ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דוד ביטון נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:
כבוד השופטת שרה שדיאור
התובע:
דוד ביטון
ע"י ב"כ: עו"ד יעקב לוי

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד ענבל לש

החלטה

הנני ממנה כמומחה יועץ רפואי מטעם ביה"ד את ד"ר ורסנו שבתאי (מומחה בתחום הריאות ) , על מנת שיחווה את דעתו בדבר פגיעתה של התובעת.
ואלה העובדות הרלבנטיות כעולה מן התיק:
1 .למומחה יועבר הפרוטוקול כאשר החקירה הנגדית של התובע מהווה חל מהעובדות פרט לעניין העישון, כאשר שיעור מס' הסיגריות שעישן יהיה כפוף למסמכים הרפואיים ולאמור בהם.
2 .מוסכם כי לתובע 3 ילדים, במהלך ההיריון ובמהלך שנה מתחילת ההריון לא עישן, ביחס לשלושתם.
3 .בנוסף, חלק מתצהיר התובע אשר הועתק לפרוטוקול יועבר למומחה כעובדות.
4. הפרו' והתצהיר מועתקים ומפורטים בסע' 8 להלן.(לנוחות המומחה )

המומחה מתבקש להשיב על השאלות הבאות:
1. מה המחלה הנשימתית / ריאות ממנה סובל התובע כעולה מהתעודות הרפואיות.
2. האם קיים קשר סיבתי בין המחלה ממנה סובל הובע לבין סוגי העבודות השונים בהם
עבד כעולה מהפרוט' והתצהיר שצורף אליו לרבות בדרך של החמרה.
3. מה המשמעות של היותו של התובע מעשן, כאמור במסמכים הרפואיים ובכפוף לסעיף 2
לעובדות.
4. ככל שהמומחה יקבע כי רק חלק מהמחלה נובעת מהעבודה שבה עבד, יציין איזה חלק
נגרם כתוצאה מהעבודה.
5 . לעניין זה על המומחה לציין אם ניתן לראות את סוגי עבודתו השונים והמצטברים
כמיקרוטראומה של נשימת חומרים כאלה ו אחרים כמו הנסורת אדי הצבע או עשן
הסולר, באופן שאלו שניתן לאתרם בזמן מסוים, יצרו במצטבר תוצאות בלתי הפיכות
שגרמו למצבו הנוכחי.
6. אם לא, היש לראות במצב הקיים מצב תחלואי רגיל, או מצב הנובע מעישון ומה מידת
תרומת עבודות התובע השונות , להופעת המחלה או החמרתה ביחס לגורמים אחרים.
ככל שמי מן הצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.
המומחה מתבקש ליתן חוות דעתו תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה והחומר הרפואי.
המומחה יערוך את חוות הדעת בדרך שבה ניתנת חוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א - 1971 (להלן – "פקודת הראיות"), ובכלל זה יפרט את פרטי השכלתו וניסיונו, וכן יצהיר כי ידוע לו שחוות דעתו ניתנת במקום עדות בבית הדין על המשתמע מכך.
המזכירות תצרף להחלטה זו "דף הנחיות" למומחה בהתאם להנחיות בדבר מינוי מומחים ויועצים רפואיים וכן תעביר למומחה את התקליטור המצוי בתיק בית הדין ובו כל החומר הרפואי הרלבנטי.
להלן חקירתו הנגדית של התובע כחלק מהעובדות בהליך פרט לעניין עישון כאמור בסעיף 2.1 לעיל.
וכן חלקי תצהירו שהוסכם כי יהוו עובדות בהליך.
על המומחה להתייחס אליהם כחלק עובדתי לצורך קבלת החלטותיו.

הפרוטוקול
"
התובע לאחר שהוזהר כדין
חקירה נגדית
ש. בסעיף 3 אתה מדבר על הקצעה של לוחות, שיוף של לוחות, מה גודל הלוח
ת. בזמנו יצרו משקופים לדלתות כך שקבלו גזע של עץ עובי 10 על 5, 4 מטר אורך, בחבילות של מאה, מעמידם בנגירה מכניסים אותם, המתקן הוא כמו תנור אפיה, נכנס מצד אחד לצד שני, כדי להקציע בצורת ס כין בסרט נע, אני דוחף מפה ומושך החוצה כל הזמן סביב למכונה, זה כמויות של לוחות. אני דוחף את העץ מתקרב לצד השני ועוזר לו לצאת החוצה, מבקשים להריץ את העץ כמה שיותר מהר.
ש. זו עבודה קשה ומאמצת.
ת נכון.
ש. שביבים המנוסרים מ העץ נשארים במכונה.
ת לא. הם יוצאים החוצה נהיה ענן של שבבים,
ש. המכונה היא סגורה.
ת. הכניסה ויציאה כשהוא יוצא הוא מעיף את הנסורת החוצה, נהיה גבעה של נסורת אוספים אותם לבתי ספר, ואז מפזרים על הרצפה שלא יהיה בוץ. הנושא של אבק ספגתי המון ביום יום.
ש. כמה שקים של נסורת היה ביום.
ת כל פעם שבאתי לעבודה זה מה שעשיתי. היו מקבלים כמויות עבודה, והיו קוראים לי לעשות את זה.
ש. כמה שקים ביום.
ת כל קוב מעץ כזה היה יוצר עשרה שקים לפחות.
ש. כמה עשית ביום אחד.
ת כל היום הייתי עובר תחת זה, הייתי מכניס עץ ולוחץ עליו עם שפכטל קשיח הוא היה משפשף החלקה סופית כל האבק אני נשמתי. עבדתי בממוצע , לפחות 15 ימים בחודש הייתי שם. מגיל 14 לא הייתי בבית הספר. זה היה אח של אמא, היא רצתה שאעבוד, בזמנים שיכולתי עבדתי שם.
ש. ב 15 יום בחודש כמה שעות עבדת.
ת .8 שעות. גרתי בקרית יובל להגיע לקסטל יצאתי בחמש וחצי הגעתי בשבע וחצי עד ארבע וחצי הייתי שם.
ש. מה שעשית זה רק הקצעת לוחות.
ת כן. זה מה שעשיתי בתקופה ההיא.
ש. התקופה אחרי זה עבדת אצל כוכבי גרשון.
ת נכון.
ש. כתבת שעבדת שלוש שנים תקופות מפוזרות.
ת נכון. הוא היה צבע אומן, כל האנשים שאהבו את העבודה שלו לקחו אותו, הוא גרד את הטיח, אנחנו גר דנו טיח ועושים שפכטל מעבודה לעבודה, כל דירה זה עד עשרה ימים, ממוצע, גם גמרנו את העבודה ביום רביעי, לא עבדנו עד יום ראשון. גרשון היה אומן.
ש. כמה אתה עבדת אצלו. שבוע כן שבוע לא?
ת. לא. לא. רוב העבודות בתקופה ממושכת על כל תקופת הקיץ התפצלות בזמנים היתה לקראת החורף או בחורף, מפסח העבודות היו ברצף לפחות שמונה חודשים. לא היתה חופשה כי היו עבודות אחרות. מסעדות, מסעדת מנדרין, גונדולה, חידשנו טיח, סדקים תקנו. לא תמיד היו הפסקות.
ש. אחרי זה עבדת ביהלומים.
ת נכון.
ש. כמה זמן.
ת עד כמה שזכור לי כמעט שנתיים, נכנסתי לקורס , ונשארתי לעבוד שם.
ש. בשנתיים עבדת באותו מקום. עמדת עבודה שלך.
ת נכון.
ש. כמה חלונות היו במקום.
ת ישבתי צמוד לחלון, חלון סגור, כי במלטשה הכל משוריין, מחשש לשודים. לכל עמדה היה מאוורר קטן, מכל הכיוונים ,שלושים ארבעים עובדים, גם כותשים גם מלטשים, מקבלים אויר מזוהם, מהליטוש, מקבלים אויר נטול חמצן. מהחלון אם הוא פתוח היה יכול להיכנס אויר. אך הוא כל הזמן היה סגור.
ש. למה.
ת. פינת עבודה של חיתוך יהלומי, יש אופן תנור מעלה חום מעל 300 מעלות, מכניסים פינים שיקבלו את החום, לצורך הדבקת היהלום, כשהוא עומד זמן בתנור אני מושך אותו ועם הפלסטיק ממיס אותו מעלה עשן מתחת לאף שלי, ואז אני לוחץ ושם יהלום אבן לעצם לא מגולמת מניח והיא נתפסת מוריד אותה לידי יש פחית מלאה מים, ואז עולים אדים של כל העשן לפנים שלי, אני יוצא אחרי שמונה שעות עבודה ויותר כי התחשיב היה לפי הספק על האבנים, מחיר על כל אבן שעושים והמשקל שלו, הינו צריכים לעבוד יותר שעות כדי להביא פרנסה הביתה.
ש. למה לא פתחת את החלון.
ת זה היה חלון לכניסת אור, לא ניתן היה לפתוח אותו. אפשר לראות במלטשות יהלומים, המבנים סגורים אין מהלך של אוורור במקום.
ש. אתה כל הפעולה היא כדי להעמיד את היהלום הגולמי כדי שתעשה לו צורה יפה.
ת את העיגול, האבן נהיית עגולה, יפה, אני מעגל את האבן, ואז עיגול שנוצר משני אבנים שמשתחקים אחד עם השני, אבן אחת תפוסה באבן וגם השנייה.
ש. אז זה מתקרר ואתה עובד על זה שעה, עד אבן הבאה.
ת נכון.
ש. כמה זמן זה בין הדבקה אחת לשנייה.
ת כשאת נגשת לבעל המלטשה, הוא נותן לך חבילה כתוב כמה יהלומים, כמה משקל, לוקחים את החבילה יש שלושה תנורים מולך, מחממת את הפינים ואז מתחיל להדביק אבן אבן מקרר אותם בצד, אחרי הקירור ששים יחידות של אבן אני מתחיל בקצב אחיד לעגל את האבנים.
ש. את כל ההדבקות אתה עושה בבוקר, כשבאת ואחר כך אתה מלטש ומעגל.
ת זה תהליך ללא הפסקה, כמו סרט נע, במצב שאני מכין אותם ומיד מרכיב על המנוע, הוא מסתובב, חבילה כזאת לוקחת עם כל התהליך לא יותר משעה שעתיים. אני מקבל לפחות 4, חבילות ביום בממוצע, תלוי ביום. אחר כך עברתי לעבודות אחרות אך כולן היו מזהמות אויר.
ש. עבדת ששה ימים בשבוע.
ת כן. ששה.
ש. עבדת בצבעים, מדללי צבעים.
ת נכון.
ש. בחנות הצבעים, לפי מה שהבנתי אתם הייתם מקבלים את החומרים בכמויות גדולות ומעבירים לכמויות קטנות יותר ומוכרים.
ת נכון.
ש. כמה פעמים בשבוע זה קורה שמקבלים כמויות גדולות ומחלקים.
ת. כמעט כל בוקר, כיון שהמדפים היו ריקים בחומצות שנמכרים במשך היום, בבוקר נכנסנו לעשות מלאי חדש, היו כמות של קופסאות ליטר מפלסטיק, היינו צריכים למלא את המלאי ארבע שעות בבוקר, ואז נכנסים לחנות למכור. עוזרים למנהל, בעל המקום. במחסן שמנו את החומרים המסוכנים , אני ושני פועלים יחד עבדנו שם. כל בוקר
ש. עבדת שם אחרי ארבע שעות נכנסת לחנות, אחרי שלוש שעות מילאתם ושמתם מדבקה.
ת זה הרבה חומצות מדללים, שש שבע סוגי מדללים, אם נשפך ונשפך, היה יוצא ענן של אדים כבדים , נעים בגובה נמוך, מאד מסוכן לנשום ולהריח, עשינו הכל כדי שזה לא יקרה, אך זה קרה, לפעמים היו קורים פנצ'רים ואני הייתי צריך להשגיח שלא יקרו הדברים האלה.
ש. שם עבדת חמישה ימים בשובע.
ת חוץ מיום אחד בשבוע שהיה סגור אחה"צ. או שלישי או שני. כל השבוע עבדנו שם, עבדנו מפוצל זה היה נסגר להפסקת צהרים חזרנו בצהרים עד שבע. בערב היינו מוכרים, מסדרים.
ש. אחרי זה עברת לבנייה.
ת נכון.
ש. הבנייה אתה מפרט בסעיף 10 לתצהירך, מתוך שמונה וחצי שעות ביום שעובדים, אתה עשית הריסת קירות, (מצטטת), בתוך שעות היום כמה זה הריסת קירות וכמה פעולות אחרות.
ת. ברגע שאני נכנס לדירה לשיפוץ, הדבר הראשון שאנו עושים זה הורסים את כל מה שתוכנן על ידי האדריכל ומפנים את מה שצריך זה לוקח עשרה ימים עם הוצאת הפסולת. זה תהליך.
ש. אתה לא הכל שובר בידיים,
ת. לא כך. ברגע שנכנסים לדירה לשפץ ויש קירות הריסה, אני דבר ראשון הורס את הקירות הכל מתפזר על הרצפה. קירות לוקח כמעט שבוע ימים להרוס, אם זה קירות של שלושה ארבעה חדרים, כל קיר אורכו שלוש על גובה שתיים וחצי הריסת קי רות נעשית בזהירות שלא יגרום נזק לקיר אחר, אני אח ראי בנושא שיפוצים לא הורס כל קיר, הדברים האלה לוקחים יותר זמן. כל תהליך הריסת קירות לוקח לפחות שבוע ימים עם הוצאת הפסולת. אני חשוף לזה עשר שעות כדי להספיק תהליכים, אני עושה את הכל בידיי. זה כמו ללבוש חליפה להתחיל מדבר להכין לדבר נוסף, תהליך. אני לא יכול לצבוע ולהרוס קיר באותה דירה, הצבע הוא השלב הסופי של השיפוץ.
ש. אתה משגיח על האנשים שעושים זאת.
ת. בעבודות אלה שאני עובד בבית פרטי אני לא משגיח על אנשים, הכל נעשה בידיי יחד עם עוד פועל או שניים, יד ביד, אני עובד אתם. אני מגיע הביתה גמור.
ש. שבוע ימים אתם הורסים את הקירות מה אחרי.
ת אחרי זה אם זה בית שהרסנו את כל הקירות אז מתחילים ריצוף מכניסים חול ים פנימה, חומר כדי לרפד את רצפת הבטון לרצף, מרצפים , משאירים רצפה להתייבש בלילה ולמחרת מתחילים בבנייה. הריצוף זה לוקח לפחות חמישה ימים. תלוי בגודל המבנה. חמישה ימים והכל גמור.
ש. אחרי הריצוף.
ת. בניית הקירות, אז שוב צריך לחרוץ בקירות לעשות חשמל, אבק והכל מתלכלך. אנחנו עושים הכנות , ואז מה שניתן להכניס לקירות החשמלאי עושה. החשמלאי רק מכניס חוטים ועושה חיבורים. אנחנו אוטמים את מה שהוא סיים.
ש. אחרי זה כמה זמן זה חציבות הקיר. של החשמל.
ת. נושא חשמל בדירה, זה שבוע ימים, זו עבודה שחורה, אחרי זה מתחילים לעבוד על טיח בקירות. טיח זה גם ארבעה חמישה ימים, צריך לעבור יבוש, החלקה ליטוש.
ש. אחרי זה צבע.
ת לא. לא מיד. הצבע שלב סופי. אחרי זה הטיח בנוי מחומרים שונים, יש טיח שחור, מאבן דחוסה, ואחרי זה מגרדים אותו מיישרים עם משור, משקים במים ועושים תשליך חומר סיד מלט לבן וחול ים ששונה מחול רגיל, זה זיפזיף מדיונות של הנגב, יותר דק, אז עושים מזה עיסה ומורחים בקירות, מחכים שיתייבש יש בזה דבקים ומשפשפים כדי להחליק את הקירות, לאטום את הנקבוביות. זה עבודה של ארבע חמישה ימים.
ש. אתה שיפצת דירות שלמות.
ת .נכנסתי לעבודות שלמות. אם לקוח שאני חוזר לשיפוץ נוסף, אז הייתי עושה. אבל בדרך כלל שיפוץ גדול.
ש. אחרי הטיח.
ת. אחרי הטיח כשהוא יבש משפשפים את החול ים שנשאר על הקיר. עם נייר זכוכית והמון אבק ולכלוך ו מטאטאים את האבק מהקירות עושים שטיפה לחדר, ועושים שפכטל בנוי מחומר גיר, אבקה ודבקים ומים, נכנס לפח ויוצר עיסה סמיכה כדי למרוח על הקיר ולהחליק אותו. זה נעשה בשלוש מריחות אחד אחרי השני, שלוש שכבות כדי להביא ליישור קיר, שיראה ישר כמו דף נייר, אחרי ש מתייבש מלטשים עם נייר ועשים צבע יסוד וסופרקריל, הצבע ממוצע חדר כזה לוקח שפכטל וצבע יומיים שלושה ימי עבודה על כל חדר. עושים בדרך כלל חדר חדר לפעמים מתלבשים על שניים, לעשות הכנה למחרת. שעות העבודה שלי לא סבירות לפעמים עשר , 12 שעות ביום, הילדים שלי הי ו בני שלוש וארבע לא ראיתי אום כל יום, הייתי מעיר אותם בשמונה בלילה כדי לשחק אתם. לא היה פשוט.
ש. מה שספרת מכסה את העבודות שעשית.
ת. עבודות שעשיתי בידיים? בוודאי. בשנת 87' התחלתי לעבוד בחב' בנייה, מאז היתה חב' תל אביב ונכנסה לעבוד בירושלים, באתי לעבוד אתם מהיסודות. הם קבלו פרויקט בנייה בגילה , 144 יחידות דיור. זה לא עבודת שיפוץ מפה את הלכת לסוף שלי ובאת להתחלה. בתחילת העבודה בפרויקט כזה את מגיעה לג'בלאות ומארגנים את השטח, גנרטורים טרקטורים סול ר עשן שחור, חופרים שטח, אני מקבל תכנית עבודה, מקבל תכנית אדריכלות, קווי בניין, מסמנים נקודות שצריכים לעבור, עמודי בטון נעשה לפני שחפרו את רצפה, בא שופל ועם מקדח קודח את האדמה. אני בשטח נמצא כל היום, כשהוא חודר פנימה מעלה אבק ועשן, במשך כמה חודשים עד שנגמרים היסודות. אז מביאים מנופים שעובדים על ידי גנרטורים, שעובדים על ידי סולר. בשעות הבוקר אספתי את הפועלים בטנדר בשש, בבוקר, מגיע לשטח העבודה לקראת שבע, מכניס את ה גנרטור לפעולה, בהפלתו הוא מוציא עשן רציני, הוא עובד על סולר, וכל הפעולות של כל כלי, הוא נכנס מתיז ענן של עשן שחור. גם הטרקטורים, תחנת כוכב של יצירת בטון שעובדת על ידי הגנרטור, מזרימה את הבטון לדמפר והדמפר עובד על סולר נוסע לשטח שאמורים שלפוך אותו או שהמנוף אמור לקחת אותו לדוד, כל זמן שהדמפרים עובדים והטרקטורים אנו בעננה שחורה.
ש. אתה עומד מרחוק ומסתכל.
ת לא. ברגע שאני מראה לו להביא בטון למנוף יש סימנים להזיז מנופאי, שיוריד את הדוד אני צריך להיות ליד הדמפר כדי שי שפוך את הבטון ומסמן למנופאי לדוד אני כל הזמן בתוך השטח קרוב. ליד כל המכונות. לא משגיח אלא הכל לידם כל דבר שנעשה מלווה אותם צמוד. לפי חוקי עבודה של היום האחראי צריך לעמוד ליד המרתך שני ס"מ ממנו. כדי שיוכל לכבות את האש. אני אדם אחראי עומד ליד האנשים שעובדים.
ש. כתבת בסעיף 3 לגבי העישון, אתה כותב שלא הגעת לקופסה ביום.
ת בוודאי. לא הגעתי לקופסא ביום וגם לא לחצי, הגוף שלי לא יכול להכיל סיגריות. אולי ארבע חמש ביום, אני לא מעשן יכולתי בקלי קלות להיפרד מהסיגריה, לא יכול לעבור ליד אנשים שמעשנים.
ש. לפני עשרים שנה, שלושים שנה, כתוב בחומר הרפואי מעשן.
ת. כתוב, אך הרופאה מעולם לא ש אלה אותי אם אני מעשן כבד, ומעולם לא ראתה אותי מחזיק סיגריה, עישנתי רק ארבע סיגריות. שאלתי את הרופא שאלת אותי אם אני מעשן? אמר לא. אמר למחוק את זה. היום לא תראי את זה בתיק כי לא הייתי מעשן כבד, גם אז לא עישנתי כבד.
ש. עישנת בערך חצי קופסא ביום.
ת. הסיגריות , בתקופה שהייתי בן 17, 20 היה מודה לעשן, הסיגריה היתה בשביל החבר'ה, לא עישנתי יותר. לא עישנתי יותר מחמש סיגריות ביום. עישון זה גם לסירוגין, כשאשתי נכנסה להריון היא לא היתה מסוגלת להריח סיגריה, גם אחרי שילדה, לא היינו מסוגלים להריח סיגריות. גם לא הילדים. זה המון שנים. אני בשנת 1990 נסעתי לארה"ב והמודעות שלי היתה חזקה לגבי סיגריות. בקושי נגעתי בסיגריה.
ש. אתה זוכר שהיית בביטוח לאומי ודברת עם החוקרת והיא רשמה מה שאמרת.
ת נכון. היא שאלה ואני עניתי ובקשה את החומר של הסכם העבודה והבאתי לה גם את החשבוניות בנוסף להסכם. אני מסכים עם כל מה שאמרתי שם.
ב"כ התובע: אני מסכים להגשת ההודעה של התובע, שאישר חתימתו.
אין לי צורך לחקור את החוקרת שגבתה את ההודעה.
הוגש וסומן נ/1. הודעה מ 9.2.15.
ש. לחוקרת ספרת שהיית עם מסיכה.
ת אמרתי שמדי פעם הייתי עם מסכה אך המסכה היא מ קרטון , ברגע שאת שמה אותה היא מונעת ממך לקחת אויר כמו שצריך.
ב"כ הנתבע: לא חקרתי על סעיפים שבהם התובע מפרש חוות דעת.
חקירה חוזרת: אין.

התצהיר
סעיפי התצהיר המועברים :

המומחה יפעל כאמור לעיל, לרבות סעיף 5 לעיל, לעניין לוח הזמנים.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשע"ח, (08 יולי 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: דוד ביטון
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: