ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עאדל עלי נגד מועצה מקומית מג'אר :

בפני:
כבוד השופטת הבכירה-שאדן נאשף-אבו אחמד

תובע

1. עאדל עלי

נגד

נתבעת

1. מועצה מקומית מג'אר

פסק דין

1. על הפרק עומדת שאלת סמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בתביעת התובע נגד המועצה המקומית מג'אר, שהינה תביעה כספית אשר תולדתה במכרז פומבי לתפקיד יועץ משפטי חיצוני למועצה שפורסם ע"י האחרונה בחודש פברואר 2015.

2. להליך זה קדם הליך מנהלי במסגרתו עתר התובע בעתירה מנהלית לביהמ"ש לעניינים מנהליים בנצרת (עת"מ 53251-05-15), להכריז עליו כזוכה במכרז, ובגדרה ניתן פס"ד ביום 7.10.15 ע"י כבוד השופט יונתן אברהם, וערעור שהוגש ע"י העותר (התובע כאן) נמחק לבקשת מגישו (עע"מ 7548/15).

3. התובע, עורך דין במקצועו, הגיש כאמור תביעה כספית ע"ס 318 אלף ₪, ובמסגרתה טען כי על הנתבעת לפצותו בגין פיצויי קיום בגובה הסכום שהיה על הנתבעת לשלמו לתובע אלמלא ההפרה המיוחסת לה, הן מכוח סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1971 והן עקב הפרת חובתה בהתאם לפקודת הנזיקין, בסכום של כ- 288 אלף ₪ ; פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 10,000 ₪ , שנגרמה לו בשל הפרת החוזה וביטול הזכי יה בשיעור 10% מסכום הרווח שהיה אמור להפיק, לו הנתבעת הייתה מקיימת את ההסכם (סע' 13 לחוק החוזים תרופות) ו כן פיצוי בסך 20,000 ₪ בגין הוצאות נלוות.

4. לטענת התובע , משנקבע ע"י ביהמ"ש לעניינים מנהליים, כי נפל פגם מהותי במכרז, הרי הוא זכאי לפיצויי קיום בגובה הפסד הרווחים. הוא הוסיף וטוען, כי ביטול המינוי עצמו נעשה שלא כדין ובחוסר תום לב. כן נטען, כי אף לאחר מתן פסק הדין המורה על פרסום מכרז חדש, שינתה הנתבעת באופן מהותי את צורת המכרז, ובמקום מכרז חיצוני למינוי יועמ"ש חיצוני, פרסמה היא מכרז פנימי למינוי יועמ"ש פנימי, ובכך סיכלה כל אפשרות מפני התמודדות התובע במכרז פעם נוספת. כתוצאה מהתנהלות זו , נגרמו לתובע הוצאות בדמות עלות הכנת משרדו לצורך קליטת העבודה של המועצה , ו על כך עליה לפצותו בסכום השווה לכל תקופת המכרז בת 6 השנים שהייתה משלמת לו אלמלא ההפרה.

5. לצדדים ניתנה זכות טיעון בשאלת הסמכות העניינית, ועיקר טענותיהם היה כלהלן:

לטענת התובע, מסורה הסמכות העניינית לדון בתביעה זו לבית המשפט דכאן, שכן מדובר בתביעה לסעד כספי, אשר עילתה הסכם וזכיה במכרז שבוטל ולא תביעה לאכיפת זכיה או הצהרה על התובע כזוכה, או אז הסמכות מוקנית לבית המשפט לעניינים מנהליים. לגישתו, במשפט אזרחי, הולכת הסמכות העניינית אחר הסעד בעוד שבבית המשפט המנהלי נקבעת הסמכות שם לפי הענ יין הנדון בהתאם לרשימה שבסעיף 5 לחוק בתי המשפט. בענייננו, מדובר, לשיטת התובע, בסעד כספי ומשכך הסמכות היא לבית משפט זה.

התובע הפנה להוראת סעיף 5(3) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים והתוספת השלישית וטען, כי פרשנות הביטוי "תובענה לפיצויים שעילתה במכרז" ויישום פרשנות זו , כפי שבאה בעע"מ 3309/11 נדב קוטלרסקי נ' המועצה המקומית תל מונד (ניתן ביום 6.1.2013) (להלן: "עניין קוטלרסקי") על נסיבות המקרה הנוכחי מוביל למסקנה, כי הסמכות העניינית מוקנית לבית משפט זה, מאחר והוגשה כבר עתירה לאכיפת הזכייה ונדחתה וכל שנותר הוא הדיון בסעד הכספי ואין רבותא בכך שהרקע לסעד הינו במכרז, בשלב החוזי שלו ולא בשלב המכרזי שלו -כך על פי הנטען.

עוד נטען על ידו, כי בהינתן העובדה שהעילה והסעד המינהליים מ וצו במסגרת העתירה המינהלית שקדמה כאמור להליך דנן, הסמכות היא לבית המשפט האזרחי, שכן הסעד הכספי מנתק את התביעה מסמכותו של ביהמ"ש המנהלי.

6. מנגד, טענה הנתבעת כי הסמכות לדון בתביעה זו בהתאם לעילתה וסעדיה, היא לבית המשפט לעניינים מנהליים במסגרת 'תובענה מנהלית'.

לשיטתה, ביסוד התביעה הנוכחית עומדת התביעה הקודמת של התובע, אשר במסגרתה הכריע בית המשפט המחוזי והורה על ביטול המכרז לנוכח פגמים שנפלו בו.

לטענתה, מדובר בתביעה לפיצויים שעילתה במכרז לפי התוספת השלישית לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, אשר הסמכות לדון בה מוקנית לבית המשפט המינהלי ובהקשר זה היא הפנתה לעניין קטלרסקי ובדגש על הדוגמא שניתנה ע"י ביהמ"ש שם בסעיף 24 לפסק הדין האמור, הממחישה לשיטתה את מקור הסמכות המוקנית לבית המשפט המינהלי באותם מקרים בהם התביעה לסעד הכספי מקורה בביטול המכרז בניגוד לדיני המכרזים או זכיית האחר בניגוד לדינים אלו , שאז הסמכות נתונה לבית המשפט המנהלי. משדחה ביהמ"ש לעניינים מנהליים את תביעת התובע להכריז עליו כזוכה, הרי לא עבר הוא מהשלב המכרזי אלא השלב החוזי וביהמ"ש הורה על ביטול המכרז מיסודו. משמדובר הוא בתביעה לפיצויים כתוצאה מדחיית עתירתו להכיר בו כזוכה וביטול המכרז, הרי מדובר בתביעה לפיצויים שעילתה במכרז שהסמכות ל דון בה מוקנית לביהמ"ש לעניינים מינהליים.

7. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכללים ומבחני המשנה שנקבעו בפסקי הדין המנחים בנדון , הגעתי לכלל מסקנה כי מדובר בתובענה לפיצויים שעילתה במכרז, ומשכ ך הסמכות לדון בה מסורה באופן ייחודי לבית המשפט לעניינים מנהליים.

8. אכן פסק הדין המנחה בסוגיית ההבחנה בין סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים לבין סמכותו של בית המשפט האזרחי, בתביעות לסעד כספי, והכללים המנחים להכרעה בסוגיית הסמכות העניינית, נקבעו ע"י בית המשפט העליון ב לעניין קטלרסקי הנ"ל שם נקבע בין היתר, כי בהתבסס על פסק הדין שניתן בעע"מ 9660/03 עיריית רחובות נ' שבדרון (יום 17.3.05),יש לפרש בצמצום את גדריה של התובענה המנהלית, וכלל להגבילה לעילות 'הקלאסיות' – כגון תובע שהשתתף במכרז והיה אמור לזכות בו אך בסופו של יום לא זכה ונגרמו לו נזקים עקב כך; פגמים מסוימים במכרז שהסבו נזק למשתתפים בו; או כאשר לא התקיים מכרז מקום בו הי יתה חובה לעשות כן, כמפורט בפסקאות 12-14 לפסק הדין הנ"ל .

9. בעניין קוטלרסקי הנ"ל נפסק, כי בין העתירה המינהלית בנושא מכרזים לבין תובענה לפיצויים שעילתה במכרז, קיים קשר גורדי: התובענה המכרזית נתחמת בגבולות העילה המכרזית של העתירה המנהלית, כאשר אמנם הסעדים הם שונים. בעתירה מנהלית הסעד הוא אכיפתי בעוד בתובענה המינהלית הסעד הוא כספי, אך הבסיס המשותף להן הוא העילה מתחום המשפט המינהלי ובפרט מתחום דיני המכרזים.

10. בהתחשב באופייה של התובענה המנהלית, ובהתחשב בכך שמעורבים בה היבטים מנהליים במשולב עם היבטים מתחום המשפט האזרחי- פרטי, הותוו באותו עניין שלמעלה, אמות המידה הבאים והמבחנים המוצעים לקביעת הסמכות:

ראשית- ברגיל, תביעת פיצויים בעקבות זכייה במכרז מקומה הוא בבית המשפט האזרחי, בעוד שתביעת פיצויים בעקבות אי זכייה במכרז או בעקבות מכרז שבוטל או שלא התקיים, מקומה בבית המשפט לעניינים מנהליים.

שנית- הבחנה בין שלב המכרז לשלב החוזה.

שלישית- הבחנה על פי עילת התביעה: התביעה ש'עילתה מכרז' משמעה , כי עילת התביעה נעוצה בטענות מן התחום המנהלי. בהקשר זה , נקבע כי לא די בכך שהיחסים החוזיים בין הצדדים מקורם בחוזה שנכרת עקב מכרז, בכדי שנאמר כי עילת התביעה היא מכרז.

11. עסקינן באמות מידה מנחות שביסודן עומד הרעיון שהקו המאבחן בין תובענה מנהלית לאזרחית הוא שעילתה בטענות שהן מן התחום המנהלי, וככל שעסקינן במצב בו היא בעלת 'צליל' מדיני המכרזים הסמכות היא לבית המשפט המנהלי. [ראו ו השוו: ת"א 23820-03-16 ג. מסעוד ג.ד. בע"מ נ' עיריית ראשון לציון (החלטה מיום 11.12.16); תמ' (מנהליים נצרת) 5573-08-14 ברהם עב' תשתיות וצנרת בע"מ נ' מועצה אזורית מרום הגליל (החלטה מיום 10.12.2014); תמ' (מנהליים נצרת) 40130-05-10 גורלובצקי נ' עיריית צפת (החלטה מיום 21.9.2010)].

12. בספרה עמדה דפנה ברק ארז בהרחבה על שאלת הסמכות לדון בתובענה בתחום דיני המכרזים ופרשנות ההגדרה 'תובענה לפיצויים שעילתה במכרז", לרבות המבחנים שהוצעו ע"י כבוד השופט עמית, ובדבר הנוגע לענייננו נכתב:

"ברגיל, תביעת פיצויים בעקבות זכייה של התובע במסגרת הליכי המכרז מקומה בבית המשפט האזרחי. ואילו תביעת פיצויים בעקבות אי זכייה במכרז או בעקבות מכרז שבוטל או בעקבות מכרז שלא התקיים, מקומה בבית המשפט לעניינים מינהליים, כחליפו של בית המשפט האזרחי... לצד מבחן זה, אציע שני מבחנים נוספים: האחד- הבחנה בין שלב המכרז לשלב החוזה... השני- בחינת עילת התביעה אם היא בעלת 'צליל' מדיני המכרזים או מתחום המשפט הפרטי". (דפנה ברק ארז, משפט מנהלי, כרך ד', בעמ' 233 ובעמ' 247-248 והערות השוליים שם).

13. בענייננו- אין חולק כי התובע ה גיש עתירה מינהלית וב גדרה ניתן פסק דין ביום 7.10.15. העתירה הוגשה רק על החלטתו של ראש מועצת מג'אר למנות את התובע לתקופת ניסיון בת שנה, כאמור במכתב ששלח לו ביום 12.5.15, הודעה שחזר בו ממנה במכתב מאוחר מיום 20.5.15 ובו הודיע על ביטול המינוי. באותה עתירה, ביקש התובע כי ביהמ"ש המנהלי יצהיר ע העותר הוא הזוכה במכרז לכהן כיועצמ"ש חיצוני של המועצה, זאת בהסתמך על המלצת ועדת האיתור וכתב המינוי, בטענה שכתב הביטול דינו להתבטל משהוצא בחוסר תו"ל ומשיקולים זרים ומקורם בלחץ פוליטי שהופעל על ראש המועצה למינוי יועץ משפטי מבין תושבי הכפר ולא מחוץ לו.

במסגרת פסק הדין הנ"ל , דחה בית המשפט את טענת המועצה כי אין די בהחלטת ראש המועצה בדבר מינוי התובע ויש צורך גם בקבלת המלצת המועצה, דבר שלא נעשה בנסיבות המקרה שלפניי ומשום שלא המועצה אישרה כאמור , הרי שהחלטת ראש המועצה ניתנה בחוסר סמכות. עוד נקבע בעניין זה, כי לראש המועצה הייתה סמכות למנות את העותר (התובע כאן) ולבטל את המינוי, שכן הוא מוסמך לבחור מועמד מבין המועמדים שוועדת האיתור מצאה שהם מתאימים , וכך עשה (עמ' 13 לפסק הדין).
14. אלא, לצד קביעה זו הגיע בית המשפט למסקנה ולפיה היה על ראש המועצה לקבל את הסכמת המועצה לאחר שבחר מועמד מתוך צבר המועמדים שנמצאו מתאימים ע"י ועדת המכרזים, מקום שהמועמד כבר משמש כיועץ משפטי במשרה מלאה במועצה אחרת, בהתאם להיקף המשרה כמפורט שם. עוד נקבע שם , כי חרף ההחלטה שראש המועצה נהג בסמכות, יש לפסול את המכרז מטעם אחר ולערוך מכרז חדש, כיוון שאחד התנאים להעסקת יועץ משפטי חיצוני קבוע בהתאם לתנאי החוזר החל באותו עניין, לא התקיים במקרה דנן בין תנאי המכרז מלכתחילה ועיקרו הוא בהיקף המשרה, שלא היו ברורים כלל בתנאי המכרז שפורסמו.

15. לאור זאת, הורה ביהמ"ש לעניינים מנהליים לפרסם מכרז חדש ולכלול בו את היקף המשרה, שכאמור הוא בעל השלכה על נחיצות אישור המועצה למינוי, כפי שהוא בעל השלכה על היתכנות העסקתו של התובע מעיקרה , בשים לב להיקף משרתו במועצה אחרת, וכן הורה על ביטול המכרז בשל פגם מהותי שנפל בו והורה על עריכתו מחדש, ועקב כך נדחתה העתירה.

16. בהתאם לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס-2000, הסמכות לדון בענייני מכרזים הינה לבית המשפט לעניינים מנהליים. בסעיף 5 לחוק נקבע :

"בית משפט לעניינים מנהליים ידון באלה-
(1) עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות (להלן- עתירה מנהלית;"

בתוספת הראשונה בסעיף 5 נקבע, כי ענייני מכרזים ידונו בבית המשפט לעניינים מנהליים בהתאם להגדרה הבאה:
"מכרזים – עניני מכרז של גופים או רשות המנויים בסעיף 2 לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, ועניני מכרזים של רשות מקומית, שעניינם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים וכן מכרזים שענינם מתן רישיון או זיכיון לפי דין".

ועוד, בסעיף 1 לתוספת השלישית, הוספו תביעות שעניינן פיצויים כתוצאה ממכרזים, בהתאם להגדרה "תובענה לפיצויים שעילתה במכרז, כאמור בפסקה 5 לתוספת הראשונה".

17. מאחר ובענייננו, התובע תקף את אי זכייתו במכרז אשר הביאה לקביעה משפטית ולפיה הורה בית המשפט על פסילת המכרז האמור וביטולו ופרסום מכרז אחר חדש, לה עקבה תביעה לפיצויי קיום בדמות הפסד רווח, הרי מדובר בתובענה לפיצויים שעילתה במכרז השזורה בתחום המשפט המינהלי, ומשכך מוקנית הסמכות לדון בה לבית המשפט לענייניים מנהליים.

18. מדובר הוא בתובענה מנהלית, המוגשת ע"י משתתף במכרז שפורסם על ידי המועצה, המבקש עתה סעד של פיצויים בגין נזקים שנגרמו לו בשל אותה מסכת עובדתית, שהועלתה במסגרת העתירה המינהלית , בגדרה ביקש הוא את הסעד ההצהרתי בדבר הזכייה, כאשר במבחן התוצאה הוא אף לא נבחר בשלב לאחר מכן, לאחר פסילת המכרז והוראה על פרסום מכרז חדש, בשל השינוי שביצעה המועצה באפיק המכרזי ממכרז חיצוני למכרז פרטי, דבר שסיכל את האפשרות מפני השתתפות התובע במכרז החדש עליו הורה ביהמ"ש כאמור . מדובר במצב בו המכרז אינו עובדת רקע בלבד.

19. לאור האמור, אני קובעת כי הסמכות הייחודית לדון בתובענה שלפניי מסורה לבית המשפט לעניינים מינהליים. לפיכך, אני מורה על מחיקת התביעה.

כמו כן, אני מחייבת את התובע בתשלום הוצאות הנתבעת בסכום של 3,000 ₪.

20. המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"א תמוז תשע"ח, 04 יולי 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עאדל עלי
נתבע: מועצה מקומית מג'אר
שופט :
עורכי דין: