ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סיגלית ארמוני נגד המוסד לביטוח לאומי :

20 יוני 2018

לפני:

כבוד השופט תומר סילורה
נציג ציבור (עובדים) גב' עליזה כהן מרקוביץ
נציג ציבור (מעסיקים) מר חיים הופר

התובעת
סיגלית ארמוני
ע"י ב"כ: עו"ד ינון תמרי – מטעם הסיוע
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד עדי אשכנזי

פסק דין

1. לפנינו תביעה לביטול החלטה חד צדדית של המוסד לביטוח לאומי (להלן – " המל"ל") מיום 22.3.15 לקזז חוב מזכאותה של התובעת למענק בגין נכות מהעבודה בסך של כ-16,000 ₪.

טענות הצדדים

2. לטענת התובעת, הסכום קוזז כנגד חוב ישן של בעלה משנת 1999 בקשר לגמלת הבטחת הכנסה שהוא קיבל מבלי שהיה זכאי לה. זאת, מבלי שניתן לה הזדמנות לפעול לביטול החוב. לטענתה, המל"ל כשל בכך שלא נתן לה הזדמנות לבטל את מהלך הקיזוז ולא הפעיל שיקול דעת טרם קיזוז החוב.

3. המל"ל טוען מנגד כי החוב קוזז כדין ובהתאם לסעיף 315 לחוק הביטוח הלאומי [ נוסח משולב], תשנ"ה-1995 ( להלן – " החוק"). לטענתו, לתובעת קיים חוב משנת 1999 בגין תשלום גמלת הבטחת הכנסה שלא כדין. החוב עמד, נכון ליום 3.2.16, על סך של 146,950 ₪, כולל הצמדה. קיומו של חוב זה נדון ואושר במספר תיקים בבית הדין לעבודה – ב"ל 3637/02; עב"ל 1586/04; ב"ל 7543/04; ו-עב"ל 36955-03-11.

4. עוד טען הנתבע כי במכתב שנשלח מטעמו לתובעת מיום 18.7.13 בדבר מענק נכות מעבודה צוין מפורשות כי אם קיימים חובות לביטוח הלאומי הם ינוכו מסכום זה.
5. להשלמת התמונה יצוין, כי ביום 28.5.17 הודיע המל"ל שהוועדה לביטול חובות שהתכנסה ביום 23.4.17 המליצה על ביטול 40% מיתרת חובה של התובעת לנתבע. בפרוטוקול הוועדה לביטול חובות, שהוגש ביום 6.6.17, נכתב שהחוב נוצר "עקב אשמת החייב" (בעלה של התובעת). כן נכתב כי "מנהל סניף בני ברק, מר ברוך מרום, ממליץ על ביטול של לפחות מחצית מיתרת החוב, תוך שימת דגש על מצבה הסוציו אקונומי של המשפחה וכן לאור השינוי בכל הנוגע לזכאות לגמלת הבטחת הכנסה בצד בעלות או שימוש ברכב (פסק דינו של ביהמ"ש העליון מ-28.2.12). אגב הבטחת הכנסה במשרד הראשי מצטרף להמלצה לביטול חלקי של יתרת החוב". על אף ההמלצה לבטל לפחות מחצית מהחוב, המליצה הוועדה לבטל 40% מיתרת החוב, זאת, לאחר הקיזוז שכבר נעשה מזכאותה של התובעת לגמלת נכות מעבודה.

ההליכים בתיק
6. ביום 11.9.2016 התקיים דיון מקדמי בתיק בפני חברתי השופטת ה. יהלום. הפלוגתאות שנקבעו הם כדלקמן:
א. האם היה מקום לערוך לתובעת שימוע ו/או להפעיל שיקול דעת לפי סע' 315, קודם לקיזוז של גמלת נכות מהעבודה, מהחוב.
ב. ככל שיקבע שהיה מקום לערוך שימוע ו/או להפעיל שיקול דעת כאמור, האם יש להשיב את הכסף לתובעת, כטענת התובעת או להחזיר לפקיד התביעות לשקול את הנושא פעם נוספת.
7. דיון ההוכחות התקיים בפנינו ביום 12.3.2018. במסגרת דיון ההוכחות התובעת נחקרה בחקירה נגדית על תצהירה.
הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב.

דיון והכרעה

8. נקדים ונאמר כי לאחר עיון בטענות הצדדים הגענו למסקנה כי דין התביעה להתקבל.

9. בין הצדדים נפלה מחלוקת עובדתית לכאורית בדבר הגורם החייב בהחזר הסכומים ששולמו שלא כדין לבעלה של התובעת כגמלת הבטחת הכנסה. בעוד שהתובעת טוענת שהחוב הוא של בעלה, הנתבע טען שהחוב הוא של התובעת. למעשה, החוב הוא של שניהם.
10. גמלת הבטחת הכנסה היא גמלה המשתלמת "נוכח ראיית התא המשפחתי-משקי כמכלול אחד לצורך חוק הבטחת הכנסה" (עבל ( ארצי) 6574-05-10‏‏ ג'יהאד אבו חרוב נ' המוסד לביטוח לאומי (18.8.13)).

11. בהתאם לעקרון זה, נקבע בסעיף 4(א) לחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980 ( חוק הבטחת הכנסה) כי "הזכאות לגימלה של כל אחד מבני זוג מותנית בכך שמתקיימים גם בבן זוגו תנאי הזכאות לפי סעיף 2 " וכן נקבע בסעיף 6 לחוק כי "לבני זוג הזכאים לגימלה תשולם גימלה אחת בלבד, בשיעור המשתלם לפי התוספת השניה או התוספת הרביעית לשני בני זוג, בהתאם להרכב משפחתם". כלומר, זכאותו של אדם שהוא חלק מתא משפחתי לגמלת הבטחת הכנסה תלויה בזכאותו של בן זוגו והגמלה שהם יקבלו תהא גמלה אחת המותאמת לבני זוג והמשתנה בהתאם למספר ילדיהם. במובן זה, הזכאות היא משותפת לשני בני הזוג.

12. כברירת מחדל נקבע בסעיף 6(ג) לחוק, כנוסחו בתקופה הרלבנטית לכתב התביעה, שהגמלה תשולם לבעל. אולם, ברירת מחדל זו תוקנה כך שהגמלה תשולם "לאחד מבני הזוג לפי בחירתם". תיקון זה עולה בקנה אחד עם עיקרון התא המשפחתי שציינו לעיל לפיו הגמלה לא שייכת לאחד מבני הזוג, אלא לשניהם, אף אם כברירת מחדל, בתקופה הרלבנטית לכתב התביעה, היא שולמה לבעל.

13. אולם, אין בנוסחו הקודם של סעיף 6(ג) כדי להשפיע על מהלך הדברים שכן ממילא העידה התובעת שכספי גמלת הבטחת ההכנסה ששולמה לבעלה שלא כדין הופקדו לחשבון המשותף שלה ושל בעלה וכי הם נותבו לטובת צרכי המחייה של כלל באי ביתם, לרבות לצורך חופשות שהם ערכו לחו"ל (עמ' 10 לפרוטוקול). כמו כן, העובדה שהגמלה שולמה לבעל איננה אומרת שהגמלה שייכת לבעל. מדובר רק במנגנון התשלום ולא בקביעת הזכאות. בהתאם לאמור לעיל, כיוון שחובו של הבעל הוא למעשה חוב שנוצר כנגד גמלת הבטחת הכנסה ששולמה שלא כדין הרי שמדובר בחוב שניתן לייחס גם לתובעת.

14. לפי סעיף 312(ב) לחוק רשאי המל"ל לקזז "(1) כנגד גמלאות כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, המגיעים מהמוסד לזכאי או לאדם אחר מכוח הזכאי, סכומים אלה בלבד:... סכומים ששילם המוסד לזכאי בטעות או שלא כדין, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום קיזוז התשלום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין".

15. לפיכך, המל"ל היה רשאי לקזז מגמלת הנכות של התובעת את סכום החוב ששולם לה בטעות ושלא כדין מתוקף חוק הבטחת הכנסה, כפי שהוא עשה.

16. בקשר לקיזוז תגמולים ששילם המל"ל בטעות או שלא כדין עוד נקבע, בין היתר, בסעיף 315 לחוק כי למל"ל קיימת סמכות שבשיקול דעת להחליט אם לפעול כדי לגבות את החוב ובאיזה אופן: "(1) המוסד רשאי לנכות את הסכומים ששילם כאמור מכל תשלום שיגיע ממנו, בין בבת אחת ובין בשיעורים, כפי שייראה למוסד, בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות העניין".

17. על סמך הוראה זו, כפי שציין המל"ל בסעיף 25 לסיכומיו "הוקמה ועדה לביטול חובות אשר נועדה, בנסיבות המתאימות ולפי הנחיות שנקבעו לכך, לדון בבקשות בדבר גביית חובות, היינו – בקשות לביטול או הקטנת חובות ".

עוד ציין המל"ל כי "בבסיס ההנחיות מעוגנת ההבחנה בין גמלת יתר ששולמה עקב מעשה או מחדל של נתבע לבין גמלת יתר ששולמה שלא בשל טעות או בשל מחדל של הנתבע... על בסיס ההבחנה כאמור נקבע כי חוב שנוצר שלא בשל טעות או מחדל של הנתבע יש לגבותה, למעט בנסיבות מיוחדות כלכליות, סוציאליות או רפואיות".

18. בעניינה של התובעת, טוען המל"ל, לא מתקיים מצב כלכלי מיוחד שבעטיו היה על הוועדה לבטל את החוב, זאת כיוון שהתובעת עובדת ומשתכרת 4,000 ₪ לחודש; מקבלת קצבת זקנה בסך 2,584 ₪ ובן זוגה מקבל 2,300 ₪; מתגוררת בדירה בבעלותה שקיבלה בירושה מבלי לשלם משכנתא; ויוצאת לחופשות בחו"ל עם המשפחה מדי שנה.

19. לבסוף טען המל"ל כי לפי ההלכה הפסוקה, על הערכאה השיפוטית למעט להתערב בשיקול הדעת של הרשות מנהלית אלא במצבים בלתי סבירים או בלתי מידתיים וכי מכיוון שהחלטת המל"ל בעניין קיזוז מלוא קצבת התובעת היא סבירה ומידתית בנסיבות העניין ועל רקע האמור לעיל, אין מקום להתערב בה.

20. בנקודה אחרונה זו של הנתבע אנו חולקים – איננו סבורים שהחלטת המל"ל בעניינה של התובעת היא סבירה. נקודת המוצא למסקנתנו זו היא שככלל, המל"ל לא רשאי לקזז סכומים שניתנים כפיצוי בגין אבדן כשר עבודה מבלי לתת הזדמנות למי שפעולה הגבייה מכוונת כלפיו להישמע.
21. לפי סעיף 315 לחוק הביטוח הלאומי, המל"ל רשאי להיפרע מחוב כלפיו רק בדרך של קיזוז, למעט במקרה של חוסר תום לב מצד המבוטח שהביא לכך שהמל"ל העביר לו סכומים בטעות או שלא כדין. המל"ל לא רשאי לגבות סכומים שמבוטח חייב לו ממשכורתו החודשית של המבוטח, זאת, ככל הנראה נוכח תכליתו הסוציאלית של המל"ל והחוקים והתקנות שהוא אמון על יישומם. גמלאות המל"ל נועדו לשמש רשת הגנה למבוטחים הזכאים אליה, במיוחד במקרה של גמלת הבטחת הכנסה וככל שגמלה כלשהי ניתנה בטעות או שלא כדין, שלא עקב חוסר תום לב של המבוטח, גבייתה בכלים המקובלים בחוק, בדרך של תביעה והוצאה לפועל, עשויה להעמיק את מצוקת המבוטחים ולסכל את התכלית הסוציאלית כאמור.

22. גמלת נכות מעבודה היא גמלה שמשתלמת חלף אבדן כשר עבודה ויכולת להתפרנס. במובן זה היא מהווה מעין תחליף משכורת של המבוטח. אמנם, סעיף 315 מסמיך את המל"ל להיפרע מחוב כלפיו גם מתוך גמלת נכות מעבודה. אולם, סמכות זו של המל"ל היא מוגבלת. עליה להיעשות בשיקול דעת, בסבירות ובמידתיות. כיוון שגמלת נכות מעבודה באה להגן על מבוטח מפני פגיעה בפרנסתו היומיומית, שלו ושל משפחתו, אין זה סביר שהמל"ל יקזז את מלוא הגמלה, בבת אחת, מבלי לאפשר למבוטח להישמע ומבלי לבחון את עניינו ונסיבותיו האישיות, במסגרת קבלת ההחלטה לאשר לו את הגמלה או תוך זמן סביר לאחר מכן. מצב כזה עשוי להותיר את המבוטח, ואת משפחתו, בלי כל אפשרות לספק את צרכיהם מחייתם היומיומיים או להדיח אותם להיכנס לחובות עמוקים יותר.

23. בענייננו, המל"ל לא הראה באף שלב שמצבה הסוציו-אקונומי של התובעת נשקל טרם ההחלטה לגבות ממנה את חובה בדרך של קיזוז זכאותה לגמלת נכות מעבודה. כל שהמל"ל טען בעניין זה הוא שככל שזכות שימוע הייתה קיימת לתובעת, הרי שהיא ניתנה לה כבר במסגרת קיומו של ההליך דנן.

טענה זו של המל"ל איננה מתקבלת על הדעת. הדין עם התובעים שבית דין זה אינו יכול להוות אכסניה לקיום דיון לגופו של עניין, לכל הפחות על דרך הכלל, בעניינם של בעלי חוב לביטוח הלאומי, כפי שטען המל"ל בסיכומיו. העובדה שבתיקים מסוימים נקבע שזכות השימוע מוצתה במסגרת הדיון בבית הדין לעבודה איננה מלמדת על הכלל אלא כל תיק ונסיבותיו.

24. במקרה שלפנינו, להבדיל מהתיקים שהמל"ל הפנה אליהם, לא מדובר בתביעה לביטול חוב אלא בתביעה לתת זכות שימוע בטרם קיזוז חוב. חובם של התובעת ושל בעלה הועבר במסגרת ניהול ההליך דנן לוועדה לביטול חובות אשר הפחיתה את חובם ב-40% אולם בקשתה של התובעת לא לקזז את גמלת הנכות מעבודה שלה לא נדונה כלל, על אף החשש מפגיעה בתובעת ובמשפחתה עקב החלטה זו בטווח הקצר ובטווח הארוך.
25. אשר לשאלה אם יש להשיב לתובעת את כספה בטרם עריכת השימוע אם לאו דעתנו היא שדי בעריכת השימוע תוך זמן סביר כדי לעמוד בחובת הרשות. זאת משני טעמים – ראשית, ככל שהיה מקום לערוך שימוע מלכתחילה הרי שכפי שנכתב לעיל היה מקום לעשות זאת במסגרת קבלת ההחלטה או בסמוך אחריה, אך לא בדיעבד שכן אז תכלית יכולת הגביה של המל"ל, והאיזון הפנימי שהמחוקק ערך לגביה, הייתה נפגמת יתר על המידה. זהו העיקר אך אין זה אומר שיש בכך כדי לנטוע מסמרות בכל מקרה ומקרה ולייתר את בחינת נסיבותיו של המקרה העומד לדיון; שנית, נוכח הראיות שנשמעו בעניין מצבם הסוציו-אקונומי של התובעת ומשפחתה, כפי שהובא לעיל, לא הוכח שקיימת לתובעת מצוקה מידית ולא התרשמנו שקיים צורך לחרוג מהדרך שהתווינו כאן. לפיכך, אין מקום להורות על השבת הכספים בטרם עריכת השימוע.

סוף דבר:

26. התביעה מתקבלת במובן זה שעניינה של התובעת יועבר לוועדה לביטול חובות לצורך דיון בשאלה האם יש לקזז את מלוא גמלת הנכות מעבודה שהתובעת זכאית לה או רק את חלקה ואם יש לבצע את הקיזוז בשיעורים, וכיצד.

27. במסגרת דיוניה תשקול הוועדה גם את הזמן שעבר מיום קיזוז החוב, שנעשה באופן חד צדדי ולא כדין, ועד למועד ההחלטה הסופית וההשלכות האפשריות על התובעת עקב כך.

28. מאחר שהתובעת מיוצגת ע"י הסיוע המשפטי – אין צו להוצאות.

זכות ערעור לבית הדין הארצי בירושלים בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין

ניתן היום, ז' תמוז תשע"ח, (20 יוני 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציג ציבור עובדים
גב' עליזה כהן-מרקוביץ

תומר סילורה - שופט

נ.צ. מעסיקים מר חיים הופר


מעורבים
תובע: סיגלית ארמוני
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: