ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אוולין גוברס נגד אלכסנדרה שולמן :

09 יולי 2018
לפני:
כבוד הרשמת מרב חבקין

התובעת:
אוולין גוברס

-
הנתבעת:
אלכסנדרה שולמן

החלטה

עניינה של החלטה זו הוא בקשת הנתבעת לחייב את התובעת בהפקדת ערובה.
התובעת מתנגדת לבקשה.
לאחר עיון בבקשה אני סבורה כי יש לדחותה מהטעמים שאפרט להלן:
תקנה 116 א לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 שכותרתה "ערובה לתשלום הוצאות" (להלן - התקנה) קובעת בזו הלשון:
"(א) שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.
(ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט- 1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום
הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט
בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.
(ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה."

יצוין כי הנתבעת הפנתה בבקשתה לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי אולם בית הדין נדרש לדון בהתאם להסדר הנורמטיבי הרלבנטי. עוד אוסיף, כי אין מקום לעכב את הדיון בבקשה לנוכח הליך תלוי ועומד בבג"ץ שכן לא הוצא צו עיכוב הליכים במסגרת אותו הליך. אמנם ערעורים בסוגית הפקדת ערובה שהוגשו לבית הדין הארצי לעבודה עוכבו, אלא שעיכוב זה חל גם על ההליך בבית הדין האזורי, ולא סברתי שראוי לעכב הליך זה בשלב הנדון עד להכרעת בג"ץ.

בהתאם להוראה הנדונה, שעה שמדובר בתובע שאינו תושב ישראל או אחת המדינות שאמנת האג חלה עליהן, הכלל הוא חיובו בהפקדת ערובה, למעט המקרים המנויים בסיפא לסעיף קטן (ב) היינו - המצאת ראשית ראייה; הוכחת יכולת פירעון; טעמים מיוחדים.

אין מחלוקת, כי חל על התובעת הרישא לתקנה מכוח היותה תושבת רפובליקת הפיליפינים. נדרש אפוא לבחון האם חל אחד החריגים לכלל הקובע חובת הפקדת ערובה.

עיון בכתבי הטענות מגלה, כי אין מחלוקת לגבי עצם עבודתה של התובעת אצל הנתבעת אם כי לנתבעת השגות לגבי חלק מהתקופה הנטענת בתביעה על רקע הטענה כי לא שהתה בישראל באותה תקופה .

כמו כן, צודקת התובעת כי הנתבעת מודה בכך שלא שולם רכיב פדיון חופשה וכי למעשה לא נערך בין הצדדים גמר חשבון מסודר בסיום העבודה. עוד יש לציין, כי הנתבעת גם מודה כי לא בוצעו הפרשות לקופת גמל ועל ניתן לראות בכתב ההגנה הודאה לגבי הזכאות לפיצוי בגין היעדר הפרשות פנסיוניות, כאשר המחלוקת בסוגיה זו נוגעת לעניין התחשיב. די בכל אלה על מנת להצביע על ראשית ראיה לתביעה. כבר נפסק, כי העובד אינו נדרש להביא ראשית ראייה לכל רכיב בתביעתו ודי בהבאת ראשית ראייה לחלק מהתביעה ובלבד שאינו חלק זניח (ראה בשינויים המחויבים: ע"ר (ת"א) 20992-02-17 דיקסי גריל-בר בע"מ נ' HABTOM YASO, מיום 19/4/17).
משהונחה ראשית ראיה לגבי חלק מהרכיבים די בכך כדי לדחות את הבקשה.

אני ערה לטענת הנתבעת כי נזקיה עולים על גובה הזכויות המגיעות לתובעת , אולם הנטל להוכיח את טענות הקיזוז מוטל על הנתבעת ואין בכך לשנות מהמסקנה לגבי קיומה של ראשית ראיה לתביעה .

בהינתן ראשית ראיה איני נדרשת להתייחס לטענות הנתבעת לגבי יכולת פירעון.

לסיכום, הבקשה נדחית.
הנתבעת תישא בהוצאות התובעת בסך 1,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"ח, (09 יולי 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: אוולין גוברס
נתבע: אלכסנדרה שולמן
שופט :
עורכי דין: