ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שמואל בובליל נגד עדן יפרח :

בפני
כבוד ה שופטת אדנקו סבחת- חיימוביץ

תובעים

1.שמואל בובליל
2.אופיר יעקב

נגד

נתבעת

עדן יפרח

פסק דין

בפני תביעת התובעים בסך 32,526 ₪ שכרם מכח הסכם תיווך והוצאות משפט בסך 5,000 ₪.
בין הצדדים מחלוקת האם נחתם הסכם תיווך המקנה לתובעים שכר כמבוקש .

רקע ותמצית טענות הצדדים

אין מחלוקת בין הצדדים, כי ביום 25.5.17 נחתם בין התובע 2 , מתווך במקצועו, לנתבעת הסכם תיווך. באותו מעמד נכחה לקוחה נוספת שאף היא חתמה על הסכם דומה והתלוותה לתובע 2 ולנתבעת לראות דירות.

אין מחלוקת, כי לאחר שהנתבעת חתמה על ההסכם היא ראתה את הדירה הראשונה, ולאחר מכן היא התלוותה לתובע 2 וללקוחה הנוספת לראות שתי דירות אחרות, שאת אחת מהן היא רכשה.
המחלוקת בין הצדדים הינה האם הדבר נעשה במסגרת הסכם התיווך אם לאו.

לטענת התובעים, הם הציגו לה את הדירה אותה רכשה במסגרת ההסכם עליו חתמה הנתבעת, והדירה מצוינת בהסכם ועל כן עליה לשאת בשכרם כפי שנחתם בין הצדדים.
הנתבעת מנגד טענה, כי חתמה על הסכם להצגת הדירה הראשונה בלבד. הדירה הוצגה לה וללקוחה נוספת, התובע 2 והלקוחה הנוספת המשיכו לראות שתי דירות נוספות, והיא מצידה התלוותה אליהם מטעמיה שלה ומכל מקום הכחישה, כי בהסכם עליו חתמה צוינו גם שתי הדירות הנוספות.

דיון והכרעה
השאל ה ניצבת להכרעה בתיק זה היא האם בין הצדדים נחתם הסכם מכוחו זכאים התובעים לתשלום בגין הדירה אותה רכשה הנתבעת?

לאחר שנתתי דעתי לכתבי הטענות על נספחיהם ולעדויות הצדדים וטענותיהם, אני סבורה שבין הצדדים הסכם תיווך כדין מכוחו הוצגו לנתבעת שלוש דירות שאת אחת מהן רכשה.

האם נחתם הסכם בין הצדדים לגבי הדירה שנרכשה
כאמור לב המחלוקת בין הצדדים הוא בשאלה האם נחתם בין הצדדים הסכם הכולל את הדירה השלישית, הדירה שנרכשה על ידי הנתבעת .

התובע 2, הסביר בעדותו , כי החתים את הנתבעת והלקוחה נוספת בטרם הצגת הדירה, מעיון בשני ההסכמים, מדובר בשני הסכמים הנושאים את אותן הכתובות, שלוש כתובות שונות.
לדברי התובע 2 הוא מסר לשתיהן את הטופס לחתימה והן בטעות חתמו על שורה ההערות שליד הכתובת הראשונה, וזאת במקום לחתום בתחתית הדף. הוא הסב את תשומת ליבן של השתיים והן חתמו בתחתית הדף וחתימתן התייחסה לשלושת הדירות שהראה לשתיהן במסגרת אותו סבב הצגת דירות . בנסיבות אלה, טען כי לא היה מקום שיחתמו ליד כל דירה מאחר שמלכתחילה לא היו אמורות לחתום בטופס ליד כל דירה והן עשו זאת בטעות בשורה שנועדה להערות .
התובע 2 מסר, כי החתים את שתיהן על הסכם הנושא את שלושת הכתובות ולקח אותן לשם באותו מפגש . התובע 2 דחה טענות הנתבעת, כי התלוותה אל הלקוחה האחרת מתוך תחושת סולידריות, וביקש לראות בכך ניסיון להתחמק מתשלום שכרו כדין.

העדפתי את גרסתו של התובע 2 על פני זו של הנתבעת, ומצאתי לה חיזוקים בראיות נוספות. גרסתה של הנתבעת לוותה בסתירות וחוסר היגיון שלא איפשרו לי לתת בה אמון.

הנתבעת טענה, כי חתמה רק לגבי הדירה הראשונה ולא חתמה על שתי הדירות. היא אישרה, כי ראתה את כל שלושת הדירות, אך לגבי שתי הדירות האחרונות, בתוכן הדירה שרכשה, היא רק התלוותה ללקוחה האחרת.

למעלה מן הצורך, אומר, כי אף אם הייתי מקבלת את טענתה של הנתבעת, ואיני מקבלת, כי לא נחתם הסכם, הרי שהסכם כזה יכול להשתכלל בנסיבות העניין גם בעל פה. הנתבעת חתמה על הסכם לראות את הדירה הראשונה, היא ראתה את הדירה יחד עם לקוחה נוספת שאף היא ראתה את שתי הדירות הנוספות ביחד עם הנתבעת. הנתבעת טענה, כי רק התלוותה אל התובע 2 ואל הלקוחה הנוספת, אך אין בידי לקבל גרסה זו.

הנתבעת טענה בכתב הגנתה, כי הסיבה להימצאותה בשתי הדירות הנוספות היא רצונה של הלקוחה השניה להגיע לשירותים בבית הנתבעת מפאת שכתובתה של הנתבעת הייתה בסמיכות.
בעדותה בפניי לא ידעה להסביר מדוע העדיפה הלקוחה להגיע אליה הביתה כשהן עוברות בשלוש דירות רק כדי להגיע לשירותים בבית הנתבעת , כשאין מחלוקת שיש שירותים באותן שלוש דירות. בעדותה בפני טענה שהתלווה אליהם "כמו טיול עם הילדה" (עמ' 3 שורה 24), מאחר שהייתה בחופשת לידה ולא מיהרה לשוב לענייניה . בהמשך הוסיפה "מבחינתי זה היה כמו טיול יש גם את הסיבות שלי. זה לא היה רק כדי לעזור לה (ללקוחה הנוספת- אס"ח), כי זה היה לי נוח וזה התאים לי" (עמ' 4 שורות 23-24).
עוד מסרה, כי בסופו של דבר אותה לקוחה נוספת לא הגיעה אליה לביתה כדי להשתמש בשירותים. לדבריה, אין לה היכרות מוקדמת עם הלקוחה הנוספת ומאז אותו סיור גם אין ביניהן כל קשר ובכך סתרה את טענתה כי מטרת התלוותה לתובע 2 והלקוחה הנוספת, היה כדי לאפשר לאחרונה להשתמש בשירותים בביתה של הנתבעת.

יש טעם לפגם בכך שהתובע 2 לא מסר העתק ההסכם לנתבעת במקום ואיני מקבלת טענת התובעים, כי הסכם יימסר לבקשת המזמין בלבד. בפועל עותק מההסכם הומצא לנתבעת רק ביום 28.8.17 לאחר שהתובעים דרשו את שכרם.

שני הצדדים לא הביאו את הלקוחה הנוספת, שהייתה עם התובע 2 והנתבעת, לעדות והדבר צריך להיזקף לכאורה לחובת שני הצדדים אך סברתי שבנסיבותיו של תיק זה, יש לזקוף זאת לחובת הנתבעת. התובעים אוחזים במסמך חתום ולא שוכנעתי, כי נערכו בו שינויים. לו רצתה הנתבעת להוכיח, כי נוכחותה בשתי הדירות הנוספות היא מקרית וללא קשר להסכם בין הצדדים היה עליה להעיד הלקוחה הנוספת, כדי שתבהיר את סיבת התלוותה אליהם.

אף אם התלוותה של הנתבעת הייתה מקרית, ואיני קובעת שזו הייתה מקרית, הרי שהיא צריכה להיבחן במבחני תום הלב הנדרשים מהנתבעת.
הנתבעת הגיעה לדירה אותה רכשה על סמך מידע שקיבלה מהתובע 2, ראתה את הדירה באמצעותו, ואף הגיעה לאחר מכן על סמך מידע שנמסר ממנו לפיו המפתח לדירה נמצא בארון החשמל.
דבריה של הנתבעת, כי פנתה אל התובע 2 לקראת החתימה על ההסכם והתעניינה במעמד ההסכם ביניהם ואף ערכה בדיקה של הנושא באינטרנט (עמ' 3 שורה 30 עד עמ' 4 שורה 2), מלמדת שידעה שיש לה מחויבות כלפיו מכוחו של הסכם התיווך ועל כן רצתה לוודא את הדברים . לדבריה, התובע 2 לא דרש דבר ולכן הניחה שאין כל מחויבות שלה כלפיו.
הצהרתה של הגב' ג'רמן כהן , ממנה רכשה הנתבעת את הדירה, ועדות הנתבעת, כי אף הגברת כהן עדכנה את התובע 2 שהנתבעת קונה ממנה את הדירה מחזקת את העובדה שלכל המעורבים היה ברור שהתובע 2 הינו צד לעסקה.
פעולותיה השונות של הנתבעת לברר את גדר חבותה לתובע 2 מכח ההסכם ביניהם מלמדות שהנתבעת ידעה שיש הסכם בין הצדדים שמכוחו הוצגה לה הדירה ולכן פעלה לברר האם התובע 2 עומד על הסכם זה.

גרסת הנתבעת היא בניגוד להיגיון בהתנהלות שבין מתווך ללקוח. אין לתובע 2 כל אינטרס להציג בפניה שתי דירות נוספות אם היא חתומה רק על הסכם לראות דירה אחת. ההתנהלות של התובע 2 כלפי הנתבעת והלקוחה הנוספת הייתה זהה, את שתיהן הוא פגש כדי להראות להן שלוש דירות, אשר הוצגו להן בפועל.
לא שוכנעתי, כי היתה סיבה שבעניינה של הנתבעת יפעל התובע 2 אחרת, ובכך למעשה יוותר על שכרו מראש ובמודע ויתיר לה להתלוות אליהם וכך לראות דירות מבלי שיש בין הצדדים הסכם תיווך. לא כך פועלים מתווכים, הדבר הוא בניגוד לאינטרס הכלכלי שלהם.

על המתווך לעמוד בתנאים המצטברים שהוגדרו בסעיף 14(א) לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו 1996 (להלן: " החוק"). היינו, על המתווך להחזיק רישיון תיווך בתוקף, כמו כן עליו לעמוד בתנאי סעיף 9 לחוק , ועליו להיות הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם.

ברע"א 4036/16 קבוצת בראל נכסים בע"מ נ' אופיר בנימין (20.7.16), קבע בית המשפט העליון כי הדרישה הקבועה בסעיף 14( א)(3) לחוק, שהתשלום למתווך יהיה מותנה בכך שהיה הגורם היעיל ביסוד העסקה היא תנאי קוגנטי. קרי, זכאותו של מתווך לתשלום מותנית תמיד בכך שהוא יהיה הגורם היעיל שביסוד העסקה.

סעיף 9 (א) לחוק שכותרתו " דרישה להזמנה בכתב" קובע, כי "מתווך במקרקעין לא יהא זכאי לדמי תיווך, אלא אם כן חתם הלקוח על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין".

הוכח בפניי, כי התובע 2 הינו מתווך, בין הצדדים נחתם הסכם תיווך במסגרתו הוצגו בפני הנתבעת שלוש דירות מהן רכשה אחת, התובע 2 היה הגורם היעיל בעסקה ועל כן הוא זכאי לשכרו בהתאם להסכם.

לס"ח תשס"ב מס' 1834 מיום 14.3.2002 עמ' 194 (ה"ח 2563 , ה"ח 2856 )תיקון טעות תשמ"א-1981
ס"ח תשמ"א מס' 1028 מיום 28.5.1981 עמ' 298
(ב) הוברר לבית המשפט שמעשה או מחדל של הנתבע גרם או עלול לגרום תקלה לציבור או לחלק ממנו והנתבע והתובע הסתייע בהגשת התובענה בארגון צרכנים, רשאי בית המשפט לפסוק, בנוסף לתרופה שנפסקה לתובע, כי ישולם פיצוי לאותו ארגון צרכנים בשיעור שלא יעלה על פי ארבעה מהנזק שנגרם לתובע או מסכום של 15,000 שקלים, על פי הגבוה; שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את הסכום האמור.

מיום 28.3.1984
צו תשמ"ד-1984
ק"ת תשמ"ד מס' 4599 מיום 28.2.1984 עמ' 1028
(ב) הוברר לבית המשפט שמעשה או מחדל של הנתבע גרם או עלול לגרום תקלה לציבור או לחלק ממנו והתובע הסתייע בהגשת התובענה בארגון צרכנים, רשאי בית המשפט לפסוק, בנוסף לתרופה שנפסקה לתובע, כי ישולם פיצוי לאותו ארגון צרכנים בשיעור שלא יעלה על פי ארבעה מהנזק שנגרם לתובע או מסכום של 15,000 שקלים 200,000 שקלים, על פי הגבוה; שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את הסכום האמור.

מיום 4.4.1986
צו תשמ"ו-1986
ק"ת תשמ"ו מס' 4909 מיום 6.3.1986 עמ' 594
(ב) הוברר לבית המשפט שמעשה או מחדל של הנתבע גרם או עלול לגרום תקלה לציבור או לחלק ממנו והתובע הסתייע בהגשת התובענה בארגון צרכנים, רשאי בית המשפט לפסוק, בנוסף לתרופה שנפסקה לתובע, כי ישולם פיצוי לאותו ארגון צרכנים בשיעור שלא יעלה על פי ארבעה מהנזק שנגרם לתובע או מסכום של 200,000 שקלים 3,000 שקלים חדשים, על פי הגבוה; שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את הסכום האמור.

מיום 15.1.1988
צו תשמ"ח-1987
ק"ת תשמ"ח מס' 5071 מיום 17.12.1987 עמ' 254
(ב) הוברר לבית המשפט שמעשה או מחדל של הנתבע גרם או עלול לגרום תקלה לציבור או לחלק ממנו והתובע הסתייע בהגשת התובענה בארגון צרכנים, רשאי בית המשפט לפסוק, בנוסף לתרופה שנפסקה לתובע, כי ישולם פיצוי לאותו ארגון צרכנים בשיעור שלא יעלה על פי ארבעה מהנזק שנגרם לתובע או מסכום של 3,000 שקלים חדשים 6,000 שקלים חדשים, על פי הגבוה; שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את הסכום האמור.

מיום 20.5.1988
תיקון מס' 1
ס"ח תשמ"ח מס' 1250 מיום 20.5.1988 עמ' 83 (ה"ח 1774 )
(ב) (1) הוברר לבית המשפט שמעשה או מחדל של הנתבע גרם או עלול לגרום תקלה לציבור או לחלק ממנו והתובע הסתייע בהגשת התובענה בארגון צרכנים, רשאי בית המשפט לפסוק, בנוסף לתרופה שנפסקה לתובע, כי ישולם פיצוי לאותו ארגון צרכנים בשיעור שלא יעלה על פי ארבעה מהנזק שנגרם לתובע או מסכום של 6,000 שקלים חדשים, על פי הגבוה; שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את הסכום האמור.
(2) שינוי הסכום לפי שינויים שחלו במדד מן המדד שפורסם בחודש בו נקבע לאחרונה, אינו טעון אישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ואולם לא יוגדל הסכום לפי פסקה זו לפני שחלפו שלושה חודשים מיום ההגדלה הקודמת.
(3) בסעיף קטן זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

מיום 8.3.1991
צו תשנ"א-1991
ק"ת תשנ"א מס' 5331 מיום 7.2.1991 עמ' 508
(ב) (1) הוברר לבית המשפט שמעשה או מחדל של הנתבע גרם או עלול לגרום תקלה לציבור או לחלק ממנו והתובע הסתייע בהגשת התובענה בארגון צרכנים, רשאי בית המשפט לפסוק, בנוסף לתרופה שנפסקה לתובע, כי ישולם פיצוי לאותו ארגון צרכנים בשיעור שלא יעלה על פי ארבעה מהנזק שנגרם לתובע או מסכום של 6,000 שקלים חדשים 9,000 שקלים חדשים, על פי הגבוה; שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את הסכום האמור.

מיום 22.4.1993
צו תשנ"ג-1993
ק"ת תשנ"ג מס' 5511 מיום 24.3.1993 עמ' 694
(ב) (1) הוברר לבית המשפט שמעשה או מחדל של הנתבע גרם או עלול לגרום תקלה לציבור או לחלק ממנו והתובע הסתייע בהגשת התובענה בארגון צרכנים, רשאי בית המשפט לפסוק, בנוסף לתרופה שנפסקה לתובע, כי ישולם פיצוי לאותו ארגון צרכנים בשיעור שלא יעלה על פי ארבעה מהנזק שנגרם לתובע או מסכום של 9,000 שקלים חדשים 11,500 שקלים חדשים, על פי הגבוה; שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את הסכום האמור.

מיום 2.3.1995
צו תשנ"ה-1995
ק"ת תשנ"ה מס' 5658 מיום 1.2.1995 עמ' 670
(ב) (1) הוברר לבית המשפט שמעשה או מחדל של הנתבע גרם או עלול לגרום תקלה לציבור או לחלק ממנו והתובע הסתייע בהגשת התובענה בארגון צרכנים, רשאי בית המשפט לפסוק, בנוסף לתרופה שנפסקה לתובע, כי ישולם פיצוי לאותו ארגון צרכנים בשיעור שלא יעלה על פי ארבעה מהנזק שנגרם לתובע או מסכום של 11,500 שקלים חדשים 14,750 שקלים חדשים, על פי הגבוה; שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את הסכום האמור.

מיום 29.10.1999
תיקון מס' 8
ס"ח תשנ"ט מס' 1709 מיום 29.4.1999 עמ' 159 (ה"ח 2471 )
הוספת סעיפים קטנים 31( א1) ו-(א2)

מיום 24.10.2007
תיקון מס' 21
ס"ח תשס"ח מס' 2114 מיום 24.10.2007 עמ' 14 ( ה"ח 272)
אור כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה ומורה לנתבעת לשלם לתובעים סך של 32,526 ₪.
עוד אני מחייבת את הנתבעת בהוצאות התובעים בסך של 1,500 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים מהמועד קבלת פסד הדין, שאם לא כן ישא התשלום הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

מי מהצדדים שאינו מרוצה מתוצאת פסק הדין רשאי לפנות תוך 15 ימים לבית המשפט המחוזי בלוד ולבקש רשות להגיש ערעור על פסק הדין.

המזכירות תעביר לצדדים את פסק הדין.

ניתן היום, כ"ו תמוז תשע"ח, 09 יולי 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שמואל בובליל
נתבע: עדן יפרח
שופט :
עורכי דין: