ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עזרא שיווק חי בע"מ נגד ע"י ב"כ מאירה אזרד :

בית לפני כבוד השופט יונתן אברהם
המבקשת
(התובעת)
עזרא שיווק חי בע"מ, ח.פ. 51-360220-1
ע"י ב"כ לירון בנדק ואח'

נ ג ד

המשיבים
(הנתבעים)
.1 מבורך יעקב עזרא, ת.ז. XXXXXX101
.2 עזרא שיווק י.ח.חי בע"מ, ח.פ. 51-559940-5
.3 חנה עזרא, ת.ז. XXXXXX113
ע"י ב"כ מאירה אזרד

החלטה

בפני בקשה שכונתה – בקשה למתן צו למענה לשאלון ולגילוי מסמכים ספציפיים ולעיון במסמכים ( להלן: "הבקשה").
תמצית התביעה העיקרית:
עסקינן בתביעה שהוגדרה על ידי התובעת–חברה העוסקת בהפעלת לולים (להלן: "המבקשת"), כתביעה כספית, הצהרתית ולמתן חשבונות. על פי הנטען בתובענה, במהלך חודש מאי 2009 או בסמוך לכך, נחתם בין בעלי המבקשת לבין הנתבע מס' 1 (להלן: "המשיב 1"), הסכם שותפות להפעלת לולים (המצויים במושב טפחות ובמושב כלנית), באמצעות המבקשת.

עוד נטען, כי לאחר החתימה על הסכם השותפות כאמור , השקיעה המבקשת בלולים הנ"ל כספים רבים, כאשר את מרביתם השיגה באמצעות הלוואות בעליה. בנוסף, במסגרת השאיפה להרחיב את עסקי הלולים חתמה המבקשת על הסכם מכר לשם רכישת זכויות בנכס תעשייתי שיוסב למשחטה, ואשר יושכר בשלב ראשון לצד ג'. בהמשך בוטל הסכם זה, עת נפלה המבקשת כקרבן למרמה, ובעקבות ביטולו, נאלצה המבקשת אף להשיב לצד ג' הנ"ל את סכומי הכסף שהושקעו על ידו באותו הנכס. בהמשך, ולאור הפסדיה של השותפות החליט בעלי המבקשת על סיום השותפות תוך ביצוע התחשבנות כעולה מהסכם השותפות. לפיכך, הוסכם בין הצדדים, על בדיקת ספרי המבקשת (ביחס לחלקה של השותפות) לשם ביצוע אותה התחשבנות. עם זאת, כך נטען בתובענה, הטיוטה שהועברה לידי המבקשת על ידי רואה החשבון מטעם המשיב 1, לא שיקפה נכונה את אותה התחשבנות.

עוד נטען, כי בד בבד עם תהליך בדיקת ספרי המבקשת, מכר המשיב 1 לצד ג', וללא ידיעתה של המבקשת, רכב מסוג ג'יפ קאדילאק מ.ר. 42-571-72 שהיה בבעלותה של המבקשת , כאשר תמורתו לא הועברה אל המבקשת (כך שלמעשה אותו רכב נגנב על ידי המשיב 1). בהמשך, אף הקים המשיב 1 את הנתבעת 2 (להלן: המשיבה 2")– חברה בעלת שם מטעה (אל מול שמה של המבקשת) ופעולה זו גרמה למבקשת נזקים רבים. עוד נטען, כי במקביל לאותה שותפות כאמור, שימש המשיב 1 אף כעובד שכיר של המבקשת, והמבקשת העניקה לו ולאשתו (להלן: "המשיבה 3") לאורך השנים הלוואות רבות.

במסגרת התובענה עתרה המבקשת בין היתר להשבת שווי השקעותיה בלולים, השבת חלקו של המשיב 1 בהסכם המכר בעניין הנכס התעשייתי, קבלת שווי הרכב הגנוב, השבת סכומי ההלוואות שניתנו על ידה למשיבים 1 ו-3, וכן פיצוי בגין השימוש בשם מטעה על ידי המשיבה 2.

תמצית הגנת הנתבעים:

במסגרת כתב ההגנה נטען בין היתר, כי כלל הכספים אותם קיבל המשיב 1 מאת המבקשת היו למעשה על חשבון חלוקת רווחי השותפות, וכי המשיב 1 לא נטל ולו שקל אחד של הלוואה מאת המבקשת לאורך כל שנות הפעילות המשותפת. באשר להשקעות בלולים נטען, כי מדובר בסכומים מוכחשים ומכל מקום, טענת המבקשת בדבר גיוס כספים באמצעות הלוואת בעליה לשם השקעות בלולים הינה שקרית שעה שמצבה של ה מבקשת אפשר את ההשקעה הנטענת. בכל הקשור להסכם המכר בעניין הנכס התעשייתי טענו הנתבעים, כי מדובר בהשקעה שבוצעה על ידי ה מבקשת עצמה (כחברה) ומשכך ככל שקיים חוב בעניין עסקה זו, הרי שהוא אמור להיזקף לחובת המבקשת.

כן נטען בנוגע לחוב שנוצר לטובת צד ג' - אותו שוכר של הנכס התעשייתי , כי החוב הנטען שולם באמצעות קיזוז תשלומים שוטף שבין הצדדים. בנוגע לרכב שנגנב, טענו המשיבים, כי המדובר ברכב שהיה בשימושו של המשיב 1 כ- 5 שנים לשם עבודתו אצל המבקשת, וכי הוא נמכר בתיאום מלא עם בעלי המבקשת. בנוסף הוכחשו טענות ה מבקשת בעניין הפגמים בטיוטת מסמך התחשבנות שהועברה על ידי רואה החשבון מטעמו של המשיב 1.

טענות המבקשת בבקשה:

בבקשתה טענה המבקשת, כי בהתאם להחלטת בית המשפט, היא פנתה אל המשיבים ביום 21.2.18 בדרישה לגילוי מסמכים כללי ומסוים, וכן למתן מענה לשאלון. לטענתה, ביום 26.3.18 נתקבלה הודעת פקס אצל בא כוחה (ששוגרה על ידי בא כוח המשיבים), ובה צוין, כי השאלונים בצירוף המסמכים בדרך למשרד בא כוחה באמצעות דואר רשום.
בהמשך, ומשמסמכים אלו לא נתקבלו כאמור, נעשתה מטעם בא כוחה של המבקשת ביום 18.4.18 פנייה נוספת אל ב"כ המשיבים, כאשר בעקבותיה נתקבלה התשובה, כי בשל תקלה בדואר לא נמסרו המסמכים המבוקשים, ואלה יימסרו לבא כוחה במסגרת דיון בתיק אחר שעתיד להתקיים בין הצדדים לתיק דנן.
עם זאת, בעקבות ביטולו של דיון זה נתקבלו המסמכים המבוקשים במשרדי ב"כ המבקשת אך ביום 25.4.18, באמצעות דואר רשום.

לטענת המבקשת, לאחר קבלת החומר הנ"ל, עלה, כי המשיבים לא גילו מסמכים שונים, לא צירפו תצהיר גילוי מסמכים כללי מטעמם ולא ענו כלל על השאלון שהוצג להם, וזאת על מנת לסכל את יכולתו של בית המשפט להכריע בתובענה על סמך מלוא העובדות הרלוונטיות. לטענתה, גילויים של המסמכים המבוקשים , וכן המענה לשאלון נדרשים לשם בירור הסוגיות השנויות במחלוקת. בבקשתה פירטה המבקשת את המסמכים לגבם נתבקש הגילוי, בהתאם לדרישתה במכתב אל ב"כ המשיבים, ובהתייחס לתשובת המשיבים שנתקבלה אצל בא כוחה ביום 25.4.18. יצוין, כי באשר לחלק מהמסמכים המבוקשים ציינה המבקשת, כי המשיבים כלל לא השיבו לדרישתה.
עוד טענה המבקשת, כי במסגרת התשובה למכתב הדרישה ששלחה למשיבים, גילו המשיבים מספר מסמכים תחת הכותרת - "אסופת אסמכתאות – צו גילוי מסמכים", ברם גילוי זה לא נערך כתצהיר בהתאם לדין, ואף הדיסק שנזכר ברשימת מסמכים זו, לא צורף בפועל.

לפיכך עתרה המבקשת ליתן צו המחייב את המשיבים להשלים את ההליכים המקדמיים ובכללו – לגלות בתצהיר ערוך כדין את המסמכים שנדרשו על ידה בדרישת גילוי המסמכים המסוימים, להמציא למבקשת תצהיר גילוי מסמכים כללי, וכן להשיב בתצהיר ערוך כדין על השאלון שהופנה על ידה למשיבים.

תגובה לבקשה:
בתגובה לתשובה טענו המשיבים, כי באת כוחם קיבלה את הדרישה לגילוי המסמכים והשאלונים ביום 21.2.18, אך נוכח היקף השאלות המאסיבי והיקף המסמכים הנדרש לאסוף, בוצע על ידם משלוח של החומר אך ביום 27.3.18. עוד טענו, כי בהמשך, נוכח כוח עליון שלא היה בשליטתם - תקלה בדואר שגרמה להחזרת המסמכים, ובהמשך אשפוזה של באת כוחם, נתקבלו המסמכים אצל המבקשת אך ביום 25.4.18, ודבר קבלתם אושר על ידי נציגה בשם רעות ממשרד ב"כ המבקשת. לטענתם, לא ברור מדוע הוגשה הבקשה דנן חסרת תום הלב ערב הדיון (מיום 6.5.18), עת אישרה המבקשת את קבלת המסמכים כאמור.

לגוף הבקשה נטען, כי באשר לגילוי המסמכים הספציפי, הרי שבהיסח הדעת לא צוינו הדברים וזאת אף לאור היקף הבקשות והחומר, וראוי היה כי היתה נעשית על ידי המבקשת פנייה אל המשיבים עובר לבקשתה על מנת לברר הדבר בפרט לאחר שקיבלו את החומר לידיהם. במסגרת תגובתם צרפו המשיבים תצהיר חתום כדין עם התשובות החסרות לשיטתם , תצהיר גילוי המסמכים מטעמם, וכן תצהיר שעניינו תשובות לשאלון. לטענתם, החסר הושלם וניתן היה לעשות זאת אף ללא בקשות סרק מיותרות. לטענתם, דין בקשת המבקשת להידחות תוך חיוב בהוצאות בגין הגשת תגובתם, ובגין הטרדת בית המשפט בבקשה מיותרת ערב הדיון (מיום 6.5.18) ביודעם את השתלשלות העניינים.

תשובה לתגובה:

לטענת המבקשת בתשובתה, אין בתגובת המשיבים הסבר מוצדק מדוע לא ביצעו את גילוי המסמכים והמענה על הדרישה הספציפית והשאלון, ובעיקר יש בתגובה השחרה חסרת תום לב של ב"כ המבקשת על מנת להסוות את הכשל במענה, אשר הושלם בתגובה באופן חלקי. עוד נטען, כי משרד ב"כ המבקשת הינו אחד מהמשרדים הגדולים במדינה אשר מקבל מידי יום כתבי טענות ומסמכים רבים, גם באמצעות הדואר ומשכך תמוה הכשל בדבר משלוח המסמכים באמצעות הדואר בייחוד שקושי זה לא נמצא בהליכים מקבילים אותם מנהלים הצדדים. עוד נטען, כי אין תקנה הקובעת שיש ליצור קשר עם ב"כ המשיבים על מנת לבקש הבהרות או השלמות למענה חלקי שניתן, ואשר היה צריך להיות שלם מלכתחילה.

לגופו של עניין נטען, כי לאחר קבלת המסמכים החסרים, נותרו במחלוקת ביחס לדרישה לגילוי מסמכים מסוימים 3 סעיפי דרישה לגילוי, אשר ביחס אליהם טענה המבקשת, כי ניתנה תשובה שאינה מתאימה. באשר למענה לשאלות שבשאלון נטען, כי תצהיר המענה לשאלון, נשא מספר הליך שגוי ובוצע באופן חלקי ומתחמק. המבקשת הפנתה בתשובתה לאותם סעיפים שבשאלון ולתשובות החלקיות והמתחמקות שניתנו ביחס אליהן. עוד נטען בתשובה, כי המשיבים נמנעו מהמצאת הדיסק שצוין במסגרת תצהיר גילוי המסמכים מטעמם.

דיון והכרעה:

מושכלות יסוד הן, כי ההליך האזרחי אמור להתנהל ב"קלפים גלויים", זאת נוכח העיקרון הבסיסי המחייב גילוי מרבי של המידע שבידי כל אחד מבעלי הדין (רע"א 7114/05 מדינת ישראל נ' חיזי [פורסם בנבו] (11.12.2007). הליכי הגילוי והעיון במסמכים, כמו גם מתן תשובות לשאלון, מוסדרים כידוע בתקנות 122-105 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – "התקנות").

בענייננו, מדובר כאמור בצו להשיב לשאלון, המוסדר בתקנה 110 לתקנות, צו גילוי מסמכים ספציפי, המוסדר בתקנה 113 לתקנות , וכן צו לעיון במסמכים המוסדר בתקנה 116 לתקנות. תנאי ראשון וברור מאליו לקיומה של חובת הגילוי המוקדם הנו, כי המסמכים כמו גם התשובות לשאלון יהיו רלוונטיים לעניין (ראו גם תקנה 120(ב) לתקנות). הפסיקה פירשה את דרישת הרלוונטיות בהקשר של הליכי הגילוי המוקדם מתוך מגמה מרחיבה ( רע"א 9322/07 Gerber ואח' נ' חברת רנדי בע"מ [פורסם בנבו] (15.10.2008)). יודגש, כי לא נדרש בשלב גילוי כי הרלוונטיות של המסמך או התשובה לשאלון וודאית. די כי מבקש הגילוי יצביע על כך שלמסמך או לתשובה עשויה להיות רלוונטיות.

עם זאת, קיימים סייגים העשויים להביא לצמצום היקפו של עיקרון הגילוי, כאשר אחד מהם הוא כי יש בגילוי כדי להכביד על בעל-הדין. אין די שנגרמת הכבדה כלשהי, אלא נדרש כי הכבדה שתיגרם תהיה בלתי סבירה בנסיבות העניין ושיקול זה עשוי להביא לצמצום חובת הגילוי גם ביחס למסמכים רלוונטיים. דומה, כי ניתן לראות בשיקול הרלוונטיות אל מול שיקול ההכבדה כמעין "מקבילית כוחות". ככל שגילוי המסמך מהווה נטל מכביד יותר, יש לבדוק ביתר הקפדה את נחיצותו. בית-המשפט עמד לא אחת על החשיבות שביסוד הליכי הגילוי המוקדם, הן לצורך חתירה לחקר האמת והן כאמצעי להגברת היעילות וההגינות הדיונית (רע"א 290/13 עיריית קלנסווה נ' חברת ביצורית בע"מ [פורסם בנבו] (26.5.2013)).

עוד אוסיף, כי סמכות בית-המשפט בנושא הגילוי המוקדם היא רחבה עד מאוד וניתן להורות על גילוי מסמכים ביחס לכל עניין השנוי במחלוקת הכלול בהם, הגם שיש להשתמש בסמכות זו בזהירות ולהורות על גילוי מסמכים רלוונטיים בלבד ולשם דיון הוגן בתביעה, כאשר הרלוונטיות של מסמך לעניין גילויו – רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט (ראו גם - רע"א 6546/94 בנק איגוד נ' אזולאי, פ"ד מט (4) 54, 60ז (1995)).

מן הכלל אל הפרט:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, שקלתי את השיקולים הרלוונטיים, נתתי דעתי לטיבם ומהותם של המסמכים, הרלוונטיות שבגילוים, לשאלות שבמחלוקת, כמו גם לשאלות עליהן התבקשו המשיבים להשיב ומאידך, למיד ת ההכבדה, נחה דעתי כי דין הבקשה, להתקבל, כפי שיפורט להלן.

באשר לבקשה בדבר גילוי מסמכים מסוימים:

מסמכים שפורטו בסעיף 33 לדרישה –
במסגרת סעיף זה, נתבקשו המשיבים לגלות את כל ההסכמים וטיוטת ההסכמים ביחס לרכב מסוג קאדילאק הנזכר בסעיף 157 בכתב ההגנה. לטענת המבקשת , במסגרת התגובה לבקשה דנן השיבו המשיבים לראשונה לדרישה זו וציינו, כי – "ההסכמים מצויים בחברה עזרא שיווק חי בע"מ".
לטענתה של המבקשת, תשובה זו אינה מתאימה ולא ניתן להבין ממנה האם יש בחזקתם את ההסכמים אם לאו.

לאור העובדה, כי הסוגיה של מכירת רכב מסוג קדליאק ע"י המשיב 1, הינה סוגיה שנויה במחלוקת בתיק, וכן לאור העובדה, כי עניין הרכב הנ"ל אף עלה בסעיף 157 שבכתב ההטענ ה, מצאתי כי מסמכים אלו רלוונטיים, ואני מורה על גילוי מסמכים אלו כמפורט בבקשת המבקשת.

באשר למסמכים שפורטו בסעיפים 37 ו- 41 לדרישה –
המדובר בגילוי מסמכים עליהם התבסס מר אשר ארביב בהכנת המסמך המצורף כנספח 12 לכתב ההגנה, וכן גילויים של המסמכים עליהם התבסס מר אנואר פתפות בהכנת המסמך המצורף כנספח 11 לכתב ההגנה ( שני רו"ח שהובאו על ידי המשיב 1 לשם בדיקת ספרי המבקשת וביצוע התחשבנות, וכתבו מסמכים הקשורים לאותה התחשבנות , ראו סעיפים 163-165 לכתב ההגנה). משכך, ולאור הרלוונטיות של מסמכים אלו עת מצויה בין הצדדים מחלוקת בעניין ההתחשבנות לאור פירוקה של השותפות, הרי שגם בעניין זה מצאתי לקבל הבקשה.

באשר לבקשה בדבר תשובות לשאלון:

להלן אתייחס לשאלות המבוקשות כעולה מהבקשה:

באשר לשאלה מס' 13 בשאלון –
המדובר בשאלה שעלתה מכוח הנטען בסעיף 23 לכתב ההגנה, בו טען המשיב 1, כי הוא פנה אל בעלי המבקשת לשם חלוקת הרווחים מהפעילות המשותפת . לפיכך, וגם לאור העובדה כי בין הצדדים לתובענה נטועה מחלוקת בדבר ההלוואות שניתנו למשיב 1, כאשר לטענת המשיב 1 אלו ניתנו לו על חשבון חלוקת רווחי השותפות, סבורני, כי יש לקבל הבקשה בעניין זה.

באשר לשאלה מס' 17 לשאלון –
מאחר ומדובר בשאלה שעולה בעקבות טענה עובדתית שנטענה בכתב ההגנה (סעיף 26), וכן לאור העובדה שתשובה מלאה על שאלה זו תוכל לשפוך אור גם על המחלוקת העובדתית שבין הצדדים בעניין אופן סיום השותפות, וכן בעניין אופן ההתחשבנות, הרי שמצאתי לקבל הבקשה גם בעניין זה.

באשר לשאלה מס' 20 לשאלון –
לאור העובדה כי בסעיף 27 לכתב ההגנה, טענו המשיבים כי הם ערכו ברור (בדבר אי סדרים כספיים אצל המבקשת), ולאור זאת שמתשובת המשיבים, לא ניתן להבין באיזה מועד נערך בירור זה, ו לאור זאת שמדובר בשאלה רלוונטית לאור סוגית ההתחשבנות וסיום השותפות, סבורני כי יש לקבל הבקשה.

באשר לשאלה 22 לשאלון –
סבורני כי יש לקבל הבקשה. מדובר בשאלה שעולה לאור הנטען בסעיף 30 לכתב ההגנה, ויש בה רלוונטיות להליך בפרט לעניין המחלוקת בדבר אופן ההתחשבנות כאמור.

באשר לשאלה 41 לשאלון –
במסגרת שאלה זו נתבקשו המשיבים להשיב מתי נערכה כל אחת מההקלטות הנזכרות בתמלילים המצורפים כנספח 2 לכתב ההגנה. בעניין זה אציין, כי מאחר ואין בתשובת המשיבים כדי להוות מענה ממשי על השאלה הנ"ל, וכן לאור היותם של תמלילים אלו חלק בלתי נפרד מכתב ההגנה, סבורני כי יש לקבל הבקשה גם בעניין זה.

באשר לסעיף 44 לשאלון –
גם באשר לשאלה זו מצאתי לקבל הבקשה. מדובר בשאלה שעולה לאור הנטען בסעיף 91 לכתב ההגנה, ויש בה כדי לשפוך אור גם בעניין המחלוקת בדבר ההלוואות שניתנו למשיב 1, באשר זה האחרון טען, כי הה לוואות ניתנו לו על חשבון רווחי החברה.

באשר לסעיפים 46, 57 ו- 62 לשאלון –
מצאתי לקבל הבקשה. מדובר בשאלות שעלו לאור האמור בסעיף 93 לכתב ההגנה וסעיפים 119 ו- 128 לכתב ההגנה, כאשר התשובה שניתנה מטעם המשיבים, אינה עונה על השאלה כפי שזו נשאלה .

באשר לסעיפים 74, 75, 77-79 לשאלון –
המדובר הוא במקבץ של שאלות הקשורות למסמכים שעמדו לפני מר אשר ארביב וכן מר אנואר פתפות – רואי חשבון שביצעו בדיקה ב ספרי המבקשת, שבעקבותיה הועברה אל המבקשת טיוטה אשר נועדה לכאורה לשקף התחשבנות בין הצדדים – מסמך שאף לגביו יש מחלוקת בתיק. משכך, ובהעדר תשובה עניינית לשאלה, סבורני כי יש לקבל הבקשה.

באשר לסעיפים 80 ו- 82 לשאלון –
אף בעניין זה מצאתי לקבל הבקשה לאור זאת ששאלות אלו עלו מכוח הנטען בסעיף 216 לכתב ההגנה, וכי התשובה שניתנה בעניינן אינה עולה בקנה אחד עם השאלות כפי שנשאלו.

באשר לבקשה לעיון (קבלת העתק) בעניין הדיסק:

גם בעניין זה מצאתי להיעתר לבקשת המבקשת. המדובר בדיסק שגולה במסגרת תצהיר גילוי מסמכים מטעם המשיבים (סעיף 20 לתצהיר גילוי מסמכים), כאשר המשיבים לא נתנו כל טעם (בתגובתם) בעניין זה.

סוף דבר

המשיבים ישלימו מתן גילוי מסמכים , תשובות לשאלון וכן ימציאו העתק הדיסק לב"כ התובע עד לא יאוחר מיום 10.9.18.

כן ישלמו יחד ולחוד למבקש הוצאות הבקשה בסכום כולל של 1,000 ₪.

המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ' תמוז תשע"ח, 03 יולי 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עזרא שיווק חי בע"מ
נתבע: ע"י ב"כ מאירה אזרד
שופט :
עורכי דין: