ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לוי יצחק דייטש נגד סלקום ישראל בע"מ :

בפני
כבוד ה שופטת הדס עובדיה

מבקשים

1.לוי יצחק דייטש
2.יצחק מזרחי
3. משה פליגמן
4. יוסף צבי הס
באמצעות ב"כ עוה"ד שוורץ, מוסקוביץ' ורבקין

נגד

משיבה

סלקום ישראל בע"מ
באמצעות ב"כ עוה"ד רות לובן ושגיא שיף

פסק דין

(אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית)

לפני בקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת התובענה הייצוגית שבכותרת ( להלן בהתאמה: "הבקשה" ו- "הסדר הפשרה"). על יסוד הנימוקים שאפרט להלן מצאתי לנכון לאשר את הבקשה, ולתת להסדר הפשרה תוקף של פסק דין.

תמצית טענות הצדדים
עניינה של התובענה והבקשה לאשרה כייצוגית בניוד קווי טלפון של המשיבה, סלקום ישראל בע"מ ( להלן: "סלקום") במסלול משולם מראש ( Pre-paid) המכונה " טוקמן", שבו השימוש בקו כפוף להטענתו בתקציב כספי מראש ( להלן: "קווי טוקמן" או " הקווים" ו " התקציב").
לטענת המבקשים, סלקום מתנה ניוד של קווי טוקמן לחברה אחרת בהטענת הקו בתקציב בסך של כ- 55 ש"ח. עוד נטען בבקשת האישור, כי לאחר הטענת הקו בתקציב כאמור וניודו לחברה אחרת, לא השיבה סלקום את יתרת התקציב . בכך, לטענת המבקשים, הפרה סלקום את הוראות חוק התקשורת ( בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן: "חוק התקשורת") ודברי חקיקה נוספים.
קודם שהוגשה תשובה לבקשת האישור הגיעו הצדדים להסדר פשרה, במסגרתו פורטו טענות סלקום. לטענת סלקום נעוצות טענות המבקשים בפעולות שביצעה סלקום החל מחודש יוני 2013, במטרה להתמודד עם תופעת ניודים פיקטיביים של קווי טוקמן, שעל פי החשד בוצעו על ידי גורמים מסחריים בשוק הסלולאר ( ולא על ידי מנויים אותנטיים). סלקום הבחינה בתופעה של ניוד מסיבי של קווי טוקמן, שלא הוטענו בתקציב, קרי קווים שהתבקש ניודם מבלי שנעשה בהם שימוש ( בכלל ו/או במשך תקופה ממושכת). לשיטת סלקום ביסודה של תופעה זו עמדו ככל הנראה גורמים מסחריים בשוק הסלולאר, שרכשו קווי טוקמן שלא למטרת שימוש אותנטי ותם לב ( ובכלל זאת שיווק והפצה מותרת של הקווים), אלא לצורך ניודם לרשתות מפעילים אחרים תוך שימוש בקווי טוקמן בעלי קידומת סלקום ( להלן: "תופעת הניודים הפיקטיביים").
לתופעת הניודים הפיקטיביים השלכות שליליות על פעילותה של הסלקום, לרבות " בזבוז" של משאב המספור ( הקטנת מלאי מספרי הטלפון הפנויים להקצאה), פגיעה במהימנות המידע אודות המעבר בין המפעילים בשוק ( הטיית דוחות ונתוני המנויים המבקשים לנייד את המספרים שלהם) ועוד, ואף ניתן לסבור כי מדובר בפעולות שאינן כדין.
לפיכך, על מנת למנוע תופעה זו, אפשרה סלקום ככלל ניוד של קווי טוקמן רק לאחר הטענתם בתקציב.
בעקבות הנחייתו של המאסדר מינואר 2014 לכלל ספקיות שירותי הסלולאר בישראל מינואר 2014 כמפורט בבקשת האישור ( סעיף 35 ונספח ה' לבקשת האישור), ועל אף שסלקום חלקה על צדקתה, יישמה סלקום מדיניות לפיה לקוח המבקש להתנייד, לא יחויב לבצע הטענה טרם ניוד.
לטענת סלקום, מבדיקות שנערכו על ידה לאחר הגשת בקשת האישור עלה, כי ככל הנראה חרף מדיניותה דלעיל, במקרים מסוימים הותנה ניוד של קווי טוקמן בהטענת תקציב כמפורט בבקשת האישור. על רקע זה ערכה הסלקום בדיקה מקיפה במערכותיה במטרה לאתר את אותם המקרים שבהם התבקש ניודו של קו טוקמן והניוד הותנה בהטענת תקציב ( להלן: "המקרים נשוא בקשת האישור").
סלקום ציינה כי במערכותיה אין תיעוד חד-ערכי המאפשר את זיהוי המקרים נשוא בקשת האישור, קרי אותם המקרים בהם קו הטוקמן הוטען בשל ועל רקע דרישה להטעינו לצורך ניודו לרשת אחרת ( להבדיל מהטענת תקציב רגילה ושגרתית). על רקע זה, בוצעה הבדיקה המקיפה במטרה לאתר את המקרים נשוא בקש האישור על בסיס סמיכות הזמנים שבין הטענת התקציב וניוד קו הטוקמן לחברה אחרת, בטרם נוצל תקציב זה לצורך שימוש ( כולו ו/או חלקו).
מבדיקה זו עולה כי החל מן המועד בו החלה לנקוט בפעולות המתוארות בנוגע לתופעת הניודים הפיקטיביים, קרי בחודש יוני 2013, ועד למועד ביצוע הבדיקה בחודש אפריל 2017, מספר קווי טוקמן אשר ניודם הותנה בהטענת תקציב, והם נוידו לחברה אחרת בתוך 7 ימים ממועד ההטענה, ובטרם נוצל תקציב זה לצורך שימוש, עומד על 2,011 קווים, וכי הסך הכולל של התקציב שהוטען בהם ושלא נוצל לצורך שימוש טרם ניוד הקו לחברה אחרת עומד על 34,425 ש"ח ( ערכי קרן) (להלן: "סכום הפשרה").
לטענת סלקום החישוב שנערך במטרה לאתר את המקרים נשוא בקשת האישור הינו בעל מאפיינים מחמירים במיוחד במספר היבטים:
ראשית, נכללים בו מקרים של הטענת תקציב בכל סכום ( ועד ל 7 ימים לפני הניוד כאמור) בחשבון, לרבות סכומים העולים על הסך של 55 ש"ח האמור בבקשת האישור ( קרי, מקרים בהם אין להניח כי מדובר במקרים נשוא בקשת האישור, על רקע הסכום שהוטען);
שנית, למרות שבמקרים של המבקשים 1 ו- 3 חלף יום אחד בלבד ממועד הטענת הקו ועד למועד ניודו, בתחשיב נכללים כל המקרים בהם בוצעה הטענה בתקופה של עד 7 ימים לפני ביצוע הניוד ( כאשר ברור כי ככל שחולף זמן בין מועד ההטענה לבין מועד הניוד, כך קטן הסיכוי שההטענה נעשתה לצורך הניוד, קרי כי מדובר במקרים נשוא בקשת האישור);
ושלישית, בתחשיב נכללו מקרים בהם יתרת התקציב בקו במועד הניוד לא עמדה על סכומים עגולים ( כגון 20 ₪, 30 ₪ וכיוצ"ב), דבר המהווה אינדיקציה לכך כי טרם הניוד הוטען הקו בתקציב באופן שגרתי ורגיל, ועל כן יש להניח אין הם אינם מהווים חלק מהמקרים נשוא הבקשה.
בעקבות הגשת הבקשה הוריתי על פרסום הודעה על הגשת הבקשה לפי סעיף 18( ג) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") ותקנה 12( ד) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010.
עיקרי הסדר הפשרה
ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים אינן משקפות הסכמה של מי מהצדדים לטענותיו של הצד האחר והן נועדו לצורכי פשרה בלבד.
מאחר שבידי המשיבה לא קיימים פרטי אמצעי התשלום ולרוב גם לא פרטי הזיהוי של המנויים במסלול " טוקמן", הסכימו הצדדים כי בהתאם לסעיפים 20( ג)(1) ו-(2) לחוק תובענות ייצוגיות, סלקום תעביר בתוך 30 יום מהמועד בו פסק הדין המאשר את ההסדר הפשרה יהפוך לחלוט, את סכום הפשרה בתוספת הפרשי ריבית והצמדה החל ממועד הניוד של כל קו מסלקום ועד למועד העברת הכספים בפועל - לקרן לניהול ולחלוקת כספים שנפסקו כסעד הפועלת מכח סעיף 27 א לחוק תובענות ייצוגיות ( להלן: "הקרן").
בתוך 30 יום לאחר השלמת העברת סכום הפשרה לקרן, תמסור סלקום דיווח לבית המשפט אודות הסכום הכולל אשר הועבר לקרן כאמור, באמצעות תצהיר ערוך כדין של סמנכ"ל סלקום, עם העתק לב"כ המבקשים.
בנוסף לאמור, סלקום מתחייבת להמשיך שלא לדרוש ו/או לגבות סכום כסף כלשהו כתנאי לביצוע ניוד קו במסלול " טוקמן".
הגדרת הקבוצה: "כל לקוחות ו/או מנויי סלקום ישראל בע"מ אשר הצטרפו למסלולי "טוקמן" לסוגיהן (כך במקור – ה.ע.), החל מהיום שבו החלה המשיבה לשווק את החבילות הנ"ל ללקוחותיה, ואשר חויבו על ידה בסכומים עודפים לצוורך ניוד המנוי הסלולרי לחברה מתחרה אחרת, או עוכבו בניוד המנוי שלהם לחברה מתחרה בשל היותם במסלול טוקמן במהלך שבע השנים האחרונות" (ס' 6 לבקשת האישור)
עילות התביעה: הפרת חובה חקוקה – ס' 5א(ו) לחוק התקשורת; הטעיה בהתאם להוראות חוק הגנת הצרכן וחוק החוזים; עושק; ועשיית עושר ולא במשפט.
מעשה בית דין: על פי סעיף 16 לבקשה: "עם אישור בית המשפט לפשרה זו, יתגבש ויתור וסילוק של חברי הקבוצה ביחס לכל ענייני התובענה ובקשת האישור, וייווצר כלפיהם מעשה בית-דין באשר לטענות ו/או עילות התובענה ובקשת האישור ולכל הסעדים שהתבקשו בקשר אליהן ולכל עניין הקשור ו/או הנובע מכך, כלפי המשיבות (כך במקור – ה.ע.) ו/או כל תאגיד הקשור עמן ו/או כל העובדים ונושאי המשרה בהם".
גמול, שכ"ט והוצאות שמבוקש לאשר על פי הסדר הפשרה: מאחר ובידי הצדדים לא עלה להגיע להמלצה מוסכמת בדבר פסיקת גמול למבקשים ושכר טרחה לבאי כוחם, ביקשו הצדדים לאפשר להם להגיש טיעון קצר בעניין, וכך נעשה.
פטור ממינוי בודק: הצדדים עותרים למתן הוראה שלא למנות בודק לפי סעיף 19( ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, זאת על רקע סכום הפשרה ועל רקע העלויות הכרוכות במנגנון של מינוי בודק (שעשויות להיות גבוהות באופן שאינו עומד ביחס סביר לסכום הפשרה). הצדדים טוענים כי שאלת בחינת הוגנות וסבירות הסדר הפשרה בתיק דנן אינה מצריכה מומחיות מקצועית או כלכלית כלשהי, מנגנון הסדר הפשרה אינו מורכב, והנתונים בבסיסו מקורם במערכות המידע של המשיבה והם נתמכים בתצהיר של גורם בכיר מטעם סלקום.

התנהלות ההליך לאחר פרסום הודעה על הגשת הבקשה לאישור ההסדר
לא הוגשו התנגדויות ולא בקשות ליציאה מהקבוצה. היועץ המשפטי לממשלה הודיע כי אינו מוצא לנכון להתערב בהסכם הפשרה.

אישור הסדר הפשרה
בסעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות נקבע:
"(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין".
...
(ג)(1) החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה:
(א) הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה;
(ב) עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 14, לפי הענין;
(ג) עיקרי הסדר הפשרה.
(2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה:
(א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;
(ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18( ד), וההכרעה בהן;
(ג) השלב שבו נמצא ההליך;
(ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן ( ב)(5);
(ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה;
(ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר."
הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה: ""כל לקוחות ו/או מנויי סלקום ישראל בע"מ אשר הצטרפו למסלולי "טוקמן" לסוגיהם, החל מהיום שבו החלה סלקום לשווק את החבילות הנ"ל ללקוחותיה, ואשר חויבו על ידה בסכומים עודפים לצוורך ניוד המנוי הסלולרי לחברה מתחרה אחרת, או עוכבו בניוד המנוי שלהם לחברה מתחרה בשל היותם במסלול טוקמן במהלך שבע השנים האחרונות".
עילות התובענה נגד סלקום כפי שפורטו בבקשת האישור: הפרת חובה חקוקה – ס' 5א(ו) לחוק התקשורת; הטעיה בהתאם להוראות חוק הגנת הצרכן וחוק החוזים; עושק; ועשיית עושר ולא במשפט.
השאלות המשותפת לחברי הקבוצה כפי שפורטו בבקשת האישור: לא הוגדרו במפורט בבקשה האישור אך נטען כי מתעוררות שאלות משותפות של עובדה ומשפט ( ס' 118 לבקשת האישור).
הסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשת האישור: פיצוי בגין נזק ממוני ושאינו ממוני וכן צו מניעה שיורה למשיבה להימנע מלגבות סכומים המתנים את ניוד מנוי הטוקמן לחברה מתחרה ( סעיפים 108-109 לבקשת האישור).
כאמור לעיל, לבית המשפט לא הוגשו התנגדויות להסדר הפשרה או בקשות ליציאה מהקבוצה. הצדדים הגיעו להסכם פשרה לאחר הגשת בקשת האישור, עוד בטרם הוגשה תשובה, ולא התקיים דיון לגופה של בקשת האישור.
פטור ממינוי בודק: מצאתי כי בנסיבות העניין יש מקום להיעתר לבקשת הצדדים ואין מקום למינוי בודק לפי סעיף 19( ב)(1) לחוק. מטרת מינוי הבודק היא לסייע לבית המשפט לבחון את הסדר הפשרה כדי לשמור על האינטרסים של הקבוצה ולהבטיח שההסדר הוא סביר והוגן מבחינתם וכי סיום ההליך בהסדר הפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת. מצאתי כי בנסיבות העניין הסדר הפשרה אמנם מבטיח תכליות אלה.
לאחר שבחנתי את הסדר הפשרה על יסוד הוראות אלה כמפורט לעיל ולהלן, מצאתי כי הסדר הפשרה משקף פתרון ראוי והוגן לתובענה. להלן נימוקי:

סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין
הצדדים טענו כי הסדר הפשרה הוגן, סביר וראוי בנסיבות העניין, בהתחשב במהות התובענה ומגבלותיה:
במסגרת ההסדר, סלקום מתחייבת להעביר לקרן תרומה בשווי מלוא הסכומים אשר על בסיס התחשיב שנערך נגבו מלקוחותיה אשר ביקשו לנייד את מנוי מסלול " הטוקמן" שברשותם. על פי הסבר הצדדים ככל הנראה סכום הפשרה עולה בפועל על הסכומים אשר נגבו מלקוחותיה של סלקום בקשר עם ביצוע הניוד. בכך ניתן מענה ראוי ביחס לטענות בנוגע לעבר.
הסוגיה מושא בקשת האישור באה על פתרונה בכל הנוגע לעתיד, על ידי התחייבותה של סלקום להמשיך שלא לדרוש ו/או לגבות סכום כסף כלשהו כתנאי לביצוע ניוד קו במסלול " טוקמן".
בשים לב לכך שהפשרה הושגה בשלב מוקדם מאוד של ההליך, תוך חסכון במשאבי הצדדים ובית המשפט, הצדדים סבורים כי הסדר הפשרה הינו ראוי, סביר והוגן בהתחשב בעניינם של כל חברי הקבוצה, וסיום ההליך בפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.
סבורתני כי טיעוני הצדדים משקפים נאמנה את השיקולים המובילים למסקנה כי הסדר הפשרה הוא הוגן וראוי בנסיבות העניין, ולטובת חברי הקבוצה וכי הסדר הפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. הסדר הפשרה משקף איזונים ראויים בנסיבות העניין ובנוסף יש בהסדר הפשרה להביא לחסכון בזמנו של בית המשפט והצדדים, כאשר העילות לעבר ולעתיד באות לכדי מיצוי.

גמול למבקש ושכר טרחת עורך הדין המייצג
כאמור, הצדדים לא הגיעו להמלצה מוסכמת בעניין וכל צד הגיש את טיעוניו ביחס לשכר הטרחה והגמול הראוי לשיטתו. בשים לב להלכה שנקבעה בע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' רייכרט, סה(2) 681 (2012) ולאחר שקלול נסיבותיו הספציפיות של תיק זה בהתאם לשיקולים עליהם עמד בית המשפט העליון בע"א 471/15 אברהמי נחמיה נ' סלקום בישראל בע"מ (11.4.2016), מצאתי לנכון לפסוק לכל אחד מהמבקשים גמול בסך 550 ₪ ושכר טרחה לב"כ המבקשים בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ.
מצאתי לקבוע כי שכר הטרחה ישולם בתוך 14 ימים לאחר הגשת הודעה על ידי הצדדים בדבר ביצוע התשלום לקרן וכן תצהיר או אישור רו"ח בדבר תחשיב הריבית וההצמדה שנוספו לקרן סכו הפשרה.

סוף דבר
אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.
אני מאשרת גמול למבקשים ושכר טרחה לבא כוחם כקבוע בסעיף 23 לעיל.
בנסיבות העניין אני מורה כי תשלום סכום הפשרה (34,425 ש"ח בתוספת הפרשי ריבית והצמדה החל ממועד הניוד של כל קו מסלקום ועד למועד העברת הכספים בפועל) אשר יועבר לקרן, ייוחד על ידי הקרן לטובת אוכלוסיות מוחלשות.
אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25( א)(4) לחוק שבה יפורטו הפרטים הקבועים בסעיף 19( ג)(1) ו (2) לחוק וכן הפניה לפנקס תובענות ייצוגיות שם ניתן יהיה לעיין בפסק הדין ובהסכם הפשרה, כאמור בסעיף 25( ד) בחוק. סלקום תישא בעלות הפרסום. נוסח ההודעה, גודלה והעיתונים בהם תפורסם יובאו על ידי הצדדים לאישור בית המשפט עד ליום 6.9.2018.
הצדדים ימציאו עותק מפסק הדין למנהל בתי המשפט לשם רישומו בפנקס תובענות ייצוגיות.
ניתן היום, ז' אב תשע"ח, 19 יולי 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: לוי יצחק דייטש
נתבע: סלקום ישראל בע"מ
שופט :
עורכי דין: