ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין א. ב . נגד שומרה חברה לביטוח בע"מ :

בפני
כבוד ה שופט צבי ויצמן

מבקשת

א. ב .

נגד

משיבה
שומרה חב' לביטוח בע"מ

החלטה

בקשת המבקשת למתן רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום פתח תקווה (כבוד הש' ר. שרון) מיום 25.5.18 במסגרתה נעתר בית משפט קמא למינוי מומחה אורטופדי לקביעת נכות המבקשת כתוצאה מתאונת דרכים אך דחה את בקשתה למינוי מומחים בתחום הנוירולוגיה, רפואה פנימית, עיניים, ו- א.א.ג.

הנדרש לנדון

1. המבקשת הגישה כנגד המשיבה תביעה לתשלום פיצויים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן- חוק הפלת"ד), זאת בעקבות תאונת דרכים בה הייתה מעורבת ביום 30.12.14 (להלן- התאונה).

בצד תביעתה עתרה המבקשת למינוי מומחים רפואיים בתחומים - אורתופדיה, נוירולוגיה, פנימאי, א.א.ג. ועיניים. בתגובתה, התנגדה המשיבה למינויים המבוקשים.

החלטת בית משפט קמא

2. בהחלטתו מיום 25.5.18 קיבל בית משפט קמא את הבקשה בחלקה ונעתר, כאמור, למינוי מומחה בתחום האורתופדיה בלבד. בית משפט קמא קבע , בין ה שאר, כי בכל הקשור לתחום הנוירולוגי, לא הוצגו בפניו ממצאים אוביקטיביים שכן הבדיקות שהוצגו היו תקינות, וכי מדובר בתלונות סובייקטיביות בלבד , כך אין תיעוד רפואי מעודכן המלמד על בעיה נוירולוגית נמשכת וקיימת. בכל הנוגע לתחום העיניים, לא מצא בית המשפט קשר ממשי בין קטרקט וחשד לדלקת בעצב הראיה, לבין התאונה ומה גם בתחום זה התיעוד שהוצג לפניו לא היה עדכני. בית משפט קמא הוסיף וציין כי אין די בעצם בדיקה ע"י רופאים בתחום כזה או אחר בתקופה הסמוכה לתאונה כדי ללמוד על ראשית ראיה לקיומה של נכות באותו תחום.

על החלטה זו מבקשת המבקשת ליתן לה רשות ערעור.

תמצית טענות המבקשת

3. המבקשת טענה כי שגה בית משפט קמא בהחלטתו, מאחר והיא נוגדת את ההלכה לפיה, במקרי ספק ראוי למנות מומחה בהעדר כל דרך אחרת להוכחת נכות ע"י התובע.
לטענת המבקשת בית משפט קמא התעלם מכך, כי בכל הקשור למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי וא.א.ג., התלוננה ה מבקשת על כאבי ראש וסחרחורות ואף אובחנה כסובלת מזעזוע מוח, אושפזה במחלקה הנוירולוגית וצוין כי סבלה מ תחושת נימול באצבעות כף רגל וידיים.
בכל הקשור לתחום העיניים התעלם בית המשפט מכך שהיא הופנתה למומחה בתחום הראייה, נבדקה ע"י רופא עיניים עקב טשטוש ראיה בעין שמאל, כך נבדקה בבית חולים וולפסון ונמצא כי היא סובלת מראיה לא תקינה בסופה הופנתה לנוירולוג שמצא חשד למרקוס גאן שמאל ( MARCUS GUNN – תנועות לא רצוניות של העפעף) ואופטיק נויריטיס (=דלקת עצב הראיה).
בכל הקשור למינוי מומחה בתחום הרפואה הפנימית התעלם בית המשפט מכך שהמבקשת התלוננה על כאבי ראש, הייתה במעקב רציף ע"י רופא פנימאי ואף אובחן אצלה זעזוע מוח וטשטוש, הופנתה ל-MRI וכן ניתנו לה אישורי מחלה ע"י רופא פנימאי.

תמצית טענות המשיבה

4. צדק בית משפט קמא בדחיית בקשת המבקשת למינוי מומחים מאשר למומחה בתחום האורטופדי.
אין מקום למינוי מומחה רפואה פנימית, משום שלא הועלתה טענה לפגיעה באברים פנימיים, העובדה כי רופא פנימי הוא זה שנתן למבקשת אישור מחלה אין בה די לצורך ראשית ראיה לפגיעה בתחום זה.

כך אין מקום למינוי רופא א.א.ג. משום שהמבקשת אינה מעלה פגיעה בתחום זה ואף אין מסמך המתעד תלונות בתחום זה, מלבד סינוסיטיס שטופל באנטיביוטיקה. בכל הקשור למומחה עיניים, אין תיעוד על פגיעה בראש ובעיניים, וכפי שעולה מהתיעוד, טשטוש עיניים החל כ- שלושה חודשים אחרי התאונה, הורתו באירוע דלקתי ולא תאונתי ומכל מקום אין מדובר באירוע מתמשך.

אין מקום להיעתר למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי שכן תלונת המבקשת על נימול באצבעות כף רגל וידיים הורתה בפגיעה בע"ש אשר לעניינה מינה בית המשפט מומחה אורטופדי וחזקה על מומחה בית המשפט כי יקבע את נכותה של המבקשת בהתחשב במכלול תלונותיה, לרבות תחושת ה הרדמות בגפיים. בכל הקשור לתלונות המבקשת באשר ל סחרחורת וכאבי ראש המדובר בתיעוד דל ביותר ואין כל תיעוד מעבר לתלונותיה הסוביקטיביות בלבד.

***

לאחר עיון בבקשה ובתגובה, מצאתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש הערעור וזאת מכח סמכותי ע"פ סע' 410 לתקנות סדר הדין האזרחי – התשמ"ד – 1984 (ל הלן- תקנות סד"א) ואחר שניתנה הזדמנות לצדדים להתייחס לכך ושוכנעתי כי אין בדבר בכדי לפגוע בפן הדיוני במי מהצדדים.
אחר עיון בטענות הצדדים ותיעוד שצורף לעיוני מצאתי כי יש לקבל הערעור באופן חלקי.
מינוי מומחים וערכאת הערעור – קיצורו של דין

5. הובהר בפסיקה כי על אף ש ניתן לערער על דחית בקשה למ ינוי מומחה רפואי במסגרת הערעור הכולל על פסק הדין הסופי , הרי שבמצב בו מוצאת ערכאת הערעור כי יש למקום למנות מומחה אין כל טעם להמתין לבחון הדברים רק אחר מתן פסק הדין דבר שעלול לגרור בזבוז זמן שיפוטי יקר, מתוך שכך - החלטה שלא למנות מומחה רפואי בתביעה על פי חוק הפלת"ד תעמוד לביקורת קפדנית של ערכאת הערעור (ראו: רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל( 2012 ); להלן- עניין פלונית) .

עוד נפסק, כי בדונו בבקשה למינוי מומחה בתביעה מכח חוק הפלת"ד, שומה על בית המשפט להיזהר מלנעול את הדלת בפני התובע, משום שדחיית בקשה למינוי מומחה רפואי בתביעה על פי חוק הפלת"ד מונעת ממנו כל דרך להוכיח את טענותיו הרפואיות. מתוך שכך נפסק כי במקרי קצה וגבול, כאשר בית המשפט מסופק האם יש מקום למינ ויו של המומחה, ראוי לנקוט בדרך של מינוי המומחה שכן איזון ראוי בין אינטרס הצדדים יש בו להצדיק זאת – מחד , אי מינוי המומחה סוגר הדלת בפני התובע להוכחת נזקיו מאידך , מינויו ככל שלא היה מוצדק ניתן לריפוי באמצעות חיוב בעלות שכרו או הוצאות . כך בואר בעניין פלונית הנ"ל:

"...עקרון יסוד בתחום בו אנו עוסקים הוא, שכיוון שהתובע-הניזוק אינו יכול להוכיח את מצבו הרפואי אלא באמצעות מומחה שבית המשפט ימנה, על בית המשפט להישמר מלנעול את הדלת בפני התובע. דחיית בקשה למינוי מומחה, כמוה, במידה מסוימת, כדחיית התביעה (או חלקה הנוגע לנכות מסוימת). מכאן הזהירות הרבה שעל בית המשפט לנהוג בה כאשר הוא בוחן בקשה למינוי מומחה. עקרון זה משליך גם על מידת התערבות ערכאת הערעור, במיוחד כאשר הערכאה הדיונית מחליטה שלא למנות מומחה. אמנם כן, ניתן יהיה לערער על הסירוב למנות מומחה במסגרת הערעור על פסק הדין, אלא שכאשר בשלב הדיון בבקשה למינוי מומחים כבר ברור, שעל-פי הדין יש למנות מומחה, אין כל טעם להמתין לסיום ההליך, מה גם שבדרך כלל מדובר בבחינה פשוטה יחסית.
...הנה כי כן, במקרה של ספק, יש למנות מומחה, שכן עדיף שיתברר כי המינוי היה מיותר, ואז גם ניתן יהיה לחייב את התובע בעלות המומחה, מאשר שלא יתמנה מומחה במקרה שאכן סובל התובע מנכות עקב התאונה... ההחלטה שלא למנות מומחה בתביעה לפי החוק תעמוד, איפוא, לביקורת קפדנית של ערכאת הערעור (ריבלי, תאונת דרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים , (מהדורה רביעית, 2012) 651)." ( ה.ש- צ.ו; וכן ראו רע"א 963/13 פלוני נ' הפול חברה לביטוח בע"מ,(2013) פסקה 9 וההפניה שם).

6. עוד נפסק כי בית המשפט עשוי להכיר בקיומה של ראשית ראיה גם בהעדר אסמכתא חד משמעית המתועדת המסמך רפואי וכי יש באפשרותו ובכלל שיקול דעתו להסתפק ברמת סבירות נמוכה לקי ומו של קשר סיבתי לתאונה. כך מצאנו בעניין רע"א 5070/13 פלוני נ' הראל חב' לביטוח בע"מ ( 2013) -

" ...זאת ועוד - נפסק כי בית-המשפט עשוי להכיר בקיומה של ראשית ראיה לקשר סיבתי בין הנכות הנטענת לבין התאונה גם בהיעדר אסמכתא חד משמעית לכך במסמכים הרפואיים, כשבית המשפט עשוי להסתפק בהקשר זה גם ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי ( רע"א 350/11 צ'פני נ' איילון חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (1.5.2011)) ".

עוד נציין, בהקשר לנדון, כי גם העדר רצף טיפולי אין בו כשלעצמו כדי להוות שיקול לאי מינויו של מומחה רפואי. הלכה פסוקה היא כי הדרישה לרצף טיפולי אינה דרישה קונקלוסיבית (בר"ע (מחוזי-חיפה) 1317/05 טומשפולבסקי נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (2006); בר"ע (מחוזי-ת"א) 1303/02 אורן נ' אלבז (2002),– תא (תל-אביב) 25442-10-11 יגאל קושניר נ' מגדל חברה לביטוח בעמ (2014); בע"ר 48716-07-12 (שלום -ת"א) סמיון וולרי נ' כלל חברה לביטוח (2012) בפסקה 13 לפסק הדין ).

ומהדין לנדון -

8. בנדון, עולה מעיון במסמכים הרפואיים המצורפים לבקשה כי בסיכום בדיקה נוירולוגית מיום 11.2.15 צויינה אבחנה של זעזוע מוח " CONCUSSION LATE EFFECT " והחרפה של התלונות בגין כאבי ראש וסחרחורות (מסמך 34 למוצגי המבקשת) וכן במסמך מיום 30.1.15 צוינה אבחנה של כאבי ראש לאחר זעזוע או טראומה בראש " HEADACHE AFTER HAED TRAUMA " וכן סחרחורת "DIZZINESS ". כך אין להתעלם מתלונות המבקשת על נימול ותחושת הרדמות בגפיים. כמו כן בנדון אין להתעלם מעצם העובדה שהמבקשת אושפזה במחלקה נירולוגית עקב טשטוש בראיה סחרחורות וכאבי ראש בין 4.3.15-6.3.15 . ודוק, אינני מתעלם מכך שבדיקת ה CT שנערכה למבקשת יצאה תקינה. ואולם על אף שכך, כפי שהבאנו באריכות בפרק הפסיקה, לצורך מינוי מומחה די בראשית ראיה גם הורתה באסמכתא שאינה מהווה אבחנה חד משמעית לפגיעה, כך שבית המשפט יכול להסתפק ברמת סבירות נמוכה לפגיעה להצדקת המינוי . לטעמי בנדון די באותו תיעוד דל יחסית המלמד על זעזוע מוח וכאבי ראש כתוצאה ממנו על מנת לבסס ראשית ראיה לצורך מינוי מומחה נוירולוגי. אומנם עסקינן במקרה גבול ואולם, כאמור, מעת שנפל ספק אצל בית המשפט ראוי שימונה המומחה להתיר ספקות אלו. על מנת למנוע קביעת נכות כפולה – יתן המומחה הנוירולוגי חוות דעתו אך ורק אחר קבלת חוות דעתו של המומחה האורתופדי וזאת על מנת שלא ינתנו אחוזי נכות מקב ילים, ככל שינתנו, בכל הקשור לבעיית הנימול הנטענת.

זאת ועוד, לטעמי ראוי כי המומחה הנוירולוגי יוסיף ויחווה בחוות דעתו עמדתו באשר לצורך במינוי במומחה בתחום העיניים וזאת בהתחשב בכך שעל אף שבבדיקת העיניים שנערכה למבקשת ביום 24.2.15 צוין כי אין פגיעה בעין עצמה, הרי שבבדיקה נוירולוגית מיום 6.3.15 צוין כי נבדקה ע"י רופא עיניים, אשר מצא כי קיים חשד למרקוס ג אן משמאל, וכן כי בבדיקה ללא RAPD ברור משמאל וללא ירידה ברורה ברא יית צבעים ולכן לא ניתן לשלול לחלוטין אופטיק נויריטיס. אין זה בידיעת בית המשפט עד כמה אירועים מסוג דלקת עינית ומרקוס גאן אפשר שהורתם באירוע תאונתי לפיכך ראוי שהמומחה הנוירולוגי יחווה דעתו לעניין זה לפני בית המפשט קודם שיוחלט בעניין מינוי מומחה בתחום העיניים.

9. מאידך, בכל הקשור למינוי מומחה בתחום הרפואה הפנימית, הרי שמעיון בתיעוד הרפואי המצורף (עמ' 35-36 לתיעוד שצורף ע"י המבקשת) ניתן ללמוד כי אין כל ראשית ראיה לנכות בתחום זה, כך צוין באחד המסמכים - " NOTHING UBNORMAL FOUND " מתוך שכך צודק ב"כ המשיבה כי אין בתיעוד ללמד על צורך במינוי מומחה בתחום זה.

בדומה אינני סבור כי יש להתערב בקביעת בית משפט קמא באשר למינוי מומחה בתחום א.א.ג..
מעיון בחומר הרפואי המצורף, הפנה הרופא הנוירולוג את המבקשת לרופא א.א.ג. בגין אבחנה של סינוסיטיס בצד ימין (עמ' 52 לבקשה). אולם, אין בכך כדי לבסס ראשית ראיה לפגיעה בתחום א.א.ג. בשלב זה, כאשר אין לפנינו אישור לפניה לרופא א.א.ג ואישוש לסינוסיטיס מתמשך.

10. נוכח האמור הריני מקבל את בקשת המבקשת בכל הקשור למינוי מומחה נוירולוגי לצורך קביעת נכותה כתוצאה מהתאונה וכן עמדתו באשר לצורך במינוי מומחה בתחום העינים.
בדיקת המומחה הנוירולוגי תעשה אך ורק לאחר קבלת חוות הדעת האורתופדית על מנת שלא תינתנה אחוזי נכות מקבילים בענין טענות הנימול שנטענו ע"י המבקשת, ככל שיש בהן להצדיק נכות כזו או אחרת.
המינוי יעשה ע"י ערכאה קמא.
בשכר טרחת המומחה תישא לעת עתה המשיבה.

11. בנסיבות העניין לא מצאתי מקום לעשות צו להוצאות.
הערבון שהופקד ע"י המבקשת יוחזר לידיה באמצעות בא כוחה.

12. ניתן לפרסום ללא פרטי שם המבקשת.

ניתנה היום, ג' אב תשע"ח, 15 יולי 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: א. ב .
נתבע: שומרה חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: