ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אילן אפרים נגד חברת החשמל לישראל בע''מ :

בפני
כבוד סגן הנשיא, השופט רמזי חדיד

תובע

אילן אפרים
באמצעות עו''ד אייל נון

נגד

נתבעת

חברת החשמל לישראל בע''מ
באמצעות עו''ד הרצוג, פוקס נאמן

פסק דין

מבוא ועובדות מוסכמות:

1. בפניי תביעה למתן פסק דין הצהרתי, לפיו יקבע כי התובע זכאי ליהנות מתעריף בשיעור של 1.51 ₪ לקילו-וואט שעה עבור ייצור חשמל בשיטה הפוטו- וולטאית, ולחילופין, לחייב את הנתבעת ל שלם לתובע פיצוי בסך של 809,486 ₪.

2. התובע מתגורר במושב כנף שברמת הגולן והוא בעל זכויות במשק מס' 90 במושב, עליו מוקם רפת הכולל, בין היתר, מבנה עזר וסככה (להלן: "הרפת", "מבנה עזר", ו- "הסככה" בהתאם). משני צידי הסככה קיימ ות סככות נוספות, אחת מכל צד.

הנתבעת הינה חברת החשמל.

3. בשנת 2002 קיבלה ממשלת ישראל החלטה לעודד את הקמתם של מתקנים לייצור חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת, בין היתר על-ידי יצרני חשמל פרטיים. בהתאם לכך, ניתנה לצרכנים אפשרות להתקין מערכת פוטו-וולטאית שבאמצעותה ניתן לייצר חשמל מאנרגיית השמש לאספקת חשמל עבור צריכה עצמית והזרמת העודף, ככל ויישאר, לרשת החשמל (להלן: "המערכת" או "מערכת פוטו וולטאית").. עבור עודף החשמל המוזרם לרשת החשמל, זכאי הצרכן לתשלום בהתאם לתעריף מסובסד אשר נקבע על ידי הרשות לשירותים ציבוריים- חשמל (להלן: "רשות החשמל").

4. לצורך מימוש החלטת הממשלה לעיל, התקינה רשות החשמל ביום 02.06.08 אמות מידה להסדרת ייצור חשמל באמצעות מערכת פוטו וולטאית בהן נקבע, בין היתר, ההספק הכולל של כל המתקנים שיותקנו באותה הסדרה, ההספק המרבי של מתקן בודד והמחיר שישולם לצרכן עבור עודף החשמל המופק באמצעות המערכת ומוזרם לרשת החשמל (להלן: "ההסדרה הראשונה").

5. לאחר ביצוע ההסדרה הראשונה ומימוש המכסה שנקבעה במסגרתה, התקינה רשות החשמל ביום 26.07.10 אמות מידה חדשות להסדרת ייצור חשמל באמצעות מערכ ות פוטו-וולטאיות בהספק מקסימלי של 15 ק וו"ט לצרכן ביתי ו-50 קוו"ט לצרכן עסקי ובה נקבעה מכסה מקסימלית של 120 מגה-וואט לכלל הצרכנים העסקיים. כן נקבע באמות המידה הנ''ל כי המחיר שישולם לצרכן העסקי עבור עודף החשמל שיוזרם לרשת החשמל המופק באמצעות המערכת שברשותו, יהיה בסך של 1.51 ₪ לקוו"ט (להלן: " ההסדרה השנייה").

לעניין ההסדרה השנייה, ראוי להדגיש כי בס''ק 5(א), תחת הכותרת "תחולה", נקבע תנאי מקדמי ולפיו, השתתפות הצרכן מותנית בכך כי ''....ההספק המותקן (של המערכת – ר.ח.) לא יעלה על גודל החיבור במקום הצרכנות". ובמילים אחרות, גודל החיבור לרשת החשמל במקום בו תותקן המערכת, צריך להתאים להספק המערכת.

בסע' 177 להסדרה השנייה נקבעו מספר תנאי סף אשר רק בהתקיימם במצטבר ני תן להגיש
בקשה לחיבור מערכת פוטו-וולטאית לרשת החשמל (להלן: "תנאי הסף"), ובס"ק 17(ב)(ו)(ח)
להסדרה השנייה, הוא הרלוונטי לענייננו, שוב נקבע תנאי סף לעניין גודל החיבור לרשת
החשמל, וזאת כדלקמן:

"לא יקבל המחלק (חברת החשמל – ר.ח.) בקשה לחיבור מתקן לרשת על ידי צרכן אלא אם המציא הצרכן, כתנאי סף לבחינת בקשתו, את כל המסמכים והנתונים כדלהלן:
ח. הוכחת גודל חיבור לרשת המתאים לגודל המתקן המיועד כמצוין באמת מידה 178(א)(1). מובהר כי לא די בפתיחת בקשה להגדלת חיבור כדי לראות עמידה בתנאי סף, אלא על צרכן מבקש חיבור המתקן להוכיח קיומו של חיבור בגודל מתאים".

יובהר כי במקרה דנן עניין לנו בצרכן שאינו צרכן ביתי ובמערכת פוטו-וולטאית בהספק של 50 קילו-וואט שביחס אליה נדרש חיבור לרשת החשמל בגודל של 80X3 אמפר.

6. בהתאם למתווה שנקבע בהסדרה השנייה, לאחר הגשת בקשת הצרכן לחיבור מערכת פוטו-וולטאי ת לרשת החשמל, החברה פותחת הזמנה לשילוב המערכת ברשת החשמל ועליה לבדוק באם הבקשה עומדת בתנאי הסף, האם צורפו אליה תוכניות החשמל הרלוונטיות ולמסור לצרכן תשובה בכתב וזאת תוך 21 יום ממועד קבלת הבקשה (ס"ק 177(ג) לתנאי ההסדרה השנייה). היה והבקשה לחיבור המערכת לרשת החשמל אינה עומדת בתנאי הסף (וביתר התנאים שהתבקשו), הבקשה תדחה. מאידך, באם הצרכן עומד באותם תנאים, על חברת החשמל לתת בידיו התחייבות עקרונית לחיבור המערכת לרשת החשמל, בהתאם לתכנית החשמל שצורפה לבקשה ובכפוף לכך כי הוא יעמוד בדרישות טכניות נוספות כמפורט בסעיף 178 להסדרה השנייה (להלן: "התחייבות עקרונית"). לאחר קבלת התחייבות עקרונית, על הצרכן לקיים תוך 180 יום נוספים את יתר התנאים הקבועים בהסדרה השנייה לחיבור מערכת פוטו-וולטאית לרשת החשמל, וככל ויעמוד באותם תנאים, נכרת בינו לבין חברת החשמל חוזה הצטרפות בהתאם לתעריף הקבוע באותה הסדרה .

לעניין המתווה לעיל, יובהר כי במסגרת בקשת הצרכן לחיבור מערכת פוטו-וולטאית לרשת החשמל, על איש מקצוע מטעם חברת החשמל לקיים תאום טכני מקדים במהלכו הוא מבקר בחצרי הצרכן על מנת לבחון היתכנות התקנות המערכת במקום (להלן: "ביקור מקדים").

7. במועדים הרלוונטיים לתביעה, חיבור הרפת לרשת החשמל לא היה בגודל הנדרש לצורך התקנת מערכת פוטו-וולטאית, 80X3 אמפר. בנסיבות העניין, על מנת לאפשר התקנת המערכת ברפת, הזמין התובע בשנת 2009 מחברת החשמל חיבור בגודל הנדרש (להלן: "ההזמנה המקורית"). בפועל, התובע נמנע לשלם את המקדמה המתחייבת עבור ההזמנה המקורית, וזאת בטענה כי החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית שילמה בעבר עבור החיבור שהוזמן, טענה שנדחתה על ידי הנתבעת . בנסיבות העניין, משלא נשא התובע בתשלום כלשהו עבור ההזמנה המקורית, היא נזנחה ולא טופלה.

8. ביום 29.11.10, או בסמוך לכך, הזמין התובע מהנתבעת בשנית חיבור הרפת לרשת החשמל בגודל של 80X3 אמפר, זאת כשלב מקדים לצורך התקנת מערכת פוטו-וולטאי ת במקום (להלן: "ההזמנה השנייה"). יודגש כי במסמכי ההזמנה השנייה אשר הופקו על ידי הנתבעת , נרשם תחת הכותרת "תיאור ההזמנה", כדלקמן: "חיבור 80X3 סככה (עתידי פוטו-וולטאי)".

התובע שילם את המקדמות שנדרשו ממנו עבור ההזמנה השנייה ובעקבות זאת, כחלק מתהליך אישור ההזמנה, ביקר נציג הנתבעת מר אייל הררי (להלן: "הררי") ביום 03.05.11 בחצרי התובע והוא אישר את חיבור הרפת לרשת החשמל בגודל שהתבקש, 80X3 אמפר ( בין הצדדים מחלוקת בשאלה האם האישור שנתן מר הררי מתייחס אך ורק למבנה העזר, כטענת הנתבעת, או שמא הוא תקף גם ביחס לסככה, כטענת התובע, ועל כך יורחב בהמשך).

9. במועד כלשהו בחודש מאי 2011, הגיש התובע לנתבעת בקשה לחיבור מערכת פוטו-וולטאית לרשת החשמל (להלן: "הבקשה לחיבור המערכת") ובעקבות זאת, בהתאם לתנאי ההסדרה השנייה, ערך נציג הנתבעת, מר שאול ג'וב אני, ביום 23.05.11 ביקור מקדים בחצ רי התובע (להלן: "ג'ובאני"). בביקור הנ"ל קבע מר ג'ובאני כי לסככה אין לוח חשמל ואין הארקות ולפיכך היא אינה ראויה לקבל חיבור לחשמל, ובפועל אף לא קיים בה חיבור לחשמל. בנסיבות העניין, התובע לא עמד בתנאי הסף ולפיכך הנתבעת לא מסרה בידיו התחייבות עקרונית.

10. ביום 18.05.11, חמישה ימים לפני הביקור המקדים שערך מר ג'ובאני בחצרי התובע, התברר כי במסגרת ההסדרה השנייה הוגשו לנתבעת בקשות לשילוב מערכות פוטו-וולטאית לצרכנים עסקיים בהיקף של 120 מגה וואט, היא היא המכסה שנקבעה בהסדרה השנייה, וכי עד לאותו מועד ניתנו התחייבויות עקרוניות לכל הצרכנים במסגרת אותה הסדרה בהיקף כולל של 95 מגה וואט.

11. התובע פעל באמצעות אנשי מקצוע מטעמו להתאמת הרפת לחיבור המערכת הפוטו-וולטאית לרשת החשמל בהתאם לממצאיו של ג'ובאני, כמפורט לעיל, וביום 26.6.11 הוא הזמין בדיקה חוזרת והמציא לנתבעת תוכנית חשמל עדכנית. בעקבות אותה הזמנה ערך נציג הנתבעת מר דרור טלימי (להלן: ''טלימי'') ביקור בחצרי התובע ביום 12.7.11 ובמהלכו התגלו ליקויים במערכת החשמל אשר בעקבותיהם הוגבל גודל החשמל ברפת ל-64x3 אמפר (מתחת לגודל הנדרש לחיבור המערכת לרשת החשמל).

בהמשך, ביום 4.7.13 ערך נציג נוסף מטעם הנתבעת, מר שבתאי אליהו (להלן: "אליהו"), ביקור בחצרי התובע לבדיקת חיבור הרפת לרשת החשמל ומצא כי הליקויים שהיו בעבר תוקנו והחיבור בטיחותי. דא עקא, ממצאי הביקור הנ''ל לא סייעו בידי התובע להיכנס להסדרה השנייה, שכן המכסה שנקבעה באותה הסדרה, מומשה כשנתיים ימים לפני מועד הביקור.

12. פניות התובע לנתבעת בבקשה להצטרף להסדרה השנייה, נדחו. מכאן התביעה.

13. להבהרת התמונה, אוסיף ואציין כל אלה:

א. לצורך הטיפול במכלול העניינים הקשורים בהתקנת מערכת פוטו-וולטאית ברפת– כגון קבלת היתר בנייה, הגשת בקשה לחיבור הרפת לרשת החשמל, הגשת בקשה לחיבור המערכת ועוד - התקשר התובע עם חב' סאן סיטי, מערכות אנרגיה בע"מ המתמחה ומנוסה בתחום הנ"ל (להלן: "חב' סאן סיטי"). כמו כן, לצורך ביצוע עבודות החשמל הנדרשות ברפת, התקשר התובע עם החשמלאי, מר דרור שעוני (להלן:" שעוני").
ב. בהתאם למתווה שנקבע בהסדרה השנייה, כל עוד לא נתנה הנתבעת לצרכן התחייבות עקרונית, הוא לא נדרש לרכוש מערכת פוטו-וולטאית, ובמקרה דנן התובע לא רכש מערכת כאמור.

ג. לאחר ניצול המכסה שנקבעה בהסדרה השנייה, נקבעו אמות מידה להסדרה שלישית (להלן: "ההסדרה השלישית"), אף כי התעריף שנקבע בה עבור עודף החשמל המוזרם לרשת החשמל, היה נמוך מהתעריף שנקבע בהסדרה השנייה.

ד. הנתבעת העמידה את מר הררי לדין משמעתי ביחס לחלקו בפרשה, ליתר דיוק, הביקור שערך בחצר י התובע ביום 03.05.11 והעובדה כי החשמלאי מטעם התו בע מר שעוני, הוא גיסה של אשתו, אולם בהחלטת ועדת המשמעת נקבע כי הוא פעל כשורה, זאת למעט אי מילוי טופס הבדיקה כראוי. כמו כן, בעקבות פניית התובע לנתבעת והעלאת טענותיו בנדון, ערכה האחרונה דו"ח ביקורת לגביו הועלתה טענת חיסיון בנימוק כי הדו"ח נערך לצורך ההכנה למשפט (להלן: "דו"ח הביקורת").

הליכי ביניים:

14. לאחר שנשמעו כל ראיות הצדדים במשפט, הגיש התובע בקשה למתן הוראות, לפיה הוא עתר לחייב את הנתבעת להמציא לעיונו את דו"ח הביקורת והמסמכים הקשורים אליו, כמו גם מסמכים שעמדו בפני וועדת המשמעת בעניינם של מר הררי ומר ג'ובאני (להלן: "הבקשה למתן הוראות"). בנדון יובהר כי בחקירתו הנגדית של גו'באני הוא העיד כי הנתבעת ערכה בירור בעניינו בעקבות התקנת מערכת פוטו-וולטאית בביתו או אצל מקורבים אליו (שם, עמ' 16, שורה 3 לפרוטוקול הדיון).

לאחר הגשת תגובת הנתבעת לבקשה למתן הוראות ותשובת התובע לאותה תגובה, ניתנה החלטה מנומקת, ולפיה הבקשה נדחתה (להלן: "ההחלטה").

התובע לא אמר נואש והוא הגיש לבית משפט המחוזי בחיפה בקשת רשות ערעור על ההחלטה בתיק רע"א 27450-11-16 (להלן: "בר"ע"). ערכאת הערעור דנה בבר''ע ונתנה בה החלטה מיום 27.11.16, לפיה הבקשה נדחתה מבלי לקבל את עמדת הנתבעת.

15. לאחר ההכרעה בבר"ע הגיש התובע את סיכומיו בתביעה. בעקבות זאת הגישה הנתבעת בקשה להוצאות סיכומי התובע מתיק בית המשפט, וזאת בנימוק להרחבת חזית והעלאת טענות אשר נדונו והוכרעו בהחלטה ואושרו במסגרת הבר"ע. התובע הגיש תגובתו לבקשה לעיל והנתבעת הגישה תשובתה לתגובה, ולאחר ששקלתי מכ לול טענות הצדדים ניתנה החלטתי, לפיה, הבקשה תדון לגופא במסגרת פסק הדין שיינתן בתביעה, תוך הבהרה כי התייחסות הנתבעת בסיכומיה לטענות התובע, לא תיחשב כוו יתור על הטענה להרחבת חזית.

16. לאחר הגשת סיכומי הנתבעת, הגיש התובע שתי בקשות, האחת, להוצאת סיכומי הנתבעת מתיק בית המשפט וזאת בטענה להעלאת טענות חדשות המהוות הרחבת חזית האסורה בדין, והשנייה, להגשת סיכומי תשובה. הנתבעת הגישה תגובתה לבקש ות הנ''ל והתובע הגיש תשובתו לתגובה.

טענות הצדדים בתמצית:

17. התובע מפנה לכך כי הזמנת חיבור הרפת לרשת החשמל נועדה לצורך התקנת מערכת פוטו-וולטאית במקום, עובדה שהיתה ידועה לנתבעת מבעוד מועד, ואף נרשם במסמכי ההזמנה המקורית ו ההזמנה השנייה אשר הנפיקה הנתבעת. כמו כן, עובדה זו היתה בידיעתם של כל נציגי הנתבעת אשר ביקרו בחצרי התובע, לרבות מר הררי שאישר את חיבור הרפת לרשת החשמל בגודל הנדרש, של 80 X3 אמפר. יתרה מכך, מר הררי ידע כי המערכת הפוטו-וולטאית תותקן על הסככה, ולא על מבנה העזר, מה גם והשטח הנדרש להתקנת המערכת גדול משטח מבנה העזר ולפיכך ניתן היה להתקין אותה אך ורק על הסככה. הוסיף התובע וטען כי החלטתו של ג'ובאני לפסול את חיבור המערכת הפוטו-וולטאית נבעה משיקולים פסולים ובמטרה לשמור לעצמו ולבני משפחתו מקום במכסה, וכי אין לקבל טיעון הנתבעת המהווה ייצור כלאיים , לפיו שני הנציגים מטעמה – הררי וג'וב אני – פ עלו כהלכה, זאת על אף כי אחד מהם אישר את החיבור והשני פסל אותו. התובע לא מכחיש את העובדה כי הוא תיקן את הליקויים והגיש תוכנית חשמל עדכנית בהתאם לממצאיו של ג'ובאני, אולם לטענתו הדבר נעשה מחוסר ברירה ובניסיון להיכנס להסדרה השנייה, מה גם ובמהלך ביקורו בחצ רי התובע ג'ובאני הודיע לנוכחים במקום כי אין מה לדאוג שכן משנרשמה הבקשה לחיבור המערכת הפוטו-וולטאית, אזי "אתם בפנים".

הוסיף התובע וטען כי הנתבעת עוולה כלפיו בעוולת הרשלנות והפר חובה חקוקה. כן טען התובע כי הנתבעת לא השיבה לפניותיו, ולפיכך, בהתאם לסע' 6(א) לחוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), תש"ט – 1958 (להלן: "חוק לתיקון סדרי מנהל"), נטל הראייה כי פעלה כדין, מוטל עליה.

התובע עתר למתן פסק דין הצהרתי לפיו יקבע כי "הוא זכאי לכך שמערכת ליצור חשמל בשיטה הפוטו-וולטאית המותקנת על ידו תזוכה בתשלום עבור יצור חשמל בשיעור של 1.51 ₪ לקילו וואט" (שם, עמ' 53 לכתב התביעה). לחילופין, התובע מבקש לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי עבור אובדן הכנסה בסך של 735,897 ₪ ועוגמת נפש בשיעור של 10% מהסכום הנ"ל, 73,589 ₪, ובסה"כ 809,486 ₪. הפיצוי הנדרש עבור אובדן הכנסה מבוסס על חישובים נטענים ביחס לתפוקת המערכת במשך 20 שנה והפרש התעריף שנקבע בהסדרה השנייה לעומת התעריף הנמוך יותר שנקבע בהסדרה השלישית.

18. לטענת הנתבעת, מר הררי אישר את חיבור החשמל למבנה העזר בלבד, וזאת בהתאם לתוכנית החשמל שהגיש התובע לחברת החשמל, זאת ותו לא. מאידך, מר ג'ובאני הוא זה שערך את הביקור המקדים בחצרי התובע לצורך בחינת ה יתכנות חיבור המערכת לרשת החשמל. במהלך הביקור המקדים התגלה כי התובע אינו עומד בתנאי הסף וכי הסככה המיועדת להתקנת המערכת אינה מחוברת לרשת החשמל, ו מטעמים אלה לא ניתן היה לאשר את חיבור המערכת ולא הונפקה לתובע התחייבות עקרונית. בנדון מציינת הנתבעת כי הביקור שערך מר הררי נערך בהתאם לאמות מידה הרלוונטיות לחיבור מתקן לרשת החשמל בעוד כי הביקור המקדים שערך מר ג'ובאני, התקיים בהתאם לאמות המידה של ההסדרה השנייה, על כל השוני שביניהם.

הנתבעת מכחישה את הטענה כאילו מר ג'ובאני הודיע לתובע כי הצטרפותו להסדרה השנייה מובטחת, מה גם והוא אינו מוסמך לתת הבטחה כאמור. הוסיפה הנתבעת וטענה כי בהתאם לתנאי ההסדרה השנייה, כל עוד לא ניתנה לצרכן התחייבות עקרונית, לא נוצר אצלו כל אינטרס הסתמכות או צפייה לשילו ב המערכת ברשת החשמל וכל השקעה קודמת של הצרכן כרוכה בסיכון כי בקשתו לחיבור המערכת לרשת החשמל , לא תאושר. כמו כן, האחריות לעמידה בתנאי הסף מוטלת על הצרכן אשר נוטל על עצמו את האחריות כי המכסה שנקבעה בהסדרה השנייה (ו בכל הסדרה אחרת) תנוצל על ידי צרכנים אחרים טרם תאושר בקשתו לחיבור המערכת לרשת החשמל . כן טענה הנתבעת כי התובע השתהה בהגשת התוכניות הרלוונטיות לטיפול בהזמנה השנייה לחיבור הרפת לרשת החשמל, וכי בהתאם לאמות המידה החלות על אותה הזמנה, תאריך היעד להשלמת חיבור הרפת לחשמל היה ביום 18.0 9.11 ובפועל הנתבעת הקדימה ופעלה לפני מועד זה. לו פעלה הנתבעת בהתאם לתאריך היעד האמור, אזי המכסה שנקבעה בהסדרה השנייה ממילא הייתה מסתיימת והתובע לא יכול היה להיכנס לאותה הסדרה.

הנתבעת מפנה לעובדה כי התובע לא העיד במשפט, מחדל הנזקף לחובתו, והיא מבקשת שלא לתת אמון בעדותם של העדים מטעמו. כן מפנה הנתבעת לכך כי טענת התובע, לפיה שטח גג מבנה העזר קטן מהשטח הנדרש להתקנת המערכת, עלתה לראשונה בסיכומי טענותיו ולפיכך היא מהווה הרחבת חזית האסורה בדין ואין לקבלה , מה גם והטענה לא הוכחה במשפט.

הנתבעת מפנה לתנאי ההסדרה השנייה, לפיהם, גם לאחר מתן התחייבות עקרונית על הצרכן לעמוד בדרישות שונות כתנאי להתקשרות עם חברת החשמל להזרמת עודף חשמל המופק מהמערכת הפוטו-וולטאית לרשת החשמל וקבלת התעריף הקבוע באותה הסדרה, שלב שממילא לא הבשיל במקרה דנן.

לעניין הסעד המבוקש טענה הנתבעת כי באם תתקבל התביעה, לכל היותר התובע זכאי לסעד שנקבע באמות המידה שהתקינה רשות החשמל ל עניין חיבור מתקנים לרשת החשמל העומד על 0.85 מהעלות הכוללת של החיבור עבור כל יום איחור, זאת ותו לא. כמו כ ן, הנתבעת הוסיפה והעלתה טענות לעניין הפיצוי הנדרש עבור אובדן הכנסה, כמו גם לעניין עוגמת הנפש, אליהם אתייחס, ככל ויידרש, ביתר הרחבה בהמשך.

דיון:

19. במסגרת הדיון בתביעה הוגשו מטעם התובע תצהירי עדות ראשית של מר אילן מטלון, שותפו העסקי של התובע (להלן: "מטלון"), מר אפי זהבי, מנכ"ל חב' סאן סיטי, וכן של החשמלאי, מר שעוני. מנגד, מטעם הנתבעת הוגשו תצהירי עדותם הראשית של גב' חגית רוזנברג, מנהלת מחלקת לקוחות עסקיים במחוז צפון של חברת החשמל (להלן: "רוזנברג"), וכן נציגי הנתבעת: ה''ה מנחם יחיא , הררי, ג'ובני, טלימי ו- אליהו.

כל המצהירים לעיל נחקרו בבית המשפט.

20. סיכומי התובע מחזיקים 61 עמודים ו-429 סעיפים, לא פחות, אך לא בכדי.

חלק נכבד מסיכומי התובע מוקדש בניסיון לשכנע את בית המשפט כי ההחלטה שניתנה בבקשה ל מתן הוראות, אינה יכולה לעמוד (וכתוצאה מתחייבת לשנות גם כן את הכרעת ערכאת הערעור בבר"ע). התובע מתרץ את ט יעוניו בחיסכון זמנו של בית המשפט, וכדבריו בסעיף 66 לסיכומי התובע: "להלן על מנת לחסוך מזמנו של בית המשפט הנכבד, יבקש התובע לייחס את המשמעות האמיתית למסירת המסמכים שנדרשו בבקשתו (בקשה למתן הוראות – ר.ח.) ....... כאמור, על אף שנדחה עניין זה בבית המשפט מבקש התובע להביאו לידי ביטוי במסגרת הסיכומים".

כמו כן, מתוך גישה לפיה המטרה מקדשת את האמצעים, התעלם התובע בסיכומיו, כמעט באופן מוחלט, מהעובדה כי ההחלטה אושרה על ידי ערכאת הערעור והסתפק בהעלאת טענה תמוהה כאילו הבר''ע על ההחלטה נדחתה מבלי שנדונה (שם, עמ' 29 לסיכומי התובע).

תמיהני, האם להבנתו של התובע, העלאת טענות שנדונו והוכרעו בעבר ואף עמדו במבחן הערעור, נחשב בעיניו כחסכון בזמנו של בית המשפט? !!!. האם דחיית הבר''ע תוך הנמקת התוצאה אליה הגיעה ערכאת הערעור ו ללא צורך בקבלת עמדת הצד שכנגד, כפי שהיה במקרה דנן, משמעות ם כי הערעור לא נדון?!!!. לת ובע הפתרונים לכל אלה.

21. ועוד דוגמא להתנהלותו הפסולה של התובע והתעלמותו המוחלטת מק ביעותיהן של שתי ערכאות בענינו.

בסעיף 12 להחלטה נדונה טענת התובע כאילו מר ג'ובאני נמנע לאשר את הבקשה לחיבור המערכת ממניעים פסולים, ונקבע כדלקמן:

"התובע, ושוב טעמיו עמו, לא התייחס בתשובתו לטיעון הנתבעת, לפיו הטענה כאילו מר ג'ובאני נמנע מאישור חיבור המתקן נשוא התביעה, על מנת להבטיח הצטרפותו או הצטרפות המקורבים לו, להסדרה השנייה, מהווה הרחבת חזית האסורה על פי דין. ודוק, מעיון בכתב התביעה עולה כי התובע לא העלה כל טענה בנדון, ולפיכך הוא מנוע מהעלאתה כעת, בתום שמיעת הראיות במשפט.

בבחינת למעלה מהצורך הוסיפה הנתבעת והעלתה בתגובתה גרסה הנתמכת במסמכים לעניין חיבור מתקן החשמל של מר ג'ובאני, מי מטעמו או של בני משפחתו לרשת החשמל, לפיה, אותם חיבורים אינם רלוונטיים לעניינו של התובע, אם מהטעם כי אישור החיבור ניתן בטרם ביקורו של מר ג'ובאני בחצרי התובע, ואם מהטעם כי החיבור לא נערך במסגרת ההסדרה השנייה, היא היא הרלוונטית לתביעה דנן. והנה, גם ביחס לטיעון הנ"ל לא מצא התובע להעלות תגובה ענייניות, והדבר אומר דרשני.

בנסיבות העניין, יש לדחות את הבקשה אף ביחס לבדיקה בעניינו של מר ג'ובאני".

ערכאת הערעור נתנה את דעתה לאמור לעיל, ובסעיף 4 להחלטה שניתנה בבר''ע נקבע כדלקמן:

"בנוסף גם החלטת ביהמ"ש קמא בכל הנוגע למסמכים הקשורים במר ג'ובאני בדין יסודה. אשוב ואציין כי ביהמ"ש קמא לא הסתפק בקביעתו כי מדובר במסמכים הנוגעים לטענה שהיא הרחבת חזית, אלא בחן גם הרלוונטיות של מסמכים אלו וקבע כי גילוים אינו רלוונטי לעניין הנדון בפניו, תוך מתן הנמקה סבירה.

מדובר בהחלטה סבירה ונכונה שאין להתערב בה. העובדה שביהמ"ש קמא בחר לתת החלטתו ללא שמיעת חקירת מצהירים רק לעניין זה אין בה פגם. מדובר בהחלטה הנוגעת לאופן ניהול ההליך בפני הערכאה המבררת וכשזו סוברת שביכולתה לתת החלטה מנומקת וסבירה מבלי לקיים חקירת מצהירים נוספת על שמיעת ראיות ועדות שכבר בוצעה וגם מבלי שיהיה צורך בהמצאת המסמך לעיון ביהמ"ש קמא, מדובר בהחלטה סבירה שאין מקום להתערב בה.

גם אני סבורה כי תיאור המבקש כאן את המסמכים הקשורים למר ג'ובאני מראה כי מדובר במסמכים שאינם רלוונטיים להתדיינות בביהמ"ש קמא".

והנה, בניגוד לקביעות כמצוטט לעיל, התובע אינו מהסס לטעון בסעיף 155 לסיכומיו כדלקמן: "התובע יטען כי טענתו כאילו מר ג'ובאני נמנע מאישור חיבור המתקן נשוא התביעה, על מנת להבטיח הצטרפותו או הצטרפות המקורבים לו, להסדרה השנייה, אינה מהווה הרחבת חזית האסורה על פי דין....'' וכי שיקוליו של מר ג'ובאני בדחיית הבקשה לחיבור המערכת, הינם שיקולים מחשידים ופסולים (ר' 275, 337, 360).

22. עניין לנו אפוא בבעל דין שאינו מקבל עליו את תוצאות הדין, ככל הנראה מתוך סברה כי החלטות בית המשפט, גם כאשבחנו ואושרו בערכאת הערעור, אינן אלא בגדר המלצה גרידא, ירצה יקבל, ירצה ידחה אותן.

התנהלותו של התובע מהווה ביטוי מובהק להעדר תום לב בניהול ההליך השיפוטי ובזבוז מובהק של זמנו של בית המשפט ושל הצד שכנגד. בית המשפט לא יגרר אחר ניסיונו הפסול של התובע ולא ידון שנית בטעונת שנדונו והוכרעו במסגרת ההחלטה. יחד עם זאת, חומרת התנהלות התובע תבוא לידי ביטוי במסגרת פסיקת הוצאות הולמות באופן המשקף את מורת רוחו של בית המשפט מאותה התנהלות.

23. בסיכומי התובע עלתה, לראשונה , הטענה כאילו שטח גג מבנה העזר הינו 25 מ"ר בעוד כי השטח הנדרש להתקנת המערכת הפוטו-וולטאית הוא לכל הפחות 500 מ"ר (ר' לדוגמא עמ' 187-189) ולפיכך ממילא לא ניתן היה להתקין את המערכת על גג מבנה העזר, אלא רק על גג הסככה .

כפי שטענה הנתבעת, ובצדק, הטענות לעיל מהוות הרחבת ח זית האסורה בדין ולפיכך אין לקבלן, מה גם וממילא הן לא נתמכו בראיות שהוגשו במסגרת התביעה.

24. לאור כל האמור לעיל, בקשת הנתבעת למחיקת טיעוני התובע לע ניין מניעיו הפסולים, כביכול, של מר ג'ובאני ו לעניין שטח גג מבנה העזר והשטח הנדרש להתקנת המערכת, מתקבלת ובהתאם לכך אתעלם מאותם טיעונים בהכרעה במחלוקת בין בעלי הדין.
25. ש קלתי מכלול טענות הצדדים במסגרת בקשת התובע להוצאת סיכומי הנתבעת מתיק בית המשפט ולחילופין למחיקת טענות שעלו בהם המהוות, כביכול, הרחבת חזית, ולא מצאתי בה כל ממש.

כבר כעת יובהר כי מטיעוני התובע במסגרת אותה בקשה, בית המשפט תחת הרושם כי היא מוגשת כמשקל נגד לבקשת הנתבעת להוצאת סיכומי התובע מתיק בית המשפט ו/או במטרה להשחיל לתיק בית המשפט סיכומי תשובה לסיכומי הנתבעת וזאת מבלי לטרוח ולקבל רשות בית המשפט להגשתם. רושם זה עולה מהדיון בטיעוני התובע לגופן, כמפורט בהמשך, וכן מהעובדה כי במסגרת טיעוניו בבקשה התובע לא הסתפק בפירוט הטענות המהוות, כביכול, הרחבת חזית, אלא הוא הוסיף והפנה לעדויות שנשמעו במשפט ולמסקנות המתחייבות, לדידו, בהסתמך עליהן, זאת על אף העובדה כי הטיעונים הנ''ל אינם רלוונטיים לבקשה.

26. אדון להלן בטיעוני הנתבעת, ואשר לטענת התובע מהווים הרחבת חזית:

א. לטענת התובע, בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי לא היה חיבור של הרפת לרשת החשמל בעוד כי בסיכומיה נטען כאילו החיבור לא היה תקני ו/או לא מתאים.

אין ממש בטענת התובע לעיל, שכן בסעיף 87 לכתב ההגנה העלתה הנתבעת את אותן טענות, ולפיכך אין מדובר בהרחבת חזית האסורה בדין.

ב. לטענת התובע, הטענה והרמיזה שעלו בסיכומי הנתבעת לעניין האשם המוטל עליו בשל העיכוב בתשלום המקדמה עבור ההסדרה השנייה מהווה הרחבת חזית.

אין ממש בטענת התובע לעיל, שכן בסעיפים 64-65 לכתב ההגנה העלתה הנתבעת אותן טענות ולפיכך אין מדובר בהרחבת חזית האסורה בדין .

ג. לטענת התובע, טענות הנתבעת בדבר אפשרות ההצטרפות להסדרה השלישית הינה טענה חדשה המהווה הרחבת חזית האסורה כדין.

אין ממש בטענת התובע לעיל, שכן בסעיפים 100, 101 ו-121.2 לכתב ההגנה העלתה הנתבעת אותן טענות ולפיכך אין מדובר בהרחבת חזית האסורה בדין.

ד. לטענת התובע, טענת הנתבעת ולפיה הוא ניסה לנצל לרעה את ההסדרה השנייה, מהווה הרחבת חזית.

שוב יש לומר כי אין ממש בטענת התובע לעיל, שכן בסעיפים 116.3 ו-122.3 לכתב ההגנה העלתה הנתבעת אותה טענה , ולפיכך אין מדובר בהרחבת חזית האסורה בדין . מכל מקום, הואיל ובסיכומי הנתבעת הובהר מפורשות כי בקשת התובע לחיבור המערכת לא התקבלה אך מהטעם כי הוא לא עמד בתנאי הסף, אזי ספק רב באם קיימת רלוונטיות כלשהי לטענות הנתבעת לעיל.

27. לאור כל האמור לעיל, בקשת התובע להוצאת סיכומי הנתבעת מתיק בית המשפט ולחילופין למחיקת חלק מהטענות שעלו בהם, נדחית בזאת.

28. התובע נימק את בקשתו להגשת סיכומי תשובה בטענה בעלמא, ולפיה "בסיכומיה מציגה הנתבעת מספר טענות בצורה המעוותת את המציאות". סתם התובע ולא פירט מהן אותן טענות המעוותות, כביכול, את המציאות והרי מן הסתם אין זה מתפקידו של בית המשפט או של הצד שכנגד להניח הנחות ולשער השערות על מנת להשלים את החסר.

די באמור לעיל כדי לדחות את הבקשה, אף כי אוסיף ואומר כי עצם העובדה כי התובע חולק על הצגת המציאות מפי יריבו במשפט, אינה טעם מוצדק להתיר הגשת סיכומי תשובה. זאת ועוד, התובע טרח והגיש סיכומים רחבי היקף הרבה מעבר למתחייב, וכאמור, מתקבל הרושם כי בקשתו להוצאת סיכומי הנתבעת מתיק בית המשפט הינה ניסיון להשחיל תשובה לאותם סיכומים מבלי שניתנה רשות בית המשפט לכך.

לאור מכלול הנימוקים לעיל, בקשת התובע להגשת סיכומי תשובה, נדחית בזאת.

29. אמנם נכון, ני סיון הנתבעת להבחין בין הליך חיבור הרפת לרשת החשמל בגודל של 80X3 אמפר לבין ההליכים שנועדו להצטרפות התובע להסדרה השנייה, ובהתאם לכך להתייחס לממצאי שני הבודקים מטעמה – הררי וג'ובאני – ניסיון זה אינו משכנע בעיניי והוא אף אינו מתיישב עם ראיות הנתבעת עצמה . אסביר להלן.

כזכור, התובע הגיש לנתבעת שתי בקשות לחיבור הרפת לרשת החשמל בגודל של 80X3 אמפר. במסכי הנתבעת ביחס להז מנה הראשונה , תחת הכותרת "תיאור ההזמנה" נרשם "חיבור 80X3 מע' פוטו-וולטאית...." ובמסכי הנתבעת ביחס להזמנה השנייה, תחת אותה כותרת נרשם "חיבור 80X3 אמפר סככה (עתידי פוטו וולטאי)". הנה אם כן, מתחילת ההליך כאשר התובע ביקש לחבר את הרפת לרשת החשמל, הנתבעת הייתה מודעת למטרות ההזמנה - התקנת מערכת פוטו-וולטאית ברפת.

30. אין באמור לעיל לחייב את המסקנה כאילו האישור שנתן מר הררי לחיבור הרפת לרשת החשמל, סלל את דרכו של התובע לקבלת התחייבות עקרונית, שכן היה עליו לעבור משוכה נוספת – בדיקה מקדימה – בה הוא כשל וזאת בשל אותם ליקויים עליהם הצביע מר הררי בביקורו במקום.

אמנם נכון, בחקירתו הנגדית העיד מר הררי כי לגישתו התקנת לוח חשמל ראשי של הרפת על מבנה העזר אינה מונעת התקנת מערכת פוטו-וולטאית על הסככה (שם, עמ' 56 שורה 11 לפרוטוקול הדיון), אולם בסעיפים 7-9 לתצהיר עדותו הראשית , הצביע העד על בעיה אחרת, והיא קיום קשר גל ווני בין הסככה ל בין הסככות הסמוכות אליה. בחקירתו הנגדית חזר העד על אותם טיעונים, באומרו:

".... אך הייתה לי הסתייגות ואמרתי את זה לחשמלאי במקום, היה כבל שחור שהגיע מסככה שהזין מאווררים ושקעים, ומכיוון שהחשמלאי אמר לי שהסככה מוזנת ממקום אחר, אני ביקשתי לנתק את הכבל שהזין את הסככה ואמרתי לחשמלאי שייתכן ובתיאום טכני הוא יתבקש לבצע הפרדה גלבנית של הסככה כיוון שהייתה מוזנת מצד שמאל מרפת סמוכה שהייתה לה מע' סולארית" (שם, עמ' 56 שורה 15 לפרוטוקול הדיון).

ובהמשך ;

"לדעתי המקצועית, גם ממה שהייתי במקום וצילמתי, היו אמורות להיות 4 רפתות, כלומר לכל רפת סככה משלה. אני חושב שהייתה צריכה להיות הפרדה גלבנית, לעניות דעתי, כל רפת הייתה צריכה לקבל חיבור שלה וכל סככה הייתה צריכה להיות מוזנת מסככה שנייה" (שם, עמ' 56, שורה 23 לפרוטוקול הדיון).

31. אמנם נכון, עמדת ו של מר הררי, כמצוטט לעיל, לא באה לידי ביטוי בדו"ח הבדיקה שערך, ככל הנראה מתוך מחשבה כי הדבר אינו רלוונטי לחיבור הרפת לחשמל אלא להתקנת מערכת פוטו-וולטאית במקום, אולם, בחקירתו הנגדית אישר החשמלאי מטעם התובע, מר שעוני, את הדברים והעיד באומרו:

"ש. מר הררי לא דיבר איתך בכלל על הנושא של הארקות, זרמי קצר?
ת. דיבר גם דיבר.
ש. בזמן הבדיקה?
ת. וודאי. נושא הארקות עלה.
ש. הוא אמר שיש בעיה עם זה?
ת. הוא אמר שיש נתונים של איפוס ואמרתי לו שבגלל שיש פה קשר גלבני בין כמה וכמה רפתות, קשר שלא ניתן להפרדה, אם זה מבח ינת ברזל בתוך בטון ואם זה מבחינת חיבור סככות שכולן מחוברות ביניהן אז הוא אמר שיש בזה בעיה" (שם, עמ' 29, שורה 24 לפרוטוקול הדיון) (ההדגשה אינה במקור- ר.ח.).
ובהמשך;

"ש. מה בדיוק דרש מר הררי לנתק?
ת. אייל הררי דרש לנתק סככה מסככה, דבר בלתי אפשרי...... אייל הררי הגיע לבדיקה של רפת אמצעית, רפת ב'. רפת א' ו- ג' היו מחוברות באמצעות רשת גלבנית לרשת אמצעית, והוא ביקש לנתק את החיבור כי יש חיבור של בטון" (שם, עמ' 30, שורה 2 לפרוטוקול הדיון).

כמו כן, כאשר הופנה מר שעוני לאמור בתצהירו של מר הררי לעניין החשש שהעלה במהלך ביקורו ברפת ביחס לקיום קשר גלווני בין הסככה נשוא התביעה לסככות הסמוכות אליה, הוא שב ואישר את הדברים (שם, עמ' 31, שורה 10 לפרוטוקול הדיון).

32. הנה אם כן, כבר במהלך הביקור שערך מר הררי ברפת, נמסר לתובע או למי מטעמו כי האישור שניתן על ידי הנתבעת לחיבור המקום לרשת החשמל אינו ערובה להצלחה בש לב הבא בהליך- הביקור המקדים - ולא בהכרח סולל את דרכו לקבלת התחייבות עקרונית. ואכן כך היה, כאשר ערך מר ג'ובאני ביקור מקדים בחצרי התובע הוא שב והצביע על אותו ליקוי עליו הצביע קודמו, מר הררי, ובנדון הוא העיד בסע' 4 לתצהיר עדותו הראשית, מוצג נ/9, באומרו;

"התובע ביקש להקים את המתקן הפוטו-וולטאי על גג של סככת רפת, אולם, בבדיקה שערכתי נמצא כי לסככת הרפת אין לוח חשמל ואין הארקות ועל כן, לא רק שהרפת לא הייתה ראויה לקבל חיבור לחשמל, אלא שממילא בפועל לא קיים בה חיבור חשמל" (ההדגשות במקור – ר.ח.).

גם בחקירתו הנגדית שב מר ג'ובאני על דבריו לעניין העדר הארקה ראויה לרפת, וזאת באומרו:

"ש. מי דרש שינויים?
ת. אני, כשהייתי ברפת ולא היה מתקן, ביקשתי שבהתאם לאמות מידה להוסיף את הרפת שלא הייתה קיימת מבחינה חשמלית. היא גם לא הייתה ראויה לחיבור חשמל. לא היה בה חיבור חשמל. באתי לתיאום טכני, וראיתי את המצב, בהעדר חיבור במתקן שעליו אני אמור לתת אישור להתקנת מע' התברר לי שהמבקש לא עמד בכלל בתנאים המקדמיים, ואז לאור הממצאים שאני נתקלתי בהם במקום הודעתי לנציג שעליו להגיש מתקן כמו שצריך, הארקות ואז לקבל מתקן כמו שצריך, שנקרא רפת שעליה אני אמור אח"כ לתת את דעתי. דרשתי למסור את הרפת לבדיקה, שזה כולל לוח חשמל במתקן, הארקה, אביזרי קצה, כל מה שנדרש, לא דרשתי להעביר את לוח החשמל.
ש. איפה הדו"ח של מה שדרשת?
ת. לתיאום טכני יש טופס, שהעברתי למחלקה המסחרית, וציינתי בהזמנה שאין לוח לרפת, הארקות מקומיות ברפת. אני מדבר על מערכת אצלנו, דיווחתי את המצב, ושיש צורך בבדיקה נוספת ברמת (צ''ל ''ברפת'' - ר.ח.), ואז הוא פעל לצורך כך. למעשה את הבדיקה עם הטופס שאתה מגיש לי, הבדיקה בוצעה על ידי דרור תלימי". (שם, עמ' 63-64, החל משורה 63 לפרוטוקול הדיון)(ההדגשה אינה במקור – ר.ח.).

33. אין חולק כי התובע, באמצעות אנשי מקצוע מטעמו, ביצע עבודות חשמל ברפת בעקבות הביקור שע רך מר ג'ובאני במקום וההערות אשר נתן, והדבר אף עולה מחשבונית המס שהנפיק מר שעוני, נספח 13 לתצהירה של גב' רוזנברג מטעם הנתבעת , מוצג נ/5.

יחד עם זאת, הבעיה עליה הצביעו גם הררי וגם ג'ובאני במהלך ביקוריהם ברפת – הארקות וקשר גלווני בין הסככה נשוא התביעה לבין הסככות הסמוכות אליה, לא טופלה. בנדון העיד מר שעוני מטעם התובע כי לאחר הביקור שערך הררי לא בוצעה הארקה ספציפית לסככה נשוא התביעה (שם, עמ' 31, שורה 15 לפרוטוקול הדיון), וגם מדו"ח הבדיקה שערך מר טלימי ברפת ביום 12.07.11, נספח 5 לתצהיר העד , מוצג נ/10, נרשם מפורשות כי "הסככות מחוברות בקשר גלווני שלא ניתן להפרד ה...."

זאת יש לזכור, כפי שטענה הנתבעת, ועל כך לא חלק התובע, המכסה שהוקצתה במסגרת ההסדרה השנייה, נוצלה עד תום במהלך חודש מאי 2011, וזאת מבלי שהתובע טיפל בהפרדת הקשר הגלווני, ובהתאם לכך, משלא עמד בתנאי הסף, בדין לא ניתנה לו התחייבות עקרונית.

34. משהגעתי עד הלום, דין התביעה להידחות ללא צורך לדון ולהכריע ביתר טענות הצדדים. על אף זאת, אתייחס להלן, ולו בקצרה , לחלק מאותן טענות.

35. טענת התובע כאילו במהלך הביקור המקדים הובטח לו על ידי ג'ובאני כי הוא נכנס להסדרה השנייה, אינה משכנעת בעיניי, ומכל מקום היא לא הוכחה כדבעי.
טענת התובע בנדון הוכחשה מפורשות בסעיף 18 לתצהיר עדותו הראשית של ג'ובאני והוא חזר על אותה עמדה בחקירתו הנגדית, באומרו:

"ש. הוא (מטלון – ר.ח.) סיפר שאמרת לו 'אל תדאגו אתם בתוך ההסדרה'.
ת. לא אמרתי את זה.
ש. האם אתה מוכן להיבדק בפוליגרף?
........
ת. יש סתירה לבין מה שדרשתי לבין מה שהיה בפועל. זה שהוא נכנס או לא למכסה זה לא קשור אליי בכלל. מעולם לא אמרתי לתובע שהוא מאושר במסגרת ההסדרה, וזה לא במסגרת תפקידי, זו לא סמכותי לתת התחייבות שכזאת. זו עובר למחלקה המסחרית, לא אליי, אני מחלקה טכנית.
ש. לא אמרת את זה כדי להרגיעו?
ת. לא אמרתי, מעולם לא אומר דבר כזה. (שם, עמ' 67-68 החל משורה 29 לפרוטוקול הדיון).

לאור המתווה שנקבע בהסדרה השנייה, לפיו, תנאי למתן התחייבות עקרונית, כי הצרכן קיים אחר תנאי הסף ועבר את הבדיקה המקדימה, ואף לאחר מכן, עליו להמשיך ולקיים תנאים מתנאים שונים בטרם ייחתם חוזה בינו לבין הנתבעת להזרמת עודף החשמל המתקבל מהמערכת הפוטו-וולטאית לרשת החשמל, לאור המתווה הנ"ל גרסתו של ג'ובאני כמצוטט לעיל אך סבירה והגיונית, זאת להבדיל מגרסתו הנגדית של התובע.

יתרה מכך, בתצהירו של מטלון לא נטען כי העובדות המפורטות בו ידועות לו מידיעה אישית וכן לא עלתה טענה מפורשת כי הוא נכח במעמד הביקור המקדים שנערך על ידי ג'ובאני בתצהירי התובע.

לאור האמור לעיל, אני דוחה טענות התובע לעניין ההטבה שניתנה, כביכול, על ידי ג'ובאני במהלך הביקור המקדים בתצהירו.

36. התובע, ומשיקולים השמורים עמו, בחר שלא להעיד במשפט ובמקומו העיד שותפו העסקי מר מטלון, וזאת מבלי שניתן כל הסבר המניח את הדעת לעניין זה. בהתאם להלכה הפסוקה, הימנעות בעל דין להביא ראייה פועלת לחובתו, ולהלכה זו משנה תוקף כאשר בעל הדין עצמו נמנע לתת עדות במשפט (רע"א 795/99 פרנסואה ואח' נ' פוזיס, פ"ד נד(3), 107). ודוק, בתצהירו של מר מטלון, מוצג ת/1, לא נאמר כי הטענות העובדתיות המפורטות בו הינן מידיעתו האישית של המצהיר, דבר המבליט את חיסרון עדות התובע במשפט.

37. כזכור, בהתאם לתנאי ההסדרה השנייה, לאחר קבלת התחייבות עקרונית, על הצרכן להתקין מערכת פוטו-וולטאית ולקיים תנאים מתנאים שונים תוך 180 יום, כל זאת בטרם ייחתם בינו לבין הנתבעת חוזה להזרמת עודף החשמל המופק באמצעות המערכת לרשת החשמל כנגד תשלום התעריף הקבוע באותה הסדרה.

במקרה דנן התובע לא טען, מקל וחומר לא הוכיח, כי לו ניתנה לו התחייבות עקרונית, אזי הוא היה מקיים את כל יתר התנאים שנקבעו בהסדרה השנייה במועד שהוקצב ובהכרח חותם עם הנתבעת על חוזה כאמור לעיל. לפיכך, גם באם טענות התובע היו מתקבלות במשפט, אין משמעות הדבר כי הוא זכאי לסעד ההצהרתי או הכספי שהתבקשו בתביעה.

38. בהתאם לתנאי ההסדרה השנייה, הצרכן אמור לעשות שימוש עצמי בחשמל המופק באמצעות המערכת הפוטו-וולטאית ולהזרים את העודף, ככל ויישאר, לרשת החשמל כנגד התעריף הקבוע באותה הסדרה. והנה, חישוב אובדן ההכנסה הנטען של התובע מבוסס על ההנחה כאילו מלוא החשמל המופק באמצעות המערכת, לו הותקנה, מוזרם לרשת החשמל, וזאת מבלי להפחית את השימוש העצמי שהוא היה אמור לעשות באותו חשמל. כמו כן, התובע לא הציג נתונים כלשהם ש באמצעותם ניתן היה לחשב, ולו על דרך הקירוב, את כמות החשמל המיועדת לשימוש עצמי.

בנסיבות העניין, גם מטעם זה התובע אינו זכאי לסעד הכספי שהתבקש עבור אובדן ההכנסה הנטען.

39. לסיכום כל הנימוקים כמפורט לעיל, התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת באמצעות בא-כוחה הוצאות משפט הן בגין התביעה והן בגין הבקשות שהוגשו לאחר הגשת סיכומי התובע, כמפורט לעיל, סך של 52,650 ₪ (כולל מע"מ), וזאת עד ליום 15.8.18, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ג' אב תשע"ח, 15 יולי 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אילן אפרים
נתבע: חברת החשמל לישראל בע''מ
שופט :
עורכי דין: