ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יקי שוורץ נגד מכבי שירותי בריאות :

05 יולי 2018

לפני:

כבוד השופטת אירית הרמל
נציג ציבור (עובדים) גב' אורנה רזניק
נציג ציבור (מעסיקים) גב' אורית זוהר קוט

התובעים - המשיבים

  1. יקי שוורץ
  2. יוסף סימון
  3. ישראל בנז'רנו

-
הנתבעת - המבקשת
מכבי שירותי בריאות

פסק דין

1. לבית הדין הוגשה תביעת מר יקי שוורץ, מר סימון יוסף ומר ישראל בז'רנו, שלושה חברי מכבי שירותי בריאות (להלן 'מכבי'). השלושה מבקשים כי בית הדין יורה למכבי לקיים בחירות לוועדה הארצית ולמועצת קופת החולים בהתאם לחוק בריאות ממלכתי תשנ"ד-1994 (להלן 'החוק') ולתקנון מכבי, תוך 30 יום.

2. מכבי מבקשת לסלק את התביעה כנגדה על הסף, בני מוק שלא מסורה לבית הדין לעבודה סמכות העניינית לדון בבקשה מסוג זה. לטענת מכבי, החוק מסדיר תובענות של מבוטחים כנגד קופות החולים בהיבטים של שירותי בריאות וביטחון סוציאלי, התובענה כאן ענינה "התנהלותה התאגידית" של מכבי ולא זכויות מבוטח בה, ואין היא תביעה מתחום הביטחון הסוציאלי. כמו כן לטענתה, סעיף 54(ב) לחוק מעניק לבית הדין סמכות לדון בזכויות מבוטחים ולא בזכויות חברים ואף בשל כך התביעה כאן אינה בסמכות בית הדין לעבודה.

3. המשיבים מתנגדים לסילוק על הסף. לטענתם, על פי לשון החוק, לבית הדין סמכות לדון בכל תביעה שאינה תביעה נזיקית כנגד הקופה. עוד לטענתם, האבחנה שמבקשת מכבי לעשות בין חבר למבוטח היא מלאכותית וממילא הם מבוטחי הקופה ועל כן, על פי סעיף 54(ב) לחוק, יש לבית הדין הסמכות לדון בתובענה כאן. ולבסוף לטענתם, לבית הדין סמכות לדון גם בתביעות שאינן מתחום הביטחון הסוציאלי וממילא התביעה היא בתחום הביטחון הסוציאלי.

דיון והכרעה
4. סעיף 45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991 קובע כדלקמן:
"45. (א) בית הדין רשאי בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לדחות
על הסף תובענה נגד נתבע מאחד הנימוקים האלה:
(1) מעשה בית דין
(2) חוסר סמכות
...."

הסוגיה שבמחלוקת היא האם נתונה לבית הדין לעבודה סמכות עניינית לדון בתביעה. ככל שלא, דין התביעה סילוק על הסף.

5. חוק בריאות ממלכתי תשנ"ד-1994 (להלן: "החוק") מסדיר, בין השאר, את ההליכים לבירור תלונות חברים ומבוטחים בקופות החולים, בזו הלשון:
"26.(א)(1) לקופת החולים יהיה תקנון אשר יקבע את זכויות חבריה, וכן דרכים להגשת תלונות ובירורן, וסדרים לתיקון ליקויים שנתגלו; בתקנון כאמור ייקבעו גם הליכים לבוררות או לפישור בתביעות של חבר, ובלבד שהליכים אלה לא יתקיימו אלא לפי בקשתו;"

סעיף 54(ב) לחוק קובע:
"54. (א)קופת חולים לא תגביל ולא תשלול זכותו של חבר או של כל אדם אחר לפנות לערכאות.
(ב)לבית הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בכל תובענה למעט תביעת נזיקין, שבין מבוטח או מי שהוא טוען שהוא מבוטח לבין שר הבריאות, המנהל, המוסד, קופת חולים, נותן שירותים לפי חוק זה, או הועדה שהוקמה לפי סעיף 3א, או שבין המוסד לבין קופת חולים או לבין מי שחייב בתשלום דמי ביטוח בריאות". [ההדגשות הוספו].

6. הלכה היא, כי סמכותו של בית הדין לעבודה נקבעת הן בהתאם לזהות הצדדים והן בהתאם לעילה, ולעניין זה ראו את אשר נפסק ברע"א 363/08 מתן-חיים פרפרה נ' קופת חולים מאוחדת (23.11.2009).
"הכלל הוא, כי סמכותה העניינית של ערכאה שיפוטית לדון בתובענה נקבעת על-פי הסעד המבוקש בכתב התביעה (ראו, ע"א 27/77 טובי נ' רפאלי, פ"ד לא(3) 561 (1977); אודות השיקולים התומכים במבחן זה, ראו גם: ע"א 2846/03 אלדרמן נ' ארליך, פ"ד נט(3) 529 (2004)). עם זאת, קיימים מקרים בהם נקבעת הסמכות על-פי עילת התביעה ולעיתים אף על-פי זהות הצדדים. כך הם פני הדברים ביחס לסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה (ע"א 2618/03 פי.או.אס. (רסטורנט סוליושנס) בע"מ נ' ליפקונסקי, פ"ד נט(3) 497, 515-509 (2004) (להלן - עניין פי.או.אס); וכן, בג"ץ 1214/97 חלמיש נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פ"ד נג(2) 647 (1999)). בתביעות כדוגמת התביעה העומדת לפנינו, הוגדרה סמכותו של בית הדין הן על-פי זהות הצדדים (קופת החולים ומבוטח) והן על-פי עילת התביעה (תביעה לפי חוק ביטוח בריאות)."

7. אין מחלוקת שהמשיבים הם חברי הקופה וגם מבוטחיה, וכדברי המבקשת עצמה: "אין חולק כי בפועל כל "חבר" בקופת חולים הוא גם "מבוטח"". כלומר המשיבים עוברים את מבחן "'זהות הצדדים". טענת המבקשת היא שהמחוקק ערך אבחנה בין מבוטח לחבר לעניין סמכות בית הדין על פי סעיף 54(ב) לחוק (סעיף 8 לבקשה, סעיף 5 לתשובה לתגובה). לטענתה העניק המחוקק סמכות ייחודית לבית הדין לעבודה לדון בתביעות החברים בכובעם כמבוטחים ובנוגע לזכויותיהם כמבוטחים ולא כחברים. לשיטתה, שאלת קיום הבחירות במועדן היא שאלה במישור היחסים בין הקופה וחבריה, להבדיל ממישור היחסים בין הקופה ומבוטחיה
(סע' 6 לבקשה) ועל כן אין לבית הדין סמכות לדון בה. לטענת המבקשת החוק אינו מקנה לבית הדין סמכות לדון בענינים הקשורים להתנהלותה התאגידית של קופת החולים אלא סמכות ייחודית לדון בענינים מתחום הביטחון הסוציאלי בלבד (סעיפים 8-6 לבקשה).

8. המשיבים מצידם טוענים, כי האבחנה בין מבוטח לחבר היא מלאכותית שכן כל חבר הוא מבוטח. החובה לקיים בחירות מעוגנת בסעיף 27 לחוק, משכך העילה בתביעה שהגישו היא עילה בהתאם לחוק. סעיף 54(ב) קובע כי לבית הדין סמכות לדון בכל תביעה של מבוטח למעט תביעת נזיקין. מאחר שהם מבוטחים ועילת התביעה היא מכוח החוק, הרי שלבית הדין סמכות יחודית לדון בתביעה כאן (סע' 10-9 לתשובה לבקשה). עוד הם טוענים כי לבית הדין סמכות לדון בתביעות שאינן מתחום דיני העבודה והביטחון הסוציאלי (סעיף 11 לתגובה) וממילא כל תביעה הנוגעת להתנהלותן של קופות החולים, היא תביעה מתחום הביטחון הסוציאלי שכן היא נוגעת במישרין לזכויותהם של חברי / מבוטחי הקופה.

9. מקום בו נדרש בית הדין לפרש את החוק, תפקידו הוא "לגלות את דעת המחוקק, ואותה הוא חייב למצוא, בראש ובראשונה, בדברי החיקוק שהוא מפרשו. אין הפרשן רשאי להוסיף על דברי המחוקק או לגרוע מהם אלא באותם מקרים יוצאי דופן שבהם מביא הנוסח לתוצאה אבסורדית שאין הדעת סובלתה" (ע"א 126/79 פריד נ' ועדת העררים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957, פ"ד לד(2) 24, 27 (1979).

השופט היושב בדין נדרש לפרש את דבר החקיקה על פי לשונו, ומקום בו ישנן מספר אפשרויות פירוש, יבחר השופט את זו הסבירה יותר. מילים שהמחוקק הגדירן בחיקוק מסוים יפורשו על פי ההגדרה שבאותו חוק, בהתאם להוראת סעיף 2 לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981:
" מונח שהוגדר בחיקוק - משמעו כהגדרתו, והגדרה זו תחול גם על תקנות שהותקנו לפי אותו חיקוק, וכל צורה דקדוקית הנגזרת מהמונח תתפרש לפי אותה משמעות, הכל אם אין הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם אותה הגדרה."

10. בענייננו, אנו נדרשים לשאלה האם יש הבדל בין המושג "מבוטח" למושג "חבר" שבחוק והאם לאבחנה זו יש משמעות לעניין סמכותו של בית הדין, לאור כך שבפועל חברים הם מבוטחים וההפך.
לטעמנו יש להשיב לשאלה זו בחיוב. המחוקק בחר להבחין בין המונחים חבר ומבוטח. בסעיף ההגדרות נקבע כי "חבר" – הוא מי שרשום בקופת חולים כחבר; ואילו "מבוטח" - מי שזכאי לשירותי בריאות לפי חוק זה.

11. סעיף 26 לחוק עוסק ביחסי חברים והקופה:
26 (א) (1) לקופת החולים יהיה תקנון אשר יקבע את זכויות חבריה, וכן דרכים להגשת תלונות ובירורן, וסדרים לתיקון ליקויים שנתגלו; בתקנון כאמור ייקבעו גם הליכים לבוררות או לפישור בתביעות של חבר, ובלבד שהליכים אלה לא יתקיימו אלא לפי בקשתו;
כלומר ישנם הליכים להגשת ובירור תלונות בין הקופה לחבריה, מנגנונים שאינם בסמכות ייחודית של בית הדין.

בסעיף 54(א) התייחס המחוקק לזכותו של חבר לפנות לערכאות מבלי שסייג את תוכן הפנייה, ואילו סעיף 54(ב) מתייחס לסמכותו של בית הדין לעבודה לדון בענייניו של מבוטח, למעט תביעות נזיקיות.

"היבט נוסף המייחד את המילים בעולם המשפט נעוץ בכך שככלל, לדבר החקיקה הבא לפני הערכאה השיפוטית בצורה נתונה ומוגמרת, קדמה עבודת הכנה, לעתים ממושכת ומורכבת, של גורמים רבים, וכל מילה שבו נמצאת שם לא במקרה אלא בעקבות עיון ודקדוק ומתוך בחירה מושכלת בין מספר אפשרויות." ע"ע (ארצי) 20139-09-15 מכבי שירותי בריאות ואח' נ' אייל קוצ'ינסקי ואח' (26.06.18).

12. האם אבחנה זו בהגדרות ובין הסעיפים, מובילה לצמצום הסמכות הייחודית של בתי הדין לעבודה על פי סעיף 54(ב) לתביעות שעניינן זכאות לשירות בריאות לפי החוק בלבד?

13. נקדים ראשית לאחרית ונציין שמקובלת עלינו עמדת המבקשת על פיה סעיף 54(ב) קובע כי לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בכל תובענה, למעט תביעת נזיקין, בין מי שזכאי לשירותי בריאות לפי החוק, קרי 'מבוטח', לבין הקופה ובעלי תפקידים שונים המנויים בחוק. הסעיף אינו מקנה לבית הדין סמכות ייחודית לדון בעניינם של חברים, שאינם בגדר 'זכאות לשירותי בריאות'.

פרשנות זו עולה בקנה אחד עם מומחיותו של בית הדין לעבודה.
בהקשר דומה, בפרשת שרה ווקסלר, ביקשה קופת החולים להגיש הודעת צד ג' בעניין מימון תרופה ונפסק שם כי לבית הדין אין סמכות לדון בהודעת צד ג' המבוקשת. בכך, בית הדין הבחין בין עניינים שהם יחסי הקופה ומבוטחיה בהם יש לבית הדין סמכות ייחודית, לבין עניינים שאינם זכויות המבוטחים, בהם אין לבית הדין סמכות לדון. בין השאר נפסק שם בנוגע לסמכות בית הדין:

" ככלל, ניתן לומר, כי הסמכות הייחודית המוקנית לבית-הדין לעבודה מתוקף חוק הבריאות, סובבת על הציר המרכזי המסדיר את זכויות המבוטחים ותביעותיהם אל מול קופות החולים שבהן הם חברים....
...חוק הבריאות מקנה לבית-הדין לעבודה סמכות דיון ייחודית המשתרעת על התחום הרחב אשר נועד להסדיר את זכויות המבוטחים להן הם זכאים על-פי דין, לאור ההיבטים הנורמטיביים שמתחום דיני הביטחון הסוציאלי, המגולמים בחוק הבריאות". ע"ע 1209/01 מכבי שירותי בריאות נ' שרה וקסלר, פד"ע לז 241 (23.10.01) פיסקה 7 וההפניות שם)

14. במקום אחר נפסק כי סמכותו של בית הדין לעבודה "מוגבלת לבחינת זכאותם של מבוטחים לקבל את המגיע להם לפי החוק ומכוחו" ( ע"ע (ארצי) 53/03 קרן לסרי – שירותי בריאות כללית ( 6.4.03)).
על הקביעה מפרשת ווקסלר, חזר בית הדין הארצי בעניין עו"ד אלי פישר, בה נתבקש בית הדין להורות לשר הבריאות להוציא תרופה מסל התרופות, ונפסק:
"בפרשת שרה וקסלר התייחסתי לגבולות סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה על פי חוק הבריאות, הסבה על שני צירים: הציר העיקרי מסדיר את זכויות המבוטחים ותביעותיהם אל מול קופות החולים שבהן הם חברים. ולאורכו ולרוחבו של ציר זה, נבחנות ומוסדרות זכויות המבוטחים ותביעותיהם, גם אל מול הגורמים והגופים האחרים הנזכרים בסעיף 54(ב) לחוק [עע 1229/01 מכבי שרותי בריאות - שרה וקסלר, פד"ע לז 241]. הצירים הללו, אינם מכילים הפעלת ביקורתו השיפוטית של בית הדין לעבודה על החלטתו של שר הבריאות בדבר הוספת תרופה לסל או גריעתה, משאין היא קשורה "למערך הזכויות והחובות הצומח למבוטח של קופת חולים על-פי החוק" [רע"א 363/08 מתן-חיים פרפרה נ' קופת חולים מאוחדת (לא פורסם) 23.11.09]. כפועל יוצא מכך, השגה על החלטת השר בכל הנוגע להוספת תרופה לסל או גריעתה, אינה מקימה למבוטח עילת תביעה לפי חוק ביטוח בריאות בבית הדין לעבודה". ע"ע(ארצי)557/09 משרד הבריאות נ' אלי פישר(04.01.10).

15. שאלת מעמדן של קופות החולים כגופים דו מהותיים נדונה בשורה של פסקי דין ובהקשרים שונים. שאלת סמכות הערכאות השונות לדון בעניני קופות החולים, זכתה להתייחסותו של כבוד הש' רובינשטיין בע"א 8825/03 שירותי בריאות כללית נ' משרד הביטחון (11.04.07).

"אין לטעות בהגדרתו של גוף הנתון לפיקוחו של בית המשפט הגבוה לצדק; בית משפט זה דן בעתירות שקופות החולים הן משיב בהן, אך זאת ככלל כשהמשיב העיקרי הוא המדינה; ועוד, כיוון שמצודתו של בית משפט זה רחבה יש לבדוק היטב את שאלת הסמכות בכל מקרה, ויש שהיא תיחלק בין בית משפט זה (כבג"צ) בהקשרים מסוימים, לבין בית משפט "אזרחי" וכן בית הדין לעבודה בהקשרים אחרים, וכיום אף לבית משפט לעניינים מינהליים... ....כאן מסייע לנו בענייננו חוק ביטוח בריאות ממלכתי עצמו, המייחד בסעיף 54(ב) את הסמכות בתובענות שעניינן ביטוח הבריאות – לבית הדין לעבודה. כללם של דברים, אין ספק כי את החלטותיה של המערערת בעשותה שימוש בסמכויות שהוענקו לה בחוק ביטוח בריאות, יש לבחון תחת שבט הביקורת של המשפט המינהלי..." [ההדגשה לא במקור , הערת המותב]

16. עמדת המשיבים לפיה כל תביעה הנוגעת להתנהלות קופות החולים היא תביעה מתחום הביטחון הסוציאלי אינה מקובלת עלינו. כך לדוגמא, החוק החריג תביעות נזיקין אל מחוץ לסמכות בית הדין לעבודה ובכך גילה דעתו שלא כל 'התנהלות' של הקופה אל מול מבוטחיה היא 'התנהלות בתחום הביטחון הסוציאלי'. החוק אף איפשר לקופה לברר עניינים מול חבריה באמצעות מנגנוני בוררות ופישור שאינם בבית הדין לעבודה (כאמור בסעיף 26 לחוק). אף לשיטתם, המשיבים לא הראו כיצד קיום בחירות לגופי הקופה משפיע 'במישרין על זכויותהם כמבוטחי הקופה'.

17. בעת כתיבת שורות אלה ניתן פסק דינו של בית הדין הארצי בבע"ע (ארצי) 20139-09-15 מכבי שירותי בריאות ואח' נ' אייל קוצ'ינסקי ואח' (26.06.18) בו נדונה השאלה האם קופות החולים הן "רשות" לעניין סעיף 9 ל חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006. בהקשר זה עלתה גם שאלת סמכותו של בית הדין. הדיון שם נסוב על זכויות מבוטחי הקופות והערכאה הנכונה למימושן על דרך של תובענה ייצוגית. שאלת האבחנה בין חבר למבוטח לא עלתה לדיון בפרשת קוצ'ינסקי לפיכך, לא נבחנה וממילא לא ניתנה תשובה לשאלה שלפנינו – האם לבית הדין סמכות לדון בכל תביעותיהם, למעט תביעות נזיקיות, של חברי קופות החולים.

18. לאור כל האמור, הגענו למסקנה שבית הדין לעבודה משולל סמכות עניינית לדון בתביעות של חברים כנגד הקופה בנוגע לקיום בחירות. אין מדובר בסוגיה הנוגעת למימוש זכויות מבוטחים על פי החוק. אין זו מחלוקת בין מבוטחי הקופה והקופה אלא מחלוקת בין חברי הקופה לקופה. המחוקק לא העניק לבית הדין את הסמכות שהמשיבים סבורים שהוענקה לו ועל כן אין הוא מוסמך לדון בתובענה כאן.
כפי שנפסק "סמכותו הייחודית של בית-הדין האזורי לעבודה בעניינים מסוימים, מחד, וסמכותם הכללית והשיורית של בתי-המשפט האזרחיים – המעוגנת בעקרון שלטון החוק – מאידך, מגבשות איזון כדלקמן: עניינים שבסמכות הייחודית של בית-הדין האזורי לעבודה יידונו אך ורק בבית-הדין לעבודה, אך לא יידונו בבית-הדין לעבודה אלא עניינים אלה. זהו המפתח לחלוקת הסמכויות בין בתי-המשפט האזרחיים לבין בית-הדין האזורי לעבודה." (ע"א 2618/03 פי.או.אס (רסטורנט סוליושנס) בע"מ נ' ליפקונסקי, פ"ד נט(3) 497, 508 (2004))

לאור כל האמור, התביעה מסולקת על הסף בשל חוסר סמכות. איננו רואות מקום בנסיבות להעביר את ההליך לערכאה המוסמכת, שכן אף לא אחד מהצדדים ביקש זאת, גם לא לחלופין.

19. מצאנו שאין צורך להידרש לטענות המבקשת לפיהן הטעם להגשת הבקשה הוא ניסיונם של עובדי מכבי להתאגד. אף אם תתקבל טענתה הרי שאין בכך להשפיע על ההכרעה בשאלת סמכות בית הדין ולא בשאלת חובתה של מכבי לקיים בחירות לוועדה הארצית ולמועצת קופת החולים בהתאם לחוק ולתקנון.

הוצאות
20. מצאנו שלא לחייב את המשיבים בהוצאות המבקשת בבקשה זו. ראשית, שאלת הסמכות שהועלתה לפנינו, נדונה לראשונה במסגרת ההליך כאן. שנית, המשיבה לא הוכיחה כי הגשת הבקשה כאן נעשתה מטעמים פסולים ואף לא פירטה מה ם אותם טעמים פסולים לשיטתה, למעט אמירות בעלמא כי הטעמים הפסולים קשורים בניסיון העובדים במבקשת להתאגד. שלישית, המשפט מבקש לעודד מעורבות של הפרט בגופים בהם הוא חבר, מעורבות שלעיתים באה לביטוי בהגשת תובענות בדרישה לקיים את האמור בתקנוניהם של גופים בהם הוא חבר.

ניתן היום, כ"ב תמוז תשע"ח, (05 יולי 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נ.צ. (ע) גב' אורנה רזניק

אירית הרמל, שופטת

נ.צ. (מ) גב' אורית זוהר קוט


מעורבים
תובע: יקי שוורץ
נתבע: מכבי שירותי בריאות
שופט :
עורכי דין: