ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שי רביבו נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ
גב' חנה קפלניקוב, נציגת ציבור (עובדים)
מר גיל אלוני, נציג ציבור (מעסיקים)

התובע
שי רביבו
ע"י ב"כ: עו"ד יהב ארגמן
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רונית סגל

פסק דין

התובע הוא כדורגלן אשר נפצע בזמן משחק כדורגל. הנתבע דחה את תביעת התובע ל הכיר בו כנכה נזקק. האם בדין דחה הנתבע את תביעת התובע – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו.

העובדות כפי שעלו מחומר הראיות וטענות הצדדים :

התובע הוא שחקן כדורגל ושכרו הרבע שנתי נקבע על סך 89,841 ₪.

ביום 7/11/16 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין אירוע מיום 23/9/16 בו נחבל בירך שמאל בזמן משחק כדורגל.

המל"ל הכיר בפגיעה כתאונת עבודה.

ביום 2/2/17 התכנסה ועדה רפואית מדרג ראשון בעניינו של התובע. הועדה קבעה לתובע נכות זמנית בשיעור של 20% לתקופה שמיום 24/12/16 ועד ליום 31/3/17.

לאחר תום תקופת הנכות הזמנית, התכנסה ועדה רפואית והאריכה את נכותו הזמנית של התובע ב - 7 חודשים נוספים בשיעור של 20% נכות.

התובע לא חזר לשחק כדורגל.

התובע הגיש בקשה להכרה כ"נכה נזקק".

ביום 23/2/17 דחה הנתבע את הבקשה. לאחר ערעור על החלטה זו, שבה ודנה הועדה בבקשתו של התובע ודחתה את הבקשה. התובע השיג על החלטה זו.

ביום 1/3/17 התכנסה ועדת רשות בענייננו של התובע והכירה בתובע כ"נכה נזקק" לתקופה של 3 חודשים מיום 24/12/16 – 31/3/17.

ביום 16/7/17 התכנסה ועדה רפואית נוספת והאריכה את נכותו הזמנית של התובע לתקופה שמיום 1/6/17 ועד ליום 31/12/17.

התובע הגיש ב'קשה נוספת להכרה בו כ"נכה נזקק".

ביום 29/11/17 דחתה ועדת הרשות את תביעתו של התובע ונימקה החלטתה:

"בהמשך לדרישת ביה"ד לבחון מדוע לא אושר חודש רביעי כ"נכה נזקק" בדקנו את הממצאים ולהלן התוצאות: בהתאם למכתב המעסיק "מכבי בני שעריים" מיום 16.11.17 עולה כי יחסי עובד-מעביד נותקו ותיבחן האפשרות להמשך העסקתו. בהתאם למסמכים הרפואיים לדעת הוועדה מסוגל לעבוד בעבודה מתאימה אחרת בהתאם לגילו הכשרתו וכישוריו לכן דחיית התביעה בעינה עומדת. הוועדה רשאית לקבוע לתקופה של 4 חודשים ואינה מחויבת לכך. החלטת הועדה לאשר לתובע "נכה נזקק" ל-3 חודשים הייתה מסיבות אנושיות והומניות בהתחשב במצוקתו הכלכלית. אין הועדה מוצאת לנכון לאשר לו "נכה נזקק" מעבר ל-3 חודשים." (ההדגשה במקור – א.ג.כ.)

לטענת התובע, הועדה שגתה בהחלטותיה. זכות הטיעון של התובע נפגעה. עניינו של התובע נידון בפני אותה ועדה 3 פעמים (באותו הרכב) והועדה גיבשה עמדתה. הלכה למעשה הועדה שימשה כערכאת ערעור על החלטותיה. עוד טוען התובע כי הועדה לא נימקה את החלטותיה לעניין המושג "סיכוי סביר לעבודה", לא התייחסה לשכרו של התובע ערב התאונה ו הקושי למצוא פרנסה בגובה זה והועדה לא נימקה החלטתה מדוע תחילה דחתה את הבקשה ולאחר מכן הכירה בתובע כנכה נזקק ל- 3 חודשים בלבד.

לטענת הנתבע, ועדת הרשות רשאית להכיר ב"נכה נזקק" לתקופה מקסימלית של 4 חודשים, אולם היא איננה מחוי בת לכך. הועדה אינה מחויבת לבדוק התאמה לעבודתו של התובע טרם הפגיעה אלא לעבודה כלשהי.

הכרעה

לאחר שבחנו את טענות הצדדים ועיינו בהחלטות הועדה, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

תקנה 18 א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1956, קובעת:

"18א. (א) בתקנה זו -
"הרשות" - ועדה המורכבת מפקיד השיקום כמשמעותו בתקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט"ז-1956, מרופא מוסמך ומעובד המוסד שנקבע לכך על ידי מנהל ביטוח נפגעי עבודה;
"נכה נזקק" - מי שנקבעה לו נכות לזמן מוגבל, או נכות שדרגתה זמנית והרשות קבעה לבקשת המוסד, או על פי בקשתו, או מיזמתה היא כי אין לנכה סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה, ואין לו הכנסה מהתעסקות.
(ב) הרשות רשאית לקבוע לנכה נזקק נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית בשיעור של 100%, לתקופה שלא תעלה על 4 חדשים.

על פי פסיקת בית הארצי על מנת שמבוטח יענה על הגדרה של "נכה נזקק חייבים להתקיים בו 2 תנאים:

"האחד, שוועדה רפואית תקבע למבוטח נכות לזמן מוגבל, או נכות שדרגתה זמנית;
השני, ש"הרשות" המציאה ביחס אליו לוועדה, על-פי בקשתו או מיוזמתה היא, אישור, כי אין לדעתה לנכה סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה, ואין לו הכנסה מהתעסקות.
אכן, מעצם הגדרת "נכה נזקק" עולה המטרה הגלומה בתקנה 18א, והיא לאפשר לנכה שיתקיימו בו שני התנאים הנ"ל, אפשרות קיום באותה תקופה, שבה איננו מסוגל לעבוד". (דב"ע נד 0-293 בר ששת – המל"ל , פד"ע כרך לג עמ' 11, 16) .

תקנה 18 קובעת במפורש כי התקופה המקסימלית לקביעת "נכה נזקק" היא 4 חודשים. הועדה הכירה בתובע כנכה נזקק למשך 3 חודשים. משכך, המחלוקת היא לכל היותר בנוגע לחודש הרביעי.

ספק בעינינו כי אכן היה מקום לאשר מלכתחילה את התקופה של ה- 3 חודשים שכן אף אם התובע איננו יכול להמשיך ולשחק כדורגל, יכול הוא לעסוק בעבודה כלשהי. התובע הופיע בפני הועדה וטען בפניה. הועדה נימקה החלטתה.

הועדה קבעה כי "לדעת הועדה מסוגל לעבוד בעבודה מתאימה אחרת בהתאם לגילו והכשרתו". הדעת נותנת כי פגיעה בברך אינה מונעת מהתובע לעבוד במגוון של עבודות התואמות את פגיעתו ולא ניתן לומר כי אין לתובע סיכוי כלל למצוא עבודה כלשהי.

במאמר מוסגר נציין כי ספק אם כלל היה מקום להגיש תביעה זו שכן זהו למעשה ערעור ועדה ולא תביעה על החלטת פקיד תביעות. ברם נוכח פסיקתנו, אין לכך נפקות יותר.

התביעה נדחית.

משעסקינן בתביעה בתחום הביטחון הסוציאלי – אין צו להוצאות.

ערעור בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק דין זה.

ניתן היום, ו' תמוז תשע"ח, (19 יוני 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

גב' חנה קפלניקוב,
נציגת ציבור (עובדים)

אריאלה גילצר-כץ, שופטת
סגנית נשיאה

מר גיל אלוני,
נציג ציבור (מעסיקים)


מעורבים
תובע: שי רביבו
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: