ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הר השושנים בע"מ נגד טנדר לאבינג קאר בע"מ :

24
לפני כבוד השופטת הבכירה דורית קוברסקי

המבקשת/הנתבעת:
הר השושנים בע"מ

נגד

המשיבה/התובעת:
טנדר לאבינג קאר בע"מ

החלטה

לפני בקשה שהגישה הנתבעת, הר השושנים בע"מ (להלן: "הנתבעת"), להתיר צירוף ראיה לאחר סיום שלב ההוכחות.

1. התובעת, Tender Loving Care בע"מ (להלן: " התובעת"), מפעילה רשת בתי אבות וב תי חולים גריאט ריים ברחבי הארץ. הנתבעת היא בעלת המקרקעין ברח' שרת 14 ברמת גן, עליהם בנוי מבנה המשמש בית חולים סיעודי (להלן: " המבנה"). התובעת שכרה את המבנה בהסכם מול הנתבעת מיום 5.5.2013 (להלן: "ההסכם"), לפיו התובעת נכנסה בנעליה של השוכרת הקודמת של המבנה, חברת נחלת מרגוע בע"מ , רטרואקטיבית החל מיום 1.2.2012. ההסכם הסדיר את הזכויות והחובות בין הצדדים, בין השאר בנוגע ל תחזוקת המושכר. התביעה שלפניי היא לתשלום בגין תיקונים שביצעה התובעת במבנה, שנטען שהם באחריות הנתבעת בהתאם להוראות ההסכם, מאחר שלשיטת התובעת רק התחזוקה השוטפת היא באחריותה בעוד תיקונים, בלאי וכיוצא באלה הם באחריות הנתבעת, כמשכירת המבנה.

2. בבקשה, שכותרתה "בקשה לצירוף תמונות לחומר הראיות" (להלן: "הבקשה"), מבוקש להתיר לנתבעת להגיש שבע תמונות (להלן: "התמונות"). נטען, כי התמונות מוכיחות ש רכיבים מרכזיים הכלולים בתביעה, שערכם יחדיו הוא כ-60% מסכומה, פורקו מהמבנה בעת שפונה על ידי התובעת, בסוף ינואר 2018. לפיכך, אין כל הצדקה לחייב את הנתבעת לשלם עבור תיקון רכיבים ש התובעת פירקה ולקחה מהמבנה, כלומר שהם בבעלותה ובחזקתה.

3. הנתבעת טוענת בבקשה כי זו לא הוגשה עובר למועד דיון ההוכחות מאחר שהיא סברה, לאור מערכת היחסים שנוצרה במהלך שנות ההתקשרות בין הצדדים, שהתובעת לא תכחיש את הדברים המוצגים בתמונות. בכל מקרה, לשיטתה, צירופן של התמונות בשלב זה לא ייפגע בתובעת, שכן הן רק מתארות את המצב הנוכחי שבו ה רכיבים אינם מצויים במבנה. התמונות צולמו ביום 5.2.2018, ימים ספורים לאחר שהתובעת פינתה את המבנה . על פי התיאור בבקשה, התמונות מתארות את המיקומים שבהם עמדו מערכות המים, לרבות מערכות חימומם, מערכת גילוי האש וכן אנשי מקצוע מטעם התובעת בעת שהם מפרקים מזגנים מהמבנה (להלן ביחד: "הרכיבים").

4. התובעת מתנגדת לצירוף התמונות, הן בשל השלב המאוחר בו הוגשו והן בטענה כי מדובר בראיות שאינן מוסיפות לחקר האמת אלא להיפך. זאת מאחר שבכתב ההגנה לא נטען שהתובעת פירקה את הרכיבים שאליהם מתייחסות התמונות ולכן לשיטתה מדובר בהרחבת חזית אסורה. בנוסף, לא ניתן ללמוד מהתמונות שהרכיבים אמנם פורקו ונלקחו על ידי התובעת בעת שפינתה את המבנה, ובכל מקרה בתצהיר שהוגש בתמיכה לבקשה לא צוין שהתמונות צולמו על ידי המצהיר ועל כן הן אינן קבילות.
לגופן של הטענות בדבר פינוי הרכיבים טענה התובעת כי הרכזת לכיבוי אש נלקחה בטעות ובניגוד לרשימת הפריטים שנמסרה לעובדי התובעת שביצעו את הפינוי ולכן הוחזרה לנתבעת (אישור בא כוח הנתבעת צורף כנספח 1 לתגובה), אלא שהנתבעת החזירה לבא כוח התובעת את הרכזת. אשר למערכת לחימום המים נטען, כי המשאבה והדוד הותקנו בתחילת ההתקשרות אך ברבות הימים הוחלפו בשל בלאי (צורפה קבלה על רכישה והת קנה של המערכת החדשה כנספח 2 לתגובה), ולא היה טעם להותיר את פסולת המתכת במבנה וזו פונתה.

5. הנתבעת הגישה תשובה לתגובה, במסגרתה חזרה על טענותיה בבקשה ואף טענה כי במסגרת התגובה התובעת הודתה כי המרכיבים אכן פורקו מהמבנה, וממילא מסרה תצהיר ארוך ומפורט והגיבה לראיות (התמונות) שצירופן מבוקש.

דיון
6. הכלל הוא שבעל דין צריך להגיש את ראיותיו "בחבילה אחת", וכך בסיום שלב ההוכחות יוכל בית המשפט לפסוק בתובענה. רק במקרים חריגים יאפשר בית המשפט הגשת ראיות לאחר סיום שלב ההוכחות ולעיתים אפילו בשלבים מאוחרים יותר, לרבות בשלב הערעור. כאשר בעל דין מצביע על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל, בית המשפט יכול להיעתר לב קשתו. במסגרת שיקולי בית המשפט , עליו להביא בחשבון שאלות כגון: אם הגשת הראיה הנוספת דרושה לבירור האמת ויש בה כדי לסייע לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין; אופי הראיה, היינו אם מדובר בראייה "טכנית" אשר הגשתה איננה כרוכה בשיבוש ממשי של סדרי הדין ובגרימת עוול מהותי לבעל הדין שכנגד; השלב אליו הגיע המשפט, כאשר ההנחה היא שככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר, כך יטה בית המשפט שלא לקבל את הראיה; אם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה בשלב מוקדם יותר; הטעם שניתן לאי הבאת הראייה בעיתה , ועוד (רע"א 2948/15 אחמד עבד אלעזיז חוסין נ' רשות הפיתוח (1.7.2015), סע' 14-13 והאסמכתאות שם). נמצא, כי במקרים בהם אישר בית המשפט צירוף ראיות בשלבים מתקדמים מאד של ההליך, הדבר נעשה לאחר בחינת מעין "מאזן נוחות" שמסגרתו הוצבו זה מול זה הנזק הדיוני שייגרם לצד המתנגד אל מול הנזק שעלול להיגרם למבקש אם הבקשה תידחה.

7. יישום ההלכות למקרה דנן, מובילני למסקנה שמתקיים טעם סביר וצודק לסטייה מן הכלל שיש להגיש את הראיות "בחבילה אחת". בירור הטענה כי התובעת לקחה את הרכיבים מהמבנה הוא בעל חשיבות בלתי מבוטלת לצורך בירור המחלוקות וגילוי האמת, שכן לא יכולה להיות מחלוקת שאין כל הצדקה לחיוב הנתבעת בגין תיקונים שנעשו ברכיבים השייכים לתובעת ושאינם במבנה של הנתבעת. לפיכך, בנוגע ל"מאזן הנוחות" האמור, מצאתי שנזקה של הנתבעת במקרה שהבקשה תידחה, גדול מנזקה של התובעת אם תתקבל הבקשה – ועל כן יש לאפשר את צירוף התמונות לתיק. עוד יוער, כי אין לראות בטענה בעניין לקיחת ה רכיבים על ידי התובעת בעת פינוי הנכס (ב-2018) משום הרחבת חזית בשל כך שלא נטענה בכתב ההגנה של הנתבעת (שהוגש ב-2013). הרי ברור שלא ניתן היה לטעון זאת מראש. לעומת זאת, נושא זה עלה כבר בשאלה הראשונה במסגרת החקירה הנגדית של המצהיר מטעם התובעת (פרוטוקול מיום 29.5.2018, עמ' 15 ש' 8 ואילך), ובכל מקרה לתובעת ניתנה ההזדמנות להתמודד עם טענה זו ( ע"א 9648/16 אורהייטק GIS בע"מ נ' חן אביטן - משרד עורכי דין (28.2.2018), סע' 55). כמו כן ברור, שלנתבעת לא הייתה אפשרות להגיש את התמונות (או להעלות את הטענה שבה הן נועדו לתמוך) עובר לפינוי התובעת את המבנה, שכן רק אז, לפי טענות הנתבעת, לקחה התובעת את הרכיבים מהמבנה.

8. ויודגש, כי אין בכך כדי לקבוע מסמרות לעניין המשקל שיינתן לתמונות בהכרעה בתיק זה וכי בכל מקרה, גם לנוכח טענות התובעת בעניין זהות הצלם והגשת התמונות שלא על ידו, שמורה לתובעת הזכות לחקור את המצהיר מטעם הנתבעת.

סוף דבר
9. לנוכח האמור לעיל, אני מקבלת את הבקשה להוספת התמונות כראיות בתיק. בנסיבות העניין, איני מוצאת ליתן צו להוצאות בבקשה.
התובעת תגיש הודעה בתוך 7 ימים מהיום אם ברצונה לחקור את המצהיר מטעם הנתבעת, באופן שיידחה את המועד להגשת הסיכומים. ככל שלא תוגש הודעה כאמור, יוגשו סיכומי התובעת בתוך 7 ימים נוספים, היינו 14 יום מהיום, וסיכומי הנתבעת בתוך 30 יום לאחר מכן.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"ח, 09 יולי 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הר השושנים בע"מ
נתבע: טנדר לאבינג קאר בע"מ
שופט :
עורכי דין: