ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יחיעם קורמן נגד שטוק אלכסנדר :

12
לפני כבוד השופטת בכירה רחל ערקובי

המבקשים:

  1. יחיעם קורמן
  2. י.ב. קורמן מערכות אינסטלציה (92) בע"מ
  3. י.ב. קורמן מערכות מיגון אש בע"מ

נגד

המשיבים:

  1. שטוק אלכסנדר
  2. אנטולי טומניצ'נסקי

החלטה

1. התובעים ניהלו הליך מול מר קופצוב. במסגרת ההליך נחתם כתב ערבות על ידי הנתבעים כאן, בנושא צו עיכ וב יציאה מהארץ של מר קופצוב. ההליך בין התובעים לבין מר קופצוב הועבר לבוררות.

2. הנתבעים העלו טענות שונות, וב"כ התובעים עתר לזמן את בא כוחו של מר קופצוב דאז , עו"ד רוטקופף, שהחתים את הנתבעים על כתב הערבות.

3. עו"ד רוטקופף התייצב ונתן עדותו.
לאחר מתן העדות עתר ב"כ התובעים כי ביהמ"ש יתיר הצגת כתבי הבוררות וכן יאפשר זימונו של הבורר.
ב"כ התובעים סבור כי מדובר בעדות הזמה.

4. ב"כ הנתבעים התנגד וטען בתוקף כי אין עסקינן בעדות הזמה הואיל ועו"ד רוטקופף היה עד מטעם התובעים.
עוד נטען כי התנהלות התובעים גורמת לעוול לנתבעים, כאשר הנתבעים לא שינו את עדותם ואת טענתם מלכתחילה. עוד נטען כי אין להורות על זימונו של הבורר אלא במקרים יוצאי דופן שכן זימונו עשוי להכפישו, ויש לשמור על כבוד הבורר.

5. בענייננו, הנתבעים טענו כי כתב הערבות היה להבטחת חזרתו של המר קופצוב ארצה במהלך הדיון והתייצבותו לדיונים ולא לתשלום פס"ד ועוד נטען כי הערבות פקעה הואיל ושונתה שינוי מהותי, ב ין היתר, בכך שההליך הועבר לבוררות.

6. עו"ד רוטקופף העיד. לעמדת התובעים המדובר במי שייצג את הנתבע בהליך הקודם ואת הערבים ולכן אין המדובר בעד מטעמם של התובעים, הנתבעים לעומת זאת סבורים כי המדובר בעד של התובעים שכן הם הזמינו אותו, וייתכן והופתעו מעדותו, אוולם אין בכך כדי לשנות את הדברים.

7. אני סבורה כי מבחינה טכנית זומן עו"ד רוטקופף כעד מטעם התובעים ואולם מהותית המדובר בעד מטעם הנתבעים משום שעד זה היה ערך דינו של הנתבע בהליך הקודם ולמעשה הוא מי שהחתים את הנתבעים שבפניי בעבור הנתבע ולצרכי הנתבע, עקב יציאתו מהארץ. אולם גם אם נראה בעו"ד רוטקופף כעד מטעם התובעים בהתאם להלכה הפסוקה ולאחר בחינת העניין אני סבורה כי יש להתיר בנסיבות את הבאת העדות המבוקשת ואבהיר.

8. כידוע הכלל הוא שעל בעל דין מוטלת חובה להגיש את ראיותיו ב"חבילה אחת" [ראה תקנה 158 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; וכן רע"א 2948/15 עבד אלעזיז חוסין נ' רשות הפיתוח [ פורסם בנבו, 01.07.2015]).
הגשת ראיות לאחר תום שלב ההוכחות תאופשר רק במקרים חריגים (ראה, ע"א 579/90 רוזין נ' בן- נון, פ"ד מו(3) 738 (1992)). באותם מקרים חריגים יש לבחון אם אותה ראיה חדשה דרושה לשם בירור האמת, ויש בה כדי לסייע לבעלי הדין בהוכחת זכויותיהם המהותיות [רע"א 1297/01 מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(4) 577 (2001)].

9. בבש"א (י-ם) 2867/06 צימרינג נ' Wells Fargo Bank of Minnesota (פורסם בנבו, 24.6.2007) קבעה כבוד השופטת א' אפעל-גבאי בענייין הב את ראיות חדשות כך:

"רק במקרים חריגים יאפשר בית המשפט הגשת ראיות לאחר שהסתיים שלב ההוכחות, ואף בשלבים מאוחרים יותר, לרבות בשלב הערעור (ראה, למשל, ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' צפורה בן-נון, פ"ד מו (3) 738). בדונו בבקשה לחרוג מסדר הבאת הראיות, על בית המשפט להביא בחשבון את מגוון השיקולים הנוגעים לעניין ובראשם השאלה האם הגשתה של הראיה הנוספת דרושה לשם ברור האמת, ויש בה כדי לסייע לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין (רע"א 1297/01 גיל מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(4) 577, 580). עוד מתחשב בית המשפט באופי הראיה הנוספת, והאם המדובר בראיה "טכנית" ו"פשוטה" אשר הגשתה אינה כרוכה בשיבוש של ממש בסדרי דין ובגרימת עוול מהותי לבעל הדין שכנגד (ע"א 714/88 נירה שנצר נ' יובל ריבלין, פ"ד מה(2) 89, 96); מהו השלב אליו הגיע המשפט. ככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר, כך יטה בית המשפט שלא לקבל את הראיה (ע"א 189/66 עזיז ששון נ' "קדמה" בע"מ, פ"ד כ(3) 477, 479); האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר (ע"א 188/89 פיאד אחמד עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, פ"ד מז (1), 661, 666), ומה הטעם שניתן על ידו לאי הבאת הראיה בעיתה (רע"א 12971297/01 הנ"ל, בעמ' 579).

10. בענייננו, עדותו של עו"ד רוטקופף נדרשה משני טעמים הראשונה נוכח טענת הנתבעים בנוגע למה הוסבר להם עובר לחתימה על כתב הערבות, והטעם הנוסף הואיל ועו"ד רוטקופף ניהל את הליך הבוררות - לעניין טענתם השנייה של הנתבעים כי כתבי הטענות במסגרת הבוררות שונו והורחבו.

11. אכן אין חולק כי עדותו של עו"ד רוטקופף לא עמדה בציפיות התובעים. מעדותו עולה לכאורה כי התובענה שהועברה להליך הבוררות שונתה והורחבה. בשל כך התבקשה הגשת כתבי הטענות במסגרת הליך הבוררות, והנתבעים מתנגדים. הטעם הראשון בשל היות הבקשה מאוחרת ואין עסקינן בעדות הזמנה, ועל התובעים היה להביא את כלל ראיותיהם כמקשה אחת ובוודאי שלא הייתה להם כל מניעה מלהגישם במועד, והטעם הנוסף הוא כי ברגיל אין מורים על זימונו של בורר על מנת לשמור על כבוד מוסד הבוררות.

12. כאשר אני מאזנת בין זכויות הצדדים, העובדה כי אכן לא הייתה כל מניעה להגיש את מסמכי הבוררות בעת הגשת הראיות, והגשת ראיה בשלב כזה עשויה להוביל לסרבול ההליך ולהוצאות משמעותיות לצדדים, עם העובדה כי מבחינה מהותית אכן עסקינן בעדות הזמה של עד שבטבעו אינו עד של התובעים אלא עד שייצג כאמור את הנתבע בהליך הקודם כנגד התובעים, העובדה כי המדובר בראייה שאינה חדשה והצדדים שניהם לא מופתעים ממנה, העובדה כי זימונו של הבורר נדרש רק לצורך הצגת כתבי הטענות שעמדו בפניו לצורך הליך הבוררות בנקודה מאוד ספציפית וממוקדת, העובדה כי יש בכך כדי לתרום לגילוי האמת ולאפשר לביהמ"ש לבחון את העובדות באספקלריה נכונה ומהימנה, העובדה כי טרם הסתיים הליך ההוכחות וטרם נשמעו העדים כולם, כך שהנזק שעשוי להיגרם לנתבעים אינו כה גדול כמו הנזק שעשוי להיגרם לתובעים לו תימנע הם האפשרות להוכיח את טענתם, כל אלו מובילים אותי למסקנה כי יש לאפשר לתובעים את יומם ולאפשר להם להציג את הראיות שהינם כתבי הטענות בהליך הבוררות, באמצעות עדותו של הבורר.

13. כמובן שככל והצדדים יגיעו להסכמה דיונית שתאפשר הצגת כתבי הטענות בלא זימונו של הבורר ייטב, ואם לא יצליחו הצדדים להגיע להבנה ביניהם בנושא יוזמן בורר לישיבה הבאה.

14. פועל יוצא, הוא כי התובעים מגישים כעת ראיות נוספות והנתבעים זכאים להגשת ראיות נוספות ומשלימות מטעמם, וניתנת להם האפשרות לעשות כן בתוך 20 יום (ימי הפגרה אינם נכללים במניין הימים).

15. כמו כן זכאים הנתבעים בתשלום הוצאות ללא קשר לתוצאות בתיק העיקרי ואני קובעת כי התובעים ישלמו הוצאות הבקשה והוספת הראיות בסוכם של 1,500 ₪.

16. על התובעים להפקיד סך של 500 ₪ להבטחת שכרו של העד הבורר, ולזמנו במסירה אישית כדין לישיבת ההוכחות הבאה.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"ח, 09 יולי 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יחיעם קורמן
נתבע: שטוק אלכסנדר
שופט :
עורכי דין: