ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין משה ציוני נגד ניסן חיים רנגבר :

לפני
כבוד ה שופטת נועה גרוסמן

המבקשים

1.משה ציוני
2.כרמלה ציוני
ע"י ב"כ עו"ד זמיר עזריה

נגד

המשיב

ניסן חיים רנגבר
ע"י ב"כ עו"ד רון קלנר

פסק דין

עניינה של התובענה:

1. האם המבקשים פרעו חוב הלוואה אותה נטלו מן המשיב, באופן המצדיק ביטול משכנתא אשר נרשמה על זכויותיהם בדירת מגורים? זוהי השאלה המצריכה הכרעה בהליך שלפני.

עמדת המבקשים:

2. המבקשים הינם בעלי זכות חכירה לדורות בדירת מגורים המצויה ברח' גינצבורג 4, תל-אביב והידועה כתת חלקה 2 בחלקה 558 בגוש 6150 (להלן: "הדירה").
ביום 4.8.09 נחתם הסכם הלוואה בין המבקשים לבין המשיב ואשר לפיו נטלו המבקשים מהמשיב הלוואה בסך של 300,000 ₪.
על פי תנאי הסכם ההלוואה היו המבקשים אמורים להשיב למשיב סך כולל של 420,000 ₪ שזהו סכום כולל ריבית והצמדה תוך 72 חודשים (שש שנים).
התשלום אמור היה להתבצע בסכום חודשי של 5,833 ₪ לא יאוחר מעשירי לכל חודש וזאת החל מיום 4.9.09 ואילך.
המבקשים אף משכו מראש 72 שיקים לפקודת המשיב בסכומים ובתאריכים דנן. בה בעת רשמו המבקשים לזכות המשיב משכנתא בדרגה שנייה על זכויותיהם בדירה.

3. המבקשים טוענים, כי מילאו אחר הוראות הסכם ההלוואה ושילמו למשיב את מלוא התמורה בגין ההלוואה. לטענתם, פרעו את מלוא התמורה במזומן מידי חודש, כאשר המשיב נהג להשיב את השיקים לידיהם כנגד פירעון סכום ההלוואה החודשי. חרף העובדה שההלוואה שולמה במלואה מסרב המשיב לבטל את המשכנתא הרובצת על הדירה. לטענת המבקשים, המשיב מותיר את המשכנתא רשומה על הדירה " בטענות שונות ומשונות שאינן מעניינו בתיק דנן, ואין להם כל קשר להסכם ההלוואה שנחתם בין הצדדים " (סעיף 7 להמרצת הפתיחה).

עמדת המשיב:

4. המשיב מצדו מאשר , כי אכן נחתם הסכם ההלוואה ואלו הם תנאיו. כן הוא מאשר כי המבקשים היו אמורים למסור לידיו 72 שיקים ע"ס 5,833 ₪ כל אחד. לטענתו, לא עשו כן, אלא מסרו לידיו שיקים שונים אשר חלקם חוללו ולא כובדו על-ידי הבנק. לא זו אף זו -המבקשים לא מילאו לטענתו את חובתם ולא שילמו את מלוא החזר ההלוואה. אומנם, המבקשים מסרו לו שיקים ושילמו את חלקם אך לא את מלוא סכום ההלוואה שנדרש מהם.
לטענתו בסעיף 14 לכתב התשובה, המבקשים חייבים לו עדיין סך של 292,000 ₪ אשר לא שולם על ידם. לפיכך, ההלוואה טרם שולמה במלואה ומן הדין ומן הצדק להותיר את המשכנתא על הדירה עד לפירעון מלוא הסכום.

מהלך הדיון – עדויות המבקשים:

5. ישיבת ההוכחות התקיימה לפני ביום 28.1.18.
מטעם המבקשים העידו המבקשים עצמם ה"ה משה וכרמלה ציוני. פרט לכך העידו בניהם של המבקשים מר יוסי ציוני ומר שי ציוני ( שיקרא להלן :" שי").

6. המבקשים חזרו על גרסתם כי פרעו את מלוא תמורת ההלוואה. הוסבר, כי ההלוואה נלקחה על ידם עבור בנם שי.
(עדות מר משה ציוני בעמ' 6 לפרוטוקול ש' 24).
אומנם - תמורת ההלוואה נמסרה להם בשיק בנקאי אך הם המירו את השיק למזומן, חלק מן הסכום נמסר לעוה"ד עבור שכ"ט והיתרה נמסרה לבנם שי.
(עדות מר משה ציוני עמ' 7 לפרוטוקול ש' 12-15).

7. בהמשך העיד מר משה ציוני, כי בכל פעם שהגיע מועדו של אחד השיקים לפירעון, ביצע שי את התשלום תמורתו. בשלב מסוים לא יכול היה עוד שי לעמוד בהחזרים ולכן פנה להוריו – המבקשים - בבקשת עזרה. המבקשים מצדם פנו לעזרת ילדיהם הנוספים : "ביחד שילמנו לאדון חיים כל שיק שהוא בא הוא קיבל. 5,833 ₪ כל חודש " (עמ' 7 לפרוטוקול ש' 2-5).
עוד אישר מר משה ציוני בעדותו, כי התשלום בוצע בשקלים. הוא אישר כי היו עיכובים וככל שישנו חיוב ריבית הוא מוכן לשאת בכך (עמ' 7 לפרוטוקול ש' 27-28).

8. מר משה ציוני הסביר את התהליך:

"השיקים היו אצל החיים הוא היה בא ומקבל כסף על החשבון ואחרי הוא היה מביא את השיק שהשיק היה נפרע על סך 5,833 הוא היה מעביר את השיק. אם הוא היה מקבל 800 הוא חתם על 800 או על 1,000, כמה שנתתי לו. לא היתה לי אפשרות לתת לו כל פעם את הכל מכה אחת. הוא הסכים לזה, הוא אמר שהוא יעזור לנו. אז נתתי לו חשבון כל חודש שהוא היה בא עם שיק אחר. כשהגיע עם השיק האחרון, אמרנו נגמר ואם יש שיק נוסף אני מוכן לשלם כל מחיר" .
(עמ' 8 לפרוטוקול ש' 11-17).

מר משה ציוני אישר אפוא, כי פעמים לא היתה לו אפשרות לשלם את השיק החודשי במלואו בתשלום אחד. כהגדרתו: "נתתי חלקים חלקים וכל חודש הוא החזיר לי שיק".
(עמ' 8 לפרוטוקול ש' 23).

עוד הסביר מר משה ציוני, כי פעמים לאחר ביצוע התשלום במזומן חתם המשיב על גב השיקים וציין את הסכום ששולם באותה עת מבלי שהשיב את השיק עד לפירעון המלא.
במהלך הדיון הוצגו שיקים שחזרו, שנמשכו על-ידי הבן שי ציוני.
מר משה ציוני הכחיש כי אותם שיקים שייכים לעסקת ההלוואה בגינה נרשמה משכנתא על הנכס: "ואמר זה לא קשור לעיסקה בכלל. אם שי חייב לו שיתבע את שי" (עמ' 12 לפרוטוקול ש' 21.

9. כיוון שלפי עדותו של מר משה ציוני, בתחילת הדרך הבן שי פרע את תמורת השיקים שכן בפועל ההלוואה נלקחה עבורו, נשאל כיצד הוא יודע שהשיקים הראשונים ששי שילם עבור ההלוואה לא הוחלפו בשיקים הללו ולכן בעצם השיקים הללו כן שייכים לעיסקה. מר משה ציוני חזר על גרסתו, כי השיקים החדשים אינם קשורים לעיסקה וכי השיקים שהיו קשורים לעיסקה נפרעו על-ידי שי נקרעו והושמדו לנגד עיניו. (עמ' 13 לפרוטוקול ש' 26-27).

10. בנוסף, העידה גם המבקשת 2 גב' כרמלה ציוני. עדותה היתה מעורפלת והמילים "לא זוכרת" שזורות לאורכה כחוט השני. (עמ' 16 לפרוטוקול ש' 13, 15, 20).
עלה מעדותה, כי היא מודעת לכך שמועד תשלום ההלוואה היה מידי חודש וכי היא אמרה למשיב : "כל פעם שיהיה לי כסף שיבוא לקחת" (עמ' 16 לפרוטוקול ש' 20).

11. מר שי ציוני, הבן אשר למענו נלקחה ההלוואה, מסר אף הוא תצהיר.
לטענתו היה נוכח במעמד כריתת הסכם ההלוואה, נספח ב' לתביעה: "ומסרתי 72 שיקים מחשבוני בבנק הפועלים סניף 780 יצחק שדה כל שיק על סך 5,833 ש"ח שזהו התשלום החודשי להחזרת ההלוואה. את השיקים מסרתי במעמד קבלת ההלוואה" (סעיף 3 להלוואה).
בסעיף 5 לתצהירו אמר: "ידוע לי שהוריי שילמו את ההלוואה מידי חודש בחודשו במזומן ובעבור כל תשלום קיבלו שיק אחד חזרה לידיהם וזאת לאחר שפרעו את התשלום במלואו".
בסעיף 6 לתצהירו: "הוריי פרעו וקיבלו את כל השיקים שנתנו במסגרת ההלוואה...".
בסעיף 7 לתצהירו: "הוריי מחזיקים עדיין בששה שיקים של ההלוואה אשר נפרעו וקיבלו את השיקים כנגד פירעונם והשיקים צורפו לתצהיר ואני מזהה אותם כשיקים שמשכתי מחשבוני ומסרתי למשיב".
בסעיף 8 לתצהירו: "השיק שז.פ. 10.8.2015 הוא השיק האחרון שנמסר במסגרת ההלוואה והאחרון שנפרע לאחר פירעון כל ההלוואה".

12. מר שי ציוני נחקר על גרסתו בישיבת יום 28.1.18.
למעשה, מר שי ציוני הוא הגורם שקיבל בפועל את תמורת ההלוואה כפי שהעידו גם הוריו המבקשים. מר ציוני אישר זאת בעדותו. (עמ' 18 לפרוטוקול ש' 7-8).
עוד אישר, כי כל 72 השיקים שנמסרו מראש למשיב בזמן כריתת הסכם ההלוואה היו שיקים מחשבונו, כפי שגם טען בתצהירו. בתחילה הוא זה שהחזיר את תמורת ההלוואה, עד שלא יכול היה לעמוד בכך וביקש עזרה מהוריו .(עמ' 18 לפרוטוקול ש' 24-26).
מר שי ציוני לא ידע לומר, כמה שיקים פרע באופן אישי ולמשך איזו תקופה . (עמ' 18 לפרוטוקול ש' 27-30).
לדבריו: "בשנה שנתיים ראשונות אז שילמתי, אחר כך ההורים שלי שילמו ואני קצת השתתפתי". (עמ' 19 לפרוטוקול ש' 5).

13. בהמשך טען, כי בידו הוכחה ששילם משום שכל שיק שקיבל קרע לגזרים.
(עמ' 19 לפרוטוקול ש' 19).
לטענתו היו שיקים נוספים בעסקאות בינו לבין המשיב, אך הן אינן קשורות לתיק הזה שלהבטחת החזרת ההלוואה הספציפית הזו, מושכנה דירת הוריו.
מר שי ציוני ציין, כי השיקים הנוספים היו שני שיקים של 30,000 ₪ (עמ' 19 לפרוטוקול ש' 27).
בהמשך עומת מר שי ציוני עם תורף שיק בסכום של 100,000 ₪ אשר היה בידי המשיב. דומה, כי מר ציוני הופתע מהסכום האמור אך מיד התעשת וטען, כי גם תמורת השיק על סכום של 100,000 ₪ שולמה על ידו במזומן בביתו של המשיב, אלא שהמשיב לא החזיר לידיו את תורף השיק (עמ' 20 לפרוטוקול ש' 4-12).
לשאלה כיצד היה בידו להחזיר סכום של 100,000 ₪ במזומן שעה שלטענתו סבל מחיסרון כיס עד כדי כך שנאלץ לפנות לעזרת הוריו כדי לממן החזר ההלוואה נשוא ההליך, הסביר : "לקחתי מחיים את הכסף מאיזה מישהו נכה שהיה צריך את הכסף בדחיפות..." (עמ' 20 לפרוטוקול ש' 15-16).
בהמשך שב ואמר: "ה- 100,000 ₪ זה לא בשבילי אלא לאדם הנכה שאמרתי שהיה זקוק לכסף הזה". (עמ' 20 לפרוטוקול ש' 26).

14. בהמשך החקירה הסתבר כי למר שי ציוני ולמשיב עסקאות משותפות (עמ' 20 לפרוטוקול ש' 29-32).
מר שי ציוני שב וטען : "שילמנו את מלוא השיקים במלואם יש שיק אחד בסך 5,833 ₪ אני מוכן לשלם אותו באותו רגע. אביא שיק אחד על סכום כזה..." (עמ' 21 לפרוטוקול ש' 28-29).
הוא הסביר כי השיק של 100,000 ₪ ריק ללא תאריך משום שנמסר למשיב למשמרת.
(עמ' 23 לפרוטוקול ש' 27-28).

15. משפחת ציוני הביאה לעדות גם את מר יוסי ציוני, בנם של המבקשים ואחיו של שי. גם מר יוסי ציוני בעדותו, החרה החזיק אחר גרסאות בני משפחתו וטען כי היה מעורה במתן ההלוואה בנסיבותיה ואף נכח במשרדו של עו"ד גלס יחד עם הוריו ואחיו בעת שניתנה ההלוואה. עוד טען, כי אחיו משך מחשבונו 72 שיקים על סך 5,833 ₪ כל אחד כתשלום חודשי אותם מסר בעת קבלת ההלוואה.
עוד טען בסעיף 7 לתצהירו: "ידוע לי כי הוריי שילמו את ההלוואה מידי חודש בחודשו במזומן ובעבור כל תשלום קיבלו שיק אחד חזרה לידיהם וזאת לאחר שפרעו את התשלום במלואו".

16. מר יוסי ציוני נחקר על תצהירו בישיבת יום 28.1.18.
מיד בפתח עדותו אמר מר יוסי ציוני כי אינו זוכר בדיוק מה כתוב בתצהירו או כלשונו: " אני לא צריך לזכור מה היה לפני 7 שנים. אם אקרא עכשיו, אזכר". (עמ' 24 לפרוטוקול ש' 7-8).
גם בהמשך גילה חוסר בקיאות עם נסיבות מתן ההלוואה, כאשר ציין ששמו של עורך הדין אצלו נכחה המשפחה לצורך עריכת ההסכם "עו"ד בלמס" ותוקן על-ידי בני משפחתו ששמו עו"ד בלס. (עמ' 24 לפרוטוקול ש' 27-28).
הוא אישר כי ההלוואה אכן היתה מיועדת לאחיו שי (עמ' 24 לפרוטוקול ש' 22).
גרסתו תאמה את גרסת בני המשפחה, כי אחיו שי שילם בתחילת הדרך, סכום ראשוני במשך כשנתיים ולאחר מכן המשיכו הוריו בתשלום בעקבות קשיים אליהם נקלע שי (עמ' 25 לפרוטוקול ש' 1-7).

17. לטענתו היה נוכח מספר פעמים כאשר הוריו שילמו את השיקים במזומן. (עמ' 25 לפרוטוקול ש' 12-14).
בהמשך החקירה אמר: "לא על כל השיקים חיים חתם. זה נעשה מול אמא שלי, אני לא יודע אם חתמו או לא...". (עמ' 25 לפרוטוקול ש' 25).
הוא תיאר כי נכח בבית ההורים בחלק ממועדי התשלומים, כאשר ההורים שילמו במזומן, בתשלומים ובכל פעם שהיו נותנים לו על החשבון היו מורידים את התשלום מסכום השיק. לאחר שהתשלומים הגיעו לגובה השיק היו קורעים אותו יחד. (עמ' 26 לפרוטוקול ש' 2-8).
עוד תיאר יוסי ציוני, מערכת יחסים נינוחה בין הוריו לבין משיב, כאשר פעמים המשיב סר לביתם ללגום כוס תה ולקחת את כספו ולעיתים ההורים היו ניגשים אל המשיב (עמ' 26 לפרוטוקול ש' 10-12).
מר יוסי ציוני אמר כי היה מעורה בפרטי ההלוואה הזו אך אין הוא מודע לעסקים אחרים שהיו לשי עם המשיב. (עמ' 26 לפרוטוקול ש' 18).

מהלך הדיון – עדויות המ שיב:

18. המשיב מצדו, הגיש תצהיר כתמיכה להמרצת הפתיחה וצרף אליו לאחר מכן תצהיר משלים. המשיב אישר כי נחתם הסכם הלוואה בין המבקשים לבינו. אולם לטענתו, המבקשים לא מילאו אחר הוראות הסכם ההלוואה ולא שילמו את תמורתה במלואה. הוא מצביע על כך , אין בידי המבקשים כל אישור תשלום או קבלה. (סעיף 5 לתצהירו המשלים). גם החזקת שיקים בידי המבקשים, אינה מעידה לטעמו על כך שהמבקשים פרעו את מלוא חובם. לדוגמא: השיקים מב/2.

19. גם המשיב נחקר על עדותו בישיבת יום 28.1.18.
המשיב הכחיש, כי הוא עובד לפרנסתו בהלוואות בשוק אפור והגדיר עצמו "מלווה לחברים שנקלעו לקשיים". (עמ' 27 לפרוטוקול ש' 32).
לטענתו הוא גובה ריבית של 2% לחודש אך אינו מתפרנס מעסקי ההלוואות (עמ' 28 לפרוטוקול ש' 1-4).

21. לטענת המשיב, היה אמור לקבל 72 שיקים על חשבון ההלוואה, אך לא קיבל את כולם .
נמסרו 15 שיקים בלבד ובנוסף אליהם, מסר לו שי את השיקים שהציג המשיב במהלך ישיבת ההוכחות בבית המשפט. האחד על סכום של 100,000 ₪ ועוד שלושה שיקים על סך 30,000 ₪. (עמ' 29 לפרוטוקול ש' 1-2).

22. המשיב תיאר כי האמין לשי אך זה לא החזיר לו את תמורת ההלוואה או כלשונו: "האמנתי לו והוא משך אותי ולא הביא לי את הכל. הוא הבטיח שהוא יתן לי כסף, הוא נתן לי פעמיים כסף בסך של 5,000 ₪ והשאר נפל על האמא. היא אמרה שאבוא אליה והיא תיתן לי את הכל עד הגרוש האחרון. כל יום הייתי בא אליהם לקלאב הימורים ולא היתה נותנת את כל הסכום, היתה משלמת לשיעורין פעם 200 300 ₪ וכו'". (עמ' 29 לפרוטוקול ש' 3-6).
המשיב הציג את שלושת השיקים שמסר לידיו, לטענתו מר שי ציוני ואלה סומנו מש/1-3 פנים וגב. את השיק של 100,000 ₪ לטענתו כלל לא הפקיד משום שידע שאין כסף בחשבון והשיק יחזור (עמ' 29 לפרוטוקול ש' 17-18).

23. לגבי השיקים של 5,833 ₪, פנה המשיב למבקשת 2 גב' כרמלה ציוני והיא פדתה את תמורתם באופן שתואר (עמ' 30 לפרוטוקול ש' 3-11).
לדבריו, רשם על גב השיקים את הסכומים ששולמו לו מידי פעם כדי לזכור. המשיב טען, כי נתן אמון בשי ובהוריו ולכן התנהל עימם באופן זה או כלשונו: "את השיקים האלה הוא משך אותי 4 חודשים. חיכיתי עד שיגמרו השיקים האלה ואז ראיתי שהם לא רוצים להביא אז הלכתי להפקיד" (עמ' 30 לפרוטוקול ש' 17-18).

עוד הסביר, כי משפחת ציוני לא מסרה לידיו את מלוא סכום ההחזר בשיקים (420,000 ₪) אך לא דאג משום שידע שיש לו שיעבוד על הדירה (עמ' 30 לפרוטוקול ש' 32).
לטענתו, האמין לשי והוריו ולכן לא עמד שימסרו לידיו שיקים על מלוא הסכום (עמ' 31 לפרוטוקול ש' 18-21).

24. בנוגע לשיקים בסכומים הגדולים שנמסרו לו, חזר המשיב ואמר : " סיכמנו שהוא יביא לי שיקים אצל העו"ד, הוא לא הביא והיתה אמונה שהוא יביא לי את השיקים אלי הביתה. הוא לא הביא את השיקים כפי שהסברתי". (עמ' 32 לפרוטוקול ש' 20-21).
המשיב טען בעדותו כי קיבל סך של 130,000 ₪ ממשפחת ציוני ונותר להם לשלם לו עוד 290,000 ₪ (עמ' 32 לפרוטוקול ש' 22-27).

25. בנוגע לסדרת השיקים שנמסרו לו, הסביר העד מר רנגבר, כי סדרת השיקים נמסרה לו על-ידי מר שי ציוני אבל השיקים לא היו עוקבים או כלשונו: "כל שיק היה נמשך 3-4 חודשים, פעם יש לה פעם אין לה" (עמ' 33 לפרוטוקול ש' 8).
בהמשך הסביר: "השיקים האחרונים מה שהיה לי נתתי לה, השאר היא משכה אותי יותר מידי ולא היתה התאמה מדויקת עם השיקים. תראה באיזה תאריך קיבלתי את הכסף, באיזה איחור, אחרי שנה. משה ציוני אמר שהוא מוכן לשלם ריבית אם צריך" (עמ' 33 לפרוטוקול ש' 12-14).
על גרסה זו חזר לאורך כל עדותו (עמ' 33 לפרוטוקול ש' 19-22, עמ' 33 ש' 26-30).

26. עוד אישר המשיב, כי אכן מתחילת הדרך שי לא עמד בתשלומים . אמו כרמלה ציוני שילמה לו את התמורה. לדבריו, הרגיעה אותו כי תדאג לו וכי ממילא רובץ שיעבוד לטובתו .
"האמנתי לה וחיכיתי כמו ילד טוב". (עמ' 34 לפרוטוקול ש' 13).
מר רנגבר אישר, כי עד כה לא עשה כל צעד לתבוע את תמורת השיקים בהליכי הוצל"פ או בתביעות , למרות שתמורתם לא נפרעה. זאת , מתוך אמונה שההלוואה תוחזר כי הדירה משועבדת. בהמשך תיאר פניות שעשה אל המבקשים באמצעות בתו או בשיחה אישית עימם שלא נענו. (עמ' 34 לפרוטוקול ש' 25-32).

דיון והכרעה:

27. מדובר בתובענה שהוגשה על דרך המרצת פתיחה, למתן סעד הצהרתי ו/או צו עשה.
השאלה המרכזית הטעונה הכרעה, הינה האם נפרעה ההלוואה שהעניק המשיב למבקשים ו/או לבנם .
בראש ובראשונה, אדון בשאלה : על מי מוטל נטל הראיה.
ברגיל, מוטל נטל זה על התובע/המבקש, בחזקת "המוציא מחברו – עליו הראיה".
ראו: תקנה 158(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 .
המלומד יעקב קדמי בספרו על הראיות – הדין בראי הפסיקה , חלק רביעי, עמ' 1723-1731 (מהדורה משולבת ומעודכנת, 2009).
כן הנני להפנות לפסק דינו של כבוד השופט גרוניס (כתוארו אז) (בהסכמת כבוד השופטות נאור וחיות (כתוארן אז)) בע"א 3147/07 חנאי נ' חנאי (פורסם בנבו, 4.1.09) שם נאמר בסעיף 8:
"על המערער, אשר ביקש סעד הצהרתי בבית המשפט המחוזי, היה להרים את נטל ההוכחה..."

28. בהקשר זה, ראיתי להתייחס כבר עתה לטענה מרכזית שהועלתה על ידי המבקשים, ולפיה מקרה זה חוסה תחת חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג-1993 (להלן: "חוק הלוואות חוץ בנקאיות" ), ומכאן כי יש לראות במשיב "מלווה" על פי חוק זה, אשר נטל ההוכחה והראיה להוכיח את התשתית העובדתית הנוגעת להלוואה דנן, מונח על שכמו .
המבקשים סומכים טענה זו על פסק הדין שניתן על ידי כבוד הרכב שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב (אב"ד כבוד השופט שנלר (כתוארו אז), כבוד השופט ד"ר ורדי וכבוד השופטת לבהר שרון) בע"א 4003/07 בס נ' אברהם (פורסם בנבו, 21.1.09) (להלן: "עניין בס").

29. איני רואה עין בעין עם המבקשים.
עניין בס עסק בבקשה לביצוע שטר בהוצל"פ של בעלים של חברה העוסקת במתן הלוואות חוץ-בנקאיות, אשר טען כי קיבל לידיו שיקים בגין הלוואה פרטית שנתן למשיב, אך לא הציג הסכם הלוואה. לאחר הגשת התנגדות, התיק הועבר לבית משפט השלום. בית משפט השלום קיבל את התביעה, ואילו בית המשפט המחוזי ראה לקבל את ערעור המשיב. בר"ע שהוגשה לבית המשפט העליון נדחתה .
באותו עניין נדונו, בין היתר, נטל ההוכחה והחובות הדיוניות של תובע, שהינו מלווה חוץ בנקאי על פי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות.
התיק הובא כאמור עד לפתחו של בית המשפט העליון (כבוד השופט רובינשטיין ברע"א 2132/09 אריה נ' בס (8.7.09) ), אשר ראה לקבל את קביעת בית המשפט המחוזי ודחה את הבר"ע שהוגשה.

30. לאחר ששקלתי את הטענות שהועלו, איני סבורה כי יש מקום להקיש מעניין בס לענייננו, ולהטיל על המשיב את נטל השכנוע והראיה, כפי שסבורים המבקשים.
בפסק הדין המרכזי שניתן בבית המשפט המחוזי בעניין בס על ידי כבוד השופט שנלר (סגן הנשיא כיום) , נסקרו מטרותיו, תכליותיו וסעיפיו העיקריים של חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, ובכלל זה החובות המוטלות על מלווה חוץ בנ קאי.
(יצוין כי חוק זה עבר תיקון בשנת 2017, אך מכיוון שההלוואה נושא התובענה מתייחסת לתקופה עובר התיקון, יש לשקול את הדין לפי נוסח החוק דאז).
הסוגיה העיקרית אשר זכתה להתייחסות בעניין בס, נגעה ל מקרה בו מלווה חוץ בנקאי נוקט בהליך כנגד הלווה ומבקש לממש שטר לצורך תשלום ההלוואה, בהתאם לסעיף 8 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות – סעיף המטיל על המלווה חובות כאלו ואחרות מקום בו מגיש תובענה כנגד הלווה.
בית המשפט המחוזי הבהיר בעניין בס , כי מקום בו נפתח הליך על ידי מלווה חוץ בנקאי, אוחז השטר, כנגד הלווה , נטל ההוכחה מונח על שכמו של המלווה.

ראו כבוד השופט שנלר:
"לאמור יש לצרף את הוראות סעיף 11 לחוק הקובע:
"נפתח נגד הלווה הליך בבית משפט או בהוצאה לפועל לביצוע שטר שחתם הלווה בקשר לחוזה הלוואה, יהיו זכויות האוחז בשטר כפופות להוראות חוק זה כאילו היה המלווה....".
כפי שנקבע בע"א (נצרת) 1259/05 עג'מי נ. פואנקינוס (ט.פ [פורסם בנבו] מיום 5.10.06) סעיף 11 לחוק "... קובע הסדר ספציפי לעניין נטלי הראיה ביחס למחזיק שטר שמקורו בחוזה הלוואה..." וכי "נטל הראיה להציג בפני בית המשפט את מסכת העובדות הנוגעות להלוואות שהעניק המערער למשיב, מוטל היה על המערער, אשר הפר את חובת הגילוי והכתב".
(שם, סעיף 18).
"מעת שמדובר בהלוואה שאינה הלוואה פרטית, שומה היה על המשיב להציג את חוזה ההלוואה. כזכור, המערער טען כי השיקים ניתנו כנגד הלוואה שנפרעה, הגם שאכן לא ציין את כל הפרטים הנדרשים ביחס לכך.
אולם, לא על המערער היה הנטל לשכנע את בית המשפט מה ההלוואה בה מדובר, אלא על המשיב היה להראות שעמד בדרישות החוק המהותיות..."
(שם, סעיף 28).

31. דא עקא, במקרה שלפני אין המדובר בהליך אשר ננקט על ידי מלווה/אוחז השטר לביצועו בקשר עם חוזה הלוואה בהתאם לסעיף 8 הנ"ל , אלא בהליך בו המלווה מבקש להתגונן מפני תובענה לסעד הצהרתי בעניין הסכם ההלוואה שבין הצדדים.
בנסיבות אלה, מבלי לקבוע מסמרות בשאלה האם המשיב שלפני מהווה "מלווה" על פי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, איני סבורה שיש מקום להחיל על יחסי הצדדים את הוראותיו של חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, ולקבוע בהתאם לכך כי נטל השכנוע והראיה , מונח של שכמו של המשיב/המלווה.
לטעמי, חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות מבקש להתייחס למקרה ספציפי בו מלווה חוץ בנקאי מגיש תביעה כנגד הלווה, ולהחיל על המלווה בהליך זה בלבד דרישות דווקניות ומחמירות , כמפורט בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות.
לשון החוק ברורה ומפורשת. איני רואה לאפשר הרחבת הוראותיו על ידי החלתן על המלווה בתובענה בה הוא מתגונן ואינו מבקש לממש את השטר נושא ההלוואה .

32. לטעמי, כוונת המחוקק אינה הרחבת הנטלים והחובות של הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות גם על מלווה בכובעו כ"מגן". לא יעלה על הדעת, כי רק בשל העובדה שהוגשה תובענה למתן סעד הצהרתי על ידי הלווה כנגד המלווה, יתהפכו הנטלים.
מן האמור, אני דוחה את טענת המבקשים כי יש להחיל בענייננו את חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות בכל הנוגע להטלת נטל השכנוע והראיה על המלווה – המשיב .

32. ארחיב בהקשר זה של נטלי הוכחה, כי במידה ו המשיב אכן הינו מלווה חוץ בנקאי, כפי שנטען אך לא הוכח , הרי בפועל לפי מכלול העדויות, העסקה היתה בינו לבין שי, שאף הוא ככל הנראה עסק יחד עם המשיב, בין השאר גם במשלח יד זה . לפיכך, נטלי ההוכחה בין המשיב כמלווה חוץ בנקאי, מתאזנים מול נטלי ההוכחה המוטלים על שי, בכובעו זה.

33. לחילופי חילופין, גם אם אם יושת נטל ההוכחה על שכם המשיב : כפי שיפורט להלן, ממכלול העדויות שהובאו לפני, הרים המשיב את הנטל הראשוני להראות כי לא היה פירעון מלא של עסקת ההלוואה. מנגד, המבקשים לא השכילו להרים את הנטל המישני, ולהביא ראיות לסתור, כי עמדו בנדרש ופרעו את תמורת ההלוואה לידי המשיב באופן המצדיק ביטול המשכנתא.

34. לאחר שזאת נאמר, יש לבחון את עדויות הצדדים.
בענייננו, עדויות המבקשים היו רגשניות, אך לקו בחוסר אמינות בולט.
עדי התביעה לא ביססו את הגרסה, כי תמורת ההלוואה לרבות הריבית נפרעה במלואה. אומנם, כל העדים המבקשים ובניהם היו מתואמים היטב אך מעדות כולם עלה, כי ההלוואה נפרעה לשיעורין , בחוסר התאמה לתנאי העיסקה.
מסתבר, כי אם המשפחה המבקשת 2 גב' כרמלה ציוני שניהלה קלאב של הימורים, כאשר הודגש בפרוטוקול כי מדובר בעסק חוקי המנוהל ברישיון (עמ' 17 לפרוטוקול ש' 6). היא זו שהיתה אמונה על הפירעון. לפי עדות כל הנוגעים בדבר, התשלומים לא שולמו בפריסה אחידה, שלא בהתאמה לתשלומים שננקבו בהחזר ההלוואה, אלא במאות שקלים מעת לעת.
עוד מסתבר, כי הסכם ההלוואה נכרת על שמם של המבקשים כלווים, אך בפועל הלווה האמיתי הינו הבן-האח שי ציוני והוא זה שקיבל את כספי ההלוואה לידיו. הוריו המבקשים נחלצו לעזור לו הן על דרך שיעבוד דירתם והן על דרך ביצוע תשלומים חודשיים במקומו.

35. עדותם המתואמת של המבקשים ובניהם לא הצליחה לשכנע כי תמורת ההלוואה נפרעה. עדותם היתה נגועה בחוסר התאמה לנסיבות כאשר טענו, כולם יחדיו כאיש אחד, כי נמסרו למשיב 72 שיקים של 5,833 ₪ כל אחד, אך הם לא הצליחו להציג את טופסי השיקים האלה, שלטענתם הוחזרו לידיהם כאסמכתא לפירעון.
כדי להתגבר על בעיה זו, טענו כי חלק מן השיקים שנפרעו, נקרעו על-ידי המשיב לנגד עיניהם. בטענה יצירתית זו, אין שום הסבר מדוע המבקשים לא קיבלו אסמכתא כתובה לביצוע התשלום. במקרה בו פרעו את תמורת השיקים לאחר חישוב ובתשלומים, כן הוחזרו שיקים לידיהם והראיה שהיה בידיהם להציג חלק מן השיקים הללו שהוחזרו.
לדוגמא: המסמכים מב/2.
הווה אומר : המבקשים לא הסבירו מדוע חלק מהשיקים הוחזרו וחלק מהשיקים נקרעו לגרסתם. חוסר ההתאמה הזה עומד להם לרועץ.

36. עוד עומדת למבקשים לרועץ העובדה שאין בידיהם כלל אישורים מסודרים על ביצוע תשלום. כל שיש בידיהם הוא טפסי שיקים שבגבם רשומים מאות שקלים ותאריכי תשלום.
למשל:
5.1. – 300.
12.2 – 300.
19.2 – 400.
22.2 – 2,450 וכך הלאה.
אומנם ליד התאריכים מתנוססת חתימה, אך ברור שתרשומות ארעיות אלה אינן מלאות ואינן שקולות כנגד אישורי תשלום מסודרים.

37. שקלתי, האם ניתן להתייחס בסלחנות להעדר אישורים מסודרים בנסיבות הלוואה זו, לאור יחסי האמון ששררו לכאורה בין הצדדים. ברם, חרף הצהרות החיבה ההדדיות בפרוטוקול, נראה, כי אין מקום להקל ראש בהעדר אסמכתאות לביצוע התשלום. הצדדים הללו הינם אנשים העוסקים בכספים בדרך זו או אחרת, בגירים ובקיאים בהלכות העולם הזה.
לדוגמא המבקש 1 משה ציוני טען כי הוא אדם חולני אך בכל זאת העיד בקוהרנטיות את הגרסה המשפחתית.
המבקשת 2 כרמלה ציוני, הציגה בעדותה מצג של אישה תמה, מבולבלת משהו, שאינה זוכרת. אך בפועל, עולה מן העדויות כי מדובר באישה חדה, צלולה, המנהלת עסק של הימורים ובקיאה היטב ברזי כספים, גבייתם והשבתם. היא זו שטיפלה בכל נושא ההלוואה מול המשיב.

38. אומנם מצד המבקשים העידו ארבעה איש ומצד המשיב העיד רק הוא. אך בפועל, אין המדובר בארבעה עדים מול אחד, אלא בגרסה מול גרסה, שכן ארבעת משפחת ציוני העידו כולם כאיש אחד.
המשיב העיד בנאמנות ובאמינות. גרסתו כי הדירה שימשה כבטוחה לביצוע ההלוואה ועל כן לא הקפיד עם המבקשים על החזרה מהודקת וסדורה לפי ההסכם, אמינה עלי.
שני הצדדים כאחד טענו לקיומם של יחסי אמון.
הגרסה תומכת בעמדת המשיב, כי נמנע מלהקפיד עם בני משפחת ציוני בשל אותם יחסי אמון.
39. מהעדויות עלה, כי הלווה האמיתי הוא הבן שי ציוני ולאו דווקא המבקשים. שי ציוני היה בקשר מקצועי עם המשיב. גם נתון זה תומך בעמדת המשיב, על גישה סלחנית מצדו כלפי פירעון ההלוואה. כמו כן, אני מקבלת את עמדת המשיב כי בשל יחסי האמון, כמו גם קיומה של בטוחה בדמות משכנתא על הדירה, הוא לא דרש את מלוא השיקים עבור ההלוואה.
אני מאמינה לגרסה שהציג המשיב, לפיה לא קיבל 72 שיקים מסודרים עבור החזר ההלוואה אלא רק כמה שיקים משותפו העיסקי שי ציוני, 15 שיקים בלבד, ואת השאר קיבל במזומן ולשיעורין מידי המבקשים.
עוד אני מאמינה, כי השיקים שהוצגו בדיון בסכום של 100,000 ₪ ו- 30,000 ₪ (מש/1-3) הם שיקים אותם מסר שי למשיב, חלף ההלוואה נשוא ההליך ולא בגין עסקאות אחרות.
גרסתו של שי על פלוני, נכה, ששמו לא ננקב והוא לא הובא לעדות, כביכול השיק של 100,000 ₪ נועד עבורו, היתה בלתי סבירה על פניה והנני לדחותה בזה.

40. בהקשר זה ראיתי להפנות להלכה הידועה לפיה הימנעותו של בעל-דין מהבאת ראיה או עד מרכזי, בהיעדר הסבר אמין וסביר לכך, עלולה לפעול לחובתו ולשמש חיזוק לגירסת הצד שכנגד (ראו והשוו: ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד(4) 595, 602 (1990); ע"א 795/99 אנטוני (טוני) פרנסואה ואח' נ' אהוד (אודי) פוזיס, פ"ד נד(3) 107, 118 (2000); ע"א 9656/05 שוורץ נ' רמנוף חברה לסחר וציוד בניה בע"מ, פס' 26 (פורסם בנבו, 27.7.08).

41. אני מקבלת את העמדה שהציגו כל הצדדים בתיק זה, כי ההלוואה שולמה טיפין טיפין ולא באופן מסודר. עם זאת, המבקשים לא הצליחו להרים את נטל השכנוע, בין כנטל ראשי ובין כנטל מישני. המבקשים לא הוכיחו את גרסתם כי ההלוואה נפרעה . חסרות אסמכתאות והעדויות המשפחתיות לא היו משכנעות די הצורך.

42. אסכם ואומר כי יש לזקוף לחובת המבקשים:
העדר מוחלט של אסמכתאות בכתב לגבי תאריכי הפירעון;
חוסר התאמה מוחלט בין הטענות למשיכת 72 שיקים של 5,833 ₪ לבין השיקים שהוצגו במהלך הדיון של 30,000 ₪ ו- 100,000 ₪;
אם אכן נמשכו 72 שיקים על-ידי המבקשים או מי מהם – מדוע לא הוצגו מספריהם ופנקסי השיקים וספחי השיקים בפנקסים לצורך אימות הגרסה;
העדר גרסה מדויקת מצד שי – אדם שעיסוקו בכספים – כמה שיקים נפרעו על ידו מתוך תמורת ההלוואה;
העדר תיעוד מדויק על הכספים ששולמו מצד המבקשת 2 כרמלה ציוני – אישה שעיסוקה בכספים ומנהלת קלאב הימורים חוקי;
המבקש 1 משה ציוני אף ציין בעצמו בעדותו שאפשר ולא כל הסכום נפרע כאשר אמר כי יתכן ונותר חוב ריבית – עדות שיש בה כדי לפגום באמיתותה של גרסת המבקשים ומהימנותה; המבקשים עצמם לא ידעו לומר כמה לשיטתם נפרע מתוך כספי ההלוואה.

43. מנגד, עדותו של המשיב אשר תאר את ההלוואה ונסיבות החזרתה היתה סדורה ומעוררת אימון. אני מקבלת את גרסתו.

סיכום:

31. מן המקובץ לעיל, המרצת הפתיחה נדחית בזה.

המבקשים יישאו בהוצאות ההליך בסך של 8,000 ₪ צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ג' אב תשע"ח, 15 יולי 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: משה ציוני
נתבע: ניסן חיים רנגבר
שופט :
עורכי דין: