ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שלמה יוספוב נגד אריה אופק :


בפני
כבוד ה שופטת רנה הירש

המבקשים
(התובעים)

  1. שלמה יוספוב
  2. רוברט קואינוב
  3. אלברט קואינוב
  4. אברהם קואינוב
  5. לימור יוספוב

ע"י עו"ד שי גבסי

נגד

המשיבים
(הנתבעים)
1. אריה אופק
ע"י עו"ד רון מיור
2. ניר קרון
ע"י עו"ד רז משגב

החלטה

1. בפניי בקשה לקביעת מועד לדיון בתיק, שעה שמתנהלים בין הצדדים הליכים נוספים בבית הדין האזורי לעבודה, שיצטרך להכריע, בין השאר, בשאלה אם התקיימו בין הצדדים יחסי עובד-מעביד במועדים הרלבנטיים לתיק זה.
הרקע
2. בתיק זה הוגשה תביעה על ידי התובע 1 שהוגדרה כתביעה כספית וחוזית בגין ליקויי בנייה, על סך של 576,273 ₪. ביום 10.8.16 הוגש כתב תביעה מתוקן אשר לו צורפו תובעים נוספים, שהם בעלי הזכויות בקרקע עליה התבצעו עבודות הבנייה נושא התביעה.
בכתב התביעה נטען, כי הנתבע 1 שימש כקבלן והנתבע 2 עבד כמפקח, במסגרת עבודות בנייה של שתי יחידות דו-משפחתיות, על בסיס הסכמים שנחתמו בין התובע לבין בעלי המקצוע הנ"ל, ואשר הופרו על ידם.

הנתבע 1 טען בכתב ההגנה, כי עבד כשותף עם התובע בעבודות הבנייה בפרויקט האמור וכי כאשר התגלעו מחלוקות באשר לדרך ביצוע העבודה וחלוקת הכספים, פרש מהשותפות. בכתב ההגנה המתוקן שהגיש הנתבע 1 נטען, כי במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה, שררו בינו לבין התובע יחסי עובד מעביד , והנתבע 1 אף הגיש תביעה בבית הדין לעבודה למיצוי זכויותיו. בשל כך, נטען, כי בית משפט זה אינו מוסמך לדון בתביעה שהוגשה.
הנתבע 2 טען, כי היה עובד של התובע אשר העסיק אותו במספר פרויקטים כעובד שכיר, לרבות בעבודות הבנייה נושא התובענה. הנתבע 2 טען, כי כל העבודות שביצע היו במסגרת היותו עובד שכיר בשכר חודשי אצל התובע. מאחר שהנתבע 2 טען, כי התובע לא שילם לו את השכר המוסכם עבור עבודתו, כעובד שכיר, הגיש הנתבע 2 תביעה לבית הדין לעבודה בחודש מרץ 2017.
3. נערך בתיק זה דיון המקדמי שנערך ביום 21.3.17. מאחר והצדדים היו חלוקים בשאלה אם התקיימו בין כל אחד מהנתבעים ובין התובע יחסי עובד ומעביד, ובהתאם להוראות סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969, הועבר התיק לבית הדין לעבודה על מנת לדון בשאלה בדבר קיום יחסי עובד ומעביד.
בהחלטה שניתנה במעמד הדיון נקבע, כי לאחר שתינתן הכרעת בית הדין לעבודה בשאלה הנ"ל, יוחזר התיק לבית משפט זה, והצדדים יוכלו להתייחס לסמכות העניינית לדון בתביעה . במידה וייקבע כי היו יחסי עובד מעביד בין הצדדים, יוכלו הצדדים לטעון באשר לחריג המאפשר לבית משפט השלום לדון בתביעה שעילתה בפקודת הנזיקין.
תמצית טענות הצדדים
4. התובעים הגישו כעת בקשה לקדם את ההליך דנן, להורות על הגשת ראיות ולקבוע מועד לדיון מקדמי נוסף.
התובעים טענו, כי בהליך המתנהל בינם ובין הנתבע 2 בבית הדין לעבודה, ניתנו הנחיות בנוגע להגשת תצהירים ונקבע מועד לישיבת הוכחות לחודש יוני 2019.
התובעים סבורים, כי בכל מקרה, התביעה כנגד הנתבע 2 נוגעת לעילה נזיקית ועל כן בית המשפט מוסמך לדון בה בלא כל קשר לשאלה אם מתקיימים יחסים עובד מעביד, אם לאו.
לא מצאתי בבקשה התייחסות לתביעה המתנהל בין התובעים או מי מהם לבין הנתבע 1.
5. הנתבע 1 מתנגד לבקשה וסבור, כי על התובע להמתין להכרעת בית הדין לעבודה על מנת שניתן יהא לשקול ולדון בשאלה אם בית המשפט מוסמך לדון בתביעה כפי שהוגשה.
הנתבע 2 אף הוא מתנגד לבקשה, והפנה בתשובתו לפסיקת בית המשפט העליון. ברע"א 2407/14, מורן רוחם נ' אג'נס פרנס פרס בע"מ [ 14.10.2015] נקבע כי במצבים שבהם הוגשה תביעה של מעסיק לבימ"ש האזרחי ותביעה של עובד בביה"ד לעבודה בקשר לזכויותיו בנוגע למערכת עובדתית דומה, ראוי להפסיק את הדיון בבית המשפט האזרחי, מחמת "הליך תלוי ועומד", עד לסיום הבירור של ההליך בבית הדין לעבודה. הדבר נכון ללא קשר למועד פתיחת ההליך בכל ערכאה. זאת, מאחר וקביעותיו של בית הדין לעבודה עשויות להיות רלבנטיות להליך האזרחי, ולחייב את הצדדים בהתדיינות הנוספת, בהתאם לכלל של "מעשה בית דין".
הנתבע 2 הוסיף וטען, כי השיהוי בהגשת כתב התביעה המתוקן, כשנה וחצי לאחר פתיחת ההליך, מוכיח כי לא אצה הדרך לתובעים ואין לקבל כעת את עמדתם, לפיה יש להימנע מהתארכות ההליך.
התובע בתגובתו לתשובות הנתבעים טען, כי אין כל סיבה שלא לנהל את שני ההליכים במקביל, מאחר ולשיטתו, אין כל נקודות ממשק בין התובענות השונות.
דיון והכרעה
6. התובע לא הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה להעביר את השאלה בנוגע לקיומם של יחסי עובד ומעביד לבית הדין לעבודה ולעכב את ההליך המתנהל בבית משפט השלום, עד לאחר שתינתן הכרעת בית הדין לעבודה בשאלה האמורה.
למעשה, התובע מבקש מבית המשפט לשנות החלטה קודמת בלא שניתנה הנמקה המתייחסת לשינוי של נסיבות או של עובדות שיצדיקו להיעתר לבקשה. על כן, ההחלטה שניתנה ביום 21.03.17 עומדת בעינה, ולא מצאתי מקום לשנותה בשלב זה.
7. מבלי לפגוע באמור לעיל, באם התובעים מוכנים להניח, לצורך הדיון בתביעה דנן, כי בינם לבין כל אחד מהנתבעים התקיימו יחסי עובד ומעביד, אין מניעה כי הצדדים יגישו טענות בשאלה אם מדובר בתביעה שעילתה בנזיקין, שאז יכול בית המשפט לדון בה.
התובעים רשאים להגיש הודעה מתאימה בעניין זה, ככל שימצאו לנכון.
עד להחלטה אחרת, לא יינתנו הנחיות להמשך ניהול ההליך.
8. חרף דחיית הבקשה, בשלב זה של הדיון וטרם מתן החלטה של בית הדין לעבודה בטענה הבסיסית של הנתבעים לקיומם של יחסי עובד ומעביד, אין צו להוצאות.
הצדדים יוכלו לטעון להוצאותיהם בגין בקשה זו בסיום ההליך, בשים לב לתוצאותיו ולתוצאות ההתדיינות בבית הדין לעבודה.
9. בשל האפשרות כי התובעים יבחרו לפעול כפי שהוצע בסעיף 7 לעיל, נקבע לדיון תזכורת במעמד ב"כ הצדדים, ליום 07.07.19 בשעה 08:30.
10. ככל שתוגש הודעת עדכון מתאימה טרם מועד הדיון שנקבע, ויתברר כי אין טעם ענייני לקיים את הדיון במועד שנקבע, ייתכן שאורה על דחיית הדיון ללא מועד , בהתאם להוראות סעיף 153 לתקנות סדר הדין האזרחי, התמש"ד-1984. בנוסף, התובע ישקול אם יש מקום להגיש בקשה להפסקת התובענה, בהתאם להוראות סעיף 154 לאותן תקנות.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשע"ח, 08 יולי 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שלמה יוספוב
נתבע: אריה אופק
שופט :
עורכי דין: