ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מאיה נהול תברואה ושרותים 1995 בע"מ נגד עירית שדרות :


בפני
כבוד ה שופטת גאולה לוין

מבקשת

מאיה נהול תברואה ושרותים 1995 בע"מ

נגד

משיבה
עירית שדרות

החלטה

בעתירה שבכותרת התבקשה שורה של סעדים בקשר להליכי מכרז 5/18 לאיסוף ופינוי פסולת גזם וגושית ב שטח השיפוט של המשיבה. העותרת קבלה בעתירה על כך שפרוטוקול ההבהרות מטעם ועדת המכרזים נשלח אליה לאחר פתיחת המעטפות וביקשה להכריז כי הפרוטוקול חסר כל תוקף. כן קבלה העותרת על שינוי תנאי הסף במכרז לאחר פתיחת המעטפות. היא ביקשה כי ההליך המכרזי יימשך בהתאם למסמכי המכרז, בהתעלם מפרוטוקול ההבהרות.

העתירה הוגשה ביום 17.5.2018, בד בבד עם בקשה למתן צו ביניים ובקשה לצו ארעי. ביום 17.5.2018 ניתן צו ארעי המורה על עיכוב הליכי המכרז, עד להחלטה אחרת, והתבקשה תגובת המשיבה לבקשה לצו ביניים.

ביום 10.6.2018 הוגשה בקשה מוסכמת, לפיה הוסכם על הצדדים כי פרוטוקול ההבהרות יבוטל וכי ועדת המכרזים תבחן ההצעות בהתאם לתנאי הסף כפי שפורסמו בחוברת המכרז. הוסכם גם כי אחד המציעים, בני משה שירותי אחזקה וניקיון בע"מ, שהגיש הצעתו בהתאם לפרוטוקול ההבהרות, יוכל להשלים מסמכים בנוגע לתנאי הסף שפורסמו בחוברת המכרז.
בהתאם למוסכם, הוריתי על מחיקת העתירה.

הצדדים לא הגיעו להסכמות בעניין ההוצאות, וכל צד הגיש טיעון בכתב.

העותרת טוענת כי מתקיימים במקרה דנן כל התנאים המצדיקים חיוב בהוצאות, על פי אמות המידה שנקבעו ב בג"ץ 842/93 אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון, פד מח(4) 217. לטענת העותרת, ההוצאות שהוציאה (לאחר ניכוי האגרה שהושבה) הם בסך 1,405.5 ₪. לגבי שכר הט רחה, נטען כי בשל העובדה שהמשיבה קיבלה את עמדת העותרת בשלב מוקדם, טרם נגבה שכר טרחה מהעותרת עבור הטיפול בעתירה, אך הסיכום עם העותרת הוא כי תשלם שכר טרחה מלא, בסך 35,000 ₪.

המשיבה סבור ה כי לא קיימת הצדקה לחייב ה בתשלום הוצאות . מלכתחילה היא פעלה למטרה חיובית, לדאוג לריבוי הצעות במכרז בדרך של הקלת תנאי הסף, וכאשר הבינה כי גם במתווה המקורי יש די הצעות, החליטה ליצור קשר עם העותרת ולהגיע לפתרון שיימנע את ביטול המכרז, לטובת כל הנוגעים בדבר. מכיוון שחלק מהמציעים הסתמכו על ההקלה בתנאי הסף, ה הסכמה בין הצדדים כללה פתרון גם לגביהם, וחסכה הגשת עתירות נוספות. נטען כי הסכמת הצדדים היטיבה עם כולם, וחיוב הקופה הציבורית בהוצאות יצור טעם לפגם.

מעיון בתיק ובעמדת המשיבה עולה כי אין למעשה מחלוקת על כך שמתקיימות כל אמות המידה לפסיקת הוצאות, ביחס לעתירה שהסתיימה ללא בירור והכרעה לגופה, שנקבעו בהלכת אל נסאסרה. על פי אמות המידה שגובשו בהלכת אל נסאסרה, יש לבדוק האם היה צידוק בהגשת העתירה, האם לא הזדרז העותר בפנייה לבית המשפט ומיצה הליכים, האם היה שיהוי בהגשת העתירה והאם עצם הגשת העתירה היא שהביאה לקבלת הסעד. כן נקבע כי לעוצמת הקשר הסיבתי בין הגשת העתירה לקבלת הסעד תהא השפעה על שיעור ההוצאות.

במקרה דנן, היה על פניו צידוק בהגשת העתירה, נוכח הקושי המובהק בשינוי תנאי סף בדיעבד והסתמכות על פרוטוקול הבהרות שלא הומצא כדין לכל המשתתפים. רצונה של המשיבה להגדיל את מספר ההצעות אינו יכול להצדיק חריגה מהכללים המחייבים של עריכת מכרזים, וגם הסתמכות של צדדים שלישיים אינה יכולה להכשיר פגמים מהסוג של שינוי תנאי הסף.
העותרת פנתה למשיבה כבר ביום 7.5.2018 ושטחה את טיעוניה, ובכך עמדה בחובת מיצוי ההליכים. העתירה הוגשה ביום 17.5.2018, לאחר שנסיונות העותרת לקבל תשובה עניינית עלו בתוהו. אין גם ספק כי הגשת העתירה הביאה לקבלת הסעד, שתואם את הסעד העיקרי שהתבקש בעתירה. יצוין, כי ביטול המכרז היה סעד חלופי בלבד בעתירה. הסעד העיקרי היה ניהול המכרז על פי תנאי המכרז המקוריים, וסעד זה התקבל בהסכמה. אין כל ודאות כי בירור העתירה היה מביא לביטול המכרז, ולפיכך לא ברורה טענת המשיבה כי ההסכמות בינה לבין העותרת מנעו את ביטול המכרז.
נוכח האמור, אני סבורה כי העותרת זכאית להוצאות.

בקביעת שיעור ההוצאות, יש להביא בחשבון את הטרחה שבהגשת העתירה, אך גם את העובדה כי העתירה לא התבררה לגופה ובירורה הופסק בשלב מוקדם. בשים לב לדברים אלה, למהות העתירה ולכלל הנסיבות, יעמוד חיוב המשיבה בהוצאות בסך 1,400 ₪ וחיוב בשכר טרחת עו"ד לטובת העותרת בסך כולל של 7,500 ₪. סכום זה נקבע גם באין ראיות מטעם העותרת לעניין הסכם שכר טרחה או תשלום שכר טרחה.

המשיבה תשלם איפוא לעותרת הוצאות משפט בסך 1,400 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 7,500 ₪. הסכומים ישול מו תוך 30 ימים, שאם לא כן יישא ו הפרשי ריבית והצמדה כדין.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשע"ח, 08 יולי 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מאיה נהול תברואה ושרותים 1995 בע"מ
נתבע: עירית שדרות
שופט :
עורכי דין: