ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ישראל סגל נגד גרוס ושות' יו קיי בע"מ :

בפני
כבוד ה שופט אביגדור דורות

המבקש

ישראל סגל
בעצמו

נגד

המשיבים
1. גרוס ושות' יו קיי בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ז. לחוביצקי
2. שאול יום טוב
ע"י ב"כ עו"ד יאיר שופל

החלטה

בפני בקשה לעיכוב ביצוע החלטה של בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט אלעזר נחלון) בתיק 13471-06-17.

בני הזוג אברהם וברטה גרוס שהם בעלי השליטה במשיבה מס' 1, חברת גרוס ושות' יו קיי בע"מ ( להלן: "המשיבה") חפצו לרכוש דירה בפרויקט לב רחביה בירושלים. כאשר שמעו בני הזוג גרוס על קיומה של דירה פנויה, הם פנו למבקש מר ישראל סגל ( להלן: "המבקש"), שהציג עצמו, לטענתם, כמתווך, וביקשו ממנו לקדם את רכישתה.

לטענת המשיבה, המבקש חזר לבני הזוג גרוס וטען בפניהם כי בעלי הדירה מעוניינים במכירת הדירה בתמורה לסך של 985,000$, אולם הם מעוניינים בסכום נוסף של 150,000$ לצורך ביצוע תשלומים שונים, וכי אם בני הזוג לא ישלמו את הסכום לאלתר המוכרים עלולים לקבל הצעות אחרות לרכישת הדירה.

לצורך כך, מסרו בני הזוג למבקש שני שיקים: אחד נשא בשווי בש"ח של 100,000 $ ארה"ב ושני ב שווי בש"ח של 50,000 $ ארה"ב. בהמשך, מסרו בני הזוג סך של 380,000 ₪ במקום השיק הראשון אך השיק השני נשאר בידי המבקש.

המשיבים טוענים כי לאחר העברת סכומים אלה למבקש הם גילו כי הם נפלו קורבן למעשי מרמה של המבקש, וכי מוכרי הדירה לא ביקשו באף שלב לקבל את הסכום הנוסף הנטען (150,000$). לאחר גילוי המרמה ( לטענת המשיבה), ביטלה המשיבה את השיק השני ומר גרוס החל לבקש את הכספים שהפקיד בידי המבקש בחזרה, אך מתוך סכומים אלה הם הצליחו להחזיר רק סכום של 5,000$.

המבקש העביר את השיק השני למשיב מס' 2 מר שאול יום טוב וזה הגיש אותו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. המשיבה הגישה התנגדות לביצוע השיק השני ומשכך, התיק עבר לבית משפט השלום.

במסגרת הדיון בבית משפט השלום הגיש המבקש בקשה לעיכוב הליכים ולהעברת ההליך לבוררות נוכח קיומו של הסכם בוררות בין הצדדים. בהחלטה מיום 4.3.2018 דחה בית המשפט קמא את הבקשה. בית המשפט קבע כדלקמן:
"... אין גם מקום לעיכוב הליכים. לעניין זה די בכך שהצד השלישי לא הציג הסכם בוררות בכתב כנדרש על פי דין, כאשר מאופן ניסוח דבריו עולה לכאורה שגם לשיטתו לא נכר הסכם בכתב כאמור ואילו הנתבעת כפרה בעצם גיבושו של הסכם כזה ..."

במבקש לא אמר נואש והגיש בקשה לעיון מחדש. בהחלטה מיום 11.3.2018 קבע בית המשפט קמא כדלקמן: "... למעלה מן הדרוש אציין, בזהירות הראויה, כי התכתובת שצורפה מלמדת לכאורה על מגעים שהתנהלו בין הצדדים, שבמסגרתם הובעה הסכמה עקרונית לפנייה לבוררות, אולם לא ברור שמגעים אלה הביאו לגיבוש הסכם בוררות מחייב ( וראו בין היתר את סעיף 3 לתשובה מיום 1.3.16)."

במבקש הגיש בקשה שלישית בעניין זה. בהחלטה מיום 12.3.2018 קבע בית המשפט קמא כדלקמן: "... בכל הכבוד, אין מקום להגשת בקשות באין לקוי וחסר, כאשר לאחר שניתנות בהן החלטות שאינן לרוחו של הצד השלישי ... נערכים " מקצי שיפורים" – במקרה שכאן בשני סבבים – ומוגשות " בקשות לעיון חוזר" או " הבהרות" על מנת להביא לשינוי ההחלטות ... למעלה מן הדרוש אציין כי לטעמי נוסח המסמכים שצירף הצד השלישי אינו תומך בעמדתו... ההחלטה בדבר דחיית הבקשה לעיכוב הלכים תיוותר אפוא על כנה".

למרבה הפלא, המבקש הגיש בקשה נוספת, רביעית במספר, להעברת התיק לבוררות וגם בקשה זו נדחתה. בהחלטה מיום 27.3.2018 קבע בית המשפט קמא כדלקמן: "... בהעדר הסכמה מגובשת בדבר פנייה לבוררות, אין מקום לעכב את ההליכים...".

על החלטות בית המשפט קמא הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט זה ובצידה הוא הגיש בקשה לעיכוב הליכים.

לאחר שבחנתי את בקשת רשות הערעור, את הבקשה לעיכוב ההליכים, את תשובת המשיבה ואת החלטות בית המשפט קמא הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לעיכוב הליכים להידחות. בכדי שבית המשפט ייעתר לבקשה לעיכוב ביצוע על המבקש להוכיח שני תנאים מצטברים, כי סיכויי ערעורו טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו ( ראה למשל ע"א 2235/18 נאות חן הנדסה וייזום בע"מ נ' אדמונד לזרוב ואח' (22.04.2018) פיסקה 4). סיכויי הערעור בהליך הזה אינם גבוהים בהעדר הסכם בוררות בכתב. מבחינת מאזן הנוחות, לא שוכנעתי כי קיום ההליך בפני בית משפט מוסמך יגרום נזק למבקש העולה על הנזק העלול להיגרם למשיבה כתוצאה מהימשכות ההליכים בעניינה.

נוכח האמור, הבקשה נדחית.

המבקש ישא בהוצאות המשיבה 1 בסך של 3,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"ח, 09 יולי 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ישראל סגל
נתבע: גרוס ושות' יו קיי בע"מ
שופט :
עורכי דין: