ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין SALAHELDIN ALI ABAKR BAKHEET נגד ג.ח.נ ניקיון ואחזקות בע"מ :

07 יולי 2018
לפני:
כבוד הרשמת מרב חבקין

התובע:
SALAHELDIN ALI ABAKR BAKHEET

-
הנתבעות:
1. ג.ח.נ ניקיון ואחזקות בע"מ
2. מ.ס. קילנור בע"מ
3. עיריית אלעד
4. ר. ג. א. שרותים ונקיון (ישראל) 1987 בע"מ

החלטה

לאחר עיון בבקשת התובע לגילוי מסמכים ובתגובת הנתבע ות 3 – 4 להלן החלטתי:

בכל הנוגע לחשבוניות שהועברו בין הנתבעות 3 ו-4 וכן למסמכים לגבי אופן ההתחשבנות, דין הבקשה להידחות מהנימוקים שיפורטו להלן .

תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 מסדירה את נושא הגילוי והעיון ומסמיכה את בית הדין או הרשם "ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

העיקרון שנקבע בהלכה הפסוקה בעניין גילוי מסמכים הנו "...להרשות גילוי מסמכים הנחוצים כדי להגיע לחקר האמת, מתוך שמירה על איזון האינטרסים שבין בעלי הדין. המבחן המרכזי אם להתיר או לסרב את הגילוי הוא 'מבחן הרלוונטיות' ('מבחן הזיקה'), ובד בבד - שקילה של מידת הפגיעה, של אי נוחות ושל ההכבדה על הצד המגלה ועל צדדים שלישיים" (ד"ר י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה", הוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 11 בעמ' 9).

התובע נימק את בקשתו לגילוי החשבוניות בכך שהדבר יסייע בהוכחת צו ההרחבה החל על מערכת יחסי העבודה. אדגיש, כי מדובר בטענה כללית וסתמית ולא בואר כיצד המסמכים הללו יסייעו להוכחת הטענה האמורה. די בכך כדי לדחות את הבקשה.

מעבר לאמור אוסיף את הדברים הבאים: ראשית, אין כל טענה בתביעה כי הנתבעת 3 (להלן גם – העירייה) לא העבירה לקבלן השירותים עמו התקשרה את הכספים המגיעים לאחרון בהתאם להסכם ביניהם. התייחסתי ל"קבלן השירותים" ולא לנתבעת 4 משום שהתביעה המקורית כלל לא התייחסה לנתבעת זו, אלא לנתבעת 1 עמה סבר התובע , כי העירייה התקשרה. לאחר שהתברר , כי ההתקשרות של העירייה הייתה מול חברה אחרת (הנתבעת 4 ) ולא מול הנתבעת 1 , צורפה הנתבעת 4 לתביעה . עם זאת, כתב התביעה עצמו לא תוקן. כך או אחרת, עיון בתביעה מעלה כי בין שלל טענות התובע לגבי אחריות העירייה, אין כל טענה, כי העירייה לא עמדה בחיוביה לעניין התמורה בהתאם לחוזה בינה לבין קבלן השירותים, אלא נטען כי מדובר בחוזה הפסד.

לפיכך, שעה שצורף החוזה לכתב ההגנה, והתובע יוכל לטעון כל טענה רלבנטית לגבי תוכנו, איני סבורה שיש רלבנטיות לחשבוניות שהונפקו מכוחו של אותו חוזה ובהתאם לשירות שסופק על ידי הנתבעת 4 לעירייה משלא נטען כי העירייה כשלה בתשלום המתאים בהתאם לחוזה.

ידוע, כי רלבנטיות המסמכים נגזרת מתוך המחלוקות בהליך, ואלה נובעות מתוך כתבי הטענות. בהיעדר כל התייחסות בכתב התביעה ל אי תשלום בפועל של התמורה הרי שאין מחלוקת בסוגיה ואין הצדקה להורות על גילוי המסמכים.

שנית, על פי החוזה בין העירייה לבין הנתבעת 4 נקבע תשלום גלובלי חודשי בגין העבודות שסופקו, כמפורט בנספח שכותרתו "נספח שינויים לחוזה קבלנות". בנוסף, נקבעו תעריפים לשירותים נוספים מעבר לכך (סל שירותים, עמ' 52 לחוזה). לנוכח האמור, אין חשיבות לחשבוניות לצורך הכרעה במחלוקת בסוגית צו ההרחבה שכן המידע ממילא מצוי בהסכם, ולא שוכנעתי כי גילוי החשבוניות יתרום לבירור המחלוקת האמורה מעבר למסמכים שכבר צורפו לכתב ההגנה של העירייה. כך בפרט משלא עלתה טענה לגבי כשלים בתשלום התמורה הקבועה החוזה.

לנוכח מסקנה זו איני נדרשת להתייחס לטענת העירייה, כי מדובר בנתונים שעל מנת לקבלם על התובע לפעול בהתאם להסדר הנורמטיבי הקבוע בחוק חופש המידע, התשנ" ח – 1998.

גם בנוגע לגילוי טופס נתונים שהגישה הנתבעת 4 למשרד הכלכלה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות , ואפרט.

ראשית, יובהר כי הנתון הרלבנטי אותו מבקש לחלץ התובע מתוך הטופס הוא מספר העובדים שדווח עליהם כעובדי ניקיון לעומת מספר עובדים שדווח עליהם כעובדי פינוי אשפה או עובדים בעבודות אחרות שלא חל עליהם צו ההרחבה בענף הניקיון, שהוא הצו מכוחו עותר התובע לתשלום זכויותיו .

הנתבעת 4 הבהירה, כי בטופס המדובר קיים נתון של עובדי הניקיון בלבד, ולא מפורטים בו נתו נים מספריים של עובדיה בתחום פינוי אשפה . זאת מהטעם כי בתחום האמור (פינוי אשפה) לא נדרש רישיון של משרד הכלכלה, ולכן הנתבעת לא כללה את הנתונים לגבי העובדים הללו בטופס המוגש למשרד הכלכלה (סעיף 4 לתגובה).

גילוי הטופס ובו נתון מספר עובדי ניקיון בלבד לא יסייע לתובע במקרה זה להוכחת צו ההרחבה , שכן לא תהיה אפשרות להשוות בין נתון מספרי זה לבין הנתונים המספריים של העובדים האחרים .

די בכך על מנת לדחות את הבקשה שכן הטופס לא יכלול את הנתונים הרלבנטיים, אלא נתון חלקי, אשר לא יסייע לשפוך אור על המחלוקת בסוגית צו ההרחבה .

זאת ועוד, במקרה הנדון אין מחלוקת, כי התובע עבד בפינוי אשפה במשאית (פרו' עמ' 3 ש' 18). על מנת שיחולו תנאי צו ההרחבה בענף הניקיון נדרש לבחון הן את מהות עיסוקו של העובד והן את מהות עיסוקה של החברה. הווה אומר, גם אם מדובר בחברה שחל עליה צו ההרחבה בענף הניקיון, והעובד הספציפי אינו עוסק בניקיון, אזי צו ההרחבה לא יחול לגביו. הגדרת "עובד" בצו ההרחבה משנת 2014 היא "כל עובד המועסק ע"י חברה בעבודת ניקיון ו/או תחזוקה...". ככל שהתובע לא יחשב עובד המועסק "בעבודת ניקיון ו/או תחזוקה" כמשמעות המונח בהסכם הקיבוצי ובצו ההרחבה, לא יחולו עליו הוראות הצו (ראו בשינויים המחויבים: ע"ע (ארצי) 51635-04-17‏ ‏ ארתור אוסיפוב נ' רויאל ישראל ניקיון אבטחה וכוח אדם בע"מ, מיום 12/2/18, בסעיף 10 לפסק הדין).

אשר לעבודת פינוי אשפה בה עסק התובע : על פי הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה לשנת 2011, ש כידוע מסייע בהכרעה בשאלת תחולת צו ההרחבה, פעילות של איסוף וסילוק פסולת מוצקה (אשפה) נכלל ת בסדר E "אספקת מים, שירותי ביוב, טיפול באשפה ובפסולת ושירותי טיהור" (ענף ראשי 38, ענף משנה 381). פעילות זו אינ ה חלק מפעילות בתת ענף "שירותי ניקיון" (ענף ראשי 81 – " שירותי תחזוקה לבניינים ועבודות גינון"). יצוין, כי עבודת טאטוא רחובות נכללת ב ענף ראשי 81, תחת ענף המשנה "שירותי ניקיון אחרים" .

ככל שהתובע אינו עובד בתחום הניקיון, אלא בתחום איסוף וסילוק פסולת , ממילא אין רלבנטיות לנתונים בטופס הדיווח, שכן כאמור די בכך שלא מדובר ב"עובד" שחל עליו צו ההרחבה על מנת לשלול את תחולתו של הצו ( לעניין סיווג עבודת פינוי אשפה, ראו גם: תע"א 11207-07 עזבה עאמר נ' דשא - איכות הסביבה בע"מ, מיום 2/3/11).

לא נעלמה מעיני טענת התובע, כי הוא מבקש להעמיד למבחן את השאלה , האם צו ההרחבה בענף הניקיון חל על עובדים העוסקים בפינוי אשפה . ודוק, ככל שתתקבל טענת התובע וייקבע, כי עבודת פינוי אשפה היא עבודת ניקיון , אזי ממילא אין חשיבות לחלוקה המספרית בין עובדי הניקיון לבין עובדי פינוי אשפה שמועסקים על ידי הנתבעת 4. באותו מקרה, אלה וגם אלה ייחשבו כעובדי ניקיון . ככל שתידחה טענת התובע, הרי שלנוכח עיסוקו הספציפי של התובע, ממילא לא יחול עליו צו ההרחבה הנטען על ידו , וגם במקרה זה אין נפקות לנתונים שהתבקשו. לסיכום, המידע בטופס המדובר לא יסייע בהוכחת טענות התובע.

עוד יש לזכור, כי הטענות לגבי הנתבעת 4 נובעות מכוח אחריותה כקבלן ראשי . ספק אם די בדיון לגבי צו ההרחבה החל על הנתבעת 4 כדי להכריע בגורל התביעה, מקום בו הועסק התובע בפועל על ידי הנתבעת 1. זאת ועוד, עיון בכתב ההגנה של הנתבעת 1 מעלה כי תחולת צו ההרחבה בענף הניקיון הוכחשה בשל העובדה כי התובע עצמו לא עסק בעבודות ניקיון, ולא נטען כי החברה עצמה אינה עוסקת בעבודת ניקיון (סעיף 13 לכתב ההגנה).

לא זו אף זו, טענות התובע בבקשתו הלכה למעשה נוגעות לחוזה ההתקשרות בין העירייה לבין הנתבעת 4. התובע טען, כי העירייה שילמה לנתבעת 4 תעריפים בהתאם לצו ההרחבה בענף הניקיון ומנגד הנתבעת 4 שילמה שכר נמוך מ תעריף זה תוך "גזירת קופון", כלשונו של התובע . בכל הכבוד, הטענה כי הנתבעת 4 שילמה תעריפים שאינם עולים בקנה אחד עם תנאי החוזה בינה לבין העירייה אין לה קשר לנתונים בטופס הדיווח למשרד הכלכלה. ככל שהתובע טוען כי תנאי החוזה בין העירייה לבין הנתבעת 4 חייבו את האחרונה לשלם לתובע שכר וזכויות בהתאם לצו ההרחבה בענף הניקיון, יש לברר טענה זו לגופה. הנתונים בעניין האמור מצויים לפני בית הדין, באשר הטענה נובעת מקיומו של החוזה בין הנתבעות עצמן, והחוזה צורף לכתב ההגנה של העירייה. לא מצאתי כי הטופס המבוקש יסייע בבירור הטענה או המחלוקת בעניין.

לסיכום, אני סבורה כי מידת הרלבנטיות (אם בכלל) של הנתונים שמבקש התובע להסיק מתוך הטופס המדובר אינה מצדיקה גילוי המסמך . לעניין זה יש לזכור , כי הטופס מכיל נתונים מסחריים רגישים אשר אין מקום לחשוף ללא בקרה ואיזון. במקרה זה, איזון השיקולים השונים מביא למסקנה כי דין הבקשה להידחות לנוכח הקשר הרופף (אם בכלל) בין הנתונים לבין המחלוקת הנטושה בין הצדדים.

שאלת ההוצאות בגין דחיית הבקשה תילקח בחשבון על ידי המותב שידון בתיק במסגרת פסק הדין.

יתנה היום, כ"ד תמוז תשע"ח, (07 יולי 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: SALAHELDIN ALI ABAKR BAKHEET
נתבע: ג.ח.נ ניקיון ואחזקות בע"מ
שופט :
עורכי דין: