ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עאהד ערו נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופטת קרן כהן

המערער
עאהד ערו
ע"י ב"כ עו"ד האני גרה
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד ארז בן דוד

פסק דין

לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 19.11.2017.

העובדות
המערער, יליד 1956, בעל ליקויים שונים.

ביום 13.10.2016 התכנסה ועדה רפואית מדרג ראשון לדון בענייו של המערער וקבעה נכות יציבה משוקללת בשיעור של 36% מיום 1.7.2016.

המערער הגיש ערר על החלטת הוועדה מדרג ראשון.

ביום 26.3.2017 נבדק המערער על ידי רופא יועץ בתחום א.א.ג שקבע את נכותו בגין איבוד חוש הריח (5%), ליקוי שמיעה (5%) וסחרחורות (20%). עוד נקבע כי אין למערער נכות בגין טנטון.

בתאריך שאינו ברור נבדק המערער על ידי רופא יועץ בתחום הנפשי שקבע כי אין למערער נכות בתחום הנפשי.

ביום 17.5.2017 התכנסה ועדה רפואית לעררים (להלן: הוועדה) לדון בעניינו של המערער. הוועדה שמעה את תלונות המערער ובא כוחו, בדקה את המערער, התייחסה לחוות דעת המומחים היועצים ואימצה את האמור בהן. וכך קבעה הוועדה:
"הוועדה עינה בחוו"ד ד"ר הימלפרב ומקבלת את חוו"ד מ-26/3/17. בנושא הנפשי הועדה עיינה בחוו"ד ד"ר חלבן מ-26/03/17 וכן בחוו"ד נוספת ד"ר פוסטלניק פס' מ-16/2/17. בנושא הנפשי הועדה מתרשמת כי הנבדק אינו סובל מבעיות נפשיות ולאור העובדה כי אינו נמצא בטיפול פס' קבוע ולא נוטל כל טיפול תרופתי מסודר, הועדה מקבלת את חוו"ד ד"ר חלבן וסבורה שהיא יותר מתאימה למצבו של הנבדק מאשר חוו"ד ד"ר פוסטלניק שניתנה חודש לפני כן.
בנושא דום נשימה בשינה – בדיקת השינה היתה תקינה ואין נכות בנושא זה.
בנושא יתר ל"ד – לא הובאו כל מסמכים חדשים בפני הועדה והועדה מסתפקת בדחית הערר.
בנושא שומנים בדם – מצב זה אינו גורם להפרעה תפקודית והועדה מסתפקת בדחית הערר.
בנושא הסוכרת - הנבדק סובל ממצב טרום סוכרת נעזר בדיאטה ואינו נוטל טיפול תרופתי כלשהו. הועדה קובעת 0% לפי סע' 4(א) מ-17/5/17.
מבחינה נוירולוגית – בבדיקה הליכה עצמאית ללא כלי עזר. ברומברג יציב. קורארדינציה תקינה, החזרים ירודים בכל התחנות שווים, אין סימנים פתולוגיים, מוסר על הרגשת זרמים בידיים, ידוע על CTS (להערכה של רופא אורטופד). בבדיקת EMG של ידיים ללא עדות לפולינורופתיה, בבדיקה קלינית ללא עדות לפגיעה שורשית. בעיון במסמכים ב-2015 עבר ניתוח עקב גידול במוח באיזור היפוופיזה, מאז מעקב בלבד, מצבו סטטי מבחינה נוירולוגית אין נכות".

הוועדה ביקשה טרם סיכום דיוניה, חוות דעת רופא יועץ בתחום האורתופדי.

ביום 23.7.2017 נבדק המערער על ידי רופא יועץ בתחום האורתופדי. האורתופד שמע את טענות המערער ובא כוחו, בדק את המערער וקבע את נכותו.

ביום 19.10.2017 התכנסה הוועדה בשנית לדון בעניינו של המערער, ללא נוכחות. הוועדה אימצה את חוות דעת היועץ האורתופדי וקבעה למערער נכויות בגין הגבלה בעמוד שדרה צווארי, בעמוד שדרה מותני, אצבע הדק וברכיים.
לסיכום קבעה הוועדה כי למערער נכות יציבה משוקללת בשיעור של 59% מיום 1.7.2016.

על החלטה זו הוגש הערעור שלפני.

טענות הצדדים
המערער מיקד את טענותיו בדיון שהתקיים ביום 4.7.2018 לתחום הנוירולוגי. המערער טען כי בהתאם לתיעוד הרפואי שהוצג לוועדה, המערער סובל מתסמונת התעלה הקרפאלית ( CTS) באופן קשה מימין ובאופן בינוני משמאל.
המערער הוסיף כי גם אם התקנות החדשות "ממעיטות" בחשיבות בדיקת ה-EMG, עדיין היה על הוועדה להתייחס לבעיה בידיו של המערער. מדובר בממצא רפואי שהוועדה לא דנה בו והסתפקה באמירה שאין ממצא פתולוגי

המשיב טען כי דין הערעור להידחות. בהרכב הוועדה ישב נוירולוג שביצע למערער בדיקה מקיפה. הוועדה ציינה שלא מצאה ממצא קליני התומך בטענה לתסמונת התעלה הקרפאלית. הוועדה התייחסה למסמך הרפואי מאורתופד שהציג המערער אולם קבעה שאינה מקבלת את ממצאיו. החלטת הוועדה התקבלה על פי לשון פריט הליקוי המתאים. בנוגע לבדיקת הדימות (EMG) נטען כי בהתאם לנוסח פריט ליקוי 31 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 יש צורך בממצאים קליניים בלבד.

הכרעה

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להידחות, כמפורט להלן.

כידוע, בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. כאשר כבר נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. עוד נקבע כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן.

הלכה היא כי אחת מהחובות המוטלת על הוועדה הרפואית לעררים, שהיא גוף מעין שיפוטי היא חובת ההנמקה על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה. בעניין לביא נפסק כי "ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק".

ערעורו של המערער שלפניי מתייחס לסוגיות רפואיות מבוהקות הנמצאות בסמכותה הבלעדית של הוועדה ואין לבית הדין את הכלים או הסמכות להתערב בהם, ואסביר.
מעיון בפרוטוקול עולה שהוועדה ביצעה את עבודתה באופן ראוי. תחילה שמעה הוועדה את טענות המערער ובא כוחו ופירטה אותן בפרוטוקול, באופן הבא:
"נוירולוגיה – בעקבות הגבלה בצוואר ובגב יש הפרעה תחושתית בכפות הידיים לאור תוצאות CTS ו- EMG וכן CTS קשה בשתי כפות הידיים, מועמד לניתוח.
מפי התובע – לא מרגיש את הידיים, כשפותח בקבוק לא מרגיש..... יש נימול באצבעות והעדר תחושה. בסגירת אצבעות האצבע לא חוזרת".

בהמשך נבדק המערער על ידי הנוירולוג שישב בהרכב הוועדה, אשר קבע כך:
"מבחינה נוירולוגית – בבדיקה הליכה עצמאית ללא כלי עזר. ברומברג יציב. קורארדינציה תקינה, החזרים ירודים בכל התחנות שווים, אין סימנים פתולוגיים, מוסר על הרגשת זרמים בידיים, ידוע על CTS (להערכה של רופא אורטופד). בבדיקת EMG של ידיים ללא עדות לפולינורופתיה, בבדיקה קלינית ללא עדות לפגיעה שורשית. בעיון במסמכים ב-2015 עבר ניתוח עקב גידול במוח באיזור היפוופיזה, מאז מעקב בלבד, מצבו סטטי מבחינה נוירולוגית אין נכות".

כלומר, הנוירולוג בדק את המערער בדיקה קלינית, עיין במסמך הרפואי של האורתופד שהמערער הציג לפניו, התייחס לבדיקת ה-EMG ולממצאיה וציין כי בבדיקה הקלינית אין עדות לפגיעה שורשית ולכן אין למערער נכות נוירולגית . מדובר בקביעה רפואית מובהקת שאין מקום להתערב בה.
בהקשר זה נזכיר כי ההלכה הפסוקה היא שממצאי הבדיקה התפקודית עדיפים על פני ממצאים הדמתיים ולכן החלטת הוועדה מובנת וברורה .

בנסיבות אלה, משהוועדה התייחסה למסמך הרפואי שהציג לפניה המערער ולבדיקת ההדמיה שביצע, הרי שלא נפל פגם משפטי בעבודתה.

עוד אציין כי בהתאם לפריט ליקוי 31 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 קביעת הנכות נעשית על פי ממצאים קליניים (הפרעה תחושתית והפרעה תפקודית קלה) ולא על פי בדיקות דימות או בדיקות הולכה עצבית ( EMG).

בנסיבות אלה, מצאתי כי החלטת הוועדה ברורה ומוב נת ומתבססת על הבדיקה הקלינית שביצעה ולא מצאתי כי נפל פגם משפטי בעבודתה.

סוף דבר
הערעור נדחה.

אין צו להוצאות.

על פסק הדין ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ח תמוז תשע"ח, (11 יולי 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: עאהד ערו
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: