ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אושרית קורצטג נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת דגית ויסמן
נציגת ציבור (עובדים), גב' אופירה רותם
נציג ציבור (מעסיקים), מר עודי שינטל

התובעת
אושרית קורצטג
ע"י ב"כ עו"ד רועי אמר
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד לירון דגון

פסק דין

1. בהליך זה מבקשת התובעת לתקוף החלטה מיום 9.9.14 לפיה לא אושרה לה תוכנית שיקום.

2. רקע עובדתי כעולה מהמסמכים שבתיק
א. ביום 2.11.2008 התובעת נפגעה בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה.
ב. ביום 9.9.14 התובעת הגישה תביעה לשיקום וזו נדחתה.
ג. על פי המתואר בתע"צ מיום 30.3.17, במועד הגשת הבקשה לשיקום, נקבעו לתובעת 19% נכות (10% הגבלת תנועה עמ"ש צווארי ו – 10% פיברומיאלגיה) וכן היתה מוכרת בנכ ות כללית (37% נכות – 20% הפרעת חרדה ו – 20% פיברומיאלגיה).
ד. ד"ר פסטרנק גונן, מומחית בפסיכיאטריה, קבעה ביום 15.9.14 כי ההשלכות התפקודיות של מצבה הרפואי (נפשי) של התובעת הן מזעריות בלבד. לגבי הסוגיה של "התמודדות המטופל/ת על המחלה ומידת שיתוף הפעולה בטיפול", נרשם: עם כ וחות נ פשיים ויכולת התמדה, חדורת מוטיבציה לשיפור חייה.

בסעיף "מידת התאמתה במצבה היום להשתלב בעבודה או לימודים בשוק החופשי והקשיים הצפויים", נרשם: "מתאימה לכל סוג של עבודה שתבחר ומסוגלת ל... בשוק החופשי ובקשיים העלולים לעלות מן הסתם כמו כל אדם נורמטיבי."

ו. ביום 11.1.15 נשלח לתובעת מכתב בו פורטו נימוקי דחיית הבקשה לשיקום. במכתב צוין כי על פי בדיקת פקידת השיקום, התובעת אינה עונה לתנאי "עקב הליקוי התובע אינו מסוגל לעסוק בעבודתו הקודמת או בעבודה מתאימה אחרת", וזאת מאחר שעל פי חוות דעת רופא המוסד וחוו"ד פסיכיאטרית, אין מניעה שהתובעת תמשיך ותשתלב בעולם העבודה בעבודתה הקודמת או בעבודה דומה לה, למרות הנכות.

ז. על פי פרוטוקול ועדה רפואית לעררים מיום 19.7.15, החל מיום 14.4.14 נקבעו למערערת 24% נכות יציבה (15% לפי סעיף 35(1)(ב- ג) מותאם, 10% בגין סעיף 37(5)(א) ו – 0% לפי סעיף 41(4)(א)). הוועדה לא מצאה להגדיל את הנכות לפי תקנה 15.

3. בכתב התביעה נטען שנמסר לתובעת טלפונית שתביעתה לשיקום אושרה, בעקבות זאת נרשמה ללימודי משפטים ולאחר כשבוע, כאשר זומנה לפגישה עם פקידת השיקום, נאמר לה שהבקשה נדחתה.

עוד נטען בכתב התביעה כי התובעת הופנתה לפסיכיאטר, בטענה שעליה להציג אישור רפואי שתוכל לעמוד בתוכנית השיקום ועל יסוד חוות דעתו, הוחלט בסופו של דבר לדחות את הבקשה לשיקום. כלומר, הנתבע נהג שלא בהוגנות כלפי התובעת.

5. בסיכומי התובעת נטען כי על בית הדין להתערב בהחלטת פקידת השיקום ולאפשר לתובעת את מימון לימודי המשפטים. נטען שהתובעת הסתמכה על החלטה שנמסר ה לה בעל פה בעניין זה. התובעת הדגישה שמאז התאונה לא שבה לשוק העבודה והיא אינה משתכרת והדבר מעיד על מצבה ועל הקושי לחזור לשוק העבודה.

לחילופין נטען שיש להפעיל את תקנה 15, במסגרת הוועדות הרפואיות.

6. לטענת הנתבע, יש לדחות את התביעה. ראשית נטען כי התובענה עוסקת רק בהחלטת פקידת השיקום. לגבי החלטה זו, המפורטת במכתב דחיה מיום 24.11.14, נטענה טענת התיישנות. לגופם של דברים, נטען כי אחד התנאים לאישור בקשה לשיקום הוא שעקב הליקוי המבוטח אינו מסוגל לעסוק בעובדתו הקודמת או בכל עבודה מתאימה אחרת. הנתבע שקל את בקשת התובעת, אך לאור חוות הדעת שניתנה על ידי הפסיכיאטרית, לפיה אין מניעה שהתובעת תשתלב בשוק העבודה, על אף הנכות שנקבעה לה, אזי אין מקום לאישור הבקשה לשיקום. למעשה, על פי חוות הדעת הפסיכיאטרית, ההשלכות התפקודיות הנובעות מנכותה של התובעת הן מזעריות.

בתשובה לטענה לפיה התובעת החלה בלימודי משפטים על יסוד הודעה בעל פה שנמסרה לה, נטען כי אין כל ראיה לכך. בפועל הבקשה לשיקום נדחתה והתובעת עשתה דין לעצמה וכיום מבקשת את מימון הלימודים. עוד נטען כי אפילו אם הבקשה היתה מאושרת, היה על התובעת להיפגש עם פקידת השיקום שתקבע תוכנית מתאימה, כך שאין יסוד לבקשה לקבל מימון ללימודים.

4. התובעת העידה בישיבת ההוכחות.

תצהיר עדות ראשית שהתובעת הגישה מתייחס רובו ככולו לנושאים רפואיים שנדונו בפני הוועדות הרפואיות, לרבות נושא הפעלת תקנה 15. במסגרת תובענה העוסקת בשיקול דעת פקידת השיקום, אין מקום לדון בטענות המכוונות כלפי החלטות של ועדות רפואיות וטיעונים אלה חורגים ממסגרת הדיון. ממילא תובענה אינה הדרך הדיונית הנכונה לדון בנושאים אלה, הנדונים בהתאם להוראות סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995.

5. בהתייחס לראיות שהוצגו, יש לציין כי התובעת לא ביקשה לחקור את נותנת התע"צ. כלומר, תיאור הרקע והשתלשלות הדברים, לרבות השיקולים שעמדו בבסיס ההחלטה שלא לאשר את בקשת התובעת לשיקום, לא נסתרו.

6. בפתח הדיון יש לסלק על הסף את טענת ההתיישנות. זאת מאחר שהטענה הועלתה לראשונה בפתח ישיבת ההוכחות ולא בהזדמנות הראשונה. השוו לנפסק בעב"ל ( ארצי) 197/09 סעדיה – המוסד לביטוח לאומי, 5.10.10.
7. לגופה של תובענה, אין מנוס מדחייתה.
בפי התובעת שתי טענות – האחת – שנאמר לה בעל פה שאושר מימון לימודי משפטים, והשניה – שפקידת השיקום טעתה בהתבססה על חוות הדעת של הפסיכיאטרית שניתנה בעניינה של התובעת.
8. הטענה לפיה נאמר לתובעת בעל פה שבקשה לשיקום התקבלה או כי אושר לה להירשם ללימודי משפטים, לא הוכחה. התובעת לא ציינה מיהו הגורם בסניף המטפל שמסר לה את הדברים. לא למותר לציין כי עו"ס וינטראוב, שנתנה את התע"צ, מסרה גרסה שונה לחלוטין בעדותה – " בטרם הודעתי לאושרת את תוצאות בדיקת זכאותה לשיקום מקצועי כאמור, הודיעה לי כי היא נרשמה ללימודי משפטים וכי גייסה את משפחתה המורחבת לתמוך בה בהוצאות הלימודים הגבוהות". התובעת לא ביקשה לחקור את נותנת התע"צ ועניין זה שוקל לחובתה.
9. בנוסף - תוכנם של הדברים שלכאורה נמסרו לתובעת, אינו מתיישב עם האופן שבו מיושמת תוכנית שיקום. כך, לפי המתואר בתע"צ – גם אם הבקשה לשיקום היה מאושרת, "עדיין היה עלינו במקרה כזה לדון בתוכנית המתאימה לה, שעלולה לכלול תהליך ממושך של אבחון חיצוני ובחירת תכונית שיקום מתאימה" (ר' גם הוראות תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), התשט"ז - 1956). כלומר, בניגוד לטענת התובעת, אין משמעות קבלת הבקשה כי היה ניתן אישור למימון לימודי משפטים לתובעת.
10. אשר לטענות התובעת לגבי ההסתמכות על חוות דעתה של הפסיכיאטרית – עניין זה הוסבר בהרחבה בתע"צ . היינו שההפנייה נעשתה עקב קביעת נכות בתחום הנפשי, בענף נכות כללית ובהתאם לנוהל של הנתבע. העובדה שלדעת הפסיכיאטרית, לתובעת כוחות נפשיים ויכולת התמדה, כי היא חדורת מוטיבציה לשיפור חייה ומתאימה לכל סוג עבודה שתבחר, אינה מצביעה על פגם בשיקול דעתה של פקידת השיקום. להיפך – תוכן הדברים תומך במסקנה אליה פקידת השיקום הגיעה, היינו כי חל שיפור במצבה הנפשי. מסקנה זו גם מתיישבת עם מסקנת הוועדה הרפואית לעררים, שלא הגדילה את הנכות לפי תקנה 15 וקבעה כי אין מניעה שהתובעת תשוב לאותו עיסוק.
11. לסיכום כל האמור לעיל – לא נפלה טעות בהפעלת שיקול דעתה של פקידת השיקום ועל כן דין התביעה להידחות.
כמקובל בהליכים מתחום הביטחון הסוציאלי - אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ח תמוז תשע"ח, (01 יולי 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

אופירה רותם
נציגת ציבור (עובדים)

דגית ויסמן, שופטת

עודי שינטל,
נציג ציבור (מעסיקים)


מעורבים
תובע: אושרית קורצטג
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: