ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מנשה דלל נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ
נציג ציבור (מעסיקים) מר אלי ביהרי

התובע:
מנשה דלל
ע"י ב"כ: עו"ד לובה סמחוביץ

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד יוחאי אלרון

החלטה

התובע עובד כפחח. האם הפגיעה בידיו ובמרפקיו נגרמה לו כתוצאה מתנאי עבודתו – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו.

הצדדים חלוקים אם הונחה תשתית עובדתית למחלת מקצוע או פגיעה על פי תורת המיקרוטראומה.

הכרעה

לאחר ששמענו את עדות התובע, עיינו במסמכים ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי יש מקום למנות מומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע למחלתו.

לא נעלם מעינינו כי התובע לא הביא את מעסיקו או עובד אחר אשר יעיד אודות תנאי עבודתו.

"כיום אני כבר 20 שנה פחח רכב. עבדתי במקום אחד, ב"הילוך שישי" באזור אצל ברכה יעקובוב שהוא קבלן שם, קבלן עבודה.
ש. בעלים של מוסך?
ת. לא, יש בעלים של המוסך "הילוך שישי". אני הייתי שכיר אצל יעקב ברכה."
(עמ' 3 לפ' שורות 1 – 4)

"ש. כמה עובדים נוספים במוסך שאתה עובד בו?
ת. נוספים לי יש את הצבעים, אני ויעקב ועוד פחח אתי. סה"כ 4 עובדים בכללי.
ש. למה לא הבאת אף עובד אחר, אם לא את יעקב אז עובד נוסף?
ת. אני אגיד לבנאדם לבוא בכוח?
ש. אולי לעובד חבר?
ת. מה קשור? אם יש לך שאלות תשאל אותי ישירות."
(עמ' 3 לפ' שורות 7 – 12)

התובע אף לא הציג תלושי שכר, אשר היה בהם למצער להוכיח את ימי עבודתו ושעות עבודתו.

מעדותו של התובע עלה כי התובע מטפל בחלקים שונים של הרכב ולשם כך הוא עובד בזוויות שונות:

"ש. והאם לצורך זה אתה צריך לשנות את הזוויות שבהן אתה עובד?
ת. כן. במכסה מנוע לפעמים אתה צריך להניח את המכסה על הכתף שלי וביד השנייה אני דופק עם פטיש."
(עמ' 6 לפ' שורות 3 – 4)

התובע הגיש יומן עבודה יום לפני דיון ההוכחות. היומן לא צורף לתצהיר התובע. ברם היומן מעיד כי עבודתו של התובע היתה מגוונת והתובע טיפל לעיתים רק ברכב אחד ביום, למרות עדותו של התובע כי טיפל במספר רכבים ביום:

"ת. יש ימים שיש גם 8 מכוניות ביום. ויש ימים יותר רגועים שיכול להיות 5 או 4 מכוניות. זה פלוס מינוס 4. יש מכוניות שאני ממשיך לעבוד מאתמול הרי אוטו לא תמיד נגמר ביום אחד."
(עמ' 5 לפ' שורות 24 – 26).

עוד התחוור כי התובע לא מבצע רק עבודות פחחות אלא גם מחליף פנסים, מחזק לוחיות רישוי ועושה עבודות מגוונות.

אכן תיאוריו של התובע היו מוגזמים, אך אין זה מעיד כי התובע לא מבצע תנועות חוזרות ונישנות.

בפסיקה נקבע כי –
"הפעולות החוזרות ונשנות אינן חייבות להיעשות ברציפות, ללא הפסקות ביניהן, אלא ניתן לבודד פעולות מסוימות אצל העובד ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו ולהכיר בהן כתנועות חוזרות ונשנות ברציפות" (עב"ל 19905-02-13 המוסד לביטוח לאומי - מוייז יניפיליז, ניתן ביום 3.7.2014, פורסם במאגרים האלקטרוניים).

למרות האמור לעיל, ניתן לדלות ולבודד פעולות מסויימות בעבודתו של התובע אשר הינן חוזרות ונישנות ועל פי תשובתיו לשאלות ביה"ד התחוורה תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה:

א. התובע עובד כ-20 שנה כפחח:
"אני עובד ב"הילוך שישי" 20 שנה. זו רשת. הם שינו את השם. זה באזור"
(עמ' 9 שורה 24).

ב. התובע עובד כשעה וחצי ביום עם פטיש אוויר, כ-15 דקות ביום עם מכשיר שלייף רוטט, כ-15 דקות ביום עם מכונת פצירה ועם מכונת שפשוף רוטטת כשעה ביום. פעולות שחוזרות על עצמן:

"לשאלת ביה"ד בתאונה בינונית כמה זמן צריך כדי ליישר – אני משיב ממוצע שאני עושה יישור של הפח, אני יכול לעבוד גם לפעמים שעה ליישר פחים. אבל זה יכול להיות גם 20 דקות. לפעמים יש לי גם מכה מהצד השני. תאונה ממוצעת בכללי שאני עובד עליה משהו בסביבות חצ י שעה, 40 דקות עם הפטיש והשש."
(עמ' 9 לפ' שורות 11 – 8)

"אח"כ אני עובד עם השלייף, בתאונה ממוצעת עם השלייף אני יכול לעשות אתו עוד 5, 7 דקות. אחרי זה אני מורח חומר – מערבב אותו, מורח אותו. המריחה והערבוב יכול לקחת עוד 5 דקות. אחר כך אני פוצר אותו במכונת פצירה כדי שייצא יותר ישר כמה שפחות גלים. הפצירה לוקחת לי עוד 5 דקות. זה מין ברזל כזה, זה ידני, כמו סכינים כאלה. אחרי הפצירה אני משפשף אותו עם מכונה שזה לוקח עוד איזה 20 דקות, חצי שעה. בזה סיימתי אם מדובר בתיקון מכה קטנה, אם תיקנתי כנף. זה על דלת, על דבר אחד. אחרי זה, זה עובר לצבע."
(עמ' 9 לפ' שורות 12 – 17).

ג. לצורך עבודתו מרים התובע את כלי העבודה שמשקלם נע בין 3 ל-5 ק"ג וחלקי רכב, לעתים לבדו ולעתים באמצעות חבריו לעבודה (ברכב מסחרי).

"ש. עם איזה מכשירים אתה עובד?
ת. עם פטיש אוויר. לשאלתך – משקלו 3.4 קילו אני מאמין עם הפטיש אויר אני מפרק גלגלים ומפרק פנימי למגן, יש שרבייר שמ שקלו 2, 2.5 קילו. אתו אני מפרק כנפיים, מכסי מנוע דלתות."
(עמ' 8 לפ' שורות 1 – 3).

"כמובן. אני מטפל בכל סוגי הרכבים. פרטיים ומסחריים. כל רכב פרטי: זה יונדאי, סוזוקי, מיצובישי, קאיה. יש לך כנף אחורית שהיא גדולה ויש לך כנף קדמית. לא שקלתי בחיים. יש דלתות, דלת זה כבד, 4-5 קילו, אני מפרק לפעמים לבד ולפעמים עם חבר דלת."
(עמ' 8 לפ' שורות 8 – 10 )

ד. פעם בשבוע בממוצע עובד התובע עם מסור לצורך ניסור חלקי פח, פעולה האורכת כשעה:
חיתוך פחים – אם אני מחליף כנף אחורית באוטו, אז אני חותך את הכנף מהאוטו וצריך גם לחתוך את החדשה שמגיעה, זה יכול לצאת פעם בשבוע ולפעמים פעם בשבועיים. השבוע לדוגמה קרה לי פעמיים.
(עמ' 9 שורות 21 – 23).

9. משכך, הונחה תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה.

כמו כן , התובע טען למחלת מקצוע.

"מחלת מקצוע", כהגדרתה לפי סעיף 79 לחוק, היא "מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - עקב עיסוקו במשלח ידו".

סעיף 46 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954, קובע חזקת מחלת מקצוע:
"מחלה מהמחלות המפורטות בטור 1 לתוספת השניה שחלה בה מבוטח שלגביו נקבעה אותה מחלה כמחלת מקצוע, בהיותו מועבד בעבודה, במקצוע או בתהליך ייצור כמפורט בטור 2 תוך שנה לאחר שחדל להיות מועבד כאמור, היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו, כל עוד לא הוכח ההיפך".

אם כן, על פי על פי הוראות החוק, הכרה במחלה הבאה בגדר "פגיעה בעבודה" שהיא "מחלת מקצוע" מותנית בקיומם של שלושה תנאים מצטבר:

(א) המחלה נקבעה כ"מחלת מקצוע";
(ב) המבוטח חלה בהיות המחלה קבועה כמחלת מקצוע;
(ג) המבוטח חלה במחלת המקצוע עקב עבודתו אצל מעבידו".

על פי הפסיקה הנטל להוכיח כי לא קיים קשר סיבתי במחלת מקצוע הוא על המל"ל :
"עת מדובר במחלת מקצוע, לא מוטל על המבוטח (במקרה הנדון על שאיריו) להוכיח קשר סיבתי מעל 50% בין תנאי העבודה לבין המחלה, כבמקרה של תביעה להכרה בפגיעה בעבודה מכוח עילת המיקרוטראומה, אלא על המוסד לביטוח לאומי להוכיח כי לא קיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין המחלה. במקרה הנדון – על המוסד להוכיח העדר קשר סיבתי בין החשיפה לאבק סיבי אסבסט לבין מחלת המזותליומה בה לקה המנוח..." (ברע ( ארצי) 18787-03-16 מרים דז'אלובסקי נ' המוסד לביטוח לאומי , ניתן ביום 27.11.16 – פורסם במאגרים האלקטרוניים . שם סעיף 3.2).

בפריט 14 לחלק ב' לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954 נקבע כי עבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים גורמת ל מחלות עצמות, פרקים, שרירים, כלי דם או עצבים של הגפיים.

ראינו כי עבודת התובע כרוכה בעבודה עם מכשירים רוטטים: מכונת שלייף, מכונת שפשוף, פטישי אוויר, פטישים רגילים, מסור, דיסק שכן התובע עובד כפחח וברור כי עבודתו עם מכשירים אלו גורמת לרטט ולחץ על הידיים ו כפות הידיים. לפיכך, יש מקום להעביר את עניינו של התובע למומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין מחלת התובע לתנאי עבודתו ופגיעה על פי תורת המיקרוטראומה .

החלטה על מינוי מומחה תשלח לצדדים.

ניתנה היום, ‏ו' תמוז תשע"ח ( ‏19 יוני 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מר אלי ביהרי,
נציג ציבור (מעסיקים)

ד"ר אריאלה גילצר-כץ, שופטת
סגנית נשיאה


מעורבים
תובע: מנשה דלל
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: