ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ל.ד.ר. מסחר 2011 בע"מ נגד שלמה ורבי :

בפני
כבוד הרשם הבכיר נועם רף

תובעת

ל.ד.ר. מסחר 2011 בע"מ

נגד

נתבע

שלמה ורבי

פסק דין

1. בפני תביעה שהחלה כבקשה לביצוע שטר שמסתיים בספרות 0640 על סך של 22,000 ₪ שמועד פירעונו 9.5.16 ו משוך מבנק דיסקונט (להלן: "השיק").

2. ביום 25.6.18 התנהל דיון הוכחות בתיק.
במעמד זה נשמעה עדותו של מר יבגני פראייפלד – הבעלים של התובעת והעד נחקר בחקירה נגדית.
מטעם התובעת הוגש תצהיר נוסף מטעמה של הגב יליזבטה זילין.
כבר בשלב זה אציין כי גב' זילין לא נחקרה על תצהירה.

הנתבע העיד בעצמו.

הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

דיון והכרעה:

3. במסגרת התנגדותו של הנתבע, טוען הנ"ל כי אחיו, ורדי איגור, גנב לו שיקים מפנקס שיקים. אחד מהשיקים הינו השיק נשוא ההליך שבפני. בעקבות זאת רב עם אחיו שהבטיח להחזיר לו את השיק. השיק הופקד וחזר מסיבה טכנית של חתימה מזויפת .
בשלב זה אחיו כתב מכתב פרידה ומתאריך 19.5.16 נעדר מביתו ומאז מקום הימצאו אינו ידוע.
באותו היום הנתבע הוזמן לפגישה אצל התובעת. לטענתו, איימו עליו שיחתום על השיק ליד חתימתו המזויפת של אחיו. מאחר ונאמר לו כי אם לא יחתום ישלם את השיק בכל מחיר, חתם על השיק מתוך פחד.
השיק הופקד בפעם השלישית וחזר מהסיבה שהחתימה מזויפת.

4. בנוסף לתצהירו של הנתבע שצורף להתנגדות הגיש הנתבע 2 תצהירי עדות ראשית. במסגרת זו תיאר את השתלשלות הגשת השיק לביצוע ואי כיבודו על ידי הבנק. לטענתו , ביום 19.5.16 או בסמוך לתאריך זה, קיבל שיחת טלפון ממר יבגני פראייפלד . בשיחה זו התבקש להגיע למשרדי התובעת באופן דחוף וכך עשה. הנתבע נלקח על ידי מר יבגני פראייפלד לחדר פנימי. מר פראייפלד סגר את הדלת וביקש בצורה בוטה שיחתום על השיק. הנתבע הסביר לו שזו אינה חתימתו על השיק שנגנב על ידי אחיו איגור. מר פראייפלד טען כי האמור אינו מעניין אותו והמשיך ללחוץ עליו שיחתום על השיק.

5. במעמד הפגישה עם מר יבגני פראייפלד היה הנתבע לחוץ ומפוחד, גם בעקבות כך שאחיו נעדר. במצב רגיש זה ובחוסר הבנה חתם על השיק בחתימה מזויפת בכוונה תחילה וזאת על מנת שלא לשלמו וכדי לברוח כמה שיותר מהר ממשרד התובעת.
לטענת הנתבע חתם על השיק מתוך לחץ והפחדה.
השיק הופקד עם חתימתו ופעם נוספת לא כובד ע"י הבנק.

6. בתצהירו ועדותו של מר יבגני פראייפלד מכחיש העד כל איום, כפייה או לחץ מצדו.
מר יבגני פראייפלד העיד בתצהירו כי בין הצדדים היתה הכרות מוקדמת, כאשר הנתבע עבד יחד עם אחיו כקבלן שיפוצים ומשנת 2012 ביצע פעולות ניכיון שיקים במשרדי התובעת והעברות כספים לחו"ל.

7. הנתבע הודה בחוב וחתם על השיק ללא כל כפיה או איומים מצדו.
הנתבע אף ביקש שהות מסוימת בת כחודש ימים להסדרת החוב והתובעת נעתרה לבקשתו.
מאחר ובחלוף התקופה הנתבע לא יצר קשר עם התובעת, הופקד השיק בבנק.

8. כאמור בעדותם של מר יבגני פראייפלד ו הגב' יליזבטה זילין, במעמד הפגישה בין הצדדים בו חתם הנתבע על השיק היתה נוכחת גם הגב' יליזבטה זילין. מתצהירה עולה כי לא היה כל לחץ ואיומים ו הנתבע הודה כי מדובר בחוב שלו.
מטעמה של הגב' יליזבטה זילין הוגש תצהיר עדות ראשית. למרות הסבריו של בית המשפט לנתבע בדבר המשמעות שיכולה להיות כתוצאה מהימנעות מחקירה נגדית , הנתבע נמנע מלעשות כן.

9. בת"א 6994-05-16 מ"א נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 24.6.2018) סקר בית המשפט את הפסיקה שעוסקת בהשלכות שיש כתוצאה מהימנעות מחקירה של מצהיר, בקובעו:

"ההלכה הפסוקה קבעה לא אחת, שכאשר בעל דין מוותר על זכותו לחקירה נגדית של מצהיר או עד מומחה, בדרך כלל ניתן לראות בכך אימוץ של העדות, אשר נותרה, בנסיבות אלה, ללא הפרכה במסגרת חקירה נגדית:
בעניין גלילי (רע"א 4722/07 רון גלילי נ' חווה לדרר (14.11.07)) נקבע כך:
"הוויתור על חקירה נגדית, משמעו בדרך כלל, כי אין בעל הדין חולק על תוכן התצהיר או חוות דעת המומחה המוגשים לראיה בבית המשפט" (פסקה 15 לפסק הדין, ראה גם ע"א 8147/13 גרנות ונצ'ורס בע"מ נ' ארנון גיצלטר (8.11.15) פסקה 22 לפסק הדין; רע"א 6814/15 נויה יהלומים בע"מ נ' יהלומי מזל בע"מ (21.12.15) פסקה 8 לפסק הדין).
בעניין שובר (ע"א 4584/10 מ"י נ' רגב שובר (4.12.12)), רוככה במעט ההלכה בדבר אימוץ מוחלט של עדות שבעל דין נמנע מלחקור לגביה בחקירה נגדית. בית המשפט העליון קבע כך: "הלכה ותיקה עימנו, הימנעות לחקור פועלת לחובת הנמנע, אלא שאין מדובר בכלל שאין בלתו, וגם מקום בו מוותר בעל דין על חקירה נגדית של עד, אין הדבר מחייב את בית המשפט לקבל את גרסת העד, אם יש טעם של ממש להימנעות... ...הימנעות מחקירה נגדית נזקפת ברגיל לחובת הנמנע, אך אינה מביאה מניה וביה למסקנה, כי יש לקבל את גרסת העד או המצהיר כהווייתה, ללא תלות במכלול הראיות..." (עניין שובר, שם, פסקה 94 לפסק הדין).
מן האמור לעיל עולה אפוא, כי על פי רוב, הימנעות בעל דין מחקירה נגדית של עד על תצהירו, מלמדת על קבלת הגרסה העובדתית של העד.
רק בנסיבות חריגות, בהן יש הצדקה להימנעות זו ומסכת הראיות בכללותה, לרבות עדויות אחרות, מלמדת כי למרות העדר חקירה נגדית, אין לקבל את גרסת העד, רק אז ניתן שלא לראות בוויתור על חקירה נגדית משום קבלת גרסת העד."

10. הנתבע לא הביא כל טעם שמצדיק הימנעות מקבלת עדותה של הגב' יליזבטה זילין כלשונה.
יתרה מכך, כאשר בית המשפט הסביר לנתבע בפעם השנייה את המשמעות וההשלכות שיכולות להיות כתוצאה מהימנעות מחקירה נגדית לרבות האפשרות שבית המשפט יקבל את כל האמור בתצהיר כנכון, השיב הנתבע:

"אם זה נכון, אז זה נכון" (ר' עמ' 14 ש' 8 לפרוטוקול).

11. הנתבע מאשר שהינו חתום על השיק.

12. הנתבע מאשר שחתם בחתימה שונה מחתימתו שלו וזאת על מנת שהשיק לא ייפרע בבנק.
התנהלותו זו של הנתבע מוכרת ומוגדרת בפסיקה כ"זיוף עצמי".

13. בת"א 53572-10-14 גסטרו - ליין מקבוצת פופקורניה בע"מ נ' פישלר (פורסם בנבו, 7.6.1 6) בית המשפט הגדיר בית המשפט את המונח "זיוף עצמי" כדלהלן:

"חתימה השונה במכוון מהחתימה הרגילה, שנועדה לאפשר לחותם להתכחש לחתימתו."

בית המשפט הגיע למסקנה שהתובעת הוכיחה שהחתימה על שטר החוב היא חתימתו של הנתבע וקבע:

"אני קובע אפוא, כי הנתבע, מר נחום פישלר, הוא שחתם על שטר החוב, והוא חב בפירעונו. משלא העלה פישלר כל טענה שהיא ביחס להיקף החוב או לפרטיו – התביעה מתקבלת במלואה."

14. בת"א 42707-08-15 תלמי נ' פדילה (פורסם בנבו, 6.10.2016) המונח "זיוף עצמי" הוגדר כך:

הסוואה של חתימה או זיוף עצמי הינו ניסיון של הכותב לחתום בדרך המייצרת תמונת חתימה שונה בכדי שניתן יהיה לטעון שזו אינה חתימה אותנטית שלו."

בית המשפט קבע:

"לאור כל המפורט לעיל, הוכח לבית המשפט כי השיק נשוא התביעה נחתם ע"י הנתבע, ומאידך לא הוכחה לבית המשפט טענת הנתבע לפיה השיק נגנב, ועל כן, לא נסתרה החזקה הקבועה בחוק לפיה השיק אשר נחתם ע"י הנתבע נמסר במסירה כשרה וללא תנאי."

בית המשפט הוסיף וקבע:

"משלא הוכח לבימ"ש כי נפל כל פגם בזכות הקניין, באשר טענות הנתבע כי השיק נגנב והחתימה בו זויפה, כמו גם הטענה לכישלון תמורה לא הוכחו לבית המשפט, במקרה כזה עומדת לטובתו החזקה הקבועה בס' 29(ב) לפקודת השטרות בדבר אחיזה כשורה."

15. לאור זאת שהנתבע אישר שחתם על השיק, אך חתם בחתימה שונה מתוך כוונה שהבנק לא יכבד את השיק, חב הוא בפירעונו של השיק ואין בהתנהלותו זו כדי לפתור אותו מחובתו זו (בכפוף לטענות הגנה אחרות).

16. הנתבע מוסיף וטוען שחתם על השיק מתוך כפיה, לחץ ואיומים.

17. סעיף 28 לפקודת השטרות קובע:

"(א) אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו ובתנאים אלה:
(1) נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אמנם חולל;
(2) נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה.

(ב) ביחוד זכות קנינו של מסחר שטר פגומה כמשמעותו בפקודה זו, אם השיג את השטר, או את הקיבול, על ידי רמאות, כפיה, או אלימות ופחד, או באמצעים אחרים שאינם כדין, או בתמורה אי-חוקית, או כשהוא מסחר את השטר אגב מעילה באמון, או בנסיבות העולות כדי רמאות.

(ג) אוחז, בין בעד ערך ובין שלא בעד ערך, שזכות קנינו בשטר הגיעה לו מכוח אוחז כשורה ושאיננו שותף לשום רמאות או אי חוקיות הפוגעות בשטר, יש לו כל הזכויות אשר לאותו אוחז כשורה כלפי הקבל וכלפי כל הצדדים לשטר שקדמו לאותו אוחז."

18. הנטל להוכיח כפיה, אלימות ופחד נופל לפתחו של הנתבע.

19. במסגרת תצהירי העדות הראשית מטעמו של הנתבע, טוען הנתבע כי מר יבגני פראייפלד צעק עליו , איים עליו ודרש בצורה בוטה שיחתום על השיק.
דא עקא, כאמור בסיכומי התובעת, הנתבע לא פירט בתצהיריו אלו מה היו הדברים שנאמרו לו וטען את טענותיו בכלליות.
הנתבע נשאל בעניין זה במסגרת חקירתו הנגדית והשיב:

" ש. מקובל עליך שבכל הניירות שהגשת לא כתבת אפילו מה הוא אמר לך.
שאלת בימ"ש: האם מר יבגני איים עליך באלימות.
ת. אמרתי לעו"ד, הוא פשוט לא כתב. " (ר' עמ' 16 ש' 7-9 לפרוטוקול).

20. מנגד, מר יבגני פראייפלד הכחיש כי צעק ואיים או התנהל באלימות.
הגב' יליזבטה זילין העידה שהיתה נוכחת בפגישה בין מר יבגני פראייפלד והנתבע והכחישה בתצהירה כל לחץ, כפיה ואיומים מצדו של מר יבגני פראייפלד. כאמור, הנתבע נמנע מלחקור את הגב' יליזבטה זילין בחקירה נגדית ועל כן מקובל עלי האמור והנטען בתצהירה.

21. במצב דברים זה, לכל היותר מדובר בשתי גרסאות סותרות ושקולות ועל כן דין טענתו של הנתבע ללחץ, כפייה ואיומים לה ידחות.

22. ככל שאין די באמור, במסגרת עדותו בבימ"ש ולשאלת בימ"ש האם אותו הלחץ בו היה באותו היום אינו קשור לתובעת ולמר יבגני פראייפלד אלא להיעלמותו של אחיו , השיב הנתבע: "יכול להיות". (ראה עמ' 18, שורה 5 לפרוטוקול).

23. נוסף בזאת, הנתבע לא שלח מכתב ביטול לתובעת של השיק.
הנתבע גם לא ביטל את השיק בבנק ולא הגיש תלונה כנגד מר יבגני פראייפלד בטענה של כפיה ואיומים וזאת למרות שפנה למשטרה והגיש תלונה בנוגע לאחיו.

24. טענת הנתבע לפיה אחיו שילם סכום כלשהו לתובעת נטענה בעלמא וללא כל תימוכין ועל כן דינה להידחות.

סוף דבר:

25. הנתבע מאשר שחתם על השיק. אין בעצם זאת שהוא בחר מיוזמתו לחתום בצורה שונה מחתימתו כפי שמופיעה בבנק, כדי לפתור אותו מחבות על פי חתימה זו.

26. משנדחו יתר טענותיו לכפיה, אלימות ופחד ופירעון השיק ע"י אחיו, דין התביעה להתקבל.

27. מאחר וההליך החל כבקשה לביצוע שטר, הליכי ההוצל"פ משופעלים בזאת.

28. הנתבע יישא בהוצאות התובעת בסך של 450 ₪ אגרת בימ"ש (הסכומים יישאו הפרשי הצמדה מיום תשלומם בקופת בימ"ש ועד ליום התשלום המלא בפועל).

הנתבע יישא בנוסף בהוצאות התובעת בגין התייצבות העדה בסך של 300 ₪ וכן בשכר טרחת עו"ד בסך של 5,000 ₪.

הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מהיום.
במידה והסכומים לא ישולמו במועד, ככל שניתן הסכומים יתווספו לחוב שבתיק ההוצל"פ ויישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית משפט מחוזי מרכז – לוד.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ב תמוז תשע"ח, 05 יולי 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ל.ד.ר. מסחר 2011 בע"מ
נתבע: שלמה ורבי
שופט :
עורכי דין: