ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גלעד ניסים נגד יוניליוור ישראל מזון בע"מ :

המבקש:
גלעד ניסים
ע"י ב"כ עוה"ד ניזאר טנוס וטל רבינוביץ

נגד

המשיבות:
1. יוניליוור ישראל מזון בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד ברק טל ודפנה שטרן
2. אסם תעשיות מזון בע"מ
3. אסם השקעות בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד נועם רונן ושירין גבאי מצגר

החלטה

בפני מונחות שתי בקשות: האחת מטעם משיבה 1, יוניליוור ישראל מזון בע"מ ( להלן: "יוניליוור"), והשנייה מטעם משיבות 2-3, אסם תעשיות מזון בע"מ ואסם השקעות בע"מ (להלן: "אסם") (וביחד: "המשיבות"), במסגרתן מבקשות המשיבות כי בית המשפט יורה על מחיקת תגובת המבקש, גלעד ניסים ( להלן: "המבקש") לתשובתן לבקשה לאישור התובענה כייצוגית ולהוצאת חוות הדעת אשר צורפה לתגובה מתיק בית המשפט. לחילופין, עותרות המשיבות כי בית המשפט יורה על מחיקת סעיפים 33 - 47 לתגובה לתשובה ועל הוצאת חוות הדעת שהוגשה ללא רשות. לחילופי חילופין, מבוקש כי בית המשפט יורה למבקש להגיש בקשה לתיקון בקשת האישור ולאפשר למשיבות להתייחס לבקשה זו לכשתוגש.

רקע וטענות הצדדים
המבקש הגיש תביעה ובקשה לאישור כתובענה ייצוגית, במסגרתה טען, כי הסימון " רכיבים טבעיים בלבד" על גבי 6 סוגי מרקי עוף מושא הבקשה, וכן שני מוצרים נוספים: פירורית חיטה מלאה של " אסם" ושקדי מרק " אסם" - מטעה ונעשה בניגוד להוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 ובניגוד לדיני החוזים, וכן מהווה הפרת הוראה חקוקה בניגוד לתקנים השונים, בשים לב לכך שהמוצרים כוללים סוכר ושמן אותם לא ניתן לכנות " רכיבים טבעיים".

המבקש ביסס בקשתו על הוראות הסימון בתקן הסוכר ( ת"י 356) ובתקן השמן ( תקן 216), וטען על בסיסן, כי משלא ניתן לכנות את הסוכר והשמן כ"מוצרים טבעיים", הרי שגם לא ניתן לכנותם כ"רכיבים טבעיים" של מוצר אחר.
המשיבות לעומת זאת, טענו, כל אחת מהן בתשובתה לבקשה לאישור התובענה כייצוגית, כי התקן הרלוונטי הוא תקן 1145, וכי על פיו, לאור תהליך יצורם של הסוכר והשמן, ניתן לכנות את הסוכר והשמן שבמוצרים מושא הבקשה כ"רכיבים טבעיים", ואף צירפו חוות דעת לתמיכה בטענה זו.

לטענת המשיבות, האמור בתגובת המבקש לתשובות המשיבות, אליה אף צורפה חוות דעת ללא קבלת היתר, ולפיהם לא ניתן לכנות את הסוכר והשמן כ"רכיבים טבעיים" לפי תקן 1145 - מהווה הרחבת חזית אסורה. לטענתן, מדובר בטענות וראיות חדשות שלא אוזכרו בבקשה לאישור, וזאת בניגוד להלכה לפיה אין לכלול בתגובה לתשובה טענות שלא נטענו בבקשה לאישור אם לא ניתן לכך היתר מבית המשפט. עוד לטענתן, מדובר למעשה בבקשה חדשה לאישור תובענה כייצוגית אשר הוגשה ללא היתר.
עוד טוענות המשיבות, כי האמור בתגובת המבקש אינו מהווה מענה לטענות הגנה " בלתי צפויות", שאז היה רשאי המבקש להעלותן בתגובה. לטענתן, המבקש היה מודע לתקן 1145 והזכירו בבקשה לאישור, אך בחר במודע שלא להרחיב בעניין זה ולא לצרף חוות דעת מומחה לבקשה לאישור על אף שמדובר בעניין שבמומחיות, אלא בחר להתבסס על הוראות הסימון בתקן הסוכר ובתקן השמן, ואין להתיר זאת עתה.

הוסיפו וטענו המשיבות, כי אין להסתפק במקרה זה בפסיקת הוצאות ומתן אפשרות להגיב לטענות החדשות תחת מחיקתן והוצאת חוות הדעת, שכן המדובר בהרחבת חזית מהותית, בעוד האפשרות של מתן זכות תגובה צריכה להוות פתרון במקרים חריגים בלבד.
על כן, לכל היותר יש להורות למבקש להגיש בקשה לתיקון הבקשה לאישור, הגם שלגופו של עניין סבורות המשיבות כי אין לקבל בקשה שכזו בנסיבות העניין.

מנגד, טען המבקש, כי דין בקשות המשיבות להידחות על הסף, שכן האמור בתגובתו מהווה מענה ישיר לטענות ההגנה של המשיבות, וחוות הדעת שצורפה באה לסתור את חוות הדעת שהוגשו מטעם המשיבות. עוד טען המבקש, כי מחיקת כתב תגובה הוא סעד חריג שאינו מתאים במקרה זה, וכי בכל מקרה יעילות הדיון מצדיקה בחינת הטענות שהועלו בתגובה.

לאחר שהתקיים דיון בפני, הגישו הצדדים השלמת טיעון. המשיבות טענו, כי בהתאם להלכה הפסוקה, אין מדובר במענה ישיר לטענות ההגנה, שכן מענה ישיר יכול להיות רק כזה שלא מוסיף נדבך עובדתי או משפטי חדש לקן הטיעון שננקט בבקשת האישור. במקרה דנן, טוענות המשיבות, כי מדובר בסטייה ניכרת ומהותית מהטענות שהועלו בבקשת האישור, כאשר המבקש טוען, כי המשיבות פעלו בניגוד לתקן 1145 תוך שהוא מפרש אותו ומצרף ראיות שלא צורפו לבקשה לאישור. זאת ועוד, לא מדובר במענה לטענות בלתי צפויות.
בהינתן האמור, טענו המשיבות, כי דווקא היעילות הדיונית במקרה זה מטה את הכף לקבלת בקשתן ומחיקת התגובה.

דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה לאישור, בתשובות ובתגובה, וכן בבקשות למחיקת התגובה והתגובות לבקשות אלה, ולאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי טענותיהן, אני סבורה כי דין הבקשות להתקבל.

הלכה ידועה היא כי אין לכלול בתגובה לתשובה טענות שלא נזכרו בבקשת האישור או ראיות שלא צורפו לבקשת האישור, אלא אם ניתן לכך אישור מבית המשפט. ראה לעניין זה רע"א 4778/12 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' עו"ד אופיר נאור ( פורסם בנבו, 19.7.12) שם נקבע כי:
"...'אין להתיר הגשתן של ראיות שניתן, בשקידה ראויה, להגישן יחד עם הבקשה לאישור תובענה ייצוגית'... איני סבור כי יש לאפשר למבקש בבקשה לאישור תובענה ייצוגית לצרף תוך כדי הליך האישור, ובלא קבלת היתר מבית המשפט, חומר שלא צורף לבקשה עם הגשתה ואשר על פי טיבו ואופיו היה אמור להיות חלק מבקשת האישור המקורית.
... הכלל הוא, כי התשובה לתשובה, במסגרת בקשה בכתב, 'אינה אמורה להוות הבימה להצגת טענות חדשות, והיא מיועדת למתן מענה לטענות שהועלו בכתב התשובה'...
... השלמה עם התנהלותו הדיונית של המשיב, אשר צירף לתשובתו חומר נוסף בלא קבלת היתר, עשויה, למרבה הצער, לעודד תובעים ייצוגיים אחרים להתנהל באופן דומה. יש לבלום את התופעה שקנתה לה אחיזה בימינו, של ניסיונות חוזרים ונשנים לעריכת מקצה שיפורים בבקשות לאישור תובענה ייצוגית אשר נשענו, עם הגשתן, ולעתים במודע, על תשתית עובדתית רעועה... התנהלות כאמור מסרבלת לשווא את הדיון בבקשת האישור; היא מובילה לניצול לא יעיל של משאבים שיפוטיים יקרי ערך; והיא מטילה נטל על המשיב לבקשת האישור, שלעצים אין לו כל הצדקה".

לעומת זאת, בית המשפט העליון עמד על כך כי ככל שמדובר בטענות וראיות המהוות מענה ישיר לטענות ההגנה שהעלה המשיב לבקשת האישור - אין צורך בקבלת אישור בית המשפט לכלול אותן בתגובה. בהקשר זה קבע בית המשפט ברע"א 9018/16 עידו סולומונוב נ' לאומי קארד בע"מ (פורסם בנבו, 1.3.17) (להלן: "פס"ד סולומונוב") כדלקמן:
"אכן, האבחנה בין טענות וראיות המהוות מענה ישיר לטענות הגנה שהועלו בתשובה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית ובין טענות וראיות החורגות מגדר מענה כזה ומהווה חזית טיעון חדשה, אינה תמיד פשוטה... עם זאת באופן כללי ניתן לומר כי טענה וראיה אשר אינן מוסיפות נדבך עובדתי או משפטי חדש לקו הטיעון שננקט בבקשת האישור מהוות מענה שניתן לכלול בתגובה לתשובה לבקשה ללא צורך בקבלת רשות..., ומנגד טענות וראיות המוסיפות נדבך עובדתי או משפטי לקו הטיעון שננקט בבקשת האישור או סוטות ממנו, אינן בגדר מענה בלבד ולא ניתן לכלול אותן בתגובה אם לא ניתן רשות לכך...".

במקרה דנן, עיון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית מלמד כי המבקש התבסס על תקן הסוכר ותקן השמן בטענתו כי לא ניתן להגדירם כ"רכיבים טבעיים". המבקש היה מודע לקיומו של תקן 1145, אך לא התבסס עליו בטיעוניו, ולא ציין דבר בשאלה האם הסוכר והשמן מהווים רכיבים טבעיים לפי תקן זה אם לאו. זאת ועוד המבקש לא צירף כל חוות דעת התומכת בבקשתו לאישור התובענה כייצוגית.
בנסיבות אלה, תגובת המבקש לתשובות המשיבות, הכוללת טענות רבות המתייחסות לתקן 1145, בניסיון לתמוך בעמדתו, כי הסוכר והשמן אינם רכיבים טבעיים גם על פי תקן 1145, מהווה הרחבת חזית אסורה.
מדובר בטענות וראיות חדשות, ובכלל זה חוות דעת מומחה, שזכרן לא בא בבקשת האישור, שאינה מזכירה, ולו במרומז, את הטענה, כי הסוכר והשמן אינם יכולים להיחשב " רכיבים טבעיים" לפי תקן 1145.
יצוין, כי הגם שלכאורה הדברים הועלו בתגובה לטענות המשיבות בתשובתן, כפי שניסה המבקש לטעון, הרי שעל פי הפסיקה לא מדובר ב"מענה ישיר" לטענות שהועלו על ידי המשיבות בתשובתן, כי אם בטענות וראיות המוסיפות על הטענות שהועלו בבקשת האישור.
זאת ועוד, טענות המשיבות בתשובתן לבקשה לאישור אינן בגדר " טענות בלתי צפויות".
המבקש אזכר בבקשה לאישור את קיומו של תקן 1145 כתקן הרלוונטי לסימון מוצרים כבעלי רכיבים טבעיים, אלא שהוא בחר לבסס את טיעונו על תקנים אחרים, ולא הייתה כל מניעה מצד המבקש להעלות את הטענות והראיות הנכללות בתגובתו כבר בבקשה לאישור.

המבקש ניסה להסתמך בטיעוניו על פסק הדין שניתן ב-ת"צ 25581-01-17 ( מרכז) שובינסקי נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ ( פורסם בנבו, 29.8.17), תוך שטען, כי יעילות הדיון במקרה זה מצדיקה את הותרת תגובתו על כנה ודיון גם בטענות שהועלו על ידו במסגרתה. אומנם נקבע בפסק דין זה כי "בקשה למחיקת סעיפים מכתב תגובה בתובענה ייצוגית... צריכה להיות מוגשת במקרים יוצאי דופן", ואולם בהמשך צוין כי אותם מקרים יוצאי דופן הם למשל "בהן כתב התגובה מהווה שינוי או הרחבת חזית לטענות שראוי כי ידונו ( אם יש בסיס להעלאתן) במסגרת תובענה ייצוגית נפרדת".
כאמור, אני סבורה כי במקרה זה המדובר בכתב תגובה הכולל טענות וראיות חדשות המהוות הרחבת חזית אסורה. לא מצאתי כי בנסיבות המקרה, כאשר הטענות שהועלו במסגרת כתב התגובה מהוות סטייה ניכרת מקן הטיעון שהועלה בבקשה לאישור, וכאשר טענות אלה נטענו ללא קבלת היתר מראש מבית המשפט - ניתן להסתפק בפסיקת הוצאות כנגד המבקש, תחת קביעה, כי יש למחוק את כתב התגובה ולהוציא את חוות הדעת מתיק בית המשפט.

לאור כל האמור, דין הבקשות להתקבל. אני מורה על מחיקת תגובת המבקש לתשובות המשיבות, ועל הוצאת חוות הדעת מתיק בית המשפט.
המבקש יישא בהוצאות הבקשה בסך של 1,500 ₪ לכל אחת מהמשיבות.

המשיבות הודיעו כי הן מסכימות כי הכרעה בבקשה לאישור התובענה כייצוגית תינתן על בסיס כתבי הטענות ועל בסיס סיכומים שהצדדים יגישו.
המבקש יודיע עמדתו בעניין זה עד ליום 15.8.18, אז יובא התיק לעיוני לצורך מתן החלטה מתאימה.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, ה' אב תשע"ח, 17 יולי 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: גלעד ניסים
נתבע: יוניליוור ישראל מזון בע"מ
שופט :
עורכי דין: