ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נתן פנץ נגד כרמית קורנגולד :

בפני כבוד השופטת נבילה דלה מוסא, סגנית נשיא

המבקש

נתן פנץ, ת.ז. XXXXXX583
ע"י ב"כ עוה"ד מוטי כהן ואח'

נגד

המשיבה

כרמית קורנגולד, ת.ז. XXXXXX212
ע"י ב"כ עו"ד א.פ. בנימין ואח'

החלטה

לפניי בקשה לחיוב בהפקדת ערובה, בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), במסגרתה עותר המבקש להורות למשיבה, התובעת בת.א. 33046-12-16 (להלן: " התובעת" ו/או "המשיבה") להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו, בסכום של 40,000 ₪, (להלן: " הבקשה").
מדובר בשלושה תיקים שהדיון בהם אוחד, כאשר הבקשה שלפניי נוגעת לתובענה הכספית שלעיל (ת.א. 33046-12-16) שהגישה המשיבה כנגד המבקש, עורך דין במקצועו, בטענה של הפרת התחייבותו כלפיה בכך שלא טיפל בעניי נה ולא הגיש בדחיפות תביעות ובקשות לסעדים זמניים לבית המשפט נגד שותפיה לעסק, שלטענתה בוצעו על ידיהם מעשי תרמית וגניבה ובאופן בלתי חוקי פיטרו אותה מניהול קונד יטוריה/בית קפה רולדין ראש פינה, המוחזק והמופעל באמצעות חברת מגדניה בראש בע"מ ואשר המשיבה נרשמה כבעלת 1/3 ממניותיה והשותפים 2/3 ממניותיה.
במסגרת התביעה, עותרת המשיבה להשבת הכספים ששולמו לידי המבקש על חשבון שכר הטרחה וכן תשלום פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה בשל אי טיפול בעניינה ובגין עגמת נפש.
טענות הצדדים
לטענת המבקש, במקרה שלפנינו מתקיימים שני השיקולים העיקריים להטלת ערובה בכך שהתובעת לא מסרה את מענה העדכני, ובכך שמצבה הכלכלי הירוד של התובעת יקשה על המבקש לגב ות הוצאותיו, כן המבקש טוען, כי התובעת עצמה ציינה במסגרת כתבי הטענות השונים שהוגשו מטעמה, כי היא נותרה עם קשיים כלכליים (סעיף 3-4 לבקשה) .
המשיבה בתגובתה עותרת לדחיית הבקשה וטוענת, כי הבקשה אינה מגלה עילה לחיוב בהפקדת ערובה. לעניין הטענה של אי המצאת כתובת עדכנית - טוענת המשיבה, כי היא הייתה לקוחה של המבקש ומענה שמור עמו וכי מדובר באותה כתובת הרשומה על ההמחאות, שב אמצעותן שילמה לו את הכספים. הכתובת הינה- קיבוץ גדות 29, 12325 (סעיף 5-6 לתגובה) וכי לא חל כל שינוי במענה הנ"ל . לעניין הטענה למצב כלכלי ירוד - טוענת המשיבה, כי הינה בעלת מחצית דירת מגורים ובעלת עסק שהוקם לאחרונה וכי היא שילמה בעבר למשיב סך של 70,000 ₪, נוסף לכך המשיבה הפנתה לפסיקה לפיה אין לחסום את הגישה לערכאות של תובע דל אמצעים רק בשל חוסר יכולתו הכלכלית (סעיף 7 לתגובת המשיבה).
כמו כן, עותרת המשיבה לחיוב המבקש בהוצאות לרבות הוצאות לדוגמא בשל התנהלות חסרת תום לב בהליך הדיוני.

דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דינה להידחות.
הזכות לפנות לערכאות השיפוטיות היא זכות קונסטיטוציונית מן המעלה הראשונה (רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1) 647) (להלן: "עניין אויקל תעשיות"). יחד עם זאת, תקנה 519(א) הסמיכה את בית המשפט, אם נראה לו הדבר, לצוות על התובע ליתן ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע:
"בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע".
בתקנה הנ"ל לא נקבעו הקריטריונים להפעלת הסמכות לחיוב בהפקת ערובה, אולם, נפסק, כי אחת ממטרותיה המרכזיות של תקנה זו, היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח הוצאותיו של הנתבע, במיוחד כאשר נראה כי סיכויי התביעה קלושים. אך חשוב להדגיש, שהשימוש בתקנה 519 לתקנות יעשה במתינות ובזהירות רבה (ע"א 2877/92 עבד אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר ולבניה בע"מ , פ"ד מז(3) 846).
במקרה שלפנינו, המבקש כלל לא התייחס לשאלת סיכויי התביעה ואף אין זכר בבקשתו לטענה, כי מדובר בתביעת סרק החסרה כל בסיס, אלא הוא סומך את בקשתו על שתי הטענות שלעיל - אי מסירת כתובת עדכנית ואי יכולת כלכלית של המשיבה.
אציין, כי אין בנימוקי הבקשה הנ"ל כשלעצמם כדי להביא להיעתרות לבקשת המבקש, הכל כפי שאפרט להלן.
באשר לטענה בעניין מצבה הכלכלי הירוד של המשיבה - התובע מפנה לכתבי הטענות שהוגשו על ידי המשיבה ואשר במסגרתם היא טוענת לחוסר יכולת כלכלית - ראשית ייאמר, כי אומנם מעיון בכתבי הטענות עולה, כי המשיבה טענה לקשיים כלכליים, אולם אין בזה כדי להוות אינדיקציה על קושי מובנה באפשרות המבקש להיפרע מהמשיבה הוצאות במידה ויהיה זכאי להן, המבקש הסתפק בהעלאת דוגמאות הנ"ל מבלי להביא בפניי כל ראיה אובייקטיבית המלמדת על היות המשיבה דלת אמצעים ועל קושי אמיתי ביכולתו לגבות ממנה הוצאותיו.
שנית, אין בטענה זו בפני עצמה כדי להצדיק היעתרות לבקשה ויפים הדברים שנאמרו בעניין "אויקל תעשיות" שלעיל (עמ' 650), לענייננו:
"הכלל הוא, שאין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד; טעם לדבר הוא, שזכותו של האזרח לפנות לבית המשפט היא זכות קונסטיטוציונית מן המעלה הראשונה, ושערי בית המשפט פתוחים לפני האזרח בריבו עם משנהו, גם במקרים בהם לא תשיג ידו לשלם את ההוצאות, אם תובענתו תידחה. עם זאת, מסמיכה תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי את בית המשפט לחייב תובע במתן ערובה להוצאות, כאשר נוכח לדעת שהנסיבות מצדיקות את הדבר. תקנה 519 אינה מפרטת, כיצד יש להפעיל את שיקול הדעת האמור, אך בפסיקה נתגבשו כמה כללים, שיש בהם, בלי להיות ממצים, כדי להדריך את בית המשפט לגבי השימוש בשיקול דעתו". (ההדגש אינה במקור)
לעניין הטענה של אי מסירת כתובת עדכנית - שיקול נוסף שנקבע בפסיקה לצורך בחינת הבקשה למתן ערובה, הוא אי ציון מענו של התובע בכתב התביעה בניגוד לתקנה 9(2) לתקנות. אבהיר, כי שיקול זה נוגע גם הוא לעניין הקושי בגביית הוצאות הנתבע במידה ויהיה זכאי להן (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, עמ' 737 (מהדורה אחת עשרה-2013)) .
שיקול זה, אינו מתקיים בנסיבות ענייננו משלא שוכנעתי, כי יש באי ציון כתובתה של המשיבה בכתב התביעה כדי להציב בפני המבקש קושי כן ואמיתי בגביית הוצאותיו, ואכן צודקת המשיבה בטענתה, כי מדובר בטענת "סרק" שדינה דחיה ועדיף שלא הייתה נטענת כלל, הרי מדובר במשיבה שהינה תושבת הארץ ואין קושי באיתור מענה ו/או נקיטת הליכי הוצאה לפועל כנגדה במידה ויהיה זכאי המבקש לכך. מה גם, המשיבה הייתה הלקוחה של המבקש עצמו וכתובתה רשומה על ההמחאות שהועברו לידיו ובתגובתה לבקשה היא ציינה את אותה כתובת שעל גבי ההמחאות ככתובתה נכון ליום הגשת התגובה .

לסיכום
דין הבקשה להידחות, בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ג תמוז תשע"ח, 06 יולי 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: נתן פנץ
נתבע: כרמית קורנגולד
שופט :
עורכי דין: