ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אודי כרמי נגד מזרחי טפחות בן יהודה :

11
בפני כבוד השופט אביים ברקאי

המבקש:
אודי כרמי

נגד

המשיב:
1. מזרחי טפחות בן יהודה

2. בק חיים יוסף

החלטה

1. על הבקשה שלפני וטענות הצדדים במסגרתה
1.1. עניינה של בקשה זו הוא עתירה למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים שהגיש התובע כנגד הנתבע - הוא המשיב 1, וצד ג' - המשיב 2.

1.2. המבקש הגיש תביעה כספית כנגד המשיב 1 במסגרתה הוא מבקש לחייב את המשיב 1 בנזקים שנגרמו לו לטענתו כתוצאה ממעשי מרמה וזיוף מצד המשיב 2 , כאשר על פי הנטען המשיב 1 היה שותף למעשים אלה או למצער פעל בעצימת עיניים ובכך אפשר אותם.
עיקר התביעה עוסק בטענה כי המשיב 2 משך שיקים מחשבון בנק של חברה בה היו שותפים התובע והמשיב 2 והפקיד אותם לחשבון המנוהל אצל המשיב 1, כאשר למבקש טענות כלפי התנהלותו של המשיב 1 אשר איפשר את הפקדת השיקים בחשבון המנוהל אצלו בהעדר חתימת היסב של המשיב 2, חתימה אשר לבטח היתה מעוררת את חשדו של המבקש ומביאה לגילוי מעשה המרמה כלפיו.

1.3. במסגרת הבקשה מבוקש גילויים של מסמכים המתייחסים לחשבונות בנק המנוהלים אצל המשיב 1: האחד, חשבון ע"ש חברת י. בק שיווק בע"מ – חברה בשליטתו הבלעדית של המשיב 2; השני, חשבון ע"ש עוסק מורשה בק יבוא ושיווק – שהיה אף הוא בשליטתו הבלעדית של המשיב 2. נוסף לשני חשבונות ספציפיים אלה מבוקש לגלות מסמכים ביחס ל"כל חשבון אחר אשר נוהל אצל המשיב 1 ע"י המשיב 2, בין כבעל חשבון ובין כמורשה חתימה או בעל ייפוי כוח בו".

ביחס לחשבונות המתוארים מבוקש לגלות רשימה של 9 סוגי מסמכים בהם דפי חשבון עו"ש, כל מסמכי העמדת האשראי מכל מין וסוג שהוא, רשימת ביטחונות, כל התרשומות וההתכתבויות עם המשיב 2 או צד שלישי כלשהו בקשר עם העמדת האשראי לחשבונות הנ"ל ועוד.

1.4. בנימוקי הבקשה טוען המבקש כי מדובר במסמכים רלוונטיים לתביעה שבאמצעותם ניתן יהיה ללמוד על כך שהמשיב 1 העמיד לזכות המשיב 2 אשראי כנגד השיקים נושא המחלוקת, תוך שהוא נמנע מבדיקתם המדוקדקת, וכי היה למשיב 1 אינטרס כלכלי מובהק לאפשר את הפקדת השיקים בחשבונותיו לשם צמצום האשראי שהעמיד לטובת המשיב 2. עוד נטען כי המסמכים המבקשים נועדו להוכיח את טענת המבקש לפיה המשיב 1 אפשר למשיב 2 לפעול בחשבון בניגוד להרשאות הקיימות בו.

1.5. המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי מדובר בבקשה לגילוי כמות מסמכים אדירה אשר כוללת למעשה את כלל המסמכים העוסקים בכלל החשבונות אשר קשורים בדרך זו או אחרת למשיב 2. כך, אין מדובר אלא במסע דייג אסור ואף אינו רלוונטי לחזית המחלוקת בהליך זה. לטענת הבנק, מן הבקשה עולה כי כל העומד מאחורי הדרישה הרחבה לגילוי מסמכים הוא רצונו של המבקש להוכיח אינטרס כלכלי של המשיב 1 בקבלת בטוחות מאת המשיב 2, ובהם השיקים נושא התביעה. לטענת המשיב 1 שאלת קיומו של אינטרס כלכלי למשיב 1 אינה שנויה במחלוקת והוא מאשר כי היה לו אינטרס כלכלי רווחי מפעילותו של המשיב 2 בחשבונותיו. ואולם, לטענת המשיב 1 אין בקיומו של אינטרס עסקי לגיטימי כדי לפגוע בכשרות התנהלותו של המשיב 1 או בשאלת הפרת חובותיו של המשיב 1 בניהול החשבון.

עוד טוען המשיב 1 כי כלל המסמכים שגילויים נדרש הם מסמכים הנהנים מחיסיון בנקאי וגילויים פוגע בפרטיותו של צד ג'. כך, על מנת לגלותם על המבקש לספק סיבה מניחה את הדעת להסרת החיסיון הבנקאי, דבר אשר לא נעשה.

2. דיון והכרעה
2.1. שני אינטרסים עומדים בבסיסם של ההליכים המקדמיים: אינטרס גילוי האמת ואינטרס היעילות. הלכה מושרשת היא כי הליכי הגילוי והעיון מטרתם להביא לייעול ההליך המשפטי ולקדם את הצדדים לבירור המחלוקת האמתית ביניהם, תוך גילוי מרבי של המסמכים המצויים בידם וניהול המשחק ב"קלפים פתוחים".
בעניין זה קבע כבוד הנשיא גרוניס ברע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד נ' פלץ ( פורסם בנבו, 14/08/05) את הדברים הבאים:
"המטרה של הליכי גילוי ועיון הינה להביא לכך שההליך העיקרי יתנהל בקלפים גלויים, כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר, ואשר יש בהם כדי לחזק את עניינו של הצד האחר או להחליש את עניינו של זה. כך תימנע הפתעה של הצד שכנגד במהלך ההוכחות ויקטן החשש שהפתעה כאמור תוביל לעיכובים בשמיעתו של המשפט".

2.2. המבחן על פיו נקבע גילויו של מסמך ספציפי הוא מבחן הרלוונטיות, ועל פיו בית המשפט יורה על גילויו של מסמך פלוני באם יצביע בעל הדין שביקש את גילויו על רלוונטיות המסמך למחלוקת הנדונה. יוזכר, כי מבחן הרלוונטיות הוא רחב ובעל הדין אינו נדרש להוכיח רלוונטיות וודאית של המסמך ודי לו אם יראה כי מדובר במסמך ש"עשוי להיות רלוונטי". עם זאת, ישנם סייגים אשר יכולים להביא לצמצום היקף הגילוי. במסגרת זו נבחנת בין היתר מידת ההכבדה שיוצר הגילוי על בעל הדין האחר. כך, יתכן כי בית המשפט לא יורה על גילוי מסמך או סוגי מסמכים שנדרשו, על אף היותם רלוונטיים למחלוקת, וזאת כאשר מידת ההכבדה שבגילויים על הצד האחר היא גבוהה. בעניין זה כתב המלומד אורי גורן בספרו את הדברים הבאים:
"נקודת המוצא העקרונית של גילוי המסמכים עומדת על גילוי מרבי, מתוך תפיסה של הגינות דיונית וחתירה לחקר האמת. לאור זאת ננקטת ביחס לחובות הגילוי גישה מרחיבה, שלפיה נפסק כי מבקש הגילוי אינו צריך להוכיח רלוונטיות ודאית של המסמך, אלא די בכך שיצביע על כך שלמסמך עשויה להיות רלוונטיות להליך. מנגד, אין לאפשר דרישה למסמכים שיש בגילוים הכבדה בלתי סבירה על הצד שכנגד, בהתחשב ברלוונטיות של המסמך" [ אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי ( מהדורה 12 – 2015) 241].

2.3. אשר לכלליות הדרישה, הפסיקה הכירה גם בדרישת " סוגי מסמכים" רלוונטיים כדרישה לגיטימית במסגרת גילוי מסמכים ספציפיים. אך זאת בתנאי שהדרישה תהייה ממוקדת דיה ותתייחס למסמכים אשר על פי הנסיבות קיים סיכוי סביר שהם מצויים בידי בעל הדין האחר. זאת להבדיל מדרישה כוללנית שאינה אלא מסע דייג של ראיות. בהקשר זה קבע בית המשפט העליון ברע"א 2534/02 ‏ שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193 (2002) את הדברים הבאים:
"מעקרון הגילוי מתבקש שבשעה שאין ביכולתו של בעל-דין להצביע על מסמך ספציפי, יתיר בית-המשפט עיון גם בסוגי מסמכים, בתנאי שהוכחה הרלוונטיות שלהם לעניין שבמחלוקת [...] גישה זו לא נועדה להעניק הכשר לבעל-דין לעיין ללא מגבלה במסמכיו של יריבו. בתי-המשפט כבר עמדו על ההבחנה שבין ' מסע דיג' של מסמכים, הפורץ את גדרי השאלות שבמחלוקת, לבין איתור מסמכים המכוון לבירור המחלוקת הנדונה. על-מנת שהדבר יותר, נדרש המבקש לשכנע את בית-המשפט כי לכאורה קיימת זיקה ישירה בין המסמכים ( או סוגיהם) לבין העניין שבפניו".

3. מן הכלל אל הפרט
עיון בבקשה הגילוי המונחת לפני אכן מעלה כי מדובר בבקשה כוללנית וגורפת אשר יש בה כדי להכביד על הצד שכנגד באופן בלתי מידתי, ועל כך אעמוד להלן:
3.1. דינה של הבקשה ביחס לחשבונות שאינם ספציפיים להידחות
הבקשה מתייחסת לשני חשבונות ספציפיים אשר מנוהלים על ידי המשיב 2 ומספרת ננקב במסגרת המבקש. לצד שני אלה נדרש לגלות מסמכים הנוגעים לכל חשבון אחר המנוהל אצל המשיב 1 ולמשיב 2 יש עניין בו בין כבעל החשבון, בין כמורשה חתימה ובין וכבעל ייפוי כוח בחשבון ( סעיף ג לבקשה). בכך למעשה, מרחיבה הבקשה את גבולות המחלוקת מעבר לאותם " חשבונות ידועים" ומתייחסת ל"חשבונות בלתי ידועים", בין אם קיימים כאלה ובין אם לאו. בהתייחס לחשבונות לא ספציפיים, אשר זהות בעליהם לא ידועה, לא ניתן לעמוד על הזכויות והאינטרסים העשויים להיפגע כתוצאה מהיעתרות לבקשה ולא ניתן לערוך איזון בין האינטרסים העומדים על הכף. ברי כי מדובר בבקשה כללית וגורפת שלא ניתן להיעתר לה.

לאור האמור, יש להתייחס לבקשה לגילוי מסמכים ככזו הנוגעת לחשבונות הספציפיים בלבד הנזכרים בסעיפים א' ו-ב' לבקשה.

3.2. הבקשה ביחס לשני החשבונות הספציפיים כוללנית ומכבידה
גם בהינתן כי הבקשה נוגעת רק לשני החשבונות הספציפיים אשר צווינו במסגרתה, עיון ברשימת המסמכים הנדרשים מעלה כי אין מדובר בדרישה המצביעה על מסמך ספציפי דרוש כי אם על סוגי מסמכים המקיפים למעשה את כלל המסמכים הנוגעים לחשבונות אלה. כך, בין היתר, מבוקש לגלות את דפי חשבון העו"ש, "כל מסמכי העמדת האשראי מכל מין וסוג שהוא", "כל תרשומת, התכתבות עם המשיב 2 או צד שלישי כלשהו בקשר עם העמדת האשראי", "כל פניה שבוצעה, ככל שבוצעה, על ידי המשיב 1 לבנק הפועלים בקשר לאיזה מן השיקים" ועוד. מדובר בדרישה כוללנית ומכבידה אשר יש לצמצמה.

3.3. מטרת הגילוי ניתנת להשגה בדרך שאינה מכבידה על המשיב
כעולה מן הבקשה, הגילוי הרחב שהתבקש נדרש על מנת לעמוד על המניע הנטען של המשיב, אשר העמיד אשראי לטובת המשיב 2 כנגד השיקים נושא המחלוקת, ועל אינטרס שהיה לו לצמצם את חבות האשראי של המשיב 2 כלפיו. ואולם, שאלה זו אינה במחלוקת שכן הבנק הבהיר בתגובתו כי אכן היה לו אינטרס רווחי לגיטימי בהיותו גוף עסקי, אך אינטרס זה אינו מלמד על חוסר תום ליבו או על רשלנותו.

נוכח מטרת הגילוי כפי שהוגדרה על ידי המבקש וכן נוכח עמדת המשיב אשר הובאה לעיל , ניתן לאזן בין דרישת הגילוי מחד לבין מידת ההכבדה על המשיב ולהורות כי המשיב ימסור הצהרה המאשרת כי אכן היה לו אינטרס רווחי מפעילותו של המשיב 2 בחשבונותיו וכי היה לו עניין בקבלת הבטוחות ובכך יהיה פטור מגילוי המסמכים.

4. הצהרת המשיב כאמור תימסר עד ליום 26/07/18.
לתז"פ ביום 29/07/18.

ישיבת תזכורת במעמד הצדדים הקבועה ביום 08/07/18 בטלה.
נקבע לקד"מ ביום 06/09/18 בשעה 09:00.

ניתנה היום, כ"א תמוז תשע"ח, 04 יולי 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אודי כרמי
נתבע: מזרחי טפחות בן יהודה
שופט :
עורכי דין: