ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מ.א. אילנות נגד עמיקם אבן חן :

4 ו-5
לפני כבוד השופט עזריה אלקלעי

המבקשות:
1.מ.א. אילנות- שיפוצי חזיתות בע"מ
על ידי ב"כ עו"ד נשיץ ברנדס, אמיר ושות' עורכי דין
2. עזרה ובצרון חברה לשכון בע"מ
על ידי ב"כ עו"ד מיתר ליקוורניק גב לשם טל, עורכי דין

נגד

המשיבים:

  1. עמיקם אבן חן
  2. טובה אבן חן

על ידי ב"כ עו"ד אריה סוכלובסקי

החלטה

לפניי בקשות שהגישו כל אחת משתי המבקשות בנפרד לסילוק התביעה על הסף.

טענות התובעים בכתב התביעה:
מדובר בכתב תביעה שבו עותרים התובעים שהינם המשיבים בבקשות אלו, לסעדים של צו אל תעשה ביחס לעבודות שיפוץ בבית משותף, ולביטול חוזה התקשרות עם המבקשים לביצוע אותן עבודות.
התובעים הינם בעלי דירה בבית משותף ולהם 25% מהזכויות בבניין, לטענתם החליטו הנתבעים בתביעה המהווים בעלי 75% מהדירות בבניין, שלא כדין, לבצע עבודות שיפוץ בבניין ולהתקשר עם המבקשות, עזרה וביצרון ומ.א אילנות שיפוצי חזיתות בע"מ, לביצוע העבודות.
התובעים הגישו בקשות לסעדים זמניים, בקשות שכולן נדחו, כפי שנדחו גם בקשות רשות ערעור על דחיית הבקשות.
המשיבים עותרים המשיבים בכתב התביעה לביטול הסכמי ההתקשרות של הדיירים בבית המשותף עם המבקשות, באשר לטענת המשיבים, חוזים אלו נעשו בניגוד לדין ותוך פגיעה בזכויות המשיבים והכל כמפורט בהרחבה בכתב התביעה.

טענות המבקשות בבקשה לסילוק על הסף :

טענות המבקשת 1 – עזרה וביצרון בבקשה :
לטענת עזרה וביצרון, מדובר בתביעה העוסקת בסכסוך שכנים שבה עותרים התובעים לשני סעדים, לצו אל תעשה לביטול עבודות השיפוץ ולצו עשה למינוי חברת ניהול חיצונית לצורך ניהול הרכוש המשותף.
לטענת עזרה וביצרון, שני הסעדים מופנים במלואם כלפי הנתבעים 3-7, הדיירים בבניין, וגם אם תתקבלנה כל טענות התובעים, הרי שסעדים אלו אינם יכולים להינתן להם על ידי עזרה וביצרון.
לטענת עזרה וביצרון, הסעד לביטול עבודות הבנייה והשיפוץ הינו סעד תאורטי בלבד שכן בשלב זה הליך השיפוץ הינו בגדר מעשה עשוי ואין באפשרות להפסיקו, כך אין אפשרות להשיב את המצב לקדמותו. סעד זה נדון על ידי ערכאות שונות, במסגרת בקשות לסעדי מניעה זמניים, ונדחה פעם אחר פעם.
לטענת עזרה וביצרון, ההחלטה על יציאה להליך שיפוץ הינה בידי הנתבעים 3-7 בעלי רוב הזכויות בבניין, ואין לעזרה וביצרון סמכות להורות על הפסקת עבודות הבנייה.

טענות המבקשת 2 – מ.א אילנות (להלן: "החברה הקבלנית") בבקשה :
לטענת החברה הקבלנית, מדובר בתביעת סרק שהגישו התובעים בין היתר נגדה במטרה להביא לביטול עבודות הבנייה והשיפוצים, עבודות המבוצעות על ידי החברה הקבלנית.
הסעד המופנה כלפי החברה הקבלנית הינו "ביטול עבודות הבנייה והשיפוצים", אלא שעבודות אלו אמורות להסתיים במהלך החודשים הקרובים ולפיכך הסעד המבוקש הינו תאורטי בלבד.

תגובת המשיבים לטענות עזרה וביצרון:
עזרה וביצרון הינה צד רלוונטי לכתב התביעה, שכן היא מעניקה שירותי פיקוח על הבנייה, וכן מעניקה שירותי משרד ייעוץ משפטי והנדסי המבוסס על אינטרסים וניגודי עניינים, שצריכים להתברר במסגרת ההליך המשפטי.
עזרה וביצרון ערכה את המכרז לחברה הקבלנית, וזאת שלא על פי דין, כאשר הקבלנים הקשורים עם עזרה וביצרון, משלמים סכומים ניכרים כדי להימנות במאגר הקבלנים המבצעים עבודות עבור עזרה וביצרון.
עזרה וביצרון הינה אישיות משפטית עירונית המעניקה הלוואה לדיירים הנתבעים ולפיכך יש לה תמריץ עסקי בעבודות השיפוץ.
אין כל סמכות לעזרה וביצרון להעניק הלוואה שלא אושרה במסלול שיפוץ מכוח החלטת חוק העזר העירונית ומכוח החלטת מהנדס עיריית ת"א – יפו.
לעזרה וביצרון זיקות רבות שכולם מבססים את זכות התובעים להוסיף ולנהל הליכים משפטיים כנגדה.

תגובת המשיבים לטענות החברה הקבלנית:
החברה הקבלנית הינה צד רלוונטי לכתב התביעה וזאת בהיותה צד לחוזים שנכרתו מול הנתבעים 3-7, הדיירים בבית המשותף שהזמינו את השיפוץ.
החברה הקבלנית פועלת כזרוע מטעם החברה עזרה וביצרון, איתה היא קשורה בהסכם.
החברה הקבלנית זכתה במרכז אותו ערכה עזרה וביצרון בהיותה קשורה בהסכם עם עזרה וביצרון, בהיותה נמנית על מאגר קבלנים שאת אופיו יש לברר בדיון המשפטי.
המכרז שבו זכתה החברה הקבלנית נערך בניגוד לדיני המכרזים.
אין מדובר במעשה עשוי, שכן העבודות בבניין הופסקו ולא ניתן צו על ידי ביהמ"ש להמשך העבודות ולפיכך, יש לברר את התביעה.

דיון והכרעה:
המקור הנורמטיבי לסילוק תביעה על הסף נעוץ בתקנה 101 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 הקובעת כדלקמן:
"(א) בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, מאחד הנימוקים האלה:
(1) מעשה בית דין;
(2) חוסר סמכות;
(3) כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע."
ככלל, בתי המשפט לא יורו בנקל על דחיית תביעה על הסף בטרם נשמעו ראיות, שכן יש בכך משום מניעה של מימוש זכות הגישה לערכאות של בעל דין, שהיא זכות יסוד חוקתית במשפטנו. דחייה של תביעה על הסף היא אמצעי קיצוני, אשר מונע את יומו של בעל דין בבית המשפט ואת בירור המחלוקת באופן מהותי, ולכן יעדיף בית המשפט שלא לסלק תביעה על הסף.
יפים דבריו של כבוד השופט א' רובינשטיין בע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ (פורסם בנבו):
"על בית המשפט הדן בבקשות לסילוק על הסף לפלס דרכו בין אינטרסים נוגדים - נוגדים לא רק בין בעלי הדין אלא גם מבחינת המדיניות השיפוטית. מחד גיסא, עשיית צדק מחייבת פתיחתם של שערי משפט; מאידך גיסא, צדק הוא גם מניעתם של הליכי סרק, הטרדת בעלי הדין שכנגד והעמסת יומנו של בית המשפט. מכאן הזהירות הנדרשת."
וכפי שנקבע ברע"א 359/06 עו"ד ד' חורי מועין נ' עו"ד סאלמן פרג' (פורסם בנבו):
"כלל הוא כי מחיקה על הסף של תביעה היא אמצעי קיצוני הננקט רק מקום שאין אפשרות, ולו קלושה, כי התובע יזכה בסעד המבוקש."
במקרה שלפניי לא אוכל לומר כי לתובעים אין אפשרות ולו קלושה לזכות בסעד המבוקש על ידם, בטרם יישמעו ראיות ולפיכך אין מקום להורות על סילוק התביעה נגד המבקשים או מי מהם, על הסף.
כמו כן, בניגוד לטענת המבקשות, אין מדובר במעשה עשוי, שכן עבודות השיפוץ הופסקו בטרם הסתיימו, כך שעדיין ישנן עבודות הטעונות ביצוע.
לפיכך, שתי הבקשות נדחות. כל אחת מן המבקשות תשלם למשיבים הוצאות בסך 3,500 ₪.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"ח, 28 יוני 2018, בהעדר הצדדים.

חתימה


מעורבים
תובע: מ.א. אילנות
נתבע: עמיקם אבן חן
שופט :
עורכי דין: