ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מיכאל סעדיה שוקרון נגד חברת כוח אדם מעוף :

לפני:

כבוד השופטת רויטל טרנר

התובע
מיכאל סעדיה שוקרון

-

הנתבעת
חברת כוח אדם מעוף
ע"י ב"כ: עו"ד שרון צעאדה

פסק דין

1. מונחת לפני תביעתו של התובע להפרשי שכר ועוגמת נפש.

השתלשלות ההליכים

2. התובע הגיש בחודש אוקטובר 2017 תביעה כנגד הנתבעת וטען כי עבד עבורה במשך תשעה חודשים, בסיומם פוטר מעבודתו , וכי לאחר מכן הוחזר לעבודה. התובע לא ציין בכתב התביעה את המועדים הרלוונטיים. עוד טען התובע בכתב התביעה כי כאשר חזר לעבוד אצל הנתבעת , עבד יום אחד בלבד ולאחר מכן נפצע בתאונה קשה שלאחריה לא חזר לעבודתו. התובע הוסיף וטען כי הנתבעת לא שילמה לו עבור יום העבודה, וכי הוא דורש סך של 5,000 ₪ בגין שכר העבודה ועוגמת הנפש.

3. הנתבעת הגישה כתב הגנה ביום 26.11.2017 וטענה כי התובע עבד החל מיום 11.12.2015 ועד ליום 11.5.2016, שאז התפטר מעבודתו, וחזר לעבוד יום אחד בתאריך 26.6.2017. עוד טענה הנתבעת כי לאחר ניכוי זמן ההפסקות, זכאי התובע לשכר בגין תשע שעות עבודה בסך 220 ₪, וכי ניסתה ליצור קשר עם התובע לאחר סיום העבודה כדי לשלם את שכרו, אולם ללא הצלחה.

4. ביום 3.1.2018 הודיעה הנתבעת כי שלחה לתובע המחאה על סך 220 ₪, בגין תשע שעות עבודה. ההודעה הועברה לתגובת התובע, אשר הודיע ביום 4.1.2018 כי הוא מסרב לקבל את ההמחאה מהנתבעת וכי הוא מבקש להמשיך בהליכים כסדרם.

5. ביום 4.3.2018 התקיים דיון, אשר אמור היה להתנהל במתכונת ישיבת הוכחות, אולם הסתבר כי התובע מצוי בהליכי פשיטת רגל. בהתאם לכך, ניתנה החלטה לפיה על התובע להמציא את אישור ביהמ"ש המחוזי לניהול ההליכים בתיק זה.

6. ביום 22.4.2018 הגיש התובע את אישור ביהמ"ש המחוזי, המתיר לתובע לנהל את התביעה בבית הדין לעבודה, בכפוף לכך כי הוצאות ההליך לא יפלו על קופת הנושים.

7. ביום 3.6.2018 התקיימה ישיבת ההוכחות בתיק, במסגרתה העיד התובע וכן מר מערוף מזאוי, רכז תפעול בנתבעת. בתום ההוכחות, סיכמו הצדדים בעל-פה את טענותיהם.

טענות הצדדים

8. לטענת התובע, יום העבודה בגינו לא קיבל שכר חל ביום 26.2.2017, וכי לאחר מכן היה מאושפז במצב קשה בבית ה חולים, ולמרות שפנה אל הנתבעת פעמים רבות במשך מספר חודשים, נמנעה הנתבעת מלשלם לו את שכרו. עוד טוען התובע כי נגרמה לו עוגמת נפש כיוון שנציגי הנתבעת לא הגיעו לבקר אותו בבית החולים ולא דרשו בשלומו לאחר שנפצע בתאונה . כמו כן, טוען התובע כי פנה אל מר אבי לוי, אשר היה אחראי עליו בחברה בה הוצב מטעם הנתבעת, וביקש ממנו ליצור קשר עם הנתבעת לצורך תשלום השכר, אך ללא הואיל.

9. הנתבעת טוענת מנגד כי הכינה לתובע המחאה בגין שכרו, בסמוך למועד יום העבודה שחל ביום 26.6.2017 , ואף ניסתה ליצור קשר עמו מספר פעמים אך הטלפון שלו היה מנותק. עוד טוענת הנתבעת כי אין מחלוקת לגבי גובה השכר המגיע לתובע, וכי אין מקום לחייב את הנתבעת בגין עוגמת נפש שכן נקטה בצעדים הנדרשים על מנת לאתר את התובע לאחר שהפסיק להגיע לעבודה.

10. יצוין, כי התובע הוסיף בשלב הסיכומים ודרש גם פיצוי בגין הלנת שכר, אולם לא ביקש לתקן את התביעה כדי להוסיף רכיב זה. בהתאם לכך, טענה הנתבעת כי אין מקום לחייב אותה בפיצוי הלנת שכר שכן התובע נמנע מלתקן את כתב התביעה וכי מדובר בהרחבת חזית אסורה .

דיון והכרעה

11. התובע לא ציין בכתב התביעה מהו הסכום הנדרש בגין שעות העבודה, אך גם לא טען במהלך ההליכים כי החישוב שהציגה הנתבעת שגוי. על כן, אין מחלוקת למעשה כי התובע זכאי לתשלום שכר בגין יום עבודה אחד בסך 220 ₪.

12. נותרה לפיכך המחלוקת בדבר עוגמת הנפש. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובחנתי את הראיות, מצאתי כי יש לקבל את עמדתה של הנתבעת, ויוסבר.

13. הנתבעת הכינה ביום 9.7.2017 המחאה בגין שעות העבודה שביצע התובע לגרסתה ביום 26.6.2017 (נ/1) . התובע אומנם טוען כי תאריך יום העבודה הוא ביום 26.2.2017, אולם לא הובאה כל אסמכתא לכך, וזאת בניגוד לעולה מתלושי השכר שהציגה הנתבעת ושצורפו לכתב ההגנה . התובע הציג מסמכים רפואיים המתייחסים לניתוח שעבר. ניתן ללמוד מאחד המסמכים כי התובע התקבל לאשפוז ביום 23.7.2017 והשתחרר ביום 3.8.2017 (ת/ 1). לא ברור מטיעוניו של התובע או מהתיעוד הרפואי האם מדובר באשפוז יחיד או האם היו אשפוזים קודמים.

14. לכן, יש לקבל את טענת הנתבעת כי הכינה עבור התובע את שכרו בסמוך למועד סיום העבודה.

15. מעדותו של מר מזאוי, עולה כי נעשו מאמצים כנים לאתר את התובע ולשלם לו את משכורתו (עמ' 9 שורות 13-26):
"ש. התובע טוען שהוא חיפש אותך כמה פעמים וכל פעם אמרת לו שאתה שולח את הצק?
ת. מה שקרה באותו יום שסיים את העבודה הוא נעלם, הוא עבד יום אחד ונעלם. רציתי לתת לו סידור ולא היה מענה בטלפון. אחרי תקופה לא יודע כמה זמן היה מאושפז, דרך אבי לוי שמעתי שהתובע נפל ואמר לי שהוא מאושפז וכל מיני דברים וניתוחים, התובע התקשר אלי ושאל אם המקום שלו עדיין פנוי ואמרתי לו שכן בוודאות אם אתה חוזר לעבודה. לגבי הצק הסברתי לו ש- 60 יום הצק פג תוקף. הוא התחיל להשתולל ולצעוק. באותו זמן גם רציתי לעזור לו החזרתי את הצק עם אחד הרכזים, אחרי שהבן אדם היה בחזרה לאחר תיקון התאריך התובע ביקש העברה לבנק הדואר, הסברתי לו שצריך תהליך לבטל הצק לצורך ההעברה וזהו נעלם. היה כל פעם מתקשר אלי ממספר שונה. החזרתי את הצק למשרדי החברה.
לפעמים התובע היה מתקשר אלי מפצוציה, הייתי מתקשר בחזרה למספר והוא לא ענה."

16. עדותו של מר מזאוי הותירה רושם מהימן ותשובותיו היו עקביות. התרשמתי כי רצונו היה לאפשר לתובע לעבוד ולהתפרנס , כי שלח לתובע עם אחד הרכזים את ההמחאה שהוכנה עבורו וכי פעל בהתאם לבקשתו של התובע לברר כיצד ניתן לבצע העברה לבנק הדואר במקום משלוח המחאה. גם בהמשך טען מר מזאוי כי ניסה לברר האם אפשר לבצע העברה בנקאית במקום תשלום בהמחאה אולם נמסר לו כי לא ניתן לבצע העברה בנקאית על סכום הנמוך מ- 500 ₪ (עמ' 10 שורות 15-17).

17. התובע אישר בעדותו כי שוחח עם מר מזאוי לאחר סיום העבודה ואף אישר את גרסתו של מר מזאוי כי לא היתה אפשרות לבצע הע ברה בנקאית על סכום הנמוך מ- 500 ₪ (עמ' 6 שורות 1-2). התובע גם הסביר בעדותו כי עוגמת הנפש לה הוא טוען אינה קשורה דווקא לעיכוב בתשלום השכר אלא לכך כי נציגי הנתבעת לא התעניינו בשלומו לאחר התאונה (עמ' 8 שורות 4-11):
"ש. מה עוגמת הנפש שנגרמה לך?
ת. הייתי במצב רפואי מאוד קשה, הייתי גם בשיקום, ביקשתי שיבואו לבקר אותי, ויראו את המצב שלי שאני לא יכול להמשיך לעבוד, מעבר לכך אף אחד לא רצה להתייחס, תבוא לראות את העובד שלך אחרי התאונה, הם הזניחו אותי, המצב שלי אחרי 5 ניתוחים ברגל ימין וברגל שמאל. אף אחד לא רצה לבוא לבקר אותי. נאלצתי כמובן לפנות לבית הדין.
ש. עוגמת הנפש בעצם שלא באו לבקר אותך?
ת. לא ראו את המצב שלי שאני לא יכול לעבוד."

18. התובע טען כי פנה מספר פעמים אל הנתבעת כדי לעדכן בדבר התאונה שארעה לו, אולם לא הוצגה כל אסמכתא לפניות אלו. התובע טען כי התכתב עם נציגי הנתבעת באמצעות מסרונים, אולם אלו לא הוצגו, ומנגד הקבלות שהציג התובע ביחס למשלוח מכתבים לנתבעת מתייחסות למועדים שלאחר הגשת כתב התביעה (ת/2) .

19. אף אם נקבל את טענתו של התובע כי נציגי הנתבעת לא יצרו עמו קשר אחרי שהפסיק להגיע לעבודה וגם לא ניסו לברר את מצבו בעקבות התאונה (טענה אשר אינה מתיישבת כאמור עם דבריו של התובע כי שוחח עם מר מזאוי בנוגע לתשלום שכרו ועדכן אותו בנוגע למצבו הבריאותי ), אין מדובר בנסיבות המצדיקות פסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש. הלכה פסוקה היא כי פיצויים בגין עוגמת נפש אינם נפסקים כדבר שבשגרה אלא במקרים קיצוניים ויוצאי דופן בחומרתם (ע"ע 419/07 משרד המסחר והתעשייה נ' יעל חן, מיום 3.11.2008, ע"ע 25805-11-12 מדינת ישראל נ' מירון חומש, מיום 29.11.2016, ע"ע 360/99 אהרון כהן נ' מדינת ישראל, פד"ע לח 1 14). לטעמי, המקרה שלפנינו אינו נמנה על המקרים הללו. אף אם נפגע התובע ברגשותיו בשל העדר התעניינות לכאורה מצד הנתבעת, אין מדובר בהתנהגות כה קיצונית המצדיקה חיוב הנתבעת בתשלום פיצוי בגין עוגמת הנפש .

20. אין מקום גם לפסוק פיצוי הלנת שכר. ראשית, התובע לא כלל בכתב התביעה רכיב של הלנת שכר, ואף שציין את נושא ההלנה במסגרת הדיון הראשון שהתקיים בתיק, הרי שלאחר שהמציא את אישור ביהמ"ש המחוזי לנהל את ההליכים, לא ביקש לתקן את כתב התביעה כדי להוסיף רכיב זה. עוד יצוין, ומעבר לנדרש, כי שוכנעתי כי הנתבעת נקטה באמצעים וצעדים על מנת לשלם לתובע את שכרו, בהתאם לדרישתו, ולמרות שיתוף פעולה מוגבל מצידו של התובע. על כן, דרישתו של התובע לפיצוי הלנת שכר נדחית.

סיכום

21. על יסוד כל האמור לעיל, תביעתו של התובע מתקבלת באופן חלקי, והנתבעת תשלם לתובע הפרשי שכר בסך 220 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.7.2017 ועד למועד התשלום בפועל.

22. לעניין ההוצאות, אכן, ניתן היה לחסוך את ההליכים בתיק אילו הסכים התובע לקבל את שכרו שנשלח אליו לאחר הגשת כתב ההגנה. כמו כן, אילו היה התובע מבקש מבעוד מועד את אישור ביהמ"ש המחוזי לניהול התיק, ניתן היה למנוע את ביטול ישיבת ההוכחות הראשונה. לכך יש להוסיף את העובדה כי התביעה ברובה נדחתה. עם זאת, התרשמתי כי מצבו הבריאותי והמשפחתי של התובע קשה, ונסיבות חייו בתקופה זו אינן פשוטות. על כן, כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, כ"ג תמוז תשע"ח, (06 יולי 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: מיכאל סעדיה שוקרון
נתבע: חברת כוח אדם מעוף
שופט :
עורכי דין: