ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ציון מושייב נגד שמואל לייב גרינולד :

בפני
כבוד ה רשמת בכירה אלישבע חן

תובע

ציון מושייב

נגד

נתבע

שמואל לייב גרינולד

פסק דין

רקע ועובדות

בפני תביעה בסדר דין מהיר, שהורתה בהתנגדות לביצוע שטר שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל (תיק מספר 516348-01-16) בגין שיק ע"ס 50,000 ₪ (להלן: "השיק"), אשר התקבלה.

השיק העומד בבסיס התביעה נמסר לתובע, העוסק בניכיון שיקים , על ידי מר יעקב כהן (להלן: "מר כהן").

התובע הטביע בשיק את חותמת העסק "ציינג' התעשייה בע"מ" וכן חתם חתימתו , בגב השיק.

התובע הפקיד השיק, אך הוא חולל לאחר שניתנה הוראת ביטול ולפיכך הגיש התובע את השיק לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב .

בדיון שנערך ביום 30/5/16 בפני כבוד הרשמת קרן כ"ץ, בבית משפט השלום בתל -אביב – יפו, התקבלה ההתנגדות שהגיש הנתבע והדיון בתובענה הועבר לבית משפט השלום בירושלים מטעמים של סמכות מקומית. ערעור שהגיש התובע על ההחלטה בדבר קבלת ההתנגדות (במסגרת ע"ר 16625-06-16) נדחה בהסכמת הצדדים ללא צו להוצאות וכבוד השופטת רחל עורקבי נתנה תוקף של החלטה להסכמת הצדדים גם בנוגע למינוי גב' סימה אנקונה, מומחית לבדיקת מסמכים ולהשוואת כתבי יד, כמומחית מטעם בית המשפט לבדיקת חתימת הנתבע על גבי השיק.

בחוות דעת המומחית שהוגשה ביום 2/1/17, נקבע, כי החתימה המופיעה בשיק לא נכתבה על ידי הנתבע.
טענות התובע

לטענת התובע, אף שנקבע בחוות הדעת של המומחית כי החתימה המופיעה בשיק אינה חתימת הנתבע, הרי שעומדת לתובע טענת ההרשאה ולפיכך חיוב הנתבע על פי השיק בעינו עומד.

כן טען התובע, כי בעת שמר כהן מסר לו את השיקים, בהם השיק העומד בבסיס התביעה, הוא הודיע לו שהנתבע קיבל ממנו תמורה מלאה לשני השיקים.
טענות הנתבע

לטענת הנתבע, הואיל והחתימה על גבי השיק אינה חתימתו ומדובר בזיוף, אין הוא חב בתשלום על פי השיק.

כן נטען, כי אין לנתבע כל קשר עם התובע והוא לא קיבל ממנו תמורה בעבור השיק .

דיון והכרעה

העידו בפני, התובע, מר כהן, אשר העביר השיק לתובע , והנתבע.
הוכחת הרשאה לחתימה

כאמור, בחוות דעת המומחית שמונתה על ידי בית המשפט נקבע כי החתימה המופיעה בשיק אינה חתימת הנתבע ולפיכך ביקש התובע להמשיך בירור התביעה תוך שטען כי ניתנה הרשאת הנתבע להשתמש בשיק.

בחקירתו העיד התובע, כי לא ראה לבדוק את כשירות השיק מול הנתבע מכיוון שהוא לא רוצה להכיר את הנתבע ודי בכך שהוא מכיר את יעקב כהן (כלשונו). לדבריו, הכיר את מר כהן כשהיה אדם אמיד ולאחר מכן, כשנקלע למצוקה כספית , הציע לו מר כהן לתבוע את בעל השיק. התובע העיד, כי מר כהן הגיע אלי ו עם שני שיקים שאותם ביקש לפרוט וקיבל את תמורתם בו במקום . כן הבהיר, כי למרות שלא ראה שהנתבע קיבל תמורה מלאה בעבור השיק הוא קיבל מסמכים ממר כהן המוכיחים שכספים הועברו לחשבון הנתבע והסתפק בכך.

מר כהן העיד, כי העמלה המשולמת בעסק חלפנות - צ'יינג', בעבור פריטה היא בשיעור של אחוז עד שני אחוזים בשיק מזומן. באשר להליך העברה שציין בתצהירו הבה יר מר כהן, כי שילם לנתבע 200 ₪ בלבד הואיל ומדובר היה בהעברה ולא בפריטת שיקים ובמקרה כזה שיעור העמלה הוא בין 0.1 אחוז ל- 0.5 אחוז. מר כהן לא זכר על אילו בעיות ס יפר לו הנתבע, כפי שציין בתצהירו , שבגינן התקשה הנתבע להעביר לו כסף מזומן ובהמשך חקירתו השיב, כי לאחר שהתקשר עשרות פעמים לנתבע הבין שאין לו ברירה אלא לקחת את שני השיקים מהנתבע.

בחקירתו באשר לחתימת הנתבע על השיק, השיב מר כהן , כי הוא אינו זוכר אם הנתבע גם חתם על השיקים שנתן לו הגם שבתצהירו ציין כי הנתבע מילא את השיקים, והעיד - הוא כתב את זה לידי ( כלשונו), אך לא זכר מה נעשה בעניין החתימה. למרות שבתצהירו ציין מר כהן כי עשה בעבר עסקאות עם הנתבע , בעדותו לא זכר פרטים אך טען כי לא היו עסקאות קודמות או פריטות קודמות מול הנתבע שהוא לא שילם התמורה בעבורן.

הנתבע העיד, כי למר כהן היה חוב כלפיו בסכום של 165,000 ₪ לאחר שפרט שיק בסכום האמור (המצוי אצל הנתבע) בעסק החלפנות ( "ציינג'") – שבו עובד הנתבע כשכיר. לדבריו , בהתאם להסכמה שבינו ובין מעסיקו , ישנם מקרים שבהם הוא אחראי על עסקאות שנעשות ועליו להשיב כספים למעסיקו.

בחקירתו השיב הנתבע, כי הוא אינו יודע כיצד יצאו השיקים שהוצגו על ידי התובע ומר כהן, בהם גם השיק העומד בבסיס התביעה, מפנקס השיקים שלו וטען כי יש להפנות השאלה למר כהן. הנתבע הכחיש כי מסר השיקים למישהו מיוזמתו ואישר כי אפשר שהשיקים נגנבו. לדב ריו, כשראה שיצא מחשבון הבנק שלו שיק של 50,000 ₪ פנה ל בנק וביטל השיק ולא ראה לנכון לפנות למשטרה מכיוון שהדבר אינו מקובל בחברה אליה הוא משתייך מה גם שהוא מעולם לא הגיש תלונה במשטרה.

בפסיקה נקבע, כי מעת שמוכחשת חתימה, הנטל להוכיח כי מדובר בחתימת הנתבע עובר אל התובע וכי משקמה טענה בדבר אמיתות החתימה, מוטל נטל השכנוע על התובע וזאת משחתימה הינה חיונית להוכחת חבות על פי המסמך (ראו: ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ, פ"ד מד (3) 240).

כן נקבע, כי בבחינת סוגית הרשאה, יש לבחון האם פעל החותם במסגרת הרשאה שניתנה לו ולשם כך יש להידרש למכלול נסיבות הפרשה ואפשר להוכיח ההרשאה באמצעות עדים (ראו: ע"א 4085/07 דבורה אוזן נ' תבל נכסים והשקעות י.מ (1994)בע"מ, פ"ד סג(3) 1 ).

לאחר ששמעתי העדויות, הגעתי למסקנה כי לא עלה בידי התובע להוכיח כי ניתנה הרשאת הנתבע לחתימה על השיק ולמעשה, לא הובהר כלל מי חתם על השיק.

כך, אף שמר כהן העיד כי קיבל שיקים מהנתבע וכי ראה שהנתבע מילא פרטים בכתב ידו, הו א לא זכר האם הנתבע חתם על השיק. כאשר מחד , עומדת חוות דעת המומחית הקובעת כי לא הנתבע הוא שחתם על השיק ומאידך מר כהן הטוען לקבלת השיקים מידיו של הנתבע עצמו , מעיד כי אינו זוכר אם הנתבע חתם על השיק ואינו מספק פרטים באשר לזהות חותם השיק , הרי שזהות החותם נותרה עלומה. משלא ידוע מי חתם על השיק ממילא לא ניתן לדון בהרשאה שניתנה לחותם השיק לחתום עליו.

אין בידי לקבל טענת התובע בסיכומיו, כי אין משמעות לשאלה האם הנתבע חתם על השיק או לא חתם על השיק - וזאת משמדובר בתביעה שטרית ובהתאם להוראת סעיף 22 לפקודת השטרות [נוסח חדש] , אין חבות ללא חתימה.

הגם שמהעדויות שנשמעו לא הובהר לחלוטין אופן פעילות הנתבע בעסק שבו הוא מועסק כשכיר וכן לא הובהרו נסיבות הגעת השיק לידי מר כהן והעסקאות הקודמות שהתקיימו בין הנתבע לבין מר כהן, אין בכך כדי לגרוע מהנטל המוטל על התובע להו כיח חתימת הנתבע על גבי השיק או בנסיבות בירורה של התביעה דנן – הוכחת חתימת השיק בהרשאה (חתימה דווקא , ולא הרשאות נטענות אחרות, מה גם שלא הוכחו) וזאת לצורך הקמת החבות לשלם סכום השיק.
סוף דבר

לנוכח האמור, משמדובר בתביעה שטרית ונקבע בחוות דעת המומחית כי החתימה על גבי השיק לא נכתבה על ידי הנתבע ומשלא עלה בידי התובע להוכיח כי השיק נחתם בהרשאה של הנתבע הואיל וכלל לא הוברר מי חתם על השיק בפועל, הרי שלא עלה בידי התובע להוכיח חבות הנתבע לשלם הסכום הנקוב בשיק, והתוצאה היא שהתביעה נדחית. התובע ישלם לנתבע את חלק שכ"ט המומחית ששולם על ידי הנתבע וכן יישא בהוצאות שכ"ט עו"ד הנתבע בסך 5,500 ₪ (וזאת בשים לב להחלטת כבוד הרשמת כ"ץ). הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

ניתן היום, י"ג אב תשע"ח, 25 יולי 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ציון מושייב
נתבע: שמואל לייב גרינולד
שופט :
עורכי דין: