ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הצלחת התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת נגד UBS AG :


לפני
כבוד ה שופט נפתלי שילה

המבקשים

  1. הצלחת התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת
  2. אבידור זיו
  3. זוהרית זיו

ע"י ב"כ עו"ד אורי ברעם ו/או עובדיה כהן

נגד

המשיבים

1. UBS AG
ע"י ב"כ עו"ד אהרן מיכאלי ו/או חגית בלייברג ו/או יהודה רוזנטל ממשרד גולדפרב זליגמן ושות' עו"ד (על פי יפוי כח מוגבל)

2. Deutsce Bank AG
3. The Royal Bank of Scotland plc
4. Barclays Bank plc
5. Cooperatieve Centrale Raiffeisen-Boerenlee "Rabobank"

החלטה

האם יש לראות בהמצאה שבוצעה למשיב 1, UBS AG (להלן: " UBS") במשרדו בישראל, המצאה כדין?

א. רקע כללי

1. המבקשים הגישו בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית כנגד המשיבים, אשר לטענתם ביצעו מניפולציות בקביעת שיעורי ריבית ה"ליבור" וגרמו לחברי הקבוצה נזקים (להלן: " בקשת האישור").

2. ריבית "ליבור" (LIBOR – London Interbank Offered Rate - להלן: "הליבור"), היא ריבית שנקבעת אחת ליום, ו אמורה לשקף את עלותן של הלוואות בין-בנקאיות לטווחי זמן קצרים . ריבית הליבור מתייחסת למטבעות שונים ולמועדי פירעון שונים. הליבור אינה שיעור ריבית בגין הלוואה שניטלת בפועל. היא מבוססת על הערכותיהם של בנקים "מובחרים", החברים בפאנלים לקביעת הליבור, אשר קובעים מהו שיעור הריבית שבאמצעותו הם יכולים לגייס כסף בהלוואה קצרת טווח , מבנק "מובחר" אחר.

3. המבקשים טוענים כי "מניפולציית הליבור" בגינה הגישו תובענה זו, התקיימה בין השנים 2005-2011 . לטענתם, הבנקים שקובעים את הליבור, ובייחוד המשיבים, תיאמו את שיעורי הליבור והיטו את הליבור לצורך הגדלת רווחיה ם בתרמית. תרמית זו נעשתה על חשבון צדדים אחרים לעסקאות , שערכן נגזר מהליבור . הליבור הוטה באופן מניפולטיבי ללא בקרה, ללא פיקוח ואף תוך עידוד ממשי של נושאי משרה בכירים אצל המשיבים . לטענתם, המשיבים היו צד לקונספירציה המתמשכת והיטו את הליבור, על מנת להשיא להם רווחים. המבקשים טוענים כי בגין תרמית הליבור, התנהלו ומתנהלים הליכים פליליים, אזרחיים ומנהליים ברחבי ארה"ב ואירופה. כתוצאה מהליכים אלו, הושגו הסדרים עם המשיבים במדינות שונות, שבמסגרתם שילמו המשיבים סכומי עתק בגובה מאות מיליוני דולרים ואף מעל מיליארד דולר, עקב מחדליהם.

4. המבקשת 1, הצלחה התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת, הי א עמותה לקידום אכיפה אזרחית ועידוד רגולציה בתחומי כלכלה וחברה בישראל. המבקשים 2-3 הם בני זוג שהפקידו לאורך השנים כספים בקופות שונות עבור חסכונות פנסיוניים ולטענתם סבלו נזק ממון רב ממניפולציית הליבור.

5. המשיב 1, UBS, הוא בנק שוויצרי שבסיסו בציריך. המשיב 2 ה וא בנק גרמני שבסיסו בפרנקפורט . המשיב 3 – הוא בנק סקוטי שבסיסו באדינבורו. המשיב 4 - הוא בנק בריטי שבסיסו בלונדון . המשיב 5 – ה וא בנק הולנדי שבסיסו באוטרכט. הבקשה שבפני, עוסקת רק בהמצאה למשיב 1 – UBS.

6. המבקשים מסרו את כתבי בי דין למשיב 1 ביום 21.3.18 במשרדיו בהרצליה. ברם, כתבי בי הדין הושבו אליהם בטענה כי לא בוצעה המצאה כדין . לכן , הגישו המבקשים את הבקשה דנן , שבמסגרתה הם מבקשים שבהמ"ש ייקבע כי בוצעה למשיב UBS המצאה כדין.

ב. תמצית טענות המבקשים

1. בוצעה מסירה כדין ל- UBS במשרדה הרשום בהרצליה. UBS הוא תאגיד רשום בישראל כחברת חוץ. חוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "החוק") מחייב חברת חוץ הרשומה בישראל, לקבוע מען לקבלת כתבי בי-דין בישראל (סע יף 346 לחוק ).

2. סעיף 347 לחוק קובע הוראה מיוחדת באשר להמצאה לחברת חוץ:

"המצאה לחברת חוץ – כתב בי-דין או הודעה שיש להמציאם לחברת חוץ הרשומה בישראל יראום כאילו הומצאו כדין, אם מוענו למורשה שהודע על יו לרשם כאמור בסעיף 346 והונחו במען שהודע עליו כאמור או נשלחו לשם בדואר."

3. המבקשים המציאו את התובענה לכתובת שנמסרה ע"י UBS – ברח' החושלים בהרצליה. כתובת זו רשומה ככתובת המשיב במרשמים השונים במשרד המשפטים וברשם החברות; היא רשומה בנסח החברה; UBS עצמו מסר את הכתובת ב"הודעה על מען משרד רשום" שהוא טופס המוגש בהתאם ל תקנות החברות (דיווח, פרטי רישום וטפסים), תש"ס-1999; כתובת זו מופיעה אף באתר האינטרנט UBS.COM ועוד. כמו כן, על הבניין בכתובת הנ"ל ובתו ך המשרד, מתנוסס הלוגו של UBS.

4. בנוסף, UBS מינה מיופי כח ומורשים לקבלת כתבי בי דין עבורו בישראל : הגב' אורלי פוליצר (להלן: " אורלי") ומר תומר יעקב (להלן: "תומר"). במסגרת מכתב לרשם החברות, צוינו אורלי ותומר כמיופי כ וח ומורשים בין היתר "לקבל בעבור החברה כתבי בי דין והודעות". תומר מכהן כדירקטור של חברת בת של UBS בשם יו.בי.אס ניירות ערך ישראל בע"מ (להלן: "יו.בי.אס ניירות ערך") שכתובתה הינה אותה כתובת כמו של UBS.

5. בהתאם לסעיף 349א לחוק, אף אם ינסה UBS למחוק עצמו מהרישום בישראל, עדיין הוא מח ויב למסור כתובת למסירת כתבי בי דין, והמצאה אליו לא תהא טעונה היתר לפי תקנה 500 ל תקנות סדר הדין האזרחי , תשמ"ד – 1984 (להלן: " התקנות").

6. מכתב ההחזרה שצורף לכתבי בי דין שהושבו על ידי UBS, נכתב על גבי נייר מכתבים הנושא את הלוגו הבינ"ל של UBS, אולם נרשם בו כי הוא נכתב מטעם שתי חברות אחרות – יו.בי.אס ניהול נכסים בע"מ (להלן: "יו.בי.אס נכסים") ויו.בי.אס ניירות ערך, שתומר כאמור מכהן כדירקטור שלה ומורשה לקבלת כתבי בי דין שלה.

ג. תמצית טענות המשיב - UBS

1. המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, יש לסלק הבקשה על הסף מאחר שהיא מבוססת כולה על טענות עובדתיות אולם היא אינה נתמכת בתצהיר. לכן , יש למחוק כל טיעון עובדתי שנטען ולהוציא את כל המסמכים המצורפים לבקשה ומתיימרים לתמוך בטיעונים העובדתיים.

2. הניסיון למסור את בקשת האישור לכתובת שנטען כי היא כתובתו הרשומה של UBS כחברת חוץ, אינו עומד בתנאי סעיף 347 לחוק. זאת , מאחר שכפי שעולה מהבקשה, עניינה של בקשת האישור במעשים שנעשו על ידי המשיבים מחוץ לישראל ואין בה כל טענה כי הפעילות של UBS בישראל כחברת חוץ , קשורה באופן כלשהו למעשים שבגינם הוגשה בקשת האישור. לשון סעיף 347 לחוק ותכליתו, עוסק בהמצאת כתבי טענות לחברת חוץ בקשר לפעילות שהיא מקיימת בישראל, אולם לא ביחס לפעילות שהיא אינה מקיימת בישראל.

3. התכלית העומדת מאחורי סעיפים 346-347 לחוק היא , כי חברה זרה המקיימת בישראל עסקים , אינה יכולה להתחמק מהמצאה ישירה אליה כשמוגש הליך משפטי בנוגע לפעילות העסקית שהיא מבצעת בישראל. אולם, הפעילות העסקית של חברה זרה שאינה נעשית במקום העסקים בישראל, אינה באה בגדרי הסע יף הנ"ל. כל מסקנה אחרת , תביא לתוצאה בלתי סבירה, לפיה כל חברה זרה שהקימה מקום עסקים בישראל לצורך ביצוע פעילות בישראל, תיחשב לצורך המצאה של כתבי טענות כחברה ישראלית לכל דבר ועניין בקשר לכל הפעילות הבינ"ל שהיא מקיימת מחוץ לישראל .
4. החוק מבחין בין פעילות של תאגיד זר שנעשית במקום העסקים שלו בישראל לבין פעילות שלו שנעשית במקום עסקים מחוץ לישראל. באשר לפעילות של התאגיד הזר הנעשית במקום העסקים מחוץ לישראל – לא ניתן להמציא כתבי בי דין במישרין לפי סעיף 347 לחוק ויש לבצע המצאה לפי תקנה 500. בקשת האישור מבוססת על טענות ביחס לפעילות שנעשתה על ידי UBS מחוץ לישראל ולכן ההמצאה לא בוצעה כדין .

5. המבקשים טוענים כי נגרמו "נזקים לחברי הקבוצה בישראל". אולם, גרימת נזק בישראל אינה מהווה עילת המצאה לנתבע זר.

6. יש לדחות את הבקשה, גם מאחר שבקשת האישור והמסמכים הנלווים אליה, הומצאו ב שפה ה עברית בלבד . גם אם ניתן היה להמציא ל UBS בישראל, היה על המבקשים לתרגם את הבקשה והמסמכים לשפת מקום מרכז עסקיו של המשיב 1 – בשוויץ , קרי – לשפה הגרמנית.

7. המבקשים מנסים לעקוף את דרך המלך, שהיא הגשת בקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום מכוח תקנה 500.

ד. תגובת המבקשים לתשובת המשיב

1. בהתאם לסעיף 347 לחוק, די בהנחת כתבי בי-דין במענו הרשום של המשיב בהרצליה, תהא אשר תהא עילת התובענה ועניינה.

2. לא היה צורך בצירוף תצהיר, שכן הבקשה נסמכת על רשומות רשמיות של מדינת ישראל, רשם החברות ומשרד המשפטים ו על מצגים שהציגה UBS עצמה. קבילות התעודות והמסמכים עליהם ביססה המבקשת את בקשתה, נסמכים על החוק ועל פקודת הראיות.

3. לנתבע ישראלי אפשר למסור בכתובתו בישראל כתב תביעה שהוגש נגדו בביהמ"ש בישראל. אם לאותו נתבע יש טענות לגבי הסמכות הבינלאומית, עליו להעלות אותן בתשובתו לתובענה. אין בטענות הקשורות לפורום הבלתי נאות ולא כלום, עם תוקף המסירה עצמה, שנעשתה כדת וכדין. "מסירה לחוד וסמכות לחוד".

4. פרשנות סעיף 349א לחוק תומכת דווקא בעמדת המבקשים. רק אם UBS היה נמחק מרישומי רשם החברות, דבר שלא אירע, ורק אם התובענה היתה מתייחסת לפעילותו מחוץ לישראל, דבר שלא התקיים, לא ניתן היה להמציא ל- UBS את התביעה בישראל.

5. אין כל חובה לתרגם לגרמנית את כתבי בי דין, שעה שהמשיב רשום בישראל כחברת חוץ.

ה. דיון והכרעה

1. בפתח הדיון יש לדחות את טענת UBS, בכל הנוגע ל טענה בדבר העדר תצהיר מטעם המבקשים. המבקשים הסתמכו בבקשתם על רשומות רשמיות של מדינת ישראל, משרד המשפטים ורשם החברות ולכן לא היה צורך בהגשת תצהיר מטעמם. גם ביחס לתמונות שצולמו במשרדי המשיב, משהתמונות לא הוכחשו ואינן שנויות במחלוקת, לא נדרש תצהיר אימות להוכחת קיומן .

2. סעיף 346 לחוק שכותרתו "חובת רישום של חברת חוץ" קובע כי:

"(א) חברת חוץ לא תקיים בישראל מקום עסקים, ובכלל זה משרד להעברת מניות או לרישום מניות, אלא אם כן נרשמה כחברת חוץ לפי הוראות סעיף זה ושילמה את אגרות הרישום והפרסום שקבע השר לפי סעיף זה.
(ב) הבקשה לרישום תוגש לרשם בתוך חודש לאחר הקמת מקום העסקים ויצורפו לה מסמכים אלה:
(1) עותק ותרגום עברי, מאושרים בדרך שקבע השר, של המסמכים שעל פיהם התאגדה החברה או שלפיהם היא פועלת, כנדרש לפי דיני המדינה שבה התאגדה, לרבות תקנונה, אם קיים;
(2) רשימת הדירקטורים של החברה;
(3) השם והמען של אדם היושב בישראל המורשה לקבל בעבור החברה כתבי בי-דין והודעות שיש להמציא לחברה;
(4) העתק מאושר בדרך שקבע השר של כתב הרשאה המייפה את כוחו של אדם היושב כרגיל בישראל לפעול בשם החברה בישראל.

סעיף 347 לחוק שכותרתו "המצאה לחברת חוץ" קובע כי :

"כתב בי-דין או הודעה שיש להמציאם לחברת חוץ הרשומה בישראל יראום כאילו הומצאו כדין, אם מוענו למורשה שהודע עליו לרשם כאמור בסעיף 346 והונחו במען שהודע עליו כאמור או נשלחו לשם בדואר."

3. UBS פעל בהתאם להוראות החוק. הוא מסר את כל הפרטים כנדרש בהתאם לסעיף 346 לחוק ונרשם כחברת חוץ בכל המרשמים הרלוונטיים.

4. לשון סעיף 347 לחוק ברורה – מסמכים שנמענו למורשה של חברת החוץ שנרשמה בישראל ששמו הודע לרשם ושהונחו במען שנמסר או שנשלחו לשם בדואר, יראו בהם מסמכים שהומצאו לחברה כדין (ראה: ס' וסרשטיין פסברג, משפט בין-לאומי פרטי (2013) 1254 ).

5. כפי שציינו המבקשים בצדק, יש להבחין בין תוקף ההמצאה ל בין שאלת הסמכות. "מסירה לחוד וסמכות לחוד; מסירה לחוד ופורום לחוד". אין מחלוקת כי UBS נרשמה כחברת חוץ והי א חברת חוץ פעילה . המחלוקת המהותית היא, האם הפורום הישראלי הוא הראוי לדון בתובענה. סוגיה זו מקומה להתברר במסגרת ההליך העיקרי ולא במסגרת בקשה זו, שכל תכליתה היא הכרה בהמצאה.

6. יש לדחות את הפרשנות שביקש UBS ליתן לסעיפים 346-347 לחוק ולהבחנה שביקש לערוך בין פעילותו של תאגיד זר שנעשית במקום העסקים בישראל לבין פעילות שנעשית במקום עסקיו מחוץ לישראל. יש לדחות את טענתו לפיה לא ניתן להמציא לתאגיד זר כתבי בי דין לפי סעיף 347 לחוק, באשר לפעילותו שנעשית במקום אחר ויש לפנות לתקנה 500. UBS לא הציגו כל פסיקה או עמדה של מלומדים, בתמיכה לטענה זו. כאמור, לשון סעיפים 346-347 לחוק ברורה ואינה תומכת בטענה זו.

7. גם הטענה לפיה "גרימת נזק בישראל" אינה מהווה עילת המצאה לנתבע זר וזאת תוך השוואה לתקנה 500 - דינה להידחות. כאמור, תוקף ההמצאה בענייננו הינו מכ וח הסעיפים הרלוונטיים בחוק ולא מכוח תקנה 500. הוראות החוק באשר להמצאה לחברת חוץ, אינן מתייחסות לסוגיית מקום גרימת הנזק והאם הדבר מהווה עילת המצאה או לא. עסקינן בטענות הנוגעות לסמכות ולפורום ולא לעצם ההמצאה ותוקפה.

8. לחיזוק טענותיה, מפנה UBS לסעיף 349א לחוק שעניינו "חברה שהפסיקה לקיים עסקים בישראל" הקובע כי:

"(א) חברת חוץ שהפסיקה לקיים מקום עסקים בישראל והודיעה על כך לרשם, תהיה פטורה מחובותיה לפי פרק זה, החל במועד מסירת ההודעה, ואולם השר רשאי לקבוע מועד פטור מוקדם יותר לעניין חובת תשלום אגרה לפי פרק זה.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), חברה שמסרה הודעה כאמור באותו סעיף קטן, אינה פטורה מחובתה כאמור בסעיף 346(ב)(3), אלא אם כן מסרה לרשם מען אחר למסירת כתבי בי-דין והודעות; מסרה החברה לרשם מען אחר כאמור, מחוץ לישראל, לא יידרש היתר בית משפט לשם המצאת כתבי בי-דין והודעות לחברה הנוגעים לפעילות החברה בישראל, בעת שקיימה מקום עסקים בישראל, לפי הוראות תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984".

UBS טוען כי סעיף זה מחזק את הטענה לפיה ניתן להמציא לחברת חוץ כתבי בי דין מכוח סעיפים 346-347 לחוק רק בגין פעילות שנעשתה בישראל. הוא תומך את טענתו על לשון סעי ף 349א לחוק, הקובע מפורשות כי לתאגיד זר שהפסיק פעילותו בישראל ניתן יהיה להמציא כתב בי דין למקום מושבו בחו"ל, אף ללא צורך בהיתר מביהמ"ש , רק בתנאי שנושא התביעה נוגע לפעילות החברה בישראל בעת שקיימה מקום עסקים בישראל, כאשר היתה רשומה כחברת חוץ. יש לדחות טענה זו. דווקא השמטת התנאי לפיו על נושא התביעה להיות נוגע לפעילות שהחברה קיימה בישראל מסעיף 347 לחוק , מעידה כי המחוקק לא ראה לנכון להגביל את החלת הסעיף ואת ההמצאה , רק על מקרים אלו. בענייננו, אין כלל תחולה או רלוונטיות לסעיף 349א, שכן אין מחלוקת כי UBS לא הפסיק לקיים פעילות בישראל והוא עודנו רשו ם כדין כחברת חוץ.

9. במקרה דנן, המבקשים המציאו את כתבי בי דין לכתובת המופיעה בכל המרשמים הרשמיים; ב"הודעה על מען משרד רשום" ; באתר האינטרנט של החברה ועוד. כמו כן, כפי שציינו המבקשים , בבקשה לרישום חברת חוץ שהגישה החברה ב-26.4.10 , הכתובת המצוינת לצד המורשים בישראל היא "אריה שנקר 16 הרצליה" . מדובר על אותה פינת רחוב הצמודה לרח' החושלים 8 הרצליה, שהי א הכתובת שנמסרה בכל המרשמים שפורטו לעיל.

10. כמו כן, בבקשה לרישום חברת חוץ נמנו באופן מפורש "המורשים בישראל לקבל עבור החברה כתבי בי דין והודעות" - תומר ואורלי. בתגובת UBS לא ניתנה כל התייחסות להמצאה לתומר לאורלי כמורשים לקבל עבור החברה כתבי בי דין ולא הוכחשה פעילותם בחברה.

11. באשר להמצאת בקשת האישור בשפה העברית וללא תרגום לשפה הגרמנית - גם דין טענה זו להידח ות. אין כל חובה בחוק לתרגם כתבי בי דין לחברת חוץ. חברה שרושמת את עצמה כחברה בישראל, צריכה לקחת בחשבון כי עליה להתנהל בעברית והיא עשויה לקבל מסמכים וכתבי בי דין שונים בשפת המדינה שבה נרשמה החברה - ישראל.

12. סיכומו של דבר: הבקשה מתקבלת ונקבע כי הבקשה לאישור התובענה הומצאה כדין לידי המשיב UBS.

13. UBS יש לם למבקשים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪.

14. החלטה זו ניתנה בכובעי כרשם בית המשפט.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"ח, 09 יולי 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הצלחת התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת
נתבע: UBS AG
שופט :
עורכי דין: