ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רשות מקרקעי ישראל נגד רם קורן :

בפני
כבוד סגן הנשיא, השופט גיל דניאל

תובעים

  1. רשות מקרקעי ישראל
  2. ועד מקומי באר טוביה

נגד

נתבעים

  1. רם קורן
  2. ברברה קורן

החלטה

התובעים הגישו נגד הנתבעים תביעה בקשר למקרקעין המוחזקים על ידי הנתבעים. לטענת התובעים, מדובר במקרקעין הכלולים בשטח הסכם המשבצת שנחתם בין התובעת 1 לתובעת 2, ונוכח שינוי ייעוד של המקרקעין לבניה למגורים ועל מנת לאפשר פיתוח האזור והרחבת היצע הדיור, הודיעה התובעת 1 לתובעת 2 על ביטול תקופת השכירות של המקרקעין, בהתאם לזכותה על פי הסכם המשבצת.

לטענת התובעות, הנתבעים מסרבים להשיב את המקרקעין, דבר אשר מעכב שיווק של מאות יחידות דיור. כך גם נטען, כי בעלי נחלות באגודה קיבלו קרקע חלופית ואילו הנתבעים מסרבים לשתף פעולה ולפנות את המקרקעין.

הנתבעים הגישו כתב הגנה ארוך ומפורט אשר במסגרתו טענו, בין היתר, כי התובעות רקמו בינן לבין עצמן קנוניה אסורה לנישול הנתבעים המקרקעין המוחזקים על ידיהם כדין.

בכלל זאת טענו הנתבעים, כי הם מחזיקים במקרקעין מכוח חוזה חכירה.
לפיכך, לאגודה, התובעת 2, אין כל זכויות במקרקעין וממילא היא אינה זכאית לקבלת פיצוי או קרקע חלופית מהתובעת 1.

הנתבעים העלו טענה בדבר קיומן של תניות בוררות המחייבות עיכוב ההליך המשפטי לשם בירור המחלוקות בין הצדדים בהליך של בוררות. טענת הנתבעים בהקשר זה מועלית בשני מישורים. במישור הראשון, הנתבעים טוענים כי לפי תקנון האגודה השיתופית, כל סכסוך בין האגודה למי מחבריה יועבר להכרעה בהליך בוררות. במישור השני, הנתבעים טוענים כי חוזה החכירה, קובע הסדר ספציפי ביחס לאפשרות החוכרים לערער על שינוי הייעוד של המקרקעין. הנתבעים מתייחסים לזכות הערעור האמורה כאל תניית בוררות.

התובעות טענו בתגובה, כי חוזה החכירה עליו מסתמכים הנתבעים, בוטל. לראיה, הפנו התובעות לנסח לשכת רישום המקרקעין, לפיו החכירה שהיתה רשומה על שם הנתבעים, בוטלה.

כמו כן, התובעות הגישו בקשה לתיקון כתב התביעה, במסגרתה ביקשו לאפשר הותרת התובעת 1 כתובעת בהליך המשפטי, בעוד שהתובעת 2 תהווה נתבעת בלבד.

הנתבעים מתנגדים לתיקון כתב התביעה. לעמדתם, מדובר במהלך העולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט.

באשר לתיקון כתב התביעה, בדיון קדם המשפט שנערך בהליך המשפטי עלה, כי בין התובעת 2 לבין הנתבעים קיימים חילוקי דעות אשר גולשים מעבר לעניין הקונקרטי העומד על הפרק בתביעה ביחס למקרקעין הנדרשים לתובעת 1 לקידום פרויקט הבניה למגורים. בכלל זאת, עלה הרושם כי לנתבעים טענות של ממש ביחס להתנהלות התובעת 2, הן בנושא האמור והן בנושאים נוספים הנוגעים לזכויות החברים באגודה ובעלי הנחלות.

לפיכך, תיקון התביעה באופן בו התובעת 2 לא תשמש כתובעת, יהפוך את ההליך המשפטי לממוקד יותר, באופן בו יתבררו השאלות הרלבנטיות בדבר דרישת התובעת 1 מהנתבעים לפינוי המקרקעין, ובכלל זאת שאלת זכותם של הנתבעים במקרקעין. כל זאת, מבלי להרחיב את הדיון לעבר סוגיות נוספות אשר נוגעות למחלוקות הרחבות שבין התובעת 2 לנתבעים.

אין כל מניעה לאפשר מחיקת התביעה מצד התובעת 2. אף אם זו תומכת בדרישתה של התובעת 1 מהנתבעים לפינוי המקרקעין והעברתם לחזקת התובעת 1, הרי שאין הכרח כי התובעת 2 תעמוד דווקא כתובעת בהליך.

במקביל למחיקת התביעה מצד התובעת 2, האגודה השיתופית היא צד נדרש לבירור התביעה, ובמקרה בו אינה נכללת כתובעת בתביעה, הרי שיש לצרפה כצד להליך. צירוף זה נעשה בהיבט הדיוני כנתבעת, אף שכאמור אין האגודה מתנגדת לתביעה, אלא תומכת בה.

נוכח מחיקת התביעה מצד התובעת 2, הרי ששוב אין צורך לדון בטענת הנתבעים בדבר קיומו של הליך בוררות בינם לבין האגודה, מכוח הוראות תקנון האגודה.

באשר לטענה בדבר זכות ערר, הדומה במהותה להליך בוררות, לפי חוזה החכירה, עניין זה יש לברר במסגרת ההליך העיקרי. שאלת תוקפו של חוזה החכירה עליו נסמכים הנתבעים, הינה אחת מהסוגיות הנדרשות להכרעה בתביעה. לא ניתן להסתמך על חוזה חכירה, אשר שנוי במחלוקת ולמעשה אינו תואם את הרישום של הזכויות במקרקעין בלשכת רישום המקרקעין, כבסיס לעיכוב ההליך המשפטי.

כך או כך, ככל שלא יצליחו הנתבעים להצביע על קיומה של זכות חכירה מכוח חוזה החכירה הנטען, הרי שאין תוקף לאותה זכות ערר הנתונה לחוכרים ואם יצליחו הנתבעים לבסס טענתם לקיומה של חכירה תקפה, הרי שלא יהיה בסיס לתביעה לגופה.

לפיכך, בקשת הנתבעים לעיכוב ההליכים – נדחית.

התובעת 1 תגיש כתב תביעה מתוקן וזאת עד ליום 27.7.18.

הנתבעים יהיו רשאים להגיש כתב הגנה מתוקן וזאת עד ליום 16.9.18.

קדם משפט נוסף נקבע ליום 4.11.18 שעה 12:40.

ניתנה היום, כ"ד תמוז תשע"ח, 07 יולי 2018, 23:02 בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רשות מקרקעי ישראל
נתבע: רם קורן
שופט :
עורכי דין: