השונים כקבלן רשום, אך זאת מבלי לשמש כקבלן בפועל.

טענות אלו של החייב אינן עומדות בקנה אחד עם נוסחו של הסכם הקבלנות עצמו בו נקבע בין היתר כדלהלן:

"לאחר קבלת ההפטר מתחייב אוריאל לבצע עבודות עבור אי סי אם כקבלן רשום מפקח ומנהל עבודה באתר "קסרית"..." (סעיף 2 להסכם)

ובהמשך:
"... אוראל יהיה, הקבלן הרשום שיבנה את שתי הקוטג'ים על המגרשים הנ"ל ויפקח כמנהל עבודה הרשום במשרד העבודה על האתר הנ"ל כולל אחראי בטיחות וכל מה שקשור לבניה הנ"ל עד לסיומה" (ראה סעיף 3 להסכם).
(ההדגשות אינן במקור ה.ס.)

דהיינו, קיים פער מהותי בין הנקוב בהסכם הקבלנות לבין גרסתו של החייב באשר להיקף השירותים אשר יינתנו על ידו.

50. בהמשך חקירתו מצאתי קושי של ממש להבין את תשובות החייב לשאלות אותן נשאל באשר למהות ותוכן השירותים שהוצעו על ידו בתמורה להפקדת הסכום של 130,000 ₪.

כך לדוגמא טען החייב:
"... הוא רצה שאני אפקח לו, אחתום בעירייה ואביא לו צוותים. ברור שמכח זה אני בונה. מפקח שלוקח על עצמו פרויקט, הוא אחר כך מציג את הפרויקט הזה כאילו הוא בנה אותו..." (ראה עמוד 129 שורות 31-33 לפרוטוקול הדיון).

ובהמשך:

"... אני באמת בונה. זה שאני מפקח ואני מביא לו קבוצות ואני חותם לו - אני באמת בונה אך אני לא הקבלן. אני יכול להגיד שאני הקבלן זה לא מפריע לי אם יש לי הפטר. אני לא הקבלן. זה הסיכום שסיכמתי איתו. אם אני מביא את הכל, מסדר לו הכל והוא לא מגיע לשטח כי אני מסדר לו הכל וחוסך לו כסף אפשר להסתכל על זה כאילו אני בונה..."
(עמוד 130 שורות 24-28 לפרוטוקול הדיון).

51. מעדותו של החייב עלה כי לשיטתו שירותיו אמורים היו להינתן ביחס לבנייתם של 2 קוטג'ים (ראה עמוד 129 שורות 12-15 לפרוטוקול הדיון).

ואולם, עיון בהסכם מלמד כי שירותיו של החייב א מורים היו להינתן במסגרת שני פרויקטים. האחד, על דרך של ביצוע עבודות כקבלן רשום/מפקח ומנהל עבודה באתר קיסרית (סעיף 2 להסכם) והאחר , בנוסף, של פיקוח על בנייתם של שני קוטג'ים נוספים, וזאת ללא תשלום (סעיף 5 להסכם).

52. כל סוגיית קיומו/העדרו של היתר בנייה או היקפו של אותו היתר, נותרה לא ברורה, תוך שנמצאו סתירות בין עדותה של הגב' אטדגי לבין עדות החייב.

הגב' אטדגי טענה בעדותה כי היא בטוחה כי התקבל היתר בניה המתייחס למקרקעין נשוא ההסכם. (לעניין זה ראה עמוד 128 שורות 4-9 לפרוטוקול הדיון ).

מאידך, לשיטת החייב , טרם התקבל היתר בניה, אלא התנהלו הליכים לקבלתו, תוך שהחייב היה זה אשר אמור היה לחתום על הבקשות ל היתר, אשר בסופו של דבר לא נחתמו.
(לעניין זה ראה ראה עמוד 129 שורות 9-11 ועמוד 132 שורות 3-7 לפרוטוקול הדיון).

מקום בו קיימת מחלוקת עובדתית בסוגיה כה מהותית לעניין קיומו של היתר המהווה תנאי בלעדיו אין למתן שירותי הבנייה, לא ברור כיצד ניתן לראות בהסכם זה כהסכם אשר יש לאמצו על פי תוכנו.

זה המקום לציין כי אני ערה לטענות החייב במסגרת סיכומיו על פיהן החובה בהמצאת היתרי הבנייה קמה אך בכפוף להתקיים התנאי המתלה של קבלת ההפטר. מעבר לעובדה כי טענה זו לא נטענה מלכתחילה, לא מצאתי כי יש בה ממש לגופה.
המימוש והשימוש בהיתר יכול ונדרשו רק בכפוף לקבלת ההפטר. עם זאת לצורך הגדרת היקף השירותים שיינתנו על ידי החייב, בין אם כקבלן רשום ובין אם כמפקח, ניתן היה לצפות, כל הפחות, כי שני הצדדים ידעו באיזה פרויקט מדובר.

53. עוד נמצא לתהות מדוע תבחר המבקשת במסגרת סיכומיה לעתור לסעד חלופי של מתן הפטר מותנה לחייב, חלף השבת הכספים, וזאת מקום בו העידה מנהלת המבקשת כי אין בכוונתה לפעול למימוש הליכי הבנייה על המקרקעין שבבעלותה. (סעיף ב' למבוא לסיכומים).

54. מקום בו אישרה המבקשת עצמה במסגרת תגובתה לתשובת הנאמן כי עיקר פעילותה אינו בתחום יזמות נדל"ן, אלא ניכיון שיקים, דהיינו פעילות פיננסית;
מקום בו נמצאו סתירות מהותיות בין עדויות נציגת המבקשת לזו של החייב;
מקום בו נמצא כי רב הנעלם על הגלוי לעניין היקף השירות והתחייבויות החייב כלפי המבקשת במסגרת הסכם הקבלנות.
בהינתן כל אלה, לא מצאתי לאמץ את גרסת המבקשת על פיה מדובר בהסכם למתן שירותים קבלניים ולא באירוע של מתן שירותים פיננסיים על ידי גוף העוסק בתחום .
(כל זאת עוד קודם שאדרש לעצם זכאותו של החייב ליטול הלוואה, ושל המבקשת ליתן את אותה הלוואה, שעה שמדובר בח ייב המצוי בהליך פשיטת רגל ולא התקבל ביחס לכך אישורו של הנאמן).

מצגי הנאמן והכנ"ר

55. המבקשת העלתה טענות נוקבות כנגד הנאמן לעניין כשלים בהתנהלותם וחוסר תום לבם, עת יצרו כלפי המבקשת מצגים, על פי הם ההליך מתנהל כסדרו, וקבלת ההפטר מובטחת. כל זאת , שעה שבפועל התנהלה חקירה סמויה בעניינו של החייב.

56. מעיון בכלל הראיות והמסמכים אשר הוצגו על ידי הצדדים עולה כי אותם מצגים נטענים עניינם בחלופת הודעות דואר אלקטרוניות בין הנאמן לבין ב"כ החייב, במסגרתם נדון נוסח הפסיקתא אשר תוגש לבית המשפט לצורך מתן ההפטר המותנה.

57. לשיטת המבקשת, היא קיבלה לידיה מב"כ החייב תכתובת זו המלמדת על הכוונה המפורשת למתן ההפטר, וכי רק בהינתן אותה תכתובת, ובכפוף לה, הועברו הכספים לקופת הכינוס.

58. לא מצאתי לקבל טענות אלו של המבקשת וזאת ממספר טעמים אשר יפורטו להלן;

59. המצגים הנלמדים מתוך ההתכתבות אשר עניינה נוסח הפסיקתא, לא הוצגו למבקשת על ידי הנאמן או הכנ"ר .
המבקשת אף לא טענה כי שוחחה עם הנאמן או הכנ"ר וביקשה את אישורם לכך שאכן לא קיימת מניעה למתן ההפטר כנגד הפקדת הסכום הנקוב.

60. אני ערה לקיומה של אותה תכתובת בין ב"כ החייב לנאמן לעניין נוסח ההפטר, כמו גם למשמעות או היכולת של החייב להסיק מסקנות מכוחה.

העובדה כי באותה עת פעל הנאמן, ככל הנראה לצורך הגשתה של הבקשה החסויה למתן הוראות לעניין בעלותו של החייב בחברת מג'יק לוג'יק בע"מ, אכן יכול ותעורר חוסר נוחות.

עם זאת, המבקשת לא הייתה צד לאותה תכתובת, והמצגים לו הוצגו בפניה אלא בפני החייב בלבד.

61. בנוסף, אין בית המשפט יכול להתעלם מהמשמעות המעשית של טענות החייב והמבקשת.

הנאמן, הפועל לצורך איסוף ומימוש כלל נכסי החייב לצורך פירעון חובותיו לנושים, מגלה נתונים ומידע מהם עולה חשד לכך שהחייב, בניגוד ברור למצגים אשר הוצגו על ידו, מנהל חברת בנייה המעסיקה עשרות עובדים זרים תחת רישיונו של החייב, והמנהלת פרויקטים בהיקף כספי של במיליוני שקלים.

מקום בו מבקש הנאמן לבדוק טענות וחשד זה, בין היתר, על דרך של קבלת צווים מבית המשפט, נהיר כי בגילוי מוקדם של אותה בד יקה, יכול והיה כדי לפגוע במימוש מטרותיה.
בהינתן טענות אשר הועלו על ידי הנאמן במהלך ביצוע פעולות החקירה, לעניין התנהלותו של החייב ובת זוגו במהלכן, מקבלת מסקנתי זו משנה תוקף.

מתוך טענות המבקשת, והחייב, עולה כי לשיטתם היה על הנאמן לגלות דבר קיומה של חקירה זו, ומשלא עשה כן, יש לראותו כמי שפעל בחוסר תום לב המזכה את המבקשת בהשבת הכספים לידיה.

לא מצאתי כי נקודת האיזון בין כלל האינטרסים הנוגעים לעניין מצויה על דרך של קביעה על פיה נוכח אותה התכתבות בין החייב לנאמן, מצדיקה השבת כספים לידי המבקשת, אשר כאמור, כלל לא הייתה צד לאותה התכתבות.

62. למעלה מכך, בניגוד לטענות המבקשת, מתוך המסמכים אשר הוגשו על ידה לתיק בית המשפט עולה כי המידע בדבר ההתכתבות בין ב"כ החייב לנאמן לעניין נוסח הפסיקתא להפטר, לא הועברה לידי המבקשת אלא לאחר שהכספים כבר הועברו, ובעקבות הודעת דואר אלקטרונית אשר נשלחה על ידי ב"כ החייב לב"כ הצד השלישי ימים ספורים לאחר מכן.

ההסכם בין החייב למבקשת נחתם ביום 16.7.2017. הכספים הועברו ביום 17.7.2017.
מכתב ב"כ המבקשת לב"כ החייב נשלח ביום 2.8.2017, והתשובה לו ניתנה ביום 3.8.2017.

מתוך המסמכים אשר צורפו על ידי המבקשת לבקשה להשבת הכספים עלה כי התכתובת לעניין נוסח הפסיקתא למתן ההפטר, הועברה לראשונה לידי המבקשת רק כצורפה לאותו מכתב תשובה (נספח 1 למכתב) ב יום 3.8.2017, ולאחר שהכספים כבר הועברו לקופת הכינוס.

משאלו הם פני הדברים, לא מצאתי לקבל את טענת המבקשת כי הסתמכה על מצגים אשר הוצגו בפניה על ידי הכנ"ר או הנאמן, ועל בסיסם בלבד, הועברו הכספים.

63. קודם סיום אני מוצאת להוסיף ולהתייחס לטענת החייב על פיה נדרש להפטר על מנת שיוכל לפעול כקבלן רשום ולקדם פרויקטים של בנייה עבור המבקשת (סעיף 14 לסיכומים).

לעניין זה יצוין כי ביום 12.6.2018 ניתנה החלטה ממנה עלה כי החייב הינו הבעלים של חברת מג'יק לוג'יק בע"מ, העוסקת בבנייה וכי במסגרת פעילותו של החייב באותה חברה הועסקו על ידו עשרות עובדים והחברה התקשרה במספר פרויקטים של בנייה.
בנסיבות אלו הטענות לעניין הקשר הכרחי בין מתן ההפטר והפעילות כקבלן רשום, מעוררות חוסר נוחות רבה.

זאת ועוד, גם אילולא ההחלטה בעניינה של מג'יק לוג'יק בע"מ, מקום בו עתר החייב בעבר למתן היתר לביצוע עבודות כעוסק מורשה, לא ברור הקישור ההכרחי בין קבלת ההפטר ומתן השירותים על ידי החייב למבקשת , וזאת בכפוף להבנת היקפם ומהותם.

סוף דבר,

64. בקשת המבקשת להשבת הסך של 130,000 ₪ נדחית.
אין באמור כדי לאיין את טענות המבקשת ו/או החייב , זה כלפי משנהו, לעניין קבלת/השבת הכספים, ובלבד כי אלו יהיו כפופות להוראות הדין לרבות דיני חדלות הפירעון.
בנסיבות הבקשה, לא מצאתי לחייב את המבקשת בהוצאותיה.

המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לצדדים.
ניתנה היום, י"ב אב תשע"ח, 24 יולי 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אי.סי.אם גרופ בע"מ
נתבע: אוריאל הדריה
שופט :
עורכי דין: