ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רפאל חדאד נגד משרד הבריאות הוועדה לפיצוי נפגעי גזזת :

08 יולי 2018

לפני:

כבוד השופטת אופירה דגן-טוכמכר

המערער
רפאל חדאד
ע"י ב"כ: עו"ד א. פדלון
-
המשיב
משרד הבריאות הוועדה לפיצוי נפגעי גזזת
ע"י גב' ש. להט בן-נון

פסק דין

בפני ערעור על החלטת ועדה רפואית לערר שהוקמה לפי החוק לפיצוי נפגעי גזזת, תשנ"ד - 1994 [להלן גם "החוק"].

העובדות
המערער יליד 1969 הוכר כנפגע לפי ה חוק לפיצוי נפגעי גזזת.
ביום 26.1.16 ועדה רפואית לעררים קבעה למערער נכות רפואית משוקללת בשיעור 24% (5% בגין צלקות, 10% בגין התקרחות, 15% בגין הפרעות פסיכונוירוטיות).
ביום 11/6/17 על רקע תביעת החמרה שהגיש המערער, ועדה רפואית להחמרה העלתה את שיעור נכותו המשוקללת ל 28%, זאת לאחר שקיבלה את טענתו בדבר החמרה בנכותו הנפשי.
התובע הגיש ערר על החלטת הועדה להחמרה, ועדת הערר הפנתה את העורר לבדיקת דרמטולוג וכן לבדיקת פסיכיאטר, וביום 22/11/17 החלטה לדחות את הערר ולהותיר את נכותו המשוקללת של המערער על שיעור של 28% (5% בגין צלקות, 10% בגין התקרחות, 15% בגין הפרעות פסיכונוירוטיות).

טענות המערער
המערער טוען כי מאחר שבראשו מספר צלקות ולא רק צלקת אחת בלבד, היה על הועדה לקבוע לו אחוזי נכות בגין כל אחת מהצלקות בנפרד.
עוד טוען המערער, כי היה על הועדה להוסיף סעיף ליקוי בגין כאבי הראש שמהם סובל המערער מאז הניתוח שעבר לכריתת נגע שאובחן בראשו .
יצויין כי מלכתחילה הגיש המערער השגותיו לבית הדין גם בעניין שיעור הנכות הנפשית שנקבעה לו , ואולם לאחר הגשת כתב התשובה, במהלך הדיון בפני הבהיר המערער כי הוא חוזר בו מטענותיו בעניין זה.

עמדת המשיבה
המשיבה טוענת כי החלטת והעדה היא החלטה מקצועית, אשר ניתנה על יסוד המסמכים שהוצגו בפניה ועל יסוד בדיקה של התובע, וכי ואין עילה שיש בה כדי להצדיק התערבות של בית הדין בהחלטה .
המדינה טוענת כי אין על הועדה כל חובה לקבוע לכל צלקת סעיף לקוי נפרד וכי לא נפל כל פגם באופן שבו מנתה את הצלקות בראשו של התובע והעריכה את כולן במצורף לפי מיטב שיקול דעתה המקצועי. אין כל מקום שבית הדין יתערב בשיעור הנכות שנקבע שכן קביעת אחוז נכות חלקי ביחס לסעיף הלקוי המלא ("מותאם") נתון בשיקול דעתה של הוועדה והוא בסמכותה.
אשר לכאבי הראש, לטענת המדינה הועדה הבהירה מדוע היא סבורה כי אין קשר בין כאבי הראש עליהם התלונן המערער לבין הצלקות / הנגעים שהוסרו ולפיכך אין מדובר בלקוי הרלוונטי לצורך קביעת שיעור הנכות לפי החוק לפיצוי נפגעי גזזת.

הכרעה

המסגרת הנורמטיבית
סעיפים 14-15 ל חוק לפיצוי נפגעי הגזזת קובעים כדלקמן:
14. (א) קביעת ועדת המומחים ניתנת לערעור לפני בית דין אזורי לעבודה.
(ב) החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור לפני בית דין אזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד; פסק דינו של בית דין אזורי לעבודה בערעור על ההחלטה, ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על ידי הנשיא.

15. לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, תהיה סמכות ייחודית לדון ולפסוק בכל ערעור לפי חוק זה.
הועדה הרפואית פועלת בהתאם לסמכותה שבדין, וככל רשות מנהלית חלה עליה חובה לנמק את החלטתה.
בהתאם לפסיקה, הנמקת הועדה הרפואית צריכה להיות בלשון ובדרך שבה גם אדם שאיננו רופא יוכל להבין את ההחלטה ואת נימוקיה (דב"ע נ"ה / 01-17 חיים כהן נ' המל"ל).
בית הדין לעבודה איננו בוחן את שיקול דעתה הרפואי של הוועדה וביקורתו מוגבלת ומתקיימת מקום שבעבודת הועדה נפלה טעות משפטית.
על רקע האמור לעיל יש לבחון האם קיימת עילת התערבות בהחלטתה הועדה הרפואית במקרה דנן.
ראשית יובהר כי לא מצאתי כל יסוד לטענת ב"כ המערער לפיה היה על הועדה לפסוק אחוז נכות בגין כל אחת מהצלקות בנפרד.
אני סבורה כי האופן בו פוסקת הועדה אחוזי נכות בגין כל הצלקות גם יחד, עולה בקנה אחת עם הוראות פרט 75 ברשימת הליקויים אשר מנוסח בלשון רבים ומנחה את הועדה לבחון את כל הצלקות לסוגיהן כמכלול , ולקבוע את חומרתן מתוך ראית התמונה מלאה ביחס למיקום הצלקות ולמראה שלהן.
אשר לכאבי הראש, ראשית אציין כי כאבי הראש כשלעצמם אינן בגדר "מחלה" המנויה בתוספת לחוק, ולפיכך הם יוכרו רק ככל שהם נובעים מאחת המחלוקת שהוכרו בחוק.
לגופו של עניין אבהיר בפתח הדברים כי לא הוצג בפני מסמך רפואי בדבר כאבי ראש שהחלו לאחר הסרת נגע בניתוח .
למיטב הבנתי במהלך 2018 התובע עבר ניתוח להסרת נגע שהיה מאחורי אפרכסת אוזן שמאל, כאשר תלונותיו בדבר כאבי ראש החלו שנים רבות קודם לכן (במסמך רפואי מיום 20/7/17 מצוין כי כבר בשנת 2012 התלונן על כאבי ראש לחוצים ובהמשך נכתב כי מתלונן על כאבי ראש כרוניים שנים רבות מאז שעבר טיפול בגזזת).
מכל מקום הועדה דנה בטענה בדבר כאבי ראש וציינה כי התובע מתלונן על כאבים בקדמת הראש כאשר הסרת הנגע הייתה באזור אחר, ולכן קבעה כי איננה רואה כל קשר בין הסרת הנגע לבין כאבי הראש. עוד צויין בהחלטת הועדה כי הנכות בגין הצלקות כוללת ממילא את השינויים התחושתיים והאחרים הבאים עם הצלקת.
לנוכח כל האמור לעיל, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הועדה.
הערעור נדחה.
כמקובל בהליכים מסוג זה אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ה תמוז תשע"ח, (08 יולי 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: רפאל חדאד
נתבע: משרד הבריאות הוועדה לפיצוי נפגעי גזזת
שופט :
עורכי דין: