ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עיריית חדרה נגד מרדכי אזולאי :

בפני
כבוד ה שופטת רקפת סגל מוהר

מאשימה

עיריית חדרה

נגד

נאשם

מרדכי אזולאי

פסק דין

רקע

1. בתאריך 20.4.17 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום המייחס לו עבירה של חניה במקום המיועד לרכב נכה משותק רגליים, לפי סעיף 5(ד)(17) לחוק העזר לעירית חדרה (העמדת רכב וחנייתו) התשנ"א-1990.

2. הנאשם, אשר בקש להישפט בעקבות דו"ח מס' 428830-7-4 שניתן לו, מואשם בכך שבתאריך 30.5.16 בשעה 09:17 או בסמוך לכך, ברח' הרצל 18 בחדרה, הוא החנה רכב מ.ר. 52-339-75 (להלן: "הרכב") ליד תמרור 437 המסמן מקום חניה לרכב נכה משותק רגליים.

3. בתשובתו לכתב האישום אישר הנאשם כי במועד הנטען הוא אכן הסיע את אמו הקשישה בת ה- 88 אל טכנאי השיניים שלה ו בהעדר מקום שניתן היה להוריד בו את האם שהינה "סיעודית ומוגבלת", ולהובילה אל היעד, הוא העמיד את רכבו במקום החניה היחיד שהיה פנוי שם – מקום המיועד לרכב נכה משותק רגליים. את מה שארע החל מרגע העמדת הרכב במקום ואילך – עד לגילוי הדו"ח שניתן לו, תיאר הנאשם כך: "...עמד שם פקח במקום, בקשתי ממנו אישור לקחת את אמי, הוא ראה שהיא לא יכולה להתנהל בעצמה, שאל אותי אם אני לא מחנה, אמרתי לו לא, אני משאיר אותה עם המטפלת ואלך למצוא חניה אחרת, וכך היה. זה היה ענין של כמה דקות. לקחתי את הרכב ומצאתי חניה באחד הרחובות ליד הפיאצה וחזרתי, ובזה מבחינתי הסתיים העניין. שלושה ימים אחרי כן הרכב שלי היה בטיפול במוסך וכשהחזירו לי את הרכב ראיתי דו"ח על המושב שלצדי, לא הבנתי מאיפה הוא הגיע, התקשרתי למוסך ושאלתי מי מצא את הדו"ח וכן הלאה ואז הסבירו לי שמצאו את הדו"ח בתוך המנוע. זה היה ממש לתדהמתי ולהפתעתי...". בהמשך הוסיף הנאשם וטען כי להתרשמותו הדו"ח הונח במקום בלתי נראה, באופן מכוון.
את הפקח שאישר לו להעמיד את רכבו במקום לצורך הורדת אמו מן הרכב, תיאר הנאשם כ"גבר מזוקן".

4. לתמיכת גרסתו בדבר פנייתו אל המאשימה בבקשה לביטול הדו"ח בשל נסיבות המקרה ולנוכח הראיות שיש בידיו בדבר חניית רכבו באופן מסודר בסמוך למועד שבו ניתן לו הדו"ח, הגיש הנאשם את אסופת המסמכים נ/1 (ר' גם הבקשות לביטול הדו"ח ולהישפט – ת/3) הכוללת את צילומי תעודות הזהות שלו ושל אמו ילידת שנת 1929, חשבונית מס קבלה המלמדת על ביקורה של האם ביום 30.5.16 במעבדת שיניים שברח' הרברט סמואל 59 בחדרה (עם תשלום שבוצע בשעה 11:46) ואישור בדבר הפעלת "איזי פרק" ביום 30.5.16 בין השעות 09:38 ל- 12:12.

5. בהתייחסותה לטענות הנאשם ציינה ב"כ המאשימה כי מי שרשם את הדו"ח היתה דווקא פקחית (נטלי מגן) ולא פקח – ר' הדו"ח וצילום הרכב – ת/1 וכן תגובת הפקחית לערעור שהוגש ע"י הנאשם, בו כתבה: "הנ"ל החנה את רכבו בחניית נכים ללא תו נכה ומבלי שנכח במקום. יכול להיות שדיבר עם פקח אחר אבל לא איתי. הדו"ח הונפק בזמן שבאזור הרכב שלא היה אף אחד" – ת/2.

6. לנוכח עמידת הנאשם על טענתו לפיה הוא העמיד את רכבו במקום באישורו של פקח ואך ורק לצורך הורדת אמו מן הרכב והובלתה אל טכנאי השיניים, כשלאחר מכן החנה את הרכב במקום מוסדר אחר, הוריתי לב"כ המאשימה לבדוק מי היו הפקחים שעבדו במקום באותו היום ובאותה משמרת והאם מי מהם זוכר את הסיטואציה שתוארה ע"י הנאשם.

7. אל הודעותיה שהוגשו לבית המשפט לאחר מכן, ובהתאם להחלטתי, צורפו התייחסויות שני הפקחים שעבדו באזור במועד הרלבנטי – גיל עזאני ותומר קוזחי, אשר טענו כי לא אישרו לאיש להעמיד את רכבו בחניה המיועדת לרכב נכה באותו היום ובכלל.

8. במצב דברים זה נקבע התיק לשמיעת עדויות הפקחית והפקחים וחקירתם ע"י הנאשם.

9. בתשובותיה לשאלות הנאשם טענה נטלי מגן - הפקחית שרשמה את הדו"ח, כי לפי הנחיות היועצת המשפטית של העיריה, "אין סיכוי שפקח יגיד לאזרח להחנות בחניית נכים. זה גבול שלא עוברים". הפקח תומר קוזחי טען כי לא ראה את הנאשם מעולם וכי "אין דבר כזה בעולם לאשר דבר כזה, גם לא על כחול לבן בלי תו חניה"... "אלא לאחר התייעצות עם מנהל..." וגם הפקח גיל עזאני שאף לדברי הנאשם ע צמו לא זכור לו מהמקרה הנדון (שכן הפקח קו זחי "זכור לו יותר ") אמר: "לא ראיתי אותו ואם אני רואה אדם שעומד בחניית נכים אני מזיז אותו... אם אני רואה אדם בתוך הרכב אני אומר לו לנסוע".

10. גם לשמע דברים אלה דבק הנאשם בגרסתו ואמר:
"...כפי שאמרתי בדיון הקודם, אני אדם שומר חוק. לשמור על זכויות של
מוגבלים זה ענין אלמנטרי. כל מה שעשיתי במקרה זה זה היה באישור.
השתמשתי בחניה לאפשר לאדם מוגבל, סיעודי בדרגה ו'... החניה נועדה
לאפשר לבן אדם מוגבל להגיע למחוז חפצו. אני יכול להבין את הפקח
שיתכן והוא לא פעל בדיוק לפי הנהלים והוא פוחד בכך אבל אני אומר
חד משמעית, קיבלתי אישור במפורש לחנות. חניתי רק אחרי שקבלתי
אישור. הזזתי את הרכב מיד לאחר מכן. לקח לי 19 דקות למצוא חניה
בפיאצה בחדרה. יש הוכחות ברורות באיזי פארק ויש הוכחות ששהיתי
במרפאה מאוחר יותר, כשהאוטו כבר לא היה שם. אני מבקש לבטל את
הדו"ח שלא היה במקומו. את הדו"ח לא ראיתי על החלון. המוסך מצא
אותו בטיפול... אני ציפיתי שמי שיקרא את זה יפעיל שיקול דעת ויגיד
שהיתה פה באמת טעות, שהוא אישר לי ובאה אחריו אחת אחרת ונתנה
לי דו"ח. לצערי זה לא היה ככה. ..".

11. אקדים ואבהיר כי גרסת הנאשם בדבר נסיבות העמדת רכבו במקום ובזמן מושא כתב האישום נשמעה לי מהימנה ובנסיבותיו של מקרה זה התרשמתי כי הוא מספר את שארע, בעוד ש הפקחים אשר מטבע הדברים ובהתחשב באופי עבודתם הכרוכה ברישום דו"חות רבים מאוד לכלי רכב רבים ובמגע עם נהגים רבים גם כן, לא יכולים היו לזכור את הארוע ובוודאי שלא את פרטי פרטיו.

12. לאור הוראותיו הברורות של חוק חניה לנכים התשנ"ד-1993 המתירות העמדת רכב או חנייתו במקומות שנועדו לכלי רכב בעלי תו נכה ולהם בלבד, ובהעדר מחלוקת על כך שרכבו של הנאשם איננו בעל תו כזה, אי ן בידי לבוא לקראתו עד כדי זיכויו מביצוע העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

יחד עם זה, לנוכח הראיה המלמדת על כך שבחלוף 21 דקות מהשעה בה נרשם הדו"ח , הפעיל הנאשם את אמצעי התשלום "איזי פרק" במקום אחר, אני מחליטה ל הרשיעו בעבירה המיוחסת לו, אך מעמידה את סכום הקנס על סך של 150 ₪ בלבד (במקום 1,000 ₪). סכום זה ישולם עד ליום 15.8.18.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 45 ימים.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, כ"ד תמוז תשע"ח, 07 יולי 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עיריית חדרה
נתבע: מרדכי אזולאי
שופט :
עורכי דין: