ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גאלב ריאן נגד יוסי שטרית :

לפני
כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקש- המערער:

גאלב ריאן
ע"י ב"כ עו"ד בנצי רומי

נגד

המשיב:

יוסי שטרית
ע"י ב"כ עו"ד אנג'לו ניסים גניש

פסק דין

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בתל אביב (כבוד השופטת הבכירה רונית פינצ'וק - אלט) מיום 3/6/18 בת"א 29879-03-17.
הבר"ע עוסקת ברכיב בהחלטה ולפיו נדחתה בקשת המבקש – הנתבע לעיין במסמכים ספציפיים.

2. בבימ"ש קמא מתבררת תביעתו של המשיב (להלן גם: "שטרית") נגד המבקש (להלן גם: "ריאן") להשבת הלוואה שנתן לריאן בשנת 2011 בסך קרן של 270,000 ₪.
לפי הסכם ההלוואה (נספח א' לתביעה) צריכה הי יתה ההלוואה להיות מושבת עד ליום 31/3/12.

בכתב התביעה שהוגש בחודש מרץ 2017 נטען כי על חשבון ההלוואה שולם סך 10,000 ₪ בלבד.
ניתנה אפשרות לריאן להמיר כספי ההלוואה ולהשיבה תמורת סחורה של פרי הדר ו/או הסדרת החוב בתשלומים.
אף הועברו ע"י ריאן המחאות בסך 45,000 ₪ של חברות על שם בניו, אך ההמחאות חזרו.

ריאן בכתב הגנתו טען כי הוא פ ושט רגל. צו כינוס ניתן נגדו ביום 13/10/10. לא ניתן לתבוע אותו לא אישור הנאמן והוא גם לא יכל לחתום על הסכם הלוואה ללא אישור הנאמן. נטען בין היתר, כי ההלוואה שניתנה הייתה בסך 40,000 ₪ וניתנה עוד בשנת 2009, ולכן גם התביעה התיישנה. נטענו טענות בנוגע לתוקפו של הסכם ההלוואה.

במסגרת ישיבת קדם משפט שנערכה בבימ"ש קמא ביום 12.9.17 עדכן התובע כי סכום ההלוואה (הקרן) שניתנה היא 260,000 ש"ח.

3. ביום 25.3.18 ריאן הגיש בקשה "לעיון ספציפי במסמכים ולמתן תשובות מלאות על שאלון" (בקשה מס' 13).
נטען כי ביקש לעיין במסמכים שאוזכרו בתצהיר גילוי מסמכים של שטרית ובמסמכים ספציפיים שלא נזכרו בכתב הטענות של שטרית וגם דרש להשיב לשאלון ; רק מסמכים שצוינו בתצהיר גילוי המסמכים נשלחו לעיונו והשאלון נענה באופן חלקי. כלל לא הוצגו בפניו המסמכים הספציפיים שעיון בהם התבקש.

המסמכים הספציפיים ש נדרש בהם עיון ולא אוזכרו בתצהיר הגילוי מטעם שיטרית, מפורטים להלן:
4.1 נספחי ההסכם בין ריאן לבין שטרית במלואם.
4.2 הצהרות הון מטעם שטרית לרשויות המס בשנים הרלוונטיות 2009 – 2018.
4.3 דיווחים של שטרית לרשויות המס בגין ההלוואות המוכחשות הנטענות על ידי שטרית.
4.4 כל כרטסות הנהלת חשבונות של שטרית מול ריאן.
4.5 דוחו"ת כספיים של שטרית לשנים 2009-2017 ו/או כל חלק מהם המתייחס לסכומי ההלוואות הנטענות והמוכחשות (אם בכלל דווחו לרשויות ההלוואות המוכחשות האמורות).
4.6. דיווחים של שטרית לרשויות בהתאם לחוק איסור הלבנת הון.
4.7 דפי חשבונות הבנקים מהם לטענת שטרית יצאו כספי ההלוואות (המוכחשות) לריאן.

נטען, כי מסמכים אלו יוכיחו שההלוואה לא הייתה בסך 270,000 ₪. לא נית נה בשנת 2011 ולכל היותר, בשנת 2009 ניתן סך 40,000 ₪ וכי שטרית לא דיווח לשלטונות המס ולרשויות להלבנת הון על מעשיו הבלתי חוקיים וכי המסמכים יוכיחו כי התביעה הוגשה שלא כדין ובניגוד לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות.

4. שטרית בתגובתו לבקשה בבימ "ש קמא טען ביחס לעיון הספציפי במסמכים כדלקמן:
באשר לסעיף 4.1:
אין הסכם נוסף או נספח להסכם מלבד ההסכם שצורף לכתב התביעה.

באשר לסעיפים 4.2, 4.3, 4.5 ו- 4.6:
הצהרת הון הן חסויות ואינן רלבנטיות לתובענה וכך גם דיווח לרשויות מס או דו"חות כספיים שנמסרו לרשויות המס.

באשר לסעיף 4.4 :
שטרית אינו בעל עסק להלוואות ואין לו כרטסת הנהלת חשבונות המבוקשת.

באשר לסעיף 4. 7:
חשבונות הבנק חסויים ואינם רלבנטיים להלוואה.
צוין כי שטרית ירש מאמו ז"ל סך 260,000 ₪. הוא מסר לנתבע שזה מקור הכספים להלוואה. צרף חוזה מכירת דירה שירש וכן צוואה.

5. בתשובה לתגובה נטען ביחס למסמכים המבוקשים:
באשר לסעיף 4.1:
בהסכם כתוב כי יש לו נספחים, ולכן צריך לצרפם.
באשר לסעיף 4.4:
בכתב התביעה אישר שטרית כי במסגרת עבודתו במכירת פירות וירקות הוא הלווה לנתבע 270,000 ₪ , ולכן הוא אינו יכול לטעון שאין בידו כרטסת שכזו.

באשר לסעיפים 4.2, 4.3, 4.5 ו- 4.6:
אין מדובר במסמכים חסויים. מדובר במסמכים רלוונטיים שיוכיחו כי גרסתו של שיטרית שיקרית וכי הוא לא דיווח לרשויות על ההלוואה המוכחשת.
כך גם באשר ל סעיף 4.7 - חשבונות הבנק.
עוד נטען כי ככל שהתובע מעוניין להמשיך בתביעתו, עליו לחשוף את המידע המבוקש.

6. כיוון שבקשת רשות ערעור ניתן להגיש רק על הרכיב בהחלטה המתייחס לעיון במסמכים ספציפיים לאור צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט – 2009, אתייחס רק לעניין זה.

7. החלטת בית משפט קמא מיום 3/6/18:
באשר לסעיף 4.1 - נספחי הסכם ההלוואה :
הבקשה נדחתה כיוון ששטרית הצהיר כי אין הסכמים נוספים ואין נספחים.
לפיכך בשלב זה אין לחייבו לגלות מסמך שהוא טוען כי אינו קיים, וניתן יהיה לחקור התובע בעניין זה במסגרת ההוכחות.

באשר לסעיף 4.2 - הצהרות הון לרשויות המס בין השנים 2009-2018 :
הבקשה נדחתה. נקבע כי אין חסיון על הצהרות ההון, אך אין בכתוב בהן כדי להכריע במחלוקת. גם אם שטרית לא דיווח לשלטונות המס על ההלוואה , אין פירושו של דבר כי ההלוואה לא ניתנה.

באשר לסעיפים 4.3 - דיווחים לרשויות המס על הלוואות, 4.5- דו"חות כספיים לשנים 2009 2017 ו- 4.6 - דיווחים לרשויות לפי חוק איסור הלבנת הון:
הבקשה נדחתה מנימוקים זהים לאלו שניתנו ביחס להצהרות הון לרשויות המס .

באשר לסעיף 4.4 - כרטסת הנהלת חשבונות:
הבקשה נדחתה. נטען בתצהיר כי אין כרטסת שכזו , ולכן בשלב הנוכחי נסתם הגולל על דרישה זו וניתן יהיה לחקור התובע בעניין זה במסגרת ההוכחות.

באשר לסעיף 4.7 - דפי חשבונות בנק:
הבקשה התקבלה.
נקבע כי אין חיסיון על דפים אלו ולא ניתן לשלול בשלב זה את הרלוונטיות של המסמכים. יש לגלות רק דפי חשבון שיוכלו להעיד על קבלת כספי ירושה כנטען ע"י התובע וניתן יהיה "למחוק" מהמסמך פרטי העברות כספים אחרות.

8. בבקשת רשות הערעור נטען כי המסמכים המבוקשים דרושים לצורך סתירת גרסתו העובדתית של שטרית ויאפשרו לריאן להדוף את התביעה שהוגשה נגדו.
המסמכים שהתבקשו אינם חסויים בדיוק כפי שקבע בימ"ש קמא ובניגוד לטענתו של שטרית.
דפי החשבונות שהתבקשו במלואם (ולא רק החלק הקטן שהבקשה התקבלה בעניינו) יבהירו כי גרסתו של שטרית שקרית. גם דיווחים לרשויות המס ובעניין הלבנת הון דרושים; הגם שיש בהם רק "הצהרה" של שטרית יוכלו להוכיח אם שטרית הצהיר כי נתן הלוואה , מתי דיווח על כך , מה הסכום המדווח ומה המועד שנטען ביחס להלוואה.
גם אם לא רשומה ההלוואה במסמכים אלו כלל, יהיה בכך כדי לפגוע באמינותו של שטרית שמסר גרסה שקרית מול רשויות המס וגם יחול לגביו השתק שיפוטי.
נטען כי ללא מתן רשות לערער יגרם למבקש נזק כבד כיוון שיצטרך לנהל ההליך ב"ידיים קשורות" ולא יוכל להציג מסמכים שיוכיחו את צדקת טענותיו.

9. בתשובת המשיב מבוקש לדחות את הבר"ע על הסף.
המשיב בתשובתו חזר על הטענות שהעלה בבימ"ש קמא והעלה טענות הנוגעות להתנהלות המבקש .

10. לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות לערער, לדון בבקשה רשות הערעור כבערעור ולקבל את הערעור בחלקו הקטן בלבד , מהנימוקים כדלקמן:

11. ככלל, השגה על החלטות ביניים של ערכאה דיונית נעשית במסגרת ערעור על פסק הדין אלא אם כן מדובר ב"אותם מקרים נדירים" בהם עלה בידי מבקש רשות הערעור להראות כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלולה לגרום לנזק של ממש או עלולה להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי (וראה לעניין זה רע"א 7913/14 תרכובת ברום נ' חצב, סעיפים 6 ו- 7 להחלטת כבוד הש' צ' זילברטל (8.2.15).
אני סבורה כי דחיית הבקשה לעיון במסמכים ספציפיים ב חלקה מצדיקה התערבות ערכאת ערעור כבר בשלב הביניים משום שהיא עלולה להביא לניהול ההליך בדרך שגויה .

בהקשר זה יפים הדברים שנפסקו ע"י כבוד הש' נ' סולברג ברע"א 6676/17 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' דיין (17.9.17)
"לעיתים מזומנות, סוגיית גילוי המסמכים מעצם טבעה מצדיקה מתן רשות ערעור עוד בעיצומו של המשפט. זאת בעיקר בשני הקשרים: הראשון, כאשר בית המשפט מקבל בקשה לגילוי מסמכים, ונטען שהמסמכים המבוקשים נהנים מחסינות, מכילים סודות מסחריים וכיוצא באלה. במצב זה, ברי כי חשיפת המסמכים תהיה בלתי הדירה, ולא ניתן יהא לתקן את החשיפה בסיום ההליך. ההקשר השני הוא כאשר בית המשפט דוחה בקשה לגילוי מסמכים, כך שבעל הדין נדרש לנהל את המשפט ללא המידע שרצה לקבל. במצב זה, ככל שיש הצדקה להתערב בהחלטת הערכאה הדיונית מוטב לעשות זאת כבר בשלב הנוכחי, משום שמבלעדי זאת יתנהל ההליך כולו "בדרך שגויה", שלא תוכל להירפא במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי ".
(הדגש לא במקור – א.כ.).

12. נקודת המוצא היא כי ערכאת הערעור לא נוטה להתערב בהחלטות דיוניות הנוגעות לאופן ניהול ההליך ובכלל זה החלטות בדבר גילוי ועיון במסמכים.
וראה לענין זה רע"א 6955/16 חברת אולמי אחים סעיד אל הוד בע"מ נ' אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ, סעיף 7 להחלטת כבוד הש' י' עמית (9.11.16).

במקרה דנן, מצאתי כי יש מקום להתערב בהחלטת בימ"ש קמא בחלקה , ואנמק מסקנתי.

13. בקשת רשות הערעור מתייחסת לסעיפים 4.2, 4.3, 4.5, 4.6, 4.7.לדרישת המבקש למסמכים.

א) באשר לסעיפים 4.2, 4.3, 4.5, 4.6 - הצהרות הון לרשויות המס, דיווחים לרשויות המס, דו"חות כספיים ודיווחים לרשויות בהתאם לחוק איסור הלבנת הון :

עסקינן בתביעה להחזר הלוואה המושתתת על הסכם הלוואה בכתב מ שנת 2011.
טענת ההגנה היא כי מדובר בהסכם השבת הלוואה המתייחס להלוואה שניתנה עוד בשנת 2009 על סך 40,000 ש"ח בלבד בצירוף ריבית נשך בלתי חוקית, וזאת טרם מן צו כינוס נכסים לנתבע.

לאור גדר המחלוקת בענייננו, לא מצאתי מקום להתערב במסקנת בימ"ש לפיה המסמכים המבוקשים בסעיפים דלעיל, על אף שאינם חסויים, אינם דרושים למחלוקת בענייננו.

ב) באשר לסעיף 4.7 -חשבונות הבנק :

בסעיף 4.7 התבקשו חשבונות הבנקים מהם לטענת שטרית יצאו כספי ההלוואות (המוכחשות) לריאן.

שטרית טען כי מקור כספי ההלוואה בירושה שקיבל מאמו.

בימ"ש קמא חייב את שטרית לגלות רק את דפי החשבון שיש בהם להעיד על קבלת כספי הירושה האמורים שהיוו לטענת ו את המקור למימון ההלוואה. כן אושר ל שטרית למחוק פרטי העברות שאין להם קשר לקבלת הירושה.

אני מסכימה עם עמדת המבקש לפיה יש מקום לחייב את המשיב לאפשר למבקש עיון גם בדפי חשבון במועד משיכת הכספים מהבנק במועד מתן ההלוואה הנטענת, כלומר משנת 2011.
מדובר במסמכים הרלוונטיים ללב ליבה של המחלוקת בין הצדדים.
כנספח י"ז לתשובה לבר"ע צירף שטרית מסמכים שהועברו על ידו לריאן לאחר מתן החלטת בית משפט קמא.
שטרית צירף להודעתו מיום 1.7.18 שהוגשה לבימ"ש קמא, שני תדפיסי תנועות חודשיים של חשבון בנק.
הראשון, מיום 31.1.08 לפיו הופקד שיק לחשבון הבנק על סך 59,300 ₪.
צורף גם צילום ההמחאה ומסמך שכותרתו "העברת כספים".
השני, מיום 30.6.08 ובו שורה "זיכוי מדיסקונט" על סך 168,000 ₪. צורף גם מסמך שכותרות: "העברת כספים".
דהיינו- אין בנמצא מסמכים בנקאיים שיעידו על העברת כספים לריאן בשנת 2011. שעה שהסכם ההלוואה נשוא התביעה הוא משנת 2011.כך שמתחזקת טענת ריאן ולפיה אין די במסמכים הבנקאיים המוגבלים שהתבקש שטרית להמציא.

משכך, דפי חשבון בנק משנת 2011 שיש בהם להעיד על מתן כספי ההלוואה הנטענת יימסרו לעיון המבקש תוך 10 ימים מקבלת החלטה זו.
ככל שיוצהר ע"י שטרית כי אין בנמצא דפי חשבון בנק במסגרתם ניתן לראות העברת כספים מחשבונו לריאן בגין ההלוואה נשוא התביעה, מובן שלא יצטרך להמציא דפי חשבון . (משמעות הצהרה כזו לגבי סיכוי תביעתו להתקבל , תילקח בוודאי בחשבון על ידו)

14. לסיכום:

א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות ערעור להתקבל ודין הערעור להתקבל בחלקו.
אין להתיר גילוי ועיון של המסמכים המבוקשים בסעיפים 4.2, 4.3, 4.5, 4.6 .
ובנוגע לסעיף 4.7 לדרישה – יש להתיר עיון בדפי חשבון בנק משנת 2011 שיש בהם להעיד על מתן כספי ההלוואה הנטענת.

ב) לאור תוצאת ההליך, ישא כל צד בהוצאותיו.

ג) הערבון יוחזר למבקש באמצעות בא כוחו.

ד) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, כ"א תמוז תשע"ח, 04 יולי 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: גאלב ריאן
נתבע: יוסי שטרית
שופט :
עורכי דין: