ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רחל מיכאל נגד מגדל חברה לביטוח בע"מ :

בפני
כבוד ה שופט דאוד מאזן

המבקשת

רחל מיכאל

נגד

המשיבה

מגדל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט יואב פרידמן), שניתנה ביום 6.4.18 בת"א 40038-11-15, בגדרה דחה בית משפט קמא את בקשת המבקשת למינוי מומחה רפואי בתחום הכאב.

רקע עובדתי הדרוש לעניין

1. המבקשת נפגעה בתאונת דרכים ביום 5.3.15. בעקבות התאונה פנתה המבקשת לבית חולים כרמל לקבלת טיפול רפואי, כשהיא מתלוננת על כאבים בצוואר ובגב. לאחר ביצוע בדיקות וקבלת טיפול רפואי , לא נראו שברים, והמבקשת שוחררה לביתה להמשך טיפול ומעקב רפואי .

2. המבקשת החלה בסדרת טיפולים ומעקב רפואי וביום 28.5.15 התלוננה על כאבים בכף יד ימין מלווה בהגבלות תנועה והופנתה להמשך מעקב אצל מומחה כף היד. המבקשת אובחנה כסובלת משבר עדין בעצם הלונט וקיימת קליטה במיפוי העצמות.

3. המבקשת עתרה בפני בית משפט קמא למינוי מומחים בתחום האורתופדיה והכאב.

4. בית משפט קמא נעתר לבקשה למינוי מומחה בתחום האורתופדי וזאת על פי החלטה מיום 7.6.16 כש ביחס לבקשה למינוי מומחה בתחום הכאב ציין שבשלב זה מוקדם למנות מומחה בתחום הכאב, גם אם מטופלת המבקשת במרפאת כאב וניתן יהיה לשקול מינוי מומחה בעתיד לאחר שתונח בפני בית משפט נתונים נוספים בחוות דעתו של המומחה בתחום האורתופדי. עוד הסמיך בית המשפט קמא את המומחה מטעמו לחוות דעה בדבר הצורך במינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה.

5. בית משפט קמא מינה את ד"ר ליאור מרום כמומחה בתחום האורתופדי שקבע כי למבקשת נותרה נכות צמיתה בשיעור 5% בכף יד ימין על פ סעיף 35(1)(ב) למבחני המל"ל.

6. מומחה בית המשפט, ד"ר מרום, התייחס בחוות דעתו לצורך במינוי מומחה נוירולוג ו/או רופא כאב ( על אף שבהחלטת המינוי בית המשפט ביקש התייחסות המומחה מטעמו למינוי מומחה נוירולוג בלבד ולא בתחום הכאב).
המומחה מטעם בית המשפט סבר כי אין מקום למנות מומחה בתחום הנוירולוגי וביחס למומחה בתחום הכאב (למרות שלא נדרש לחוות דעתו בצורך למינוי בתחום הכאב) סבור המומחה שאין מקום למנות מומחה בתחום הכאב וזאת בהתבסס בין היתר על כך שלטעמו קיים ספק בקיומה של אבחנת תסמונת כאב אזורי מורכב (CRPSׂ) וכי בדיקת מרפאת הכאב מיום 31.1.16 צוין כי אין עדות לתסמונת CRPS ובאבחנה המבדלת פגיעה עצבית אולינרית. לסיכום סבור המומחה שלא מדובר בתסמונת CRPS על פי הגדרתה הרפואית.

7. המומחה מטעם בית המשפט סבור כי המבקשת סובלת מכאבים ולדידו, מדובר בתסמונת פוסט טראומטית של כאב בכף יד ימין ותסמונת זו גורמת ככל הנראה לתלונותיה של המבקשת (פרק הסיכום עמ' 5ׂ).

המומחה לא נחקר על חוות דעתו.

8. המבקשת עתרה בפני בית משפט קמא למינוי מומחה בתחום הכאב, לאחר ששמע את הצדדים דחה בהחלטה מפורטת מיום 3.4.18 את הבקשה. על החלטה זו מוגשת בקשת רשות ערעור.

בית משפט קמא סבר כי המומחה האורתופדי לא התעלם מהכאב ביד, וסקר בחוות דעתו את תלונות המבקשת שהתחילו חודשיים וחצי לאחר התרחשות התאונה. עוד ציין בית משפט קמא שחוות דעתו של המומחה בתחום ה אורתופדי אזכרה גם את החבלות והתלונות שהיו עוד לפני התאונה והיה ער לכך שחלק מהרופאים שבדקו את התובעת סברו כי בעניינה מתקיימת תסמונת CRPS (עם או בלי קשר לתאונה), ולמרות כל אלה, ציין בית משפט קמא שמומחה בית המשפט סבר כי אין מדובר בתסמונת CRPS ונימק מסקנתו זו תוך התייחסות לתוצאות הבדיקות ושלל צורך במינוי מומחה בתחום הכאב וכי המבקשת פיתחה תסמונת נפשית של כאב.

9. עוד הוסיף בית משפט קמא בסעיף 7 להחלטתו שבעניינו מדובר בתלונות כאב המשויכות לאותו איבר מטרה (כף יד) וחוות הדעת האורתופדית מכסה אותם והעדר שביעות רצון מטעם המבקשת אינה סיבה למינוי נוסף בתחום הכאב.

10. המבקשת לא השלימה עם החלטת בית המשפט קמא והגישה את הבקשה שבפניי.

דיון והכרעה

11. מסלול מינוי מומחה שנקבע בגדרו של חוק הפיצויים מחייב, כי נפגע, הטוען לנכות רפואית אשר לא חל עליה סעיף 6ב לחוק, יגיש לעניין זה בקשה למינוי מומחה (סעיף 2(ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז – 1986). בפסיקה נקבע, כי יש להורות על מינוי מומחה, כאשר "קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה" (ע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, מ"ד (2) 216(1990), בפסקה 7 לפסק דינו של כבוד השופט ת' אור).

12. הואיל והתובע יכול להוכיח את מצבו הרפואי רק בדרך זו, נקבע בפסיקה כי על בית המשפט "להישמר מלנעול את הדלת בפני התובע" (רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (30.5.12), בפסקה 8 לפסק דינו של כבוד השופט זילברטל). נפסק, כי " דחיית בקשה למינוי מומחה, כמוה, במידה מסוימת, כדחיית התביעה" (שם). מסיבה זו, נפסק באותה פרשה עוד, כי "במקרה של ספק, יש למנות מומחה, שכן עדיף שיתברר כי המינוי היה מיותר, ואז גם ניתן יהיה לחייב את התובע בעלות המומחה, מאשר שלא יתמנה מומחה במקרה שאכן סובל התובע מנכות עקב התאונה ".

13. אשר למינוי מומחה בתחום הכאב. בפסיקת בית המשפט העליון נקבע, כי "ככלל ימונה מומחה נפרד בתחום הכאב מקום בו ישנה ראשית ראיה לכך שהכאב מוביל לתסמונת כרונית אשר נבדלת באופן ניכר מהתחומים הרפואיים שבהם מונו כבר מומחים" (רע"א 3504/11 ששון נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (5.9.11), בפסקה 4 לפסק דינו של כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין). בה בעת, נפסק כי " ייתכנו מקרים שבהם יסבול תובע מתסמונת כאב כרונית נפרדת, ובמקביל יסבול גם מכאבים שמקורם בבעיה רפואית ספציפית אחרת. במקרה כזה, אין לשלול מינוי מומחה נפרד בתחום הכאב, אפילו אם הכאבים הספציפיים קיבלו כבר ביטוי בחוות דעת של המומחה הרלוונטי".

14. לפיכך, ככלל ימונה מומחה נפרד בתחום הכאב מקום בו ישנה ראשית ראיה לכך שהכאב מוביל לתסמונת כרונית, אשר נבדלת באופן ניכר מהתחומים הרפואיים שבהם מונו כבר רופאים. במקרים רבים אחרים הכאב הוא פועל יוצא של בעיות רפואיות ספציפיות ואז ניתן בדרך כלל להסתפק בחוות דעת של מומחה בתחום רלוונטי .לסיכום, מקום בו קיימת ראשית ראייה לכך, שנושא הכאב עומד לעצמו, או אז קיימת הצדקה עניינית למנות מומחה בתחום הכאב .

15. על רקע ההלכה הפסוקה, כמפורט לעיל, בחנתי את בקשת רשות הערעור שבפניי. לאחר שעיינתי בהחלטת בית משפט קמא, בבקשת רשות הערעור ונספחיה ובתשובת המשיבה, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות הערעור והוגש ערעור על פיה. לגופו של עניין, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לקבל את הערעור ולהורות על מינוי מומחה בתחום הכאב.

16. בהחלטת בית המשפט קמא הייתה התייחסות לכל הבדיקות הרפואיות שהונחו בפני מומחה בית המשפט, אך בית המשפט קמא התעלם מכל המסמכים הרפואיים העדכניים לאחר בדיקת מומחה בית המשפט והונחו בפניו במסגרת הבקשה למינוי מומחה בתחום הכאב. המבקשת נבדקה על ידי 4 מומחים רפואיים, חלקם מומחים לכף יד וחלקם מומחים ברפואת הכאב ואשר קבעו ו/או העריכו שמדובר בתסמונת CRPS ; כך למשל בדיקה מיום 30.9.16, ובדיקה מיום 15.3.17 שבהם נקבעה אבחנה של תסמונת CRPS דרגה ראשונה. בנוסף קיימים מסמכים נוספים מימים 23/3/17, 6/11/17 ו-26/11/17,כשבכל המסמכים צוין כי מדובר בתסמונת CRPS ואף עברה התובעת סדרת טיפולים במרפאת הכאב בגין אבחנה זו.

בית המשפט לא התמודד עם מסמכים עדכניים אלה לעומת המסמכים שהונחו בפני המומחה האורתופדי, לא שקל אם מסמכים אלו יש בהם כדי לבסס ראשית הראיה למינוי מומחה בתחום הכאב בצל האבחנה של תסמונת CRPS , כשברור היום שהתסמונת מצויה בתחום המומחיות של מומחים לכאב.

אם כך, אני סבור כי קיימת נוכח מסמכים אלו ונוכח המסמכים הקודמים כי קיימת תשתית ראייתית לפיה המבקשת סובלת מתסמונת כאב כרונית, אשר נבדלת באופן ניכר מהתחומים הרפואיים שבהם מונה מומחה מטעם בית המשפט (בתחום האורתופדי).

17. בניגוד לסברתו של בית משפט קמא, הכאב, גם לשיטתו של המומחה האורתופד, לא משויך לפגיעה האורתופדית בכף היד, מאחר והנכות שנקבעה שם היא בגין הגבלה בתנועות ואילו הכאבים שסבלה מהם , סבר המומחה שמקורם בתסמונת פוסט טראומטית של כאב בכף יד ימן (פ רק הסיכום לחוות הדעת של ד"ר מרום). אם כך, גם המומחה האורתופדי אינו סבור כי הכאב שסובלת ממנו המבקשת, מקורו בתחום האורתופדי אלא קשור ל פוסט טראומה.

18. המלצת מומחה מטעם בית המשפט השוללת את הצורך במינוי מומחה בתחום נוסף , אין בה כדי לפטור את בית משפט מלבחון בעצמו את הצורך במינוי מומחה מטעמו או מהווה סוף פסוק בעניין זה. ההמלצה תישקל על ידי בית המשפט במכלול השיקולים לצורך קביעת ראשית ראיה למינוי מומחה.

19. נדמה, כי במקרה דנן יש ראשית ראיה לקיומה של תסמונת הכאב ( מסמכים רפואיים מימים 30/9/116, 15/3/17, 23/3/17, 6/11/17 ו- 26/11/17) וקיימת ראשית ראיה לכך שמקור הכאב, כפי שהוגדר בהלכה הפסוקה, נבדל באופן ניכר מהתחום האורתופדי שכבר מונה בו מומחה, דבר המצדיק מינוי מומחה נפרד בתחום הכאב, חרף ההמלצה של מומחה אורתופד שלא למנות מומחה כאב .

מסמכים אלו, בניגוד לטענת המשיבה, אינם מוסמכים מוזמנים מטעם המבקשת, המסמכים נער כו במהלך הטיפול בנפגע ולצורך הטיפול בו ; המסמכים נערכו על ידי גוף בלתי תלוי במבקשת( הרפואה הציבורית של שירותי בריאות מטעם קופות החולים) ואינם בגדר מסמכים מטעם המבקשת או מוזמנים על ידה.

20. על כן, הערעור מתקבל והחלטת בית משפט קמא מיום 3.4.18, מבוטלת. בית משפט קמא ימנה מומחה מטעמו בתחום הכאב. בכל יתר העניינים הקשורים במינוי, לרבות שאלת זהות המומחה, יחליט בית משפט קמא.

21. בנסיבות העניין, אני מחייב את המשיבה לשלם למבקשת הוצאות משפט בסך 3,000 ₪, תוך 30 ימים מהיום.

הפיקדון שהופקד בתיק, יוחזר למבקשת באמצעות בא-כוחה.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ג תמוז תשע"ח, 06 יולי 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רחל מיכאל
נתבע: מגדל חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: