ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ירון ויגס נגד קבוצת אשטרום בע"מ :

בפני
כבוד ה שופט ארז נוריאלי

התובע:

ירון ויגס
נגד

הנתבעת:

קבוצת אשטרום בע"מ

פסק דין

לפניי תביעה קטנה לפיצוי בגין ליקויים בדירתו של התובע ובחניון הבית על סך 25,181 ₪.
הנתבעת היא חברה קבלנית אשר ביצעה עבודות בבניין, בו רכש התובע דירתו, כחלק מקבוצת רכישה.
הדירה מצויה ברחוב ראשון לציון 10, בפתח תקווה (להלן: "הדירה"), ונמסרה לתובע ביום 26.4.13 (להלן: "יום המסירה").
לטענת התובע , כשבועיים לאחר שנכנס לדירה נגרם פיצוץ בצינור על ידי אחד מקבלני המשנה של הנתבעת. הפיצוץ גרם לנזקים, כגון נזילות בחניון והצפה של הקומה בה גר. לטענת התובע סובל הוא מנזקים בגין אותו אירוע עד היום ובגי נם מגיש תביעתו זו . התובע צירף חוות דעת הנדסית משנת 2015, והדגיש במהלך הדיון כי: "היום זה על הבדק...היו לנו נזילות בחניון. אני תובע בשם עצמי, נזל לי על האוטו" (פרוט' הדיון מיום 25.6.18 ע' 1 ש' 23).
מנגד טענה הנתבעת , כי התובע שב ומגיש תביעות מאז אותו אירוע פיצוץ בצינור שהתרחש לפני שנים, פורס הוא נזקיו ל "פרוסות", באופן שמתייחס כל פעם, לנזק אחר. לטענת הנתבעת, ביום המסירה קיבל התובע דירתו לשביעות רצונו, למעט רשימת ליקויים שטופלה על ידם. כפועל יוצא מכך, לטענת הנתבעת, מנוע הוא מלטעון נגדה כעת. קל וחומר, שתביעה קודמת המסתמכת על חוות דעת הנדסית שהוגשה כעת , הסתיימה בפשרה על דרך הגישור.
לטענת נציג הנתבעת, שלוש פניות נוספות של התובע לשירות הלקוחות של הנתבעת בגין רטיבות בדירתו טופלו לשביעות רצונו המלאה.
נציג הנתבעת הדגיש כי התובע פעל בחוסר תום לב, בהשמיטו פרטים משמעותיים בהקשר להליכים בין הצדדים, וכי השתמש בחלקים מאותה חוות דעת בתביעה ה ראשונה.
עוד נטען, כי חוות הדעת אינה בתוקף זה מכבר נוכח נועד חתימה, וכי ה נתבעת אף מבקשת ל בקר בדירה, לבחון את הליקויים, ככל וקיימים, ולתקנם בעצמה .

דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובנספחים המצורפים להם, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיון שהתקיים לפניי, אני קובע כי דין התביעה להידחות.
לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין הנזקים המתוארים בכתב התביעה לאמור בחוות הדעת. חוות הדעת עצמה מציינת כי במקרים מסוימים "נדרש לאתר את מקור הרטיבות" (עמ' 13). עורך חוות הדעת לא זומן למתן עדות וטענות הנתבעת בכתב ההגנה מקובלות עלי.
התרשמתי כי התובע מסר לבית המשפט מידע חלקי בלבד בנוגע להליכים קודמים ולהשתלשלות האירועים בינו לבין הנתבעת. התובע אף לא צירף לכתב תביעתו מסמכים מהותיים לצורך הכרעה, כגון הסכם הפשרה ב הליך קודם וחוות דעת שמאי לגבי הנזק ברכבו (עמ' 11-13 לחוות הדעת, עמ' 1 ש' 24-25 לפרוט' הדיון מיום 25.6.18) . הימנעותו זו של התובע למתן מידע מלא ומקיף לבית המשפט, עומדת לחובתו.
כידוע: "כלל הנקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל-דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, הייתה פועלת נגדו" (ר' ע"א 548/78 שרון נ' לוי).
התביעה נסמכת על חוות דעת ש צורפה בה מפורטים ליקויים ונזקים. דא עקא, חוות הדעת נחתמה ביום 21.8.15. חלוף הזמן, קיומם של הליכים משפטיים נוספים בהקשר למסקנות חוות הדעת והימנעות מהבאת עורך חוות הדעת לעדות בבית המשפט, אינם מאפשרים מתן משקל משמעותי לאמור בה.
לא זו אף זו, מדברי התובע עולה כי חו ות הדעת שהגיש הייתה "מפוצלת לשתיים" (פרוט' הדיון מיום 25.6.18 עמ' 3 ש' 19), ואף הכותרת בעמוד 8 לחוות הדעת מנוסחת כך: "בנוסף קיימים ליקויים הבאים לדירה ". המסקנה המתבקשת היא, כי מדובר באותה חוות דעת שהוגשה בהליך אחר, בו התפשרו הצדדים. כידוע: "סעדים בגין עילה אחת שנולדה בטרם הגשת התביעה חייב התובע לכלול אותם כולם בתביעתו" (ר' ע"א 615/84 פד"י מב(1) עמ' 541). התנהלותו זו של התובע פועלת לחובתו.
עיינתי בכתב ההגנה ובנספחים המצורפים. לא הוגש ל עיוני הסכם הפשרה , על אף שנאמר בדיון כי צורף לנספחי כתב ההגנה.
יתירה מכך, חוק המכר (דירות), תשל"ג - 1973 סעיף 4ב קובע, בין השאר, את הדברים הבאים:
"התגלתה אי התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון, על הקונה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר".
זכות זו נקבעה על מנת לאפשר לחברות קבלניות לבצע תיקונים נדרשים באופן שעלות התיקון, לאור משאבים זמינים, תהיה נמוכה יותר , ממתן פיצויים לאחר הליך משפטי. לעיתים מניעת זכות זו, שומטת את זכות התובע עצמו לפיצוי.
במקרה שלפני, דברי התובע: "אני לא מוכן שהחבר'ה של אשטרום יכנסו לדירה, כי כל פעם שהם נכנסים כל הדירה מאובקת ויש לי היום תינוק קטן " (פרוט' הדיון מיום 25.6.18 עמ' 3 ש' 14), מדברים בעד עצמם.
אציין עוד כי בכתב התביעה נמנע התובע מלפרט נזקיו והליקויים (ר' פרוט' הדיון מיום 25.6.18 עמ' 2 ש' 23 ואילך), ועדותו בבית המשפט בסוגיית נזקיו לא הייתה קוהרנטית (ר' שם, עמ' 3 ש' 24-26).
כך למשל, בעדותו לפני טען התובע, לקיומם של נזקים לרכבו שחנה בחניון. התובע לא הציג חוות דעת שמאי התומכת בטענותיו, ואילו נציג הנתבעת טען שהנזילות בחניון תוקנו.
התרשמתי לשלילה מעדותו של התובע לפני אשר עדותו לא נתמכה במסמכים עדכניים.
התובע לא חלק על כי בוצעו תיקונים וכי קיבל שירות (ר' שם, עמ' 3 ש' 36) ולא עלה בכוחו לסתור טענות הנתבעת לפיהן הליקויים תוקנו.
נוכח כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה ולפיה התובע לא הוכיח נזקיו וטענותיו.
כידוע, הנטל על התובע להוכיח תביעתו. התובע לא עמד בנטל המוטל עליו.
אשר על כן, אני דוחה את התביעה על כל חלקיה.
התובע ישלם הוצאות לצד שכנגד בגין תביעה זו בסך של 500 ₪. התשלום יבוצע בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית בפועל החל מיום המצאת פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ה תמוז תשע"ח, 08 יולי 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ירון ויגס
נתבע: קבוצת אשטרום בע"מ
שופט :
עורכי דין: