ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דקה נגד חפציבה שריקי :

בפני
כבוד ה שופטת אורית ליפשיץ

המשיבים- תובעים

חפציבה שריקי

נגד

המבקשים- נתבעים
דקה ה90

החלטה

מבוא

בפני בקשה "בהולה" להעברת הדיון בתיק זה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב-יפו, מהנימוקים כי לא מתקיימת אף לא אחת מהחלופות בתקנה 2 לתקנות השיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז- 1976.

מיהות הצדדים

התובעת הינה לקוחה פרטית אשר התקשרה עם הנתבעת, המהווה סוכנות נסיעות, בעסקת נופש אשר שיווקה לה הנתבעת.

טיעוני הצדדים

לטענת המבקשת, היא הנתבעת, בבקשתה דנא, משרדה הרשום הינו ברחוב המסגר 9 בתל אביב, ההתחייבות הטלפונית נותרה עם הנתבעת בתל אביב, שכן שם נסגרה ההזמנה , לאחר שהתובעת נתנה לנתבעת הסכמתה באופן טלפוני לביצוע ההזמנה.
לטענת המבקשת, אין להם סניפים בב"ש או בכל מקום השייך לתחום השיפוט של מחוז הדרום.
זאת ועוד, לטענתה, בהתאם לדין החל, עסקה טלפונית נכרתת מקום בו התקבלה הודעת הקיבול, ומשכך במשרדי הנתבעת נוצרה ההתחייבות.
כעולה מתגובת התובעת לבקשה, אין מקום לקבל את הבקשה אלא יש לדחות אותה על הסף תוך חיוב הנתבעת בהוצאות בגינה.
לטענתה, זהות הנתבעת , אשר יוצרת עסקאות עם אנשים מכל רחבי הארץ, באמצעות הפקס, טלפון או אינטרנט, מאיין את הבקשה להעברת מקום הדיון.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה על נימוקיה, ובתגובת התובעת לה הגעתי להחלטה כי דינה להידחות, ולהלן נימוקי בהרחבה:
תקנה 2 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1967, קובעת לעניינן הסמכות המקומית כדלהלן:

"תביעה תוגש לבית המשפט שאזור שיפוטו הוא אחד המקומות המנויים להלן, והוא על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין; ואלה הם:
(1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;
(2) מקום יצירת ההתחייבות;
(3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;
(4) מקום המסירה של הנכס;
(5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים;
(6) בתביעה שכנגד - מקום הגשת התביעה המקורית".

בענייננו יש לבחון האם אכן, כטענת המבקשת, לא מתקיימת חלופה 2 (2) – דהיינו- מקום יצירת ההתחייבות.
דה עקא שלאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובשים לב לעילת התביעה, לנסיבות התובענה דנא, ולזהות הצדדים, הרי שאין כל מקום להיזקק לכללי הסמכות המקומית באופן הצר שלהם, וסבורה אני כי בשים לב להלכה הפסוקה בעניין, מוטב היה שבקשה זו לא היתה מוגשת כלל וכלל.
הנתבעת הינה כאמור חברת נופש, המתקשרת בעסקאות טלפוניות עם לקוחותיה לצורך שיווק ומכירת חבילות נופש, ועושה זאת בין היתר, באמצעים של תקשורת אלחוטית, ולא בהכרח פנים מול פנים.
כחברה המתקשרת עם לקוחותיה באמצעות הטלפון, לרבות הטלפון הנייד והאלחוטי, וכן באמצעות הפקס והמייל, סבורה אני כי אין כל אפשרות בידי הנתבעת לטעון כי העסקה התרחשה במקום בו מצויים משרדיה הראשיים, דהיינו בתל אביב, ורק שם בלבד.
ההלכה הפסוקה התייחסה לסוגייה זו של סמכות מקומית בעידן בו התקשורת הופכת להיות יותר ויותר אלחוטית ופחות מוחשית ופיסית, וקבעה ב עניין זה בעבר לא פעם כי יש להגמיש את כללי הסמכות המקומית ולהפחית בחשיבות המקום הגאוגרפי, בהינתן שהמדיה אשר באמצעותה מתקשרים הצדדים הינה פורצת גבולות.
בפסיקה התפתחה מגמה אשר הינה במקביל להתפתחות הטכנולוגית בת זמננו, המאפשרת כיום, ובניגוד לימים עברו, לרכוש מוצרים ושירותים באמצעות הטלפון , ובמיוחד באמצעות האינטרנט מבלי להיזקק לטרוח ולנסוע ממקום למקום, מעיר אחת לשכנתה.
הטכנולוגיה מנגישה את השירותים אשר ניתנים לפרט מבלי שיזדקק לעזוב את מחוז חפצו ולכתת את רגליו לעיר מרוחקת, וכל שעליו לעשות הוא להזמין את השרות או המוצר המבוקשים בהיותו ספון בביתו בין אם זה נמצא בצפונה של המדינה או בדרומה.
למעשה ניתן לומר שכיום, בזכות הטכנולוגיה, ערי השדה וערי הפריפריה קרובים וירטואלית למרכזי עסקים במכרז המדינה והריחוק הגיאוגרפי למעשה היטשטש ואינו מהווה מכשול בפני מי שחפץ ברכישת המוצר או הזמנת השירות.
כך הם פני הדברים גם ביחס למבקשת אשר משרדיה אמנם לטענתה ממוקמים לטענתה בתל אביב, אך ברור כי מאחר והיא מבקשת לפנות לקהל יעד רחב ככל שניתן, היא משווקת את מוצריה באמצעות סוכני הנסיעות ממשרדה הראשי, או מהמיקום בו מצויים הם שעה שמשוחחים הם עם לקוח כזה או אחר, גם ללקוחות מחוץ לתל אביב. משכך מנועה המבקשת לטעון כי למרות שניתן לרכוש את שרותיה בכל מקום בארץ הרי ככל שיידרש לקיים התדיינויות מולה, יש לעשות זאת רק בתל אביב ( ועל כך ראו החלטה בעניין דומה אשר נדון בת"ק (י-ם) 27520-04-10 דלתא איירליינס בע"מ נ' אליעד אמסלם, פורסם באתר נבו).
בנסיבות העניין, סבורתני כי ככל שתתקבל עמדת המבקשת הרי שתפגע זכותם של מתדיינים שאינם מתגוררים במרכז הארץ ובסמיכות למשרדיה. מתדיינים אשר מתגוררים בצפונה או בדרומה של הארץ, היינו רחוקים גיאוגרפית מהעיר תל אביב, ואשר מתקשרים עם הנתבעת כמו כל לקוח אחר, יתקשו דווקא הם למצות את זכויותיהם מולה, ואף לעיתים לא מן הנמנע כי יוותרו על זכותם החוקית אך בשל הקושי הפיזי והכלכלי כאחד.
זאת ועוד, הפסיקה קבעה לא אחת כי יש ליתן משקל נמוך ואף לעיתים מזערי, אם בכלל, לנוחותו של המתדיין אשר הופכת לכלי בידיו באצטלה של טענתה משפטית בדמות הסמכות המקומית, (ראו לעניין זה: בר"ע 6920/94 יאיר לוי נ' צבי פולג ואח', פ"ד מט (2) 734,731, רע"א 188/02 מפעל הפיס נ' אלי כהן ואח', פ"ד מז (4) 473 וכן רע"א 11556/05 קמור רכב בע"מ ואח' נ' חיים חימו ואח' פורסם באתר נבו).
אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני קובע כי דין הבקשה להידחות ולבית משפט זה נתונה הסמכות המקומית לדון בתובענה מכוח תקנה 2(2) לתקנות.

סוף דבר

הבקשה נדחית . מועד הדיון הקבוע עומד בעינו.
בגין בקשה זו מחייבת את הנתבעת בהוצאות בסך של 500 ₪ אשר ישולמו לה לתובעת בתוך 30 יום, וללא כל קשר לתוצאות ההליך.
המזכירות תודיע.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשע"ח, 08 יולי 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דקה
נתבע: חפציבה שריקי
שופט :
עורכי דין: