ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פיקדו בלאי נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:
כבוד השופטת שרה מאירי-אב"ד
נ.צ. (עובדים) הגב' אורלי מלי
נ.צ. (מעסיקים) מר רון שפיר

התובע:
פיקדו בלאי
ע"י ב"כ עו"ד עופר בר לב (ס.מ.)

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אירינה פישר

החלטה

א. בפנינו בקשת התובע מ- 24.5.18 להפנות למומחה שאלות הבהרה, כדלקמן:

"1. האם אין במסמך הרפואי של ד"ר ראובן אבישי מיום 05.07.16 כי התובע עדיין סובל מרגישות למישוש שרירים פרספינלים, וכי התובע עדיין סובל מכאבים בצוואר וזאת כאשר אופי עבודתו של התובע הנו עבודה פיזית, כמפורט בעובדות שנשלחו אליך, בכדי להצדיק את ימי אי הכושר הנוספים שבמחלוקת או לחילופין לפחות חלק מהם?
הנימוק לשאלה – אין כל התייחסות בחוו"ד לכך כי עבודתו של התובע הנה עבודה פיזית ולא משרדית, וחוו"ד אינה מתייחסת לכך כי עבודתו של התובע הנה עבודה פיזית ואשר על כן ונוכח הממצאים שנקבעו ע"י ד"ר ראובן אבישי, הרי שימי אי הכושר הנוספים שניתנו לתובע ולחילופין לפחות חלקם הינם מוצדקים.

2. האם אין במסמך הרפואי מיום 14.6.16 המצ"ב מטעם ד"ר ראובן אבישי אשר מפנה את התובע לטיפולי פיזיותרפיה לאור כאבים בצוואר בכדי לשנות את עמדתך?
הנימוק לשאלה – המומחה כלל אינו מתייחס לעובדה כי התובע הופנה לטיפול פיזיותרפיה נוכח כאבים בצוואר, דבר שרלוונטי לימי אי הכושר הנוספים שניתנו לו.

3. כאמור, בהתאם לעובדות שנשלחו אליך הנתבע הכיר בימי אי הכושר מיום 24.5.16 ועד ליום 14.6.16 – דהיינו למשך כשלושה שבועות בלבד, הנך קובע כי נוכח פגיעתו של התובע ימי אי הכושר למשך חודשיים אינם מוצדקים, האם לפחות חלק מימי האי כושר הנוספים מעבר ל-3 שבועות כן מוצדקים?
הנימוק לשאלה – המומחה קובע במסקנתו כי ימי אי הכושר למשך חודשיים אינו מוצדק, אולם הוא אינו מתייחס האם חלק מימי אי כו שר מעבר ל- 3 שבועות כן מוצדקים."

ב. הנתבע בתגובתו (מ- 19.6.18) התנגד לשאלות משמדובר בשינוי התשתית העובדתית שהועברה למומחה, בניגוד לעובדה 3א; המומחה התייחס לביקורים הרפואיים שמפנה התובע בבקשה; המומחה ענה בצורה נחרצת, חד משמעית ברורה ומנומקת על שאלות ביה"ד ולשאלה שהוצגה לו השיב באופן שאינו משתמע לשתי פנים.
הנתבע עתר לדחיית התביעה.

ג. ולהכרעה –

1. העובדות הן אלה שהוצגו למומחה.
טענות עובדה חדשות/נוספות ואף "פרשניות" – אין להן כל ביסוס וממילא, אין מקום לשינוי התשתית העובדתית .
בהתאם, אין מקום לשאלה 1.

יתר על כן, המומחה קבע בחווה"ד, בהתייחס לעובדות שבפניו – כי לאור החבלה והפגיעה שהוכרה אין מקום לדמי פגיעה לתקופה הנדונה.
יצויין כי כעולה מרישום מ- 5.7.16 אליו מפנה התובע – עסקינן בהעתקת התלונות והממצאים מאלה שב- 14.6.18.

2. באשר למסמך מ- 14.6.16 – ה מומחה מתייחס למסמכים הרפואיים, כולל לאנמנזה מ- 14.6.16 ומציין כי בממצאים אין הגבלה בתנועות ע"ש.
ממילא, ודאי בנסיבות, לא ניתן להתלות בטיפולי פיזיוטרפיה כדי להצדיק אי כושר בעבודה ומכל מקום, המומחה מתייחס לאי כושר שקבע הרופא לתקופה קודמת וקדימה – ומבהיר כי אין מקום לתקופת אי הכושר, כשמדובר בחבלה באנרגיה קטנה, וכי במיון , ואח"כ אצל רופא המשפחה , נרשמה רק פגיעת חתך בגבה, בחבלה מינורית ובהעדר איזשהו ממצא.

3. באשר לשאלה השלישית – אין לשכוח כי הוכרו לתובע 3 שבועות אי כושר, בשל החבלה המינורית וללא מידע או ממצא, או בדיקת הדמיה כשהמומחה מבהיר כי העדרות לתקופה של מעל חודשיים מתאימה לפגיעות קשות בע"ש (שברים, פריקות וכו') – ולפיכך, קבע עפ"י מומחיותו שאין סביר להעניק אי כושר ארוך, בגין חבלה מינורית בגבה.
המומחה לא קבע ליתן תקופה זמנית נוספת כלשהי, אלא מסקנתו – מומחיותו מבהירים כי בחבלה כה מינורית, אין אי כושר לאחר 3 שבועות.

ד. סיכום

משחווה"ד אכן ברורה ומנומקת ומשברי כי המומחה סבור שאין לחבר בין הארוע המינורי שארע לתובע לתעודות אי הכושר לתקופה 15.6.16 – 31.7.16 ( ולאחר 3 שבועות אי כושר) ומשנימק פעולתו באופן ברור – אין לנו אלא לדחות הבקש ה.

ניתנה היום, כ"א תמוז תשע"ח, (04 יולי 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נ.צ. גב' א. מלי

שרה מאירי, שופטת -
אב"ד

נ.צ. מר ר. שפיר
נחתם על ידי נ.צ. ביום 4.7.18.
קלדנית: איילת מ.


מעורבים
תובע: פיקדו בלאי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: