ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ויקטור מינייב נגד אשדות מבנן בע"מ :

15 יולי 2018

לפני:
כבוד השופט יצחק לובוצקי - שופט בכיר

נציג ציבור עובדים מר צביקה רוזנצויג

התובע
ויקטור מינייב
ע"י ב"כ עו"ד גבריאל שקרוב
-
הנתבעים

  1. אשדות מבנן בע"מ
  2. דניאל חי צביח

ע"י ב"כ עו"ד אופיר יוסף

פסק דין

התובע (להלן גם: " העובד"), הועסק אצל הנתבעת (להלן גם : " המעסיק"), תקופה של 29 חודשים, החל מיום 1.7.12 ועד ליום 30.11.14, לפי משכורת חודשית קובעת של 6,500 ₪ (להלן : " התקופה האחרונה").

התובע עבד עוד קודם לכן תקופה של 126.3 חודשים, החל מיום 1.2.01 ועד ליום 10.8.11 (להלן גם : "התקופה הראשונה" ), לפי משכורת קובעת של 6,500 ₪.

התביעות הן לתשלום: "פיצויי פיטורים", "תמורת הודעה מוקדמת", "פיצוי בגין פיטורים שלא כדין", "פדיון חופשה" ו"גמול שעות נוספות".

"פיצויי פיטורים":

התובע עותר לתשלום פיצויי פיטורים בגין כל תקופת העסקתו, הן התקופה הראשונה והן התקופה האחרונה. לטענתו, קיימת רציפות זכויות, והוא זכאי לפיצויי פיטורים עבור כל התקופה, לרבות תקופת ניתוק יחסי העבודה בין תקופות ההעסקה (להלן גם: "תקופת הניתוק").
לטענת התובע, הן בתום התקופה הראשונה והן בתום התקופה האחרונה, הוא פוטר מבלי שנערך לו שימוע כדין , וללא מתן "הודעה מוקדמת".

לטענת המעסיק, התובע לא פוטר בתום תקופת העבודה האחרונה, אלא התפטר מיוזמתו ; ומכל מקום תקופת הניתוק מנתקת את רצף ההעסקה . לפיכך לפי המעסיק, ככל שיקבע כי התובע זכאי לפיצויי פיטורים , הרי שהוא זכאי לכך בגין התקופה האחרונה בלבד.

אין חולק, כי בתום התקופה הראשונה ניתן בידי התובע המכתב ת/3. כך גם אין חולק כי התובע קיבל מקופת הפיצויים סך של 17,351 ₪ (עמ' 5 ש' 7).

שני הצדדים למעשה הודו בעדותם, כי היה ביניהם הסדר ייחודי (שאינו בכתב). התובע, שהיה רתך מקצועי ומנוסה עבד אצל המעסיק , כל עוד הלה זכה במכרזים לביצוע פרויקטים. כאשר המעסיק לא זכה, העבודה הופסקה בהסכמה, והתובע התפנה לעבודה אצל מעסיקים אחרים, בעוד שהמעסיק ממשיך לשלם לו כספים לא מבוטלים, על מנת שהתובע יתחייב בפניו לחזור ולעבוד אצלו בעת שהנתבעת תזכה בפרויקט חדש.

וכך העיד התובע בהקשר זה: "באותם התקופות שלדניאל לא היתה עבודה, ודניאל היה אומר לי ללכת לעבוד כשאין לו עבודה.
היה בינינו סיכום, שכשהוא היה מקבל עבודה חדשה, הוא היה מתקשר אלי הייתי עוזב את העבודה שם בסגולה, והייתי שוב חוזר לעבוד אצלו. כך נהגנו וכך סיכמנו שכשיש הפסקות בעבודה, הוא שומר לי את המקום ואני הסכמתי." (עמ' 6 ש' 13-17).

ובהמשך: "...דניאל היה הבעלים של הנתבעת והיה זוכה בפרויקט, הוא היה יוצר איתי קשר והייתי חוזר לעבוד אצלו.

ולשאלת בית הדין:
כשהסתיים הפרויקט האם הסכמתי שאפסיק לעבוד ובינתיים אעבוד במקום אחר ואחר כך אחזור אליו כשיהיה לו פרויקט חדש, אני משיב: נכון. בזמן שלא היתה עבודה לדניאל, לנתבעת 1, הייתי הולך לעבוד במקום אחר, וחוזר אליו כשהיה משיג פרויקט חדש. כך סוכם בינינו.
ועוד מסר התובע בעדות: לשאלתך- הוא היה משלם לי על מנת לא להפסיד רתך טוב. דניאל היה משלם לי גם בזמן ההפסקות של העבודה אבל לא משכורת מלאה. אלא איזה סכום כדי שאני אחזור אליו מתי שתהיה לו עבודה." (עמ' 6 ש' 24-30, עמ' 7 ש' 2-3, ר' גם עמ' 9 ש' 8-9).

מר דניאל חי, בעלי הנתבעת (להלן גם: "דניאל") העיד: "ביני ובין התובע היו הסכמים.
הוא בא לעבוד אצלי וקיבל תנאים מיטיבים ביותר. לשאלתך- האם אני מסכים איתך שכאשר התובע עבד במקום אחר ואני המשכתי לשלם לו שכר זה היה בהסכמה איתי, אני משיב: כן. זה נכון שאני הייתי נותן לו כספים בתקופות שלא היתה לי עבודה כדי לשמור אותו שמתי שיהיה לי עבודה הוא יחזור לעבוד אצלי.
לשאלתך- לא היה מסמך בכתב לגבי תנאי עבודתו, וגם לא הסכם בכתב." (עמ' 11 ש' 4-8).

אשר להכרעתנו- המשמעות המשפטית של אותו "הסדר" בין הצדדים, היא כזו שלפיה בכל סיום פרויקט והפסקת עבודה ובכפוף לתקופות הקבועות שבדין, היה זכאי התובע ל "פיצויי פיטורים". הענקת המכתב ת/3 פירושה ניתוק יחסי העבודה, על כל המשתמע מכך . העולה ממנו הוא "מעשה של פיטורים", גם אם היתה כוונה של הצדדים לחזור ולחדש את יחסי העבודה בהמשך. לאור המכתב ת/3 המדבר בעד עצמו, איננו מקבלים את גרסת המעסיק בקשר לנסיבות סיום העבודה בתום תקופה זו (ר' עמ' 10 ש' 23-28, עמ' 11 ש' 13-19). משלא שולמו פיצויי פיטורים בתום התקופה הראשונה, ממילא חייב המעסיק בתשלום פיצויי פיטורים בגין תקופה זו.

הוא הדין בקשר לניתוק יחסי העבודה בתום התקופה האחרונה. הגם שבתום תקופה זו לא ניתן מכתב פיטורים. לא למותר לציין , כי אנו מקבלים את גרסת התובע בקשר לנסיבות סיום ההעסקה בתום התקופה האחרונה ולא את גרסת המעסיק, כלומר כי התובע פוטר שוב על רקע סיומו של פרויקט (עמ' 8 ש' 6-20).

עם זאת, ניתוק יחסי העבודה בין הצדדים לתקופה של 11 חודשים, מנתק את רצף הזכויות, שכן אין מדובר בניתוק השומר על רצף זכויות כאמור בסעיף 2 לחוק פיצויי פיטורים.

אשר על כן, זכאי העובד "לפיצויי פיטורים" על פי החישוב כדלקמן:

סך של 68,412.5 ₪ בגין התקופה הראשונה (126.3 *6,500 ₪/12).
סך של 15,708 ₪ בגין התקופה האחרונה (29 *6,500 ₪/12).
בניכוי הסכום של 17,351 ₪ שהתובע משך מ"קופת הפיצויים".

"תמורת הודעה מוקדמת":

מאחר וקיבלנו את גרסתו של העובד בקשר לנסיבות סיום העסקתו, זכאי התובע הוא גם ל"תמורת הודעה מוקדמת" עם תום תקופת עבודתו האחרונה , ובסך של 6,500 ₪ נוספים.

"פיצוי בגין פיטורים שלא כדין":

כפי שתואר לעיל, בין הצדדים היה הסדר ייחודי, שבו הופסקה עבודתו של התובע בהסכמה בכל סיומו של פרויקט, כאשר התובע מתפנה לעבודה אצל אחרים, תוך שמשולמים לו כספים על מנת שיתחייב לשוב לעבודתו אצל המעסיק (בעת הצורך).

לדידנו, ההסדר הייחודי הזה, מייתר את קיומו של "שימוע", שכן התובע, בהסכמתו לאותו הסדר, ממילא גילה דעתו לכך שאינו מעוניין להישמע בנוגע להפסקת עבודתו.
לפיכך התביעה בהקשר זה – תידחה.

"פדיון חופשה":

אנו סבורים כי דין התביעה ל"פדיון חופשה" להידחות. אין חולק כי התובע קיבל סכומים לא מבוטלים מהמעסיק, גם בתקופות בהן לא עבד אצלו (עמ' 10 ש' 10-14).

בנוסף, המעסיק העיד כי לעתים בשל תנאי מזג האוויר ו/או סיבות אחרות, התובע לא עבד אך המשיך לקבל את שכרו (עמ' 12 ש' 1-4), תוך ששני הצדדים ראו בכך "חופשה בתשלום".

לפיכך, לא שוכנענו כי התובע קופח במשהו בתשלום "דמי החופשה" להם היה זכאי , ודין תביעתו ל "פדיון חופשה" להידחות.

"גמול שעות נוספות":

גם התביעה ל "גמול עבודה בשעות נוספות" דינה להידחות.
איש מהצדדים לא קיים רישום מסודר של שעות העבודה. אמנם, הנטל בעניין זה רובץ על כתפו של המעסיק. אך גם כאן, לאור ההסדר הייחודי בין הצדדים, שלפיו העבודה היתה גמישה, ובתקופות לא מבוטלות התובע בכלל לא עבד, תוך שהמעסיק ממשיך לשלם לו שכר, לא שוכנענו כי התובע קופח או כי הצליח להוכיח כי עבד ב"שעות נוספות" עליהן לא קיבל תמורה ראויה.

סוף דבר:

הנתבעת מס' 1 תשלם לתובע סך של 68,412.5 ₪ "פיצויי פיטורים" בגין התקופה הראשונה, וסך של 15,708 ₪ בגין התקופה האחרונה, בניכוי הסכום של 17,351 ₪ שהתובע משך מקופת הפיצויים.

הסכומים שלעיל יישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום הגשת התביעה (1.6.15), ועד התשלום בפועל. אין ספק שהיו חילוקי דעות בקשר לזכאות לפיצויי פיטורים, לאור "ההסדר הייחודי", ולכן ממילא אין לפסוק "פיצויי הלנה" מעבר להפרשי הצמדה וריבית חוקית.

התובע זכה רק בחלק קטן מתביעתו, ולפיכך תישא הנתבעת בהוצאות חלקיות של ההליך, בסך של 3,500 ₪ בצרוף מע"מ כהוצאות שכ"ט עו"ד.

התביעה כנגד נתבע 2 נזנחה כבר במהלך הדיון, ללא צו להוצאות.

זכות ערעור: תוך 30 יום.

ניתן היום, ג' אב תשע"ח, (15 יולי 2018), בהעדר הצדדים.

נ.ע. מר צ. רוזנצויג

יצחק לובוצקי, שופט


מעורבים
תובע: ויקטור מינייב
נתבע: אשדות מבנן בע"מ
שופט :
עורכי דין: