ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד אלירן אליהו חכים :

לפני כבוד השופטת ענת יהב

המבקשת
מדינת ישראל

נגד

המשיב
אלירן אליהו חכים
ע"י ב"כ עו"ד דוד גולן

החלטה

בפני בקשה להארכת פסילה מנהלית עד תום ההליכים המשפטיים כנגד המשיב, על פי סעיף 47 (ט) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א – 1961.

ביום 3/3/18 ניתן כנגד המשיב צו פסילה מנהלית מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 30 יום, וזאת מתוקף סמכותו של קצין משטרה, על פי סעיף 47(ה)(3) לפקודת התעבורה.

המבקשת הגישה בקשה להמשך פסילתו המנהלית של המשיב עד לתום ההליכים כנגדו וההחלטה על הארכת הפסילה ניתנה מעת לעת וזאת עד לתאריך 4/7/18 שאז טענו הצדדים בפניי.

הצו ניתן בהקשר לדו"ח מספר 21210519365 המייחס למשיב עבירה של נהיגה בשכרות, לאחר שבגופו נמצאו 584 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף, בבדיקה שנערכה לו במכשיר "ינשוף"וזאת במקום 50 מיקרוגרם כפי שנקבע בפקודה ובהתאם לאוכלוסיה אליה משתייך המשיב, דהיינו נהג חדש.

המבקשת ביקשה לפסול את רשיון הנהיג ה של המשיב עד לתום ההליכים נגדו, כשלטענתה מדובר בכמות גבוהה מאוד של אלכוהול למעלה מפי 11 מהמותר לנהג זה, כמו כן ציינה שאף על פי שהנהג נוהג משנת 2015 לחובתו כבר שתי הרשעות קודמות.

לפיכך סברה המבקשת כי המשך נהיגתו מהווה סכנה.

המשיב באמצעות ב"כ, ביקש שלא להמשיך ולפסול את רשיונו, כאשר הסנגור הפנה לכשלים בחומר הראיות אשר לטענתו מהווים כרסום משמעותי ולפיכך מבקש להסתפק בתקופת הפסילה אותה ריצה המשיב עד עתה ולהשיב לו את רישיונו (ההגנה הגישה 2 עמודים שם מפורטים כשלים בראיות וביקשה שלא לחשפם) .
דיון והכרעה
שני שיקולים מנחים את בית המשפט בדיון בבקשה זו: האחד הוא בחינת קיומן של ראיות לכאורה בדבר אשמתו של המשיב, ו השני הוא קביעה האם יש בהמשך נהיגתו של המשיב כדי לסכן את שלום הציבור.

ראיות לכאורה
תיק המשטרה הוגש לעיוני.

מעיון בתיק המשטרה עולה כי, ביום 3/3/18, בשעה04:20 לערך הבחינו השוטרים ברכב הנוסע לכיוונם סימנו לו לעצור באמצעות פנס ו איתות באמצעות היד, אולם רכב המשיב בנהיגתו, לא נעצר והמשיך בנסיעה רצופה לכיוון מזרח. שוטר שהיה בסמוך הבחין בכך והחל מיד לדלוק אחר רכב המשיב ובמקביל גם שני השוטרים אשר הבחינו ברכב מלכתחילה הצטרפו אף הם והחלו בנסיעה אחריו.

רכב המשיב פנה לכיוון רחוב אבן גבירול לכיוון צפון, לאחר מכן לרחוב ש "י עגנון פינת לוי, שם נעצר הרכב .

השוטרים אשר הגיעו למקום, הבחינו כי לבד מהנהג ברכב היו שני נוסעים נוספים.

באותו המעמד ובבדיקת נשיפון נמצאה אינדקציה לשכרות, בהמשך, בוצעו לו בדיקות מאפיינים אשר בהם נכשל בכל פרמטר: במבחן העמידה התנדנד, בהליכה על הקו חרג מהקו והסתייע בהרמת ידיו לצדדים, ובמבחן הבאת האצבע לאף השתמש ביד הלא נכונה.

בבדיקת נשיפה במכשיר הינשוף נמדדה תוצאה של 548 מיקרוגרם לליטר אוויר נשוף.

בתחקור המשיב בשיחה הראשונית הודה ששתה אלכוהול כשעתיים קודם שנהג ובתחקור המשיב לאחר בדיקה במכשיר הינשוף, הודה שוב כי שתה אלכוהול, אלא ששם אמר ששתה לפני כשלוש ארבע שעות.

הנה כי כן, ברור מכלל הראיות כי ראיות ברמה הלכאורית בשלב הזה קיימות למכביר.

בחנתי את טענות ההגנה חלקן נוגעות לפלטים מחוקים כאשר בחינה של הפלטים המקוריים בתיק החקירה מעלה כי אלו נראים היטב, כמו כן ענ יין הזמנים אשר צויינו בהרחבה באותם כשלים רשומים שנמסרו לעיני בית המשפט, אומרכי לשלב הזה, אין בהם על מנת לפגום בראיות כפי שציינתי וכל טענות אלו - מקומם בתיק העיקרי ובחקירה נגדית.

מעבר לדרוש, גם אם הכשלים בדבר זמני עצירת המשיב והובלתו לפיקוח תחת אחד השוטרים יש בהם פגם, הרי שניתן ללמוד על מצב שכרותו של המשיב באמצעים לא פורנזיים, דהיינו מבחני המאפיינים שבוצעו לו ובהם נכשל כישלון חרוץ ובדבריו לעניין השתייה בסמוך לנהיגה.

בנוסף, טען בפניי הסנגור, כי האירוע כלל אלימות משטרתית אשר צריכה אף היא להוות שיקול להשבת הרישיון. לשאלת בית המשפט ציין המשיב, כי בסופו של דבר החליט שלא להגיש תלונה כנגד השוטר במח"ש.

בחנתי את דוחות הפעולה של השוטרים המצויים בתיק , שם צויין , כי היה צורך בהפעלת כח על המשיב תוך שהשוטר קייס אחז אותו בידו השמאלית, והשוטר טארק בידו הימנית על מנת "להוריד" אותו לרצפה ואיזוקו, עוד מצי ינים השוטרים, כי תוך כדי כך קיבל מכה מהכביש וכתוצאה מכך נגרם לו שפשוף מעל גבה ימין ואף הוזמנה ניידת מד"א.

מן הראיות בתיק ובדוחות השוטרים אשר מצויים שם, לא ניתן לקבוע כעת האם אותו אקט של כח אשר הופעל היה בלתי סביר שכן על פניו לאור המלטותו של המשיב והתנהגותו בשטח, עולה כי הם הוצר כו לאזוק אותו , כשבשלב הזה, אינני יכולה לקבוע כפי שמבקשת ההגנה.

לפיכך, בשלב זה של הדיון, די בדו"חות הפעולה, המזכרים, תוצאות מבחני הביצוע, פלטי בדיקת ה"ינשוף" ובדברי המשיב עצמו, כדי לקבוע שבידי המבקשת ראיות לכאורה, שיש בהן כדי להביא להרשעתו של המשיב בדין.

מסוכנות
מסוכנות נלמדת מנסיבות ביצוע העבירה ומנסיבות נוספות אשר אינן קשורות לעבירה אלא לאופן התנהלותו של המשיב באופן רגיל.

בב"ש 7399/00 לחמי נ' מדינת ישראל, עמד בית המשפט העליון על אופן בחינת המסוכנות בהליך של פסילה עד תום ההליכים, וקבע בין היתר כי:

"בבואו להשיב על השאלה עליו להקדים ולהשיב על מספר שאלות משנה: האם יש ראיות לכאורה...האם מעידות נסיבות התאונה על כך שאופן נהיגתו מסוכן? האם מדובר באירוע בעל אופי מקרי, או בדרך התנהגות אופיינית? האם יש גורמים אחרים הטבועים בנהג - כגון מצב בריאותו הגופנית או הנפשית - העושים אותו מסוכן? מתוך מכלול התשובות, תוך שימוש בנסיון החיים ובשכל הישר, מרכיב בית המשפט את התמונה הכוללת שממנה הוא מסיק את מסקנותיו".

מחומר הראיות שהוצג לי אכן ניתן לקבוע כי נסיבות הארוע מלמדות על מסוכנות רבה של המשיב כאשר נהג כשרמת האלכוהול בגופו גבוהה פי 11 מהמותר, העובדה כי באותה עת הסיע עוד שני נוסעים ברכבו וכי נסה להתחמק מן השוטרים אשר הורו לו לעצור וזאת למשך מרחק לא מבוטל.

באשר למסוכנות הנלמדת שלא מנסיבות הארוע עצמו, הרי שגם עברו התעבורתי של המשיב מעיד עליו כי מסוכן הוא, שכן בתקופה הקצרה שהוא נוהג, משנת 2015 , צבר לחובתו שתי הרשעות תעבורה האחרונה שבהן משנת 2018 בגין עצירה המפריעה לתנועה והרשעה נוספת משנת 2016 בהיותו נהג חדש כאשר הסיע יותר משני נוסעים ללא מלווה ובניגוד לחוק, שם אף נפסל מלנהוג.

בשקלול של כל האמור לעיל, מצאתי כי המשך נהיגתו של המשיב עלול לסכן את ציבור המשתמשים בדרך ולא ניתן להסתפק בתקופת הפסילה המנהלית והשיפוטית שריצה עד עתה על מנת לאיין מסוכנותו.

מכל האמור לעיל, אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת פסילתו המנהלית של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו ועל פי ההלכה הנוהגת, קוצבת את משך הפסילה לתקופה של שישה חודשים ממועד תחילת הפסילה המנהלית.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"ח, 09 יולי 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: אלירן אליהו חכים
שופט :
עורכי דין: