ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ממו דסטה נגד ג.א.ן. תברואה בע"מ :

09 יולי 2018
לפני:
כבוד הרשמת מרב חבקין

התובע:
ממו דסטה

-
הנתבעות:
1. ג.א.ן. תברואה בע"מ
2. המועצה המקומית גן יבנה- מח' שפע ותברואה

החלטה

לעניין בקשה לתיקון תביעה אשר הנתבעות מתנגדות לה להלן ההחלטה:

בטרם התקיים דיון קדם משפט הגיש התובע בקשה להתיר לו פיצול סעדים. לאחר הדיון הוגשה תשובת התובע לעניין זה, אולם במסגרתה עתר למעשה התובע להתיר לו לתקן את התביעה. משכך, נקבע כי יוגש כתב התביעה המתוקן שמבוקש לקבל לתיק.

הבקשה לתיקון נסמכת על כך שחוזה ההתקשרות בין הנתבעות עצמן מתייחס לעבודת ניקיון שתבוצע על ידי הנתבעת 1 בשטחה של הנתבעת 2 וזאת בהתאם להסדרים הנורמטיביים החלים בעניין ובין היתר החוק להעסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים, התשע"ג – 2013.

הנתבעת 1 מתנגדת לבקשה מהטעמים הבאים: לא הוגש תצהיר בתמיכה לבקשה; המסגרת הנורמטיבית הייתה ידועה לתובע בעת הגשת התביעה המקורית; הבקשה הוגשה בשיהוי; הבקשה לוקה בחוסר תום לב קיצוני; התובע הגיש בקשת סרק לפיצול סעדים ונגרמו לנתבעת הוצאות רבות. לחלופין, יש לחייב את התובע בהוצאות ככל שתתקבל בקשתו.
הנתבעת 2 מתנגד לבקשה מהסיבות הבאות: לא ניתן הסבר לכך שהרכיבים אותם מבוקש לתקן לא נכללו בתביעה המקורית; מדובר בבקשה שלישית לתיקון התביעה; מדובר במסע דיג; נגרמו לנתבעת הוצאות רבות; אין הצדקה לתיקון המבוקש ולשיהוי; אם תתקבל הבקשה יש לפסוק הוצאות ראויות.

יצוין כי לא הוגשה תשובת התובע לתגובות הללו.

ולהכרעתי:
תקנה 41(א) ל תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 (להלן - התקנות) קובעת, כי בכל עת יכול בית הדין או הרשם להתיר לבעל דין או להורות לו לתקן כתב טענותיו.

ידוע, כי גישתם של בתי הדין בעניין תיקון כתבי הטענות הנה גמישה ומרחיבה. נפסק כי בעת דיון בבקשה כאמור יש לשאול שתי שאלות נפרדות. האחת, האם יהיה בתיקון להעמיד את הפלוגתא האמתית לדיון, והשנייה האם יהיה בתיקון לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. ככל שהתשובה לשאלה הראשונה חיובית תהא הנטייה להתיר התיקון על מנת " שהטפל לא יכשיל את העיקר" ( דב"ע נה/3-115 שמעון שלוסמן נ' צים חברת השיט הישראלית בע"מ, ניתן ביום 2/10/95).

בנוסף, יש להתחשב בעיתוי הגשת הבקשה, וככל שמדובר בשלב מוקדם יותר בהליך תהא הנטייה להיעתר לה ( ראה ד"ר י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה", הוצ' לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 9 בעמ' 5).

בהתאם לגישתם המקלה של בתי הדין, אני סבורה שאין זה המקרה הנכון בו יש לסטות מהכלל לפיו יתיר בית הדין את התיקון המבוקש. עוד יש לקחת בחשבון את עיתוי הבקשה (לאחר דיון קדם משפט ולפני שהצדדים החלו בהבאת ראיותיהם) וגם שיקול זה תומך בקבלתה. אשר לאי צירוף תצהיר, לפי התקנות החלות בבית הדין לא נדרש לתמוך כל בקשה בתצהיר, הגם שבית הדין מוסמך להורות למבקש לעשות כן. במקרה הנדון, לנוכח מהותו של התיקון איני סבורה כי נדרש היה בהכרח לתמוך את הבקשה בתצהיר ועל כן אי צירוף תצהיר אינו מצדיק דחיית הבקשה.

טענת הנתבעות, כי כתב התביעה כולל הפניה למקור נורמטיבי נוסף שהיה ידוע לתובע עוד בשלב הגשת התביעה המקורית, אין בה ל הביא לדחיית הבקשה. בסופו של יום, הן בתביעה המקורית והן בתביעה המתוקנת מדובר בעתירה להפרשים בגין אותם רכיבים. השוני הוא בסכום התביעה בהתאם למקור החוקי הנוסף עליו נשענת התביעה המתוקנת .

כך, בתביעה המקורית עתר התובע לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, שהיה הרכיב העיקרי בתביעה (מבחינת סכומה) וכן לזכויות נוספות (לרבות השלמת פיצויי הפיטורים) מכוח חקיקת המגן וכן צו ההרחבה בענף הניקיון.
בקשת התיקון נוגעת להגדלת רכיב הפרשי הזכויות, כאשר לעניין זה מפנה התובע לחוק להעסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים, התשע"ג – 2013.

אכן, לא הובהרה הסיבה בגינה לא הוגשה התביעה המקורית על בסיס המארג הנורמטיבי הנכון והמלא לשיטתו של התובע, כעולה מנוסח התביעה המתוקנת . גם אם אניח כי נפלה טעות בניסוח התביעה המקורית אין לחסום את דרכו של התובע מתיקון הטעות ומהעמדת התשתית הנורמטיבית המלאה לצורך ביסוס תביעתו, כאשר במקרה זה השינוי האמור משמעותו הגדלת סכום התביעה כמצוין לעיל.

בנוסף, טענות התובע נסמכות גם על החוזה בין הנתבעות עצמן, אשר הוצג במסגרת כתב הגנה של הנתבעת 2. גם טענת התובע לגבי נפקות ההסדר בין הנתבעות בכל הנוגע לזכאופרשים מהווה בסיס נוסף לעתירתו (למשל סעיפים 14, 19 ו-20 לתביעה המתוקנת).

לסיכום, כתב התביעה המתוקן מתקבל לתיק.
הנתבעות רשאיות להגיש כתב הגנה מתוקן עד יום 7/10/18 בהתחשב בפגרה ובחגי תשרי.

לנוכח מהות התיקון אין צורך בהוראות נוספות לגבי השלמת הליכי גילוי מסמכים שכבר נדרשו הצדדים לקיים בהתאם להודעת מזכירות שניתנה עוד ביום 30/4/17. מכל מקום, ככל שטרם נעשה הדבר ימציא התובע תצהיר גילוי מסמכים כללי עד 22/7/18 והנתבעות תעברנה לתובע תצהיר גילוי כללי בד בבד עם הגשת כתב הגנה מתוקן.

איני סבורה כי נדרש לקיים קדם משפט נוסף שכן נערך דיון ממצה אשר כלל התייחסות גם לסוגית השלמת הזכויות. לכן במקביל להחלטה זו תינתן החלטה על העברת התיק לדיון הוכחות וכן מועדים להגשת תצהירים.

אשר להוצאות – הואיל ותיקון התביעה מצריך הגשת כתב הגנה מתוקן כעולה מתגובות שתי הנתבעות, ובהתאם לכלל לפיו תיקון תביעה יהיה לרוב כרוך בחיוב בהוצאות, אני קובעת כי התובע יישא בהוצאות כל נתבעת בסך 1,200 ₪ בגין התיקון. לנוכח נסיבות אישיות מיוחדות שעלו בכתבי הטענות ומהן לא ניתן להתעלם, אני מקבלת את בקשתו של התובע לעניין עיתוי התשלום וקובעת כי המועד לתשלום הוצאות אלה יידחה לסיומו של הליך זה.

המזכירות תבדוק אם קיים הפרש אגרה לנוכח כתב התביעה המתוקן ותשלח שובר מתאים. התובע ישלם את הפרש האגרה בתוך 15 ימים, ימי הפגרה נמנים.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"ח, (09 יולי 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: ממו דסטה
נתבע: ג.א.ן. תברואה בע"מ
שופט :
עורכי דין: