ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אסנת שטרן נגד יובל מסלטי :

בפני
כבוד ה שופטת עידית וינברגר

המבקשים/הנתבעים

  1. אסנת שטרן
  2. ערן שטרן

נגד

המשיבים/התובעים

  1. יובל מסלטי
  2. יהב בן חמו

החלטה

בקשת הנתבעים למחיקת כתב התביעה, בהתאם לסמכותו של בית המשפט על פי תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, בשל הפרת צו בית המשפט לגילוי ועיון במסמכים מיום 12.12.17.
על פי הנטען בבקשה, ביום 12.12.17 ניתנה החלטה, במסגרתה ניתן צו הדדי לגילוי מסמכים ולעיון בהם ולמשלוח שאלונים, לביצוע תוך 60 יום.
ב"כ המבקשים פנה אל ב"כ המשיבים בדרישה לגילוי מסמכים ולמתן תשובות לשאלון, ביום 7.2.18 וביום 28.2.17 העביר אל ב"כ המשיבים תצהיר גילוי מסמכים, אף שלא קיבל פניה בנדון.
משלא נענתה הפניה, שלח ב"כ המבקשים, בתאריך 8.3.18, מכתב דרישה נוסף, אך גם הוא לא נענה, ועל כן הוגשה הבקשה.

ביום 13.5.18 הוגשה תגובת המשיבים לבקשה, ואליה צורף תצהירו של המשיב 2 הכולל תשובות לשאלון, גילוי מסמכים כללי ותשובה לדרישה לגילוי ספציפי.
בתגובת המשיבים נטען, כי המבקשים הם שמקשים על קידום ההליך, מאחר שאינם ממציאים למשיבים גילוי מסמכים ועיון כנדרש, אף שהתבקשו לעשות כן, בהתייחסות המשיבים בתיק זה, ובהחלטות בית המשפט.
עוד נטען בתגובה, כי מדובר בבקשה קנטרנית, וכי סעד של מחיקת כתב תביעה ניתן במקרי קיצון בלבד, וודאי לא מפאת גילוי מסמכים, בשלב של קדם המשפט. נטען כי למשיבים בקשות מקדמיות אשר תוגשנה בקרוב.
בנוסף נטען, כי השאלון והדרישה לגילוי הינם טורדניים וקנטרניים, משום שכל התשובות בידיעת המבקשים, בפרט ביחס לפרסומי הדיבה, מועדיהם והעתקי התלונות שהגישו, ופניותיהם להורי התובע, לרב היישוב, למשטרה ולמזכירות היישוב.

בתשובה שהגישו המבקשים, חזרו על בקשתם, ולחלופין, ביקשו כי בית המשפט יורה על סיום ההליכים המקדמיים, ויקבע כי המשיבים יהיו מנועים מלהגיש כל מסמך שלא צורף לכתב התביעה, ושהיה הכרח על פי דין לצרפו לכתב התביעה.
בתגובה שהוגשה עוד קודם לכן, להודעה מטעם המשיבים, הדגישו המבקשים כי מעולם לא נעשתה אליהם כל פנייה או דרישה לגילוי מסמכים ספציפיים.

לאחר הגשת התשובה, התקיימה ישיבת קדם משפט, במהלכה חזר ב"כ המבקשים על טענתו לפיה, משלא פורטו הפרסומים המיוחסים למבקשים בכתב התביעה, ולא צורפו העתקיהם, נמנעת ממרשיו האפשרות להתגונן כראוי, בהעדר ידיעה למה שמיוחס להם.
ב"כ המשיבים, חזר והדגיש כי המשיבים יודעים היטב מה מיוחס להם, שכן הראיות לכך בידיהם, וכי במספר הזדמנויות נדרשו לחשוף בפני המשיבים את אותם מסמכים.

דיון והכרעה
בתביעות לשון הרע, יש להקפיד על ניסוח כתב התביעה לרבות הניסוח המדויק ופירוט המילים המהוות את לשון הרע הנטענת. כמו כן, כאשר הפרסום נעשה בכתב, יש הכרח לצרף העתק ממנו לכתב התביעה.
"תובע אינו יכול להסתפק בטענה שהנתבע הוציא עליו דיבה, והוא חייב לציין בכתב תביעתו את "פירוט המילים, בכתב או בע"פ, בהן השתמש הנתבע". כאשר לשון הרע נאמרה בעל פה, על התובע לציין בכתב תביעתו את המילים המדויקות שנאמרו, והוא אינו יכול להסתפק במסירת תוכנן. כאשר פרסום לשון הרע נעשה בכתב, מהווה אותו פרסום "מסמך מהותי" והתובע צריך לצרפו לכתב התביעה"
(א' שנהר, דיני לשון הרע, תשנ"ז – 1997, עמ' 420 – 421).

בכתב ההגנה, טענו הנתבעים כי התובעים לא פירטו את טענותיהם בדבר הפרסומים המהווים לשון הרע, ולא צירפו את העתקי הפרסומים, כנדרש (סעיפים 18-25). עם זאת, הבקשה לסילוק על הסף אינה נסמכת על המחדל בצירוף המסמכים כנדרש, אלא על אי קיום צו גילוי המסמכים, אף שקיים קשר בין השניים, שכן משלא נחשפו מסמכים נוספים במסגרת ההליכים המקדמיים, ולא ניתנו תשובות מפורטות לשאלון, נמנעת מהמבקשים האפשרות להתגונן כראוי, מפני פרסומים נטענים, שאין לגביהם די פרטים.

כאמור, במצורף לתגובה לבקשה זו, הגישו המשיבים תצהיר תשובות לשאלון, ומסרו גילוי מסמכים. משעה שנמסרו תצהיר תשובות לשאלון ותצהיר גילוי מסמכים, אין כיום הצדקה למחיקת כתב התביעה בהתאם לתקנה 122 לתקסד"א.

עם זאת, המשיבים לא ניצלו את הליך גילוי המסמכים, ותצהיר התשובות לשאלון על מנת לספק פרטים מלאים על הפרסומים המהווים, לטענתם, לשון הרע, ולא חשפו מסמכים שלא צורפו לכתב התביעה.
בתשובה לתגובה, מבוקש לקבוע, כי ההליכים המקדמיים הסתיימו, וכי המשיבים יהיו מנועים מלהגיש בהמשך כל מסמך שלא צורף לכתב התביעה.
לאור ההלכה, לפיה בתביעות לשון הרע, על התובע לצרף לכתב התביעה את הפרסומים עליהם מבוססת תביעתו, ומאחר שהמשיבים לא חשפו מסמכים נוספים במסגרת תצהיר תשובות לשאלון וגילוי מסמכים, אכן אין מקום להתיר להם להגיש, בשלב הבאת הראיות, מסמכים שהיה מקום על פי דין לצרפם לכתב התביעה, ולא צורפו.

לטענת המשיבים, קיימים מסמכים שאינם בשליטתם, אלא בשליטת המבקשים דווקא. עם זאת, לא מונחת לפניי כל בקשה מטעם המשיבים לגילוי מסמך פלוני או בקשה לעיון במסמכים שנזכרו בכתבי הטענות ובתצהיר הגילוי, או מסמכים שלא נזכרו בכתב ההגנה.
לטענת המשיבים, המבקשים מונעים את קידום ההליך, או מסרבים לגלות מסמכים המצויים ברשותם, אך המשיבים לא הציגו כל פנייה מצדם אל ב"כ המבקשים בדרישה לעיין במסמך פלוני, או במסמכים שנזכרו.
העובדה שבתגובה לבקשה ציינו המשיבים כי המבקשים מעכבים את הדיון בהליך משום שאינם מגלים מסמכים אינה מהווה דרישה כאמור .
בתגובה לבקשה, ציין ב"כ המשיבים כי למשיבים בקשות מקדמיות נגד המבקשים, שתוגשנה בקרוב.
מאז חלפו כחודשיים, ולא הוגשה כל בקשה.
עוד ביום 15.3.18 קבעתי, כי אני מורה על ביטול ההחלטה בדבר הגשת תצהירים, לאור העובדה שנראה כי בין הצדדים מחלוקות ביחס להליכים מקדמיים, ועל כן, בקשות שעניינן הליכים מקדמיים יידונו בקדם המשפט. קדם המשפט התקיים בתאריך 15.5.18 ועד אז לא הוגשה כל בקשה מטעם המשיבים.
על פי תקנה 149(ב) "לא ידון בית המשפט או הרשם בשום בקשה שבעל דין יכול היה להביאה בקדם משפט, זולת אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו וכשהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין."

לאור כל האמור לעיל, אני נעתרת לבקשתם החלופית של המבקשים ומורה כי התובעים לא יוכלו להגיש כל מסמך שהיתה חובה לצרפו לכתב התביעה ולא צורף, היינו מסמכים המהווים, לטענת התובעים, פרסום לשון הרע בכתב, כמשמעו בחוק איסור לשון הרע תשכ"ה - 1965.
המשיבים יישאו בשכר טרחת ב"כ המבקשים בגין בקשה זו בסכום של 1,500 ₪.

אני מורה על הגשת תצהירי עדות ראשית כמפורט להלן:
התובעים יגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם, לא יאוחר מיום 10.9.18.
הנתבעים יגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם לא יאוחר מיום 10.11.18.
בקשות לזימון עדים שאינם בשליטת בעלי הדין, יוגשו במועד הגשת תצהירים, תוך ציון עדותו הצפויה של העד והניסיונות שנעשו לקבל ממנו תצהיר עדות ראשית.

אני קובעת מועד לשמיעת הראיות בתאריך 8.1.19 בשעה 10:00 עד השעה 15:00.
המחצית השנייה של האגרה תשלום עד 20 יום לפני מועד ההוכחות.
ב"כ הצדדים ידאגו לזימון עדיהם באמצעות בית המשפט, שכן מועד הדיון לא יידחה בשל אי התייצבות עד שלא זומן באמצעות בית המשפט.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"ח, 09 יולי 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אסנת שטרן
נתבע: יובל מסלטי
שופט :
עורכי דין: