ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין MUSIE HAILAMIKAEL נגד ש.מ.ע קפה הנמל בע"מ :

07 יולי 2018

לפני:

כבוד הרשמת קארין ליבר-לוין

התובע
MUSIE HAILAMIKAEL
ע"י ב"כ: עו"ד ועקנין
-
הנתבעים

  1. ש.מ.ע קפה הנמל בע"מ - נמחקה
  2. עומר אזוגי
  3. עידן אלון

ע"י ב"כ: עו"ד ג'אנה

פסק דין

לפני בקשת התובע לנהל את ההליך על סמך המסמכים הקיימים בתיק שכן בהתאם להחלטתי מיום 6.3.2018, תצהירו של התובע לא התקבל לתיק והתובע עזב את הארץ זה מכבר.

התביעה הוגשה כנגד שלושת הנתבעות אולם הנתבעת 1 היא חברה שחוסלה זה מכבר עוד טרם הגשת התביעה ועל כן ההליך כנגדה נמחק. נותרו בהליך הנתבעים 2 ו-3 שניהם בעלי מניות ודירקטורים בנתבעת 1. התובע מבקש לנהל את ההליך נגדם על סמך מסמכים, והמסמכים המצויים בתיק הם תלושי שכרו של התובע ולא לכל תקופת העסקתו .

מקור החיוב של הנתבעים 2-3 באופן אישי לטענת התובע היא אחריותם האישית כאורגני התאגיד, עילת הרמת המסך, שכן מעבר להתנהלותם ומניעת זכויות מהתובע אף לא דאגו להפרשות לפנסיה לטובת התובע בניגוד לדין .

בקשה לניהול הליך על סמך מסמכים בלבד לא תיעתר בקלות. כפי שציינתי בהחלטתי מיום 6.3.2018, בבר"ע (ארצי) 4131-11-17 lagese negesi – ליאור גודעי (2017) נסקרו פסקי הדין העוסקים בעניינים דומים לעניינו ושם נקבע:

"קיומם של דיון הוכחות והמשך ניהול התובענה בנסיבות בהן לא מוצגות כלל ראיות מטעמו של התובע, אשר לא הגיש תצהיר, לא הגיע לדיון ואין עדים העתידים להעיד מטעמו, אינם מובנים מאליהם. אמנם, "לאורה של זכות הגישה לערכאות, הוסיף בית דין זה וקבע בפסיקתו מדיניות שיפוטית לפיה יש להקל על מימוש זכויותיהם של מהגרי עבודה בתביעותיהם בבית הדין לעבודה, נוכח חולשת מעמדם ודחיקתם לשולי החברה בישראל" (השופטת [כתוארה אז] נילי ארד בע"ע (ארצי) 424/08 סלאח – פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ. פסקה 13 (11.3.2009)), אך לצד הנכונות לקבל תצהיר פגום, כל עוד יופיע המצהיר לחקירה ויאשר נכונות תצהירו (ע"ע (ארצי) 148/08 אשליק- מנרב הנדסה ובנין בע"מ (8.12.2008)), ואף הנכונות לוותר, בנסיבות מיוחדות, על חקירתו הנגדית של תובע שהגיש תצהיר עדות ראשית ערוך כדין (ע"ע (ארצי) 1127/00 אורסץ' – דניה סיבוס בע"מ, פד"ע לז 305), נפסק כי "האיזון הראוי ... מטיל על בא כוחו של התובע חובה להוכיח שקידה ראויה ומאמצים סבירים כדי להבטיח את התייצבותו של העובד הזר לדיון, או להוכיח קיומן של מניעה וחוסר יכולת מצד התובע להתייצב לחקירה מנימוקים ראויים" (עניין סלאח, בפסקה 16. ההדגשה במקור). "

כפי שנקבע על ידי, תצהירו של התובע לא התקבל לתיק שכן התובע לא הוכיח שקידה ראויה ומאמץ סביר לביצוע המסירות כדין באופן שיאפשר לנתבעים 2-3 להתייצב לגביית עדותו המוקדמת.

הנתבעת 1 חוסלה עוד טרם הוגשה התביעה. טענות התובע לאחריות אישית של בעלי מניות ועילת הרמת המסך, הן עילות שאינן פשוטות להוכחה לאור האישיות המשפטית הנפרדת של החברה וכפי שנפסק ב בר"ע ( ארצי ) 52353-08-16 א.ב. טוקו שף בע"מ נ' ADMARIAM GAVR NEGOUSE ( פורסם ביום 13.11.2016) :
"בדיני תאגידים חל הכלל שלפיו התאגיד הוא אישיות משפטית נפרדת מבעלי המניות שלו. עם זאת בסעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 ניתנת תרופה קיצונית למצב שבו בעלי המניות בחברה עושים שימוש לרעה באישיות הנפרדת של החברה. תרופה זו ניתנת במקרים חריגים בהם הוכח כי השימוש באישיות המשפטית הנפרדת של החברה נעשה " באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה" או " באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור...".

ולאחרונה אף חזר ושנה זאת בית הדין הארצי בהחלטתו בבר"ע (ארצי) 24638-03-18 MESGNA TEKLAB – אמילי קיטשן בע"מ (פורסם ביום 18.6.2018):
"מלכתחילה הרמת המסך היא מכשיר חריג בו ינסה נושה לעשות שימוש בנסיבות בהן תאגיד נקלע לקשיים וקיים חשש (או קיימת ודאות) כי לא יעמוד בהתחייבויותיו. ממילא, עצם היקלעותו של תאגיד לקשיים אינו עילה משל עצמה להרמת מסך, תוך ויתור על הכלל בדבר אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה (ע"ע (ארצי) 387/05 פוטרמן – ניסני (9.12.2007)), גם בהתייחס למעמדו המיוחד של עובד שאינו עוד נושה וולונטרי של חברה (ראו: ע"ע 1170/00 פרידמן – יוניוב ירחמיאל ובניו חברה קבלנית לבנין בע"מ, פד"ע לח 817, 821 (2002)), ולא בכדי נפסק, כי "אין די בכישלונה העסקי של חברה כדי להביא להרמת מסך ההתאגדות בינה לבין בעלי מניותיה וכי לא בכל מקרה העסקת עובד על ידי חברה שנקלעה לקשיים, ובדיעבד לא עמדה בהתחייבויותיה, תביא להרמת מסך ההתאגדות, וכל מקרה יבחן לגופו" (ע"ע 32995-02-16 פלוני – אלמוני. פסקה 17 (14.9.2017))." (סעיף 8 להחלטה).

כפי שניתן לראות, כדי להרים את מסך ההתאגדות, כדי לחייב את אורגני החברה באופן אישי, על התובע להוכיח שימוש לרעה במסך ההתאגדות, הוכחה שלא ניתן לחלץ מהמסמכים המצויים בתיק. גם טענתו באשר לאי הפרשה לפנסיה לא תוכל לסייע בידו להרים את מסך ההתאגדות שכן מעיון בתלושי השכר שצורפו לתיק עולה כי לא בוצע ניכוי לפנסיה ובית הדין הארצי מצא בפסיקותיו עילה להרמת מסך שעה שבוצע ניכוי לפנסיה בפועל בתלוש השכר ולא הועבר ליעדו. זהו לא המקר ה שלפנינו עת לא בוצע ניכוי כלל.

יש לזכור כי התובע הגיש את תביעתו לאחר שהחברה חוסלה וכארבע שנים לאחר סיום העסקתו אצל הנתבעת 1. אילו היה מגיש את תביעתו בסמוך לאחר סיום העסקתו, הנתבעת 1 היתה פעילה וניתן היה לברר את תביעתו במלואה.

לאור מכלול הדברים המפורט לעיל, לא מצאתי כי יש מקום להתיר לתובע, בנסיבותיו של הליך זה, לנהל את התיק על סמך מסמכים שאינם יכולים לסייע לו בפועל להוכיח עילה של שימוש לרעה במסך ההתאגדות.

מאחר והתובע ויתר על ניהול ההליך במלואו בנוכחותו וביקש לנהל את ההליך על סמך המסמכים המצויים בתיק, ומשקבעתי כי לא ניתן לעשות כן, הרי שיש להביא הליך זה לכלל סיום. משהתובע לא נמצא בארץ, לא אורה על דחייתה של התביעה אלא על מחיקתה.

בנסיבות העניין מצאתי כי אין מקום לחיוב בהוצאות.

ניתן היום, כ"ד תמוז תשע"ח, (07 יולי 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: MUSIE HAILAMIKAEL
נתבע: ש.מ.ע קפה הנמל בע"מ
שופט :
עורכי דין: