ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוסף מאמו נגד מדינת ישראל :

בפני
כבוד ה שופטת סיגל אלבו

מבקש

יוסף מאמו

נגד

משיבה
מדינת ישראל

החלטה

לפני בקשה לביטולו של צו סגירה מינהלי שהוצא על ידי משטרת ישראל לפי סעיף 23 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968.
ביום 1.7.18 ניתן על ידי המשיבה, סנ"צ אברהם ביטון, צו סגירה מינהלי, המורה על סגירה לאלתר של החצרים הידועים בשם "מסעדת אלשדי" ברח' החבצלת 9 בירושלים (להלן: "העסק"), וזאת עד ליום 21.7.18 .
בצו צוין, כי במקום מתנהל עסק מסוג מסעדה בו נמכרים, בין היתר, משקאות משכרים. ביום 30.6.18 התרחש אירוע אלימות במקום בו נפצעו אזרחים במהלך קטטה חמורה, וזאת לאחר שבחודש מרץ 2018 התרחש אירוע קודם שבעקבותיו הוזהר המבקש. עוד צוין בצו, כי בסיום התקופה על המבקש להוציא רישיון בתוקף וכן להעמיד שני מאבטחים במקום , ו כי המקום ייסגר בסופי שבוע בשעה 03:00 לפנות בוקר.

טענות המבקש
המבקש טוען כי לא היה מקום למתן צו סגירה, שכן עשה כל שלאל ידו על מנת למנוע את אירוע האלימות ואינו יכול לשלוט בכל "מעשה מטורף" שאדם נוקט. המבקש מנהל את העסק מזה כשנה ועושה כל ש באפשרות על מנת למנוע את אירועי האלימות. המבקש הוא אף זה שהזמין את המשטרה ושיתף פעולה עמה.
לטענת המבקש, החלטתו של קצין המשטרה אינה מידתית ופוגעת בחופש העיסוק של המבקש מעבר לנדרש. המדובר בצעד החריג ביותר בו ניתן לנקוט, זאת כאשר המבקש פועל להשגת רישיון עסק ואף מוכן להציב מאבטחים במקום.

טענות המשיבה
המשיבה טענה כי זו הפעם השנייה בה התרחש אירוע של אלימות בעסקו של המבקש. בעקבות אירוע א לימות קודם בחודש מרץ 2018, נערכה שיחת אזהרה למבקש ביום 13.3.18, והמבקש הוזהר לבל יתרחשו אירועי אלימות במסעדה וכן נדרש לעמוד בכל תנאי הרישוי של המשטרה.
כן טענה המשיבה, כי במקרה זה מדובר היה באירוע אלימות חמור, בו נפצעו אנשים, וכי מחקירתו של המבקש עולה סוג של "עצימת עיניים", כאשר המבקש היה מודע לכך שבשעות האלה נכנסים למסעדה אנשים שתויים, וחרף זאת הביא למצב של שכרות, שבעקבותיו התרחשה קטטה המונית. המשיבה טענה כי יש מקום לסגירת העסק לפרק זמן מסוים, בין היתר, על מנת למנוע מצב שהמעורבים בקטטה ישובו לעסק על מנת לנקום.

דיון והכרעה
סעיף 23(א) לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, מקנ ה לקצין מש טרה בדרגת רב פקד ומעלה סמכות להורות על סגירת חצרים של עסק בו מוכרים משקאות משכרים, אם נוכח שהדבר דרוש לשמירת שלום הציבור או להחזרת שלום הציבור שהופר, וזאת לתקופה שלא תעלה על 30 יום.
אין מחלוקת כי בעסקו של המבקש נמכרים משקאות משכרים. כך גם אין מחלוקת כי ביום 30.6.18 התרחשה במסעדה קטטה אלימה, בה היו מעורבים רבים, ובעקבותיה נפצעו אנשים.
המבקש טען כי מדובר היה באירוע אלימות שאינו בשליטתו, כי עשה כל אשר ביכולתו על מנת למנוע אותו, וכי אין "להעניש" אותו בגלל אירוע שלא בשליטתו.
מנגד טענה המשיבה, כי מחקירת המבקש עולה כי ידע כי לעסקו נכנסו אנשים שתויים וחרף זאת לא מנע מצב של שכרות, שהוא זה שהביא להתרחשות אותה תגרה אלימה. המשיבה הבהירה כי סגירת העסק נדרשת, בין היתר, לשם "הרגעת הרוחות" ומניעת שיבתם של המעורבים בפרשה על מנת לנקום.
לאחר שקילת טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי צו הסגירה המינהלי הוצא כדין וכי אין מקום לביטולו.
ראשית, מדובר באירוע אלימות חמור, שבעקבותיו נפצעו אנשים ואשר הגורם המרכזי לו הוא המשקאות המשכרים ששתו המעורבים בקטטה.
שנית, אין זו הפעם הראשונה בה מתרחשת קטטה אלימה דומה באופיה, היינו קטטה בה מעורבים שיכורים, בעסקו של המבקש, והמבקש הוזהר ביום 13.3.18 כי עליו לעשות כל שבאפשרותו על מנת למנוע אירועי אלימות נוספים במסעדה . חרף זאת, הרי שמדברי נציגת המשיבה עולה כי גם הפעם הרשה המבקש לאנשים שתויים להיכנס למסעדה, ולא מנע מהם שתיית אלכוהול. המבקש אף לא הציב מאבטחים בעסקו לאחר הקטטה הקודמת.
שלישית, הובהר כי סגירת העסק נדרשת, בין היתר, על מנת למנוע שובם של המעורבים למקום לצורך נקמה.
לפיכך, מתקיים התנאי כי סגירת העסק דרושה לשם שמירה על שלום הציבור.
המבקש מוסיף וטוען כי החלטת הקצין אינה סבירה ומידתית, וכי היא פוגעת בחופש העיסוק שלו במידה העולה על הנדרש.
כידוע, על החלטת קצין משטרה חלה חזקת התקינות המינהלית. בית המשפט אינו שם עצמו בנעלי הרשות המינהלית ואינו שם שיקול דעתו תחת שיקול דעתה . תפקידו מוגבל לבחינת סבירות ההחלטה (ראו: ע"ח 26365-08-15 משטרת ישראל נ' יצחק פנחסוב (פורסם בנבו)).
במקרה זה, לא מצאתי מקום להתערב בשיקול דעת ושל קצין המשטרה ואיני מוצאת מקו ם לקבוע כי ההחלטה היא בלתי מידתית או סבירה. מדובר באירוע קטטה בו היו מעורבים מספר אזרחים שנפגעו, אין המדובר באירוע ראשון של אלימות מסוג זה שמתרחש בעסקו של המבקש, ועל כן החלטה לסגירת העסק למשך 21 יום היא סבירה ומידתית.
איני מקלה ראש בעובדה שבעקבות צו הסגירה תיפגע פרנסתו של המבקש. בד בבד, פגיעה בשלום הציבור היא לא פחות חמורה.
לפיכך, אין מקום לביטול צו הסגירה.
עם זאת, בעניין אחד הצדק עם המבקש והוא התניית ביטול צו הסגירה בסיום התקופה בתנאים הכוללים, בין היתר, הצגת רישיון עסק בתוקף. סעיף 23 לחוק מעניק לקצין משטרה סמכות להורות על סגירת העסק לתקופה שלא תעלה על 30 יום. עם זאת, אין החוק מקנה לקצין המשטרה סמכות לאפשר פתיחתו של העסק מחדש בכפוף לתנאים, שאם לא יתמלאו ייוותר צו הסגירה על כנו. מכאן שלא היה מקום להתנות פתיחת העסק בסיום התקופה בהצגת רישיון עסק.
בכפוף להערה זו, אני דוחה את הבקשה לביטול צו הסגירה המינהלי.

המזכירות תשלח העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"א תמוז תשע"ח, 04 יולי 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יוסף מאמו
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: