ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד יגל שמע :

בפני
כבוד השופטת הבכירה ניצה מימון שעשוע

מאשימה

מדינת ישראל

נגד

נאשם

יגל שמע

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של תגרה לפי סעיף 191 ל חוק העונשין, תשל"ז-1977 ו בשתי עבירות נוספות בתיק שצורף, של הסגת גבול פלילית לפי סעיף 447 (א) לחוק וגניבה לפי סעיף 384 לחוק.

מעובדות כתב האישום הראשון כרונולוגית ( ת"פ 30347-07-15), ביום 12.2.15, וב-4-5 מועדים נוספים שקדמו לכך, נכנס הנאשם, דרך החלון, למבנה ציבורי המשמש את סניף בני עקיבא בראש העין, במטרה לעשן סמים.
בהמשך, ביום 2.3.15, בשעות הלילה, הגיע הנאשם אל בית המתלוננת ברחוב ג'ון קנדי 55 בראש העין , פתח מגירה בארונית המגירות אשר הייתה מחוץ לבית ונטל ממנה קופסת תכשיטים ובתוכה כשבעה תכשיטים.

מעובדות כתב האישום השני (ת"פ 10151-10-16), ביום 30.9.16 , בשעות הלילה, ברחוב דוד המלך בראש העין, בעקבות סכסוך בין הנאשם למתלונן, במהלך תגרה ,דקר הנאשם את המתלונן מס ' פעמים בגופו באמצעות סכין וגרם לו לפצעי דקירה בחזהו, במותנו ובמפשעה, אשר הצריכו תפרים.

בדיון מיום 6.6.18, הודה הנאשם בעובדות כתבי האישום המתוק נים והוסכם כי הנאשם יישלח לקבלת תסקיר שירות המבחן.

תסקיר שירות המבחן

הנאשם, כבן 21, רווק, סיים 12 שנות לימוד, לא גויס לצבא עקב אי התאמה.

הנאשם תיאר היכרות עם חברה שולית החל מגיל צעיר, הן מצד משפחת אביו, והן מצד קבוצת השווים. עוד תיאר קשיי הסתגלות מבחינה חברתית בבית-הספר עד גיל 15, כאשר סבל מהצקות ומעשי בריונות מצד קבוצת השווים.

בגיל 16 חלה נקודת מפנה במעמדו החברתי בעקבות אירוע אלימות כלפיו בבית- הספר , אשר בו התערבה משפחת אביו באופן בוטה. אז ההצקות כלפיו פסקו, ומעמדו החברתי השתפר.
לאחר לימודי התיכון המשיך לשנת לימודים נוספת לצורך הוצאת תעודות מקצועית, אך נשר מלימודיו בעקבות ביצוע עבירות תעבורה משנת 2015.

הנאשם תיאר כי החל לעבוד מגיל 14. תחילה עבד בעבודות מזדמנות שונות לתקופות קצרות בתחום הבנייה. בהמשך השתלב בעבודה כחשמלאי רכב ולאחר מכן עבד כשנה בתחנת דלק. טרם מעצרו הנוכחי, עבד במשך כחודש במסעדה.

הנאשם הינו הבכור במשפחתו ולו אחות כבת 15. אביו, בן 49 , עובד כמנקה בחברה להספקת שירותים כימיים. אמו, בת 47, עובדת כדוורית בדואר ישראל. הוריו פרודים מזה כשנתיים.
הנאשם תיאר יחסים מתוחים בין ההורים לאורך השנים, אשר התבטאו באלימות מילולית הדדית. לדבריו , אמו נוהגת לצרוך סמים באופן קבוע ולכן התקשתה לתפקד כדמות הורית במהלך השנים, והקשר שלו עמה נותק בהיותו בן 18. אביו נאלץ, לדבריו, לספק את צרכי המשפחה, הן מבחינת גידול הילדים והן מבחינת פרנסתה.

מעיון בגיליונו, הנאשם נעדר עבר פלילי.

שירות המבחן התרשם מהנאשם כבגיר צעיר בעל יכולות ושאיפות נורמטיביות, כשבשנתיים האחרונות חלה הידרדרות בתפקודו, על רקע שימושו בסמים וקשריו השוליים, כאשר מתקשה לבלום הידרדרותו. שירות המבחין המליץ על שילובו בקהילה טיפולית ועל הטלת פיקוח מעצר שירות המבחן למשך חצי שנה לצורך מעקב אחרי השתלבותו בקהילה.

לפיכך, החל מפברואר 2017 שהה הנאשם ב"עמותת נוה מלכישוע", כפר שיקום וקהילות טיפוליות לנפגעי סמים ואלכוהול.

בהתייחסותו לרקע לביצוע העבירות, תיאר הנאשם כי מדובר היה בתקופה בה היה מכור לאלכוהול ולסמי פיצוציות.
באשר לאישום הראשון משנת 2015, הסגת הגבול, תיאר כי על רקע אורח חייו ההתמכרותי, אביו ביקש ממנו שיעזוב את הבית ולכן, לדבריו פרץ למבנה ציבורי נטוש, בו נהג לצרוך סמים, מאחר וחיפש מקום ללון בו.

בהתייחס לאישום השני, תיאר כי הסתובב בחוסר מעש, באזור של בנייני מגורים, כשהוא תחת השפעת סמים ואז הבחין בשידת מגירות, שלדבריו, הייתה מונחת בחצר בניין המגורים וסבר כי נזרקה על ידי בעליה. בתוך המגירות מצא, לדבריו שעון ושרשרת ונטל אותן לעצמו, וזאת בפער למצוין בכתב האישום לפיו לקח 7 פרטי תכשיטים. הנאשם הסביר כי ה סמים שצרך, פגעו בכושר השיפוט התקין שלו והביא להתנהלותו בעבירות אלו וביטא צער וחרטה.

בהתייחסותו לעבירת התגרה שביצע בשנת 2016, הסביר כי בעקבות התיק התעבורתי אשר מתנהל כנגדו, שהה באותה העת במ עצר בית חלקי. לדבריו, חברו הגיע לביתו כשהוא תחת השפעת סמים וזרק אבנים על ביתו, בטענה כי הנאשם מסר את שמו למשטרה בחקירה שנערכה לו בגין עבירה אותה ביצעו יחדיו. לדבריו, בתגובה לכך יצא מהבית על מנת להתעמת עם החבר, כ אשר בהמשך החבר שלף סכין והחל לדקור אותו. הנאשם תיאר כי נמלט ממנו וברח לביתו כשהוא פצוע. לדבריו, כאשר אביו הבחין בו, אביו יצא על מנת להתעמת עם חברו ולאחר שהבחין הנאשם כי חברו מאיים על אביו בסכין, נטל סכין ממטבח ביתו במטרה להרחיקו מאביו. הנאשם תיאר כי החבר דקר אותו ושהוא דקר אותו בתגובה.

הנאשם הביע חרטה ומסר כי בזמן האירוע לא הצליח לחשוב דרכי פעולה אלטרנטיביות על מנת להגן על עצמו ולמנוע את האירוע, אולם כיום היה מצליח למצוא דרכים למנוע את האירוע. הנאשם הצליח לבטא יכולת אמפתית כלפי חברו וצער על הפגיעה שהסב לו.

כגורמי סיכון להישנות העבירה נשקלו אורח חייו ההתמכרותי והשולי שניהל לאורך השנים ומגיל צעיר, את הסתבכותו בעבירת התגרה, באותה תקופה בה שהה במ עצר בית שהוטל עליו ב גין עבירות תעבורה שביצע ביום 17.4.15. נשקלו מאפייני אישיותו והיותו נעדר מקורות תמיכה משמעותיים.

כגורמי סיכוי לש יקומו, נשקלו היותו נעדר עבר פלילי, את החרטה שמביע על ביצוע העבירות והאמפתיה שביטא כלפי המתלונן בעבירת התגרה, את העובדה כי הנאשם נקי מסמים למעלה משמונה חודשים והצליח להתמיד בטיפול עד כה.

לפיכך, שירות המבחן המליץ על דחיית גזר הדין עד לסיום תכנית הטיפול במסגרת הקהילה הטיפולית ושילובו של הנאשם בהוסטל.

ביום 3.6.18, ניתן תסקיר משלים בעניינו של הנאשם, לפיו הנאשם סיים תהליך אינטנסיבי בקהילה המטפלת, בה שית ף פעולה כנדרש, התמודד עם קשיים תפקודיים ורגשיים והצליח לערוך שינויים בתפיסותיו והתנהלותו. באמצע חודש ינואר 2018, השתלב הנאשם בהוסטל, במסגרתו נדרש לצאת לעבוד, למסור בדיקות שתן נקיות מסמים ולהשתתף בקבוצות טיפוליות . הנאשם נענה לכללי ההוסטל ושמר על תפקוד תקין. בחודש יוני 2018 סיים את שהותו בהוסטל. הנאשם הביע רצונו לחזור לגור בבית הוריו, אך בהמשך הבין את הבעייתיות שכ רוכה בכך וכיום מביע רצון לשכר דירה בצפון הארץ בסיום ההוסטל, במקביל להשתתפות בטיפול במסגרת אמבולטורית.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם ערך התקדמות משמעותית באופן שבו הצליח להכיר בבעייתיות שבהתנהלותו ולערוך שי נויים בדפוסי החשיבה שלו והתנהלותו וכן הצליח לרכוש כלים להתמודדות עם קשייו, ללא השימוש בחומרים פסיכואקטיביים.

על אף יעילות הטיפול, על מנת לשמר את ההישגים הטיפוליים וכן להמשיך לסייע לו לעבד קשיים אישיותיים ורגשיי ם אשר מאפיינים אותו, זאת במטרה ללוות אותו בהמשך חיי ו ולעודד אותו לתפקוד עצמאי ותקין וגם במטרה להפחית סיכוי להישנות ביצוע עבירות על החוק, המליץ שירות המבחן על הטלת צו מבחן למשך שנה אשר במסגרתו ימשיך שירות ה מבחן לפקח על הטיפול שעובר הנאשם במסגרת ההוסטל ובהמשך, ישולב במסגרת טיפולית נוספת .

בנוסף, לאור חומרת העבירות, יש צורך בהטלת ענישת קונקרטית . שירות המבחן המליץ על הטלת מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות על מנת שלא לחבל בהליך השיקומי.

לעניין הרשעתו בדין, שה"מ שקל מחד את העדר עבר פלילי לחובתו, ההליך הטיפולי המשמעותי שעבר ואת החרטה שמביע ביחס למעשיו, אולם לאור חומרת העבירות, כשבמקביל מתנהל כנגדו הליך נוסף בגין ביצוע עבירות של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, נהיגה רשלנית אשר גרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם חבלה של ממש וגרם נזק לרכוש, הפקרה לאחר פגיעה בתאונה בה נפגע אדם, נהיגה ללא רשיון נהיגה ונהיגה ללא ביטוח, בבית משפט לתעבורה בפתח תקווה, ובהעדר קיומה של אינדיקציה לפגיעה משמעותית וקונקרטית בחייו ובתחום עיסוקו במידה ויורשע, שה"מ לא המליץ לבטל את הרשעתו בדין.

לבקשת ב"כ הנאשם ובהתאם להחלטתי מיום 3.6.18 , שירות המבחן הגיש תסקיר משלים נוסף, לפיו גובשה תוכנית של"צ עבור הנאשם, בהיקף נרחב של 350 שעות, אשר יבו צעו במסגרת עיריית עפולה, בתפקידי תחזוקה וסיוע לצוות המקום יחד עם הוראה למסירת בדיקות שתן לאיתור שרידי סם, במהלך תקופת ביצוע הצו.

הטיעונים לעונש

טיעוני המאשימה
לטענת ב"כ המאשימה, במהלך התגרה, דקר הנאשם באמצעות סכין מס' פעמים את הנפגע, שגם הוא הודה והורשע בכתב אישום מתוקן בעבירה זהה, וגרם לו לפצעי דקירה בחזה, במותן ובמפשעה, כך שהנפגע נזקק לתפרים. לטענתה, אין ספק כי מדובר במעשים חמורים ותוצאות חמורות, שבקלות וכעניין של כמה מילימטרים או סנטימטרים, יכלו להסתיים באובדן חיים.
נטען כי הנאשם ביחד עם אחר נכנסו במס' מקרים לסניף בני עקיבא בראש העין במטרה לעשן סמים וכן הגיע לבית המתלוננת ונטל מארונה תכשיטים.

הערכים הנפגעים הינם בטחון הציבור, גופו ורכושו, כאשר ניכר כי לפחות במה שקשור לכתב האישום המתוקן בתיק העיקרי של עבירת התגרה, מידת הפגיעה בשלמות גופו של הנפגע הי נה גבוהה ונמצאת ברף החומרה הגבוה של העבירה. מתחם העונש נע בין מס' חודשי מאסר ועד שנת מאסר.
נטען כי בעניינו של הנאשם התקבלו שני תסקירים מהם עולה תמונה חיובית, לפיה הנאשם מסיים תהליך שיקום ארוך במוסד הטיפולי מלכישוע, שית ף פעולה ונרתם טיפולית.
נטען כי שה"מ בתסקירו מאזן בין חו מרת העבירות לבין ההליך השיקומי שהנאשם עבר וממליץ להטיל עליו צו מבחן למשך שנה ומאסר שירוצה בעבודות שירות.
עוד צוין על ידי ב"כ המאשימה, כי לבקשת ההגנה, שה "מ בחן את שאלת ביטול ההרשעה אך סבר כי לאור חומרת העבירות, ההליך הנוסף כנגד הנאשם בעבירות תעבורה חמורות והעדר פגיעה קונקרטית בתעסוקה, אין מקום לביטול ההרשעה.
ב"כ המאשימה הוסיפה כי עניינו של הנאשם הנוסף, שמצבו זהה למצבו של הנאשם, מבחינת כתב האישום, הסתיים בהסכמה בחמישה חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי והתחייבות. שניהם החזיקו סכין ושניהם פצעו זה את זה.
האיזון הראוי לאור השיקום המ שמעותי, גילו הצעיר, ההודאה בעבירות, העדר עבר פלילי ולאור חומרת המעשים והתוצאות, על פי עמדת המאשימה, הוא כי יש להטיל עליו 5 חודשי מאסר, שירוצו בעבודות שירות, צו מבחן, מאסר על תנאי, התחייבות ופיצוי למתלוננת שנגנבו ממנה תכשיטים.

טיעוני הנאשם
ב"כ הנאשם ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן בהקשר להשתת צו מבחן למשך שנה וכן בהתאם לתסקיר המשלים שהוגש, לפיו יוטלו על הנאשם 350 שעות של"צ כענישה קונקרטית בעלת מסר חינוכי, כאשר הוא סבור שהשילוב של שני הדברים יחדיו, עונה על כל מטרות הענישה שמתאימות לנאשם ספציפי זה ועלה בקנה אחד עם רוח תיקון 113 לחוק העונשין ועם סעיף 40 ד . לחוק.
לא נטענה טענה לאי הרשעה לאור האמור בתסקיר.
ב"כ הנאשם טען כי מדובר בנאשם צעיר, ללא הרשעות קודמות, שהודה וחסך מזמנו של בית המשפט ולקח אחריות על מעשיו.
נטען לגבי העבירה העיקרית כי חשוב להבין איך התרחש אירוע התגרה, אשר השפיע על תיקון משמעותי של כתב האישום, כ אשר הנאשם הורשע בעבירת תגרה בלבד. כנגד הנאשם והמתלונן - שהוא הנאשם בהליך אחר, ת "פ 10164-10-16, שם הוגש כתב אישום בגין אותו אירוע ממש, שניהם היו מתלוננים ונאשמים בו זמנית, הוגש כתב אישום על דקירת הנאשם כאן בסכין, שגר מה לו לחבלות , תיק שהתנהל מול מותב זה. האירוע למעשה התרחש ברחוב דוד המלך 15 בראש העין, מקום מגוריו של הנאשם, והמתלונן שהוא הנאשם בתיק האחר, הגיע לביתו עם סכין ופתח בכל האירוע, כאשר אבי הנאשם י צא החוצה להרחיקו ואז התפתח איזשהו מאבק בין הנאשם האחר לבין אביו של הנאשם כאן, והנאשם יצא החוצה ואז התרחש האירוע. יש לזכור, לטענתו, שהנאשם האחר הוא זה שהגיע מצויד בסכין לביתו של הנאשם כאן, והנאש ם כאן נקלע שלא לטובתו לסיטואציה שאין ל הקל בה ראש, אך יש לקחת זאת בחשבון.
לעניין עונשו של הנאשם האחר , הוא היה עצור בגין הליך אחר ועשה צירוף ת יקים וסיים את זה בהסתפקות בת קופת המעצר של 5 חודשים. כל הקונסטלציה שלו הייתה שונה לחלוטין משל הנאשם כאן.
הנאשם כאן עבר הליך שיקומי וחשוב להבין כי במסגרת הליך המעצר הנאשם יצא לקהילה טיפולית במלכישוע , שהה שם שנה וחצי, עבר את כל השלבים, סיים לאחרונה את שלב ההוסטל, והיום ממשיך טיפול במסגרת הקהילה בדירת המשך. היום הוא בשלהי ההליך הטיפולי, לאחר שיקום מאוד מוצלח כפי שעולה מתסקירו. ב"כ הנאשם הפנה לתסקיר, שם דובר על סיום ההליך האינטנסיבי בקהילה הטיפולית, שיתוף פעולה כנדרש, התמודדות עם קשיים רגשיים.
נטען כי מדובר בנאשם שבא מרקע סוציו אקונומי לא פשוט, בהעדר אם מתפקדת, ללא אב. הסניגור הוסיף כי הוא מלווה את הנאשם תקופה ארוכה, שבמהלכה הנאשם עבר שינוי של ממש, הפך להיות ו רבלי, הצליח להכיר בבעייתיות של התנהגותו בשני התיקים, שינה את חייו מקצה לקצה והיום משתלב באופן נורמטיבי בחיים, החל לעבוד כבר לפני למעלה מחודשיים בעבודה מסודרת של כ -10 עד 12 שעות ביום בכיפוף ברזל ומ תגורר בדירה מטעם הקהילה באופן עצמאי.
ב"כ הנאשם טען כי חשוב לא לגדוע את ההליך השיקומי , הגם ששה"מ מכיר בצורך זה וממליץ על העמדתו בצו מבחן. אבל לצד צו המבחן, גם אם רוצים להוסיף ענישה קונקרט ית בעל מסר חינוכי, יש לעשות זאת בצורה שלא תקטע את ההליך השיקומי, ואילו הטלת עבודות שירות , תמנע מהנאשם להמשיך בטיפול.
לטענתו, זו לא ענישה שמתאימה לשלב שבו הנאשם נמצא ולא עולה בקנה אחד עם הצורך שלו בהמשך טיפול מאחר שהוא ממשיך להיות מטופל ע"י הקהילה ובבד בבד נמצא במקום עבודה כאשר העבודה במקום מסודר היא חלק מהשיקום, המונע ממנו להסתובב ברחובות.
גם התיקון לחוק העונשין מכיר בצורך זה והפנה לסעיף 40 ד . ל תיקון 113, שאומר שכאשר הנאשם עובר הליך שיקום מוצלח ניתן לסטות מה מתחם.

ב"כ המאשימה העירה כי לדבריו של הנאשם האחר, הנפגע בתיק זה, הנאשם כאן הוא זה שהגיע לביתו ולא להפך כפי שנטען ע"י הסניגור.

דיון
הנאשם הודה והורשע בכתבי האישום המתוקנים בעבירות של הסגת גבול, גניבה ותגרה.

העקרון המנחה בענישה על פי תיקון 113 לחוק ה וא עקרון ההלימה. בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות אותן ביצע הנאשם, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות ומידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.
במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע בעבירת הגניבה והסגת הגבול הינו הגנה על קניינו של אדם, על שלומו של אדם, ועל תחושת הבטחון של הציבור. מקרים מסוג זה עלולים להסתיים אף בפגיעה פיזית באדם ולהתפתחות אלימה של האירוע, אף אם מבצע העבירה מלכתחילה כלל לא התכוון לכך.

בשים לב לטיב העבירות ואופן ביצוען, אני סבורה כי מידת הפגיעה הינה ברף הנמוך ביותר, גם כי מעובדות כתב האישום לא ברור שוויו האמיתי של הרכוש הגנוב. לפיכך מתחם הענישה מתחיל במע"ת או של"צ ורכיבים נלווים.

באשר לעבירה העיקרית, עבירת התגרה, אין מדובר בתגרת ידיים גרידא אלא בהתקוטטות שבמהלכה נטל הנאשם סכין ודקר באמצעותה את הנפגע מס' פעמים וגרם לו לפצעי דקירה בחזה, במותן ובמפשעה, כך שהנפגע נזקק לתפרים .

מדובר במעשה מסוכן שיכל בנקל להסתיים בנזק גוף חמור יותר עד כדי אובדן חיים.

הערך החברתי המוגן אשר נפגע מביצועה של עבירת התגרה הינו הגנה על שלומו, גופו ובטחונו ועל שלוות נפשו של המתלונן בפרט והציבור הרחב בכלל. בעבירת התגרה מוגן גם הערך החברתי של שמירה על הסדר הציבורי.

עם זאת יש משקל לכך שגם המתלונן אחז בסכין ודקר את הנאשם, וכי אף הוא הואשם והורשע באותה עבירה של תגרה. עוד עולה מכתב האישום כנגד הנפגע (ת"פ 10164-10-16), כי הנפגע דקר את הנאשם בידו השמאלית וגרם לו לחתכים, כך שהוא נזקק לתפרים.

אני קובעת כי מתחם הענישה בגין העבירה דנן בנסיבותיה הינו בין מאסר בעבודות שירות לבין מאסר בפועל של מספר חודשים ועד שנה , ורכיבים נלווים.

במסגרת השיקולים לקולא, אין להתעלם מנתוניו הסוציו-אקונומיים של הנאשם, אשר גדל במשפחה לצד אם הסובלת מבעיית התמכרות לסמים, התפתחותו ללא דמות הורית מכוונת ומציבת גבול והעדר מקורות תמיכה משמעותיים . כל אלו הובילו לסביבת ילדותו הבעייתית אשר בוודאי השפיעה על אישיותו.

יש להתחשב גם בכך שהנאשם הודה בעבירות בהן הורשע, נטל אחריות ובכך חסך מזמנו של בית המשפט. הנאשם הביע חרטה וגילה צער ואמפתיה כלפי הנפגע.

יש ליתן משקל גם להיותו של הנאשם נעדר עבר פלילי.

גילו הצעיר של הנאשם בעת ביצוע העבירות - 19-20 שנים - וגם כעת, מהווה גם הוא שיקול לקולא, לאור התקווה כי לאור התהליך השיקומי שעבר ו כאדם בוגר, ישנה את דרכו בעתיד.

ב-ע"פ 7781/12 , פלוני נ' מדינת ישראל (25.6.13), הוטעם כי ל"בגיר-צעיר", מגיל 18 עד גיל 22-24 לכל היותר ובמיוחד עד גיל 21, יש על דרך הכלל יכולת פחותה לכלכל בתבונה את מעשיו ולהימנע מלקיחת סיכונים ומפעולה פזיזה, במובחן מבגירים מבוגרים יותר. לפיכך נקבע שם, בדעת רוב, כי בגזירת עונשו של " בגיר-צעיר", יש להתחשב לקולא במאפייניה הייחודיים של קבוצה זו וליתן משקל רב לשיקול השיקום.

בהתאם לתיקון 113, על בית המשפט לבחון האם ראוי לחרוג מן המתחם בשל שיקולי שיקום.

על פי התסקירים שהוגשו בעניינו, הנאשם סיים תהליך שיקומי ארוך במלכישוע, שיתף פעולה ונ רתם לתהליך, כאשר הוא שהה במוסד הטיפולי כשנה וחצי, עבר בהצלחה את כל השלבים וע רך שינויים משמעותיים בדפוסי מחשבתו והבנת התנהגותו .

כאמור בתסקיר, הנאשם נקי מסמים למעלה משמונה חודשים ועד היום. כיום הנאשם ממשיך להיות מטופל, ועובד בעבודה מסודרת אשר תורמת לשיקומו.

בנסיבות אלה, אני סבורה כי יש לתת משקל רב לתהליך השיקומי בו החל הנאשם לצעוד מאז מעצרו, תוך השקעת מירב המאמצים לתקן את דרכו ו לחזור לחברה הנורמטיבית.

אשר על כן, לאחר ששקלתי את שיקולי החומרא והקולא , ולאור התהליך השיקומי שעבר הנאשם עד כה, רצונו להמשיך בטיפול ועל מנת לאפשר לו להחזיק בעבודתו , אני קובעת כי סטייה לקולא ממתחם הענישה שפורט לעיל הינה מוצדקת בנסיבות העניין .

בהקשר זה שקלתי גם את עקרון אחידות הענישה ביחס לנאשם האחר שהורשע בצבר עבירות דומה, אך לאור הפער בין היותו של אותו נאשם עצור בעת מתן גזר דינו, לבין הנאשם שבפני שעבר תהליך שיקום ממושך, מצאתי כי יש הצדקה להבחנה זו בענישה.

אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

  1. צו מבחן למשך שנה.
  2. של"צ בהיקף של 350 שעות שיבוצע במסגרת תכנית העבודה בעיריית עפולה, לפי התנאים המופיעים בתסקיר מיום 14.6.18 .
  3. ששה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, שאם יעבור הנאשם עבירות מהסוג בהן הורשע או כל עבירת אלימות או רכוש (למעט סעיף 413) , יישא בעונש זה.
  4. פיצוי למתלוננת בסך 700 ₪ אשר יופקד בקופת בית המשפט עד ליום 20.8.18.
  5. חתימה על התחייבות על סך 5,000 ש"ח להימנע במהלך תקופה של שלוש שנים מהיום מלעבור כל עבירת אלימות או רכוש (למעט סעיף 413) , החתימה תעשה תוך 7 ימים.

לא יחתום על התחייבות ירצה 5 ימי מאסר תמורתה.
6. קנס בסך 1,000 ₪ אשר יופקד בקופת בית המשפט, בשלושה תשלומים שווים חודשיים ורצופים החל מיום 1.10.18.

הודעה זכות הערעור תוך 45 יום.

ניתנה היום, ז' אב תשע"ח, 19 יולי 2018, במעמד הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: יגל שמע
שופט :
עורכי דין: