ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מעגן הרים הנדסה אזרחית בע"מ ח"צ נגד בנק לאומי לישראל בע"מ :


בפני
כבוד הרשם שמעון רומי

משיב/זוכה

בנק לאומי לישראל בע"מ – ח"צ 520018078

נגד

מבקשת/חייבת
מעגן הרים הנדסה אזרחית בע"מ ח"צ 513404525

החלטה

הבנק הזוכה הגיש לביצוע כנגד החייבת ארבעה ש'קים כמפורט בבקשת הביצוע ובסכום כולל (קרן 160549.79 ₪, בשערוך ליום הגשתה תביעה).
השקים משוכים מחשבון החייבת כעולה מתצלומם לפקודת הנפרע הנקוב בהם ("מסארוה ע. אלפתח...) ו/או מדחאת מסארוה".
השקים חתומים בחתימת מושך הנחזית להיות של החייבת והם חוללו בידי הבנק הנמשך בחלקם ובחלקם לא כובדו בשל מתן הוראת ביטול.
החייבת הגישה התנגדות לביצוע השטרות, זו נסמכת בתצהירו של מר מועאד אבו חבלה המצהיר כי הטענות ידועות לו מידיעה אישית ("הטענות" ולא העובדות... – ש"ר).
מוצהרות "לא עובדות" מרובות כגון: מה דין הבקשה להיות כי אין המצהיר חייב בפירעון השקים כי נפל קורבן למעשה מרמה שנעשה על ידי מר מסארוה הנ"ל.
מסארוה הנ"ל נטל את השקים בגין עבודה שהייתה אמורה להתבצע, סכום השקים לא מולא על ידי המצהיר ומשפנה המצהיר אל מסארוה שישיב לו השקים בשל היעדר תמורה בגינם, לא נענה הנ"ל לפניות המצהיר ולא השיב לו את השקים. בסעיף 11 מוצהר "כעת מסתבר שהשק הופקד ככל הנראה בניכיון".
ביום 30.01.18 עמד המצהיר בחקירה נגדית ובראשיתה העיד כי הוא הבעלים של החייבת למן הקמתה משנת 2007.
החייבת עוסקת בהנדסה אזרחית וחשבונה בבנק מוגבל ולא בפעם הראשונה. כשנשאל האם החייבת נתבעה בידי בנק מזרחי טפחות, בסך של 202,000 ₪ השיב "עוד לא" ולאחר מכן ענה "כן", הוגשה תביעה ושלל שאלה לעניין תביעות שהוגשו נגדו בעניין צ'קים ללא כיסוי. כאשר נשאל האם החייבת בגלגולה הקודם נתבעה בידי הזוכה כאן השיב בשלילה. הוא שב ואישר כי לא מילא את הסכומים בשקים נשוא ההתנגדות ואף לא ראה אותם ושהתבקש להסביר כיצד מסארוה מחזיק בידו שקים ריקים ולא מלאים וענה "אני לא ראיתי את השקים מלאים ריקים. ראיתי את התביעה שלך ועל סמך שקים שאת טוענת היה אמור לבצע לי עבודות לקבלן משנה ולא עמד בהתחייבות שלו...".
שהתבקש לענות כיצד מחזיק מסארוה בשקים פתוחים של החברה, אמר "את יכולה להראות לי את השקים". ואז נשאל אם כך, כיצד אתה יכול להצהיר שהסכום הנתבע לא מולא על ידכם והשיב כי "זה הגיוני".
שהופנה לעבר סעיף 15 בתצהירו, ("... כיום בעלי המניות של חברת וינטר קלאב ברחו לחו"ל"). השיב כי אינו מכיר את החברה שבציטוט וכי שמה השתרבב לתצהיר בטעות.
כאשר הופנה לעבר סעיף 16 בתצהירו, שם מצהיר הוא על פי מידע משפטי ("מידע" – ולא עצה – ש"ר).
מה ידע או מה לא ידע הזוכה שעה שסחרה את השטרות אודות זכות הקניין בהם, ענה – שלא ידע כי הזוכה ביצע ניכיון בשקים ומן הדין היה שהזוכה תיידע אותו.

סיכומי המבקשת מיום 11.03.18 משתרעים על שבעה עמודים ותמציתם: המבקשת לא קיבלה כל תמורה בגין השקים שהוגשו לביצוע ולכן אינה חייבת בפירעונם.
ההסבר למסקנה זו אליבא דחייבת היא בהיותה קורבן למעשה מרמה שנעשה לה על ידי מידחאת מסארוה. אליבא דחייבת "... לא מכבר המערכת המשפטית ביטל את "הלכת גויסקי" שהינה בעלת 45 שנים..."
פרק נכבד מהסיכומים מוקדש להטעמתה של ”הלכת גויסקי" לחיי המסחר דהיום... בהתעלם מהקביעה הנכונה הנ"ל לפיה הלכה זו בוטלה זה מכבר.
["הלכת גויסקי" בוטלה בפסק דינו של בית המשפט העליון מיום 24.11.15 ברע"א 8301/13].
לא ירדתי לסוף דעתו של כותב הסיכומים מדוע לפרוס מלל כה רב מן העידן שלפני ביטול "הלכת גויסקי", שעה שהיא כבר בוטלה לפני למעלה משנתיים...

סיכומי המשיב מחזיקים 20 עמודים לרבות צו הסיכומים ונספחים אחרים מיותרים שמקומם אינו בסיכומים. תמצית סיכומי המשיב:
השקים נשוא התנגדות נחתמו על ידי החייבת כמושכת השקים ויצאו מחזקתה כאשר החייבת לא עמדה כלל בנטל לסתור את החזקות שבדין האוחז בשקים בתום לב ובתמורה. השקים נמשכו מחשבון המבקשת לפקודת מידחאת מסארוה שניהל עמה מערכת יחסים עסקית לטענת המצהיר. התצהיר ניתן על ידי מנהל המבקשת ובחקירה נגדית נטען על ידו כי לא ניתנה כל תמורה בגין השקים ולכן אין החייבת מחויבת בפירעונם. הזוכה מבהיר כי החייבת כלל אינה מכחישה כי היא אשר מסרה את השקים לנפרע. מחקירת המצהיר כי הוא הצהיר עובדות ביחס לשקים מבלי שכלל ראה אותם, כפי שהעיד הוא בעצמו בעמוד 2 שורה 19.
בתצהיר יש עניינים נטולי כל זיקה למחלוקת שבין הצדדים כגון: סעיף 15 סיפא בעניינה של חברת וינטר קלאב.
המצהיר ציין דבר והיפוכו ביחס לשאלה שעניינה בהאם החייבת נתבעה על ידי בנק מזרחי טפחות ואם לאו כאשר בנשימה אחת השיב בשלילה ובחיוב בעמוד 1 שורות 2-6. בעוד המצהיר מלין כי הזוכה עשה ניכיון בשקים נשוא ההתנגדות מבלי לבדוק את מצב החייבת. כאשר נשאל כיצד ידוע לי כי הבנק עשה ניכיון בשקים השיב "לא ידעתי"...
המצהיר העיד כי מסר את השקים ריקים לנפרע ומכאן סביר להניח כי לא מדובר בעסקה ספציפית ומכל מקום פרטי העסקה לא נמסרו על ידי המצהיר.
בד בבד המבקשת מצהירה על כישלון תמורה בשקים, יחד עם הימנעות מלהבהיר מה הייתה אמורה להיות התמורה. ממילא לא צורפו שום סימוכין לתמורה כלשהי שאמורה הייתה להינתן. כל מה שהעיד המצהיר הוא כי מסארוה לא השלים את מה שהתחיל – עמ' 2 שורות 23-24.
מכאן שאף לשיטת החייבת מדובר למצער בתמורה חלקית שניתנה בגין השקים.
סיכומי תשובה לא הוגשו כעולה מהודעת הזוכה מיום 04.07.18.

בחנתי את מכלול הכתבים וצר לי לקבוע כי לא עלה בידי למצוא מה הגנה בפי המבקשת מפני התביעה השטרית:
המבקשת טוענת לכישלון תמורה בד בבד עם הימנעות מפירוט כלשהו ביחס לתמורה המצופה בגינה מסר את השקים. טענות אלה אינן עולות זו עם זה כטענות עובדתיות.
המצהיר הצהיר דבר והיפוכו באופן שלא ניתן לבסס החלטה על הצהרות הנסתרות על ידי המצהיר מאליהן כגון: האם הוגשה או לא הוגשה כנגד הנתבעת תביעה על ידי בנק מזרחי, האם ראה או לא ראה את השקים (או העתק מהם) נשוא ההתנגדות קודם שחתם על תצהירו.
חלק נכבד מהסיכומים מסביר מדוע יש לבטל את הלכת גויסקי, וזאת בעיניי גיבוב מלל חסר כל משמעות שהוא מופיע מיד לאחר הדבר היחיד הנכון בהקשר הזה, היינו ביטול הלכת גויסקי.
"הלכת גויסקי" אינה אומרת שכל עימת שינוכה שק יהא המושך פטור אם רק יציין את סיסמת הקסם "...נפלתי קורבן למעשה מרמה".
בית המשפט העליון קבע (בתמצית כי יש לבטל את הלכת גויסקי, באופן שמי אשר אינו אוחז כשורה בשטר לא יוכל להתגבר על הגנה של כישלון תמורה של המושך או העושה).
ביטול ההלכה מקנה הלכה למעשה הגנה טובה למי אשר חתם על הסכם במסגרתו נמסרו לצד שכנגד שקים דחויים, האחרון היסב את השק הדחוי לבנק ואז הפר את ההסכם.
בענייננו, כאמור לעיל, נמנעה החייבת מלהביא נתון כלשהו אודות "עסקת היסוד" בינה לבין החייבת וממילא לא נטען לקיומו של הסכם בין המושכת לבין הנפרע.
זאת ועוד, מעדות המצהיר עולה בבירור כי אין בכלל טענת כישלון תמורה אלא כישלון תמורה חלקי (בלתי קצוב) שכן העידו בפניי: "...ולא השלים מה שהתחיל..." - ראה עמוד 2 שורות 23-24 לפרוטוקול.
הנה כי כן אין בפי המבקשת הגנה לכאורית כלשהי מפני התביעה השטרית.

אשר על כן, אני דוחה את ההתנגדות ומורה על שפעול הליכי ההוצאה לפועל בתיק נשוא ההתנגדות שפרטיו בכותרת החלטה זו.
הזוכה ימציא נא החלטה זו ללשכת ההוצאה לפועל ליישומה.
החייבת תישא בהוצאות הזוכה לשכר טרחת עורך דין בסך 1,170 ₪ (כולל מע"מ) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשע"ח, 08 יולי 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מעגן הרים הנדסה אזרחית בע"מ ח"צ
נתבע: בנק לאומי לישראל בע"מ
שופט :
עורכי דין: