ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אחים נתן עבודות הנדסה בנאיות בע"מ נגד עיריית ירושלים :


בפני
כבוד ה שופט כרמי מוסק

המבקשת
אחים נתן עבודות הנדסה בנאיות בע"מ
באמצעות עו"ד גדעון קורן ועו"ד אמיתי דוד

נגד

המשיבה
עיריית ירושלים
באמצעות ב"כ עו"ד ליאת קינן

החלטה

1. לפניי בקשה למתן צו לעיון במסמכים. הבקשה הוגשה ביום 2.5.18. בבקשה נדרשת המשיבה להעביר לידי המבקשת (התובעת) או להציג לעיונה את מלוא המסמכים שנדרשו בדרישה לגילוי מסמכים ספציפיים, זאת תוך פרק זמן שיקבע בית המשפט.

2. מהבקשה עולה, כי בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 4.1.18, העבירו הצדדים באופן הדדי תצהירי גילוי מסמכים, וכן הועברו דרישות לגילוי מסמכים ספציפי ושאלונים. המבקשת טוענת כי המשיבה סירבה לדרישתה לעיון במסמכים ספציפיים על אף שדרישה כזו נשלחה מספר פעמים. באי כוח הצדדים קיימו ביניהם שיחות, והמבקשת המתינה להשלמת ההליך. מדובר במסמכים רבים והליך העיון נמשך זמן רב. בסופו של דבר, המשיבה העבירה חומר מועט לעיון המבקשת למרות שמדובר על שנים ארוכות של יחסים בין הצדדים, ובמכרז האחרון מדובר על פרק זמן של ארבע שנים. הועברו 120 עמודים בלבד, למרות שהמבקש העבירה 1,500 עמודים. המבקשת טוענת כי בידי המשיבה מסמכים רבים שלא גולו בתצהיר גילוי המסמכים, כגון: כתבי כמויות להזמנת עבודות וחשבונות לחיוב שנשלחו אל המשיבה.

3. המבקשת טוענת כי המשיבה היא גוף ציבורי וחלה עליה חובת גילוי רחבה והוגנת. המבקשת עותרת לגילוי מסמכים ספציפי אך ורק לשנות המכרז האחרון, היינו משנת 2012 ועד שנת 2016. מדובר במסמכים שאמורים להיות במשרדי המשיבה, והם הכרחיים לבירור התובענה, כגון: פירוט העבודות שבוצעו במערב העיר, אזור שהיה שייך למבקשת, ומסמכי הנהלת החשבונות אשר עד לשנת 2014 נוהלו על ידי המשיבה.

4. המבקשת טוענת כי בהליך אזרחי הכלל הוא כי יש להבטיח גילוי רחב ככל שניתן של המידע הרלבנטי אודות המחלוקת הנדונה בבית המשפט. אין מדובר במסע דיג, אלא מדובר בבקשה ממוקדת וקיים סיכוי סביר ולמעלה מכך שהמסמכים קיימים. המבקשת סבורה כי ללא גילוי המסמכים האמורים לא תוכל להוכיח תביעתה, ודי בכך כדי להצדיק את גילוי המסמכים. אין מקום לסרב לבקשה זו שכן הדבר יביא לכך שהמבקשת לא תוכל להוכיח את טענותיה. אין לקבל את טענות המשיבה, כי מדובר בהכבדה שלא לצורך, שכן מדובר בתביעה בהיקף נרחב המשתרעת על פני שנים רבות ועל סכומי כסף נכבדים, ויש לברר את הטענות באופן מעמיק, מה גם שהמבקשת נעתרה למשיבה והעבירה מסמכים רבים.

5. בהתאם לכך, נטען כי יש להורות למשיבה לחשוף ולגלות את המסמכים הבאים:
א. התכתבויות פנימיות של המחלקה למאור או מחלקת ש.פ.ע בעניין המבקשת ובעניין יתר הקבלנים שביצעו עבודות עבור המשיבה שהם: משה בן דוד ומוטי דרורי, בנוגע למכרזים 76/12, 77/12, 78/12, זאת מיום הגשת ההצעות למכרזים ועד להיום.
ב. פירוט על סוגי ואופי העובדות ושווי העבודות שבוצעו על ידי המבקשת והקבלנים הנ"ל במועדים האמורים לעיל, וכל מסמך קשור, לרבות הזמנת עבודה, חשבוניות, רשימת עבודות ומועדי ביצוע ותמחור.
ג. פירוט אודות כלל עבודות אשר בוצעו בכל אזור מערב העיר בתקופה האמורה לעיל, תוך פירוט של זהות מבצע העבודות, שווי העבודות, מועד ביצוען וכל מסמכים קשור, כאמור לעיל.
ד. פירוט אודות היקף העבודה והתשלומים אשר הועברו לקבלנים המפורטים לעיל, לרבות פירוט אודות חלוקה לעבודה שוטפת, עבודה מונעת, אחזקת שבר, עבודות פיתוח, לרבות סכומים והיקפי עבודות ומיקום העבודה.
ה. פירוט אודות היקפי ושווי העבודה המונעת, אחזקת שבר שנעשתה על ידי קבלנים המפורטים לעיל.
ו. פירוט אודות היקפי ושווי העבודה המיוחדת, עבודה נוספת, עבודות פיתוח, שנעשו על ידי הקבלנים המפורטים לעיל.

6. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת, כי אין מדובר בבקשה לעיון במסמכים אלא למעשה בבקשה לגילוי מסמכים, שכן המסמכים אותם מבקשים לגלות כלל לא נכללו בתצהיר גילוי המסמכים מטעמה.

7. עוד מפנה המשיבה להסדר דיוני שנערך בין הצדדים, ביום 1.3.18, ואושר על ידי בית המשפט בהחלטה מיום 13.3.18. המשיבה טוענת, כי הבקשה עומדת בניגוד להסדר הדיוני. המשיבה סבורה כי מדובר במסמכים שהתבקשו עוד טרם עריכת ההסדר הדיוני, ועצם ההסכמה אליה הגיעו הצדדים מונעת מהמבקשת מלהגיש בקשה זו, מה גם שחלף המועד לכך. עוד סבורה המשיבה, כי המסמכים אינם נדרשים כלל במסגרת הליך של גילוי מסמכים.
8. באשר להסדר הדיוני, מפנה המשיבה לכך שביום 26.12.17 הוגשה תגובה על הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים מטעם המבקשת, דחתה את הבקשה. הצדדים המשיכו לקיים הליכים מקדמיים ביניהם והגיעו להסכמה שקיבלה ביטוי באותו הסדר דיוני, ומכאן שחתימת ההסדר הדיוני ואישורו על ידי בית המשפט מונעת מלחזור לבקשות שכבר הועלו בעבר, נדחו על ידי המשיבה ולאחר מכן הגיעו הצדדים להסדר הדיוני. הבקשה הנוכחית הוגשה רק ביום 2.5.18, זאת לאחר שחלף המועד בהתאם להסדר הדיוני. כאמור, לשיטת המשיבה, אין מדובר בבקשה שונה, אלא בבקשה נוספת לגילוי מסמכים. המשיבה טוענת שאין מקום לכך שבית המשפט יתערב בהסדר הדיוני ויקבל בקשה העומדת בניגוד להסדר הדיוני. אין מדובר בנסיבות יוצאות דופן שלאורן יש לאפשר למבקשת לחזור בה מההסדר הדיוני. היעתרות לבקשה תרוקן את ההסדר הדיוני מתוכנו.

9. עוד טוענת המשיבה, כי קיימת חפיפה בין הסעד הסופי בתביעה, העוסק גם בבקשה למתן חשבונות, שהרי במידה שבית המשפט ייעתר לבקשה הנוכחית, הדבר ייתר את הדרישה למתן חשבונות. מלים אחרות, המבקשת תזכה בסעד המבוקש של מתן חשבונות טרם הוכיחה את תביעתה והאם קיימת עילה למתן סעד שכזה. המסמכים המבוקשים כגון: כתבי כמויות, תעודות משלוח וחשבוניות של קבלנים אחרים, הם המסמכים שלמעשה מבוקשים במסגרת הסעד של מתן חשבונות, והמבקשת אינה זכאית לקבל מסמכים אלה טרם הוכיחה שיש בידה עילות תביעה המצדיקות סעד שכזה.

10. המשיבה טוענת כי מדובר בבקשה גורפת וכוללנית, העוסקת בסוג מסמכים ולא במסמכים ספציפיים, חלק מהמסמכים אינם קיימים או אינם רלבנטיים למחלוקת שבין הצדדים. חלקם נוגעים לצדדים שלישיים שאינם קשורים לסכסוך. מדובר באלפי מסמכים שיתכן שהם קשורים לבקשה ולמסמכים שהוגדרו באופן כוללני. מדובר בהכבדה ממשית ובלתי סבירה על המשיבה. המסמכים כלל אינם נדרשים כדי להוכיח את הסעד המבוקש בתביעה, שהוא טעון הוכחה טרם יכריע בית המשפט אם יש מקום להורות למשיבה על "מתן חשבונות". אין זה מתקבל על הדעת כי במהלך השלב המקדמי, טרם נשמעו הראיות, תידרש המשיבה לערוך בירורים וחקירות שונים הכרוכים במאמץ רב. מדובר באלפים אם לא בעשרות אלפים של מסמכים. זאת ועוד, מדובר בסודות מסחריים מוגנים הקשורים לצדדים שלישיים. מדובר ביחסים ובסודות מסחריים שבין הצדדים השלישיים (הקבלנים האחרים) לבין המשיבה. אופן התמחור שנעשה על ידי קבלנים אחרים אינו נוגע כלל למבקשת ולשיטות התמחור שלה ולמחירים להם הייתה זכאית. אין מדובר במסמכים שהם בחזקת מידע ציבורי גלוי לעין.

11. המשיבה סבורה כי טענת האפליה שמעלה המבקשת במסגרת התביעה ובקשתה הנוכחית אינה מהווה בסיס להצגת המסמכים המבוקשים, וגם אם המשיבה העדיפה לספק עבודות לקבלן אחר בשל שיקול אחר, מדובר בפעולה חוקית שבסיסה עוגן היטב במסמכי המכרז. מלים אחרות, על המבקשת תחילה לשכנע את בית המשפט כי העברת עבודות לקבלן אחר עמדה בניגוד לתנאי המכרז או נעשתה שלא כדין, כאשר המשיבה מפרה חובות המוטלות עליה.

12. באשר לסוגי המסמכים בהם מבקשת המבקשת לעיין, טוענת המשיבה כי מדובר בבקשה המנוסחת באופן גורף וכוללני. בחלק מדובר במסמכים פנימיים, שהוכנו במהלך העבודה הרגיל, תכתובות ותרשומות ודברים המשקפים חילופי דעות וחוות דעת מקצועיות, כל זאת יפגע במטרה להגן על עובדי המשיבה באופן חופשי ולקבל החלטות מבלי שיהיו נתונים ללחצים חיצוניים, זאת כדי להבטיח את תקינות המנהל הציבורי. מדובר אפוא במסמכים עליהם חל חיסיון על פי הפסיקה בדבר התכתבויות פנימיות. כמו כן, מדובר בבקשה שאינה ספציפית אלא רחבה ביותר, שתטיל על המשיבה לעבור על אלפי מסמכים המשתרעים על פני שנים ארוכות. מדובר אפוא במסע דיג ולא ביותר מכך.

13. בדיון שהתקיים ביום 2.7.18 חזרו הצדדים על טענותיהם, כאשר בא כוח המבקשת הדגיש כי מדובר במסמכים שהם חלק מהותי מטענות המבקשת, ומבלי שמסמכים אלה יהיו בידי המבקשת, לא תוכל המבקשת להוכיח טענותיה. מדובר בפלוגתא העומדת להכרעה בפני בית המשפט וראוי כי כל המסמכים יעמדו בפני בית המשפט.

14. לעומת זאת טענה באת כוח המשיבה, כי המסמכים אינם נחוצים בשלב זה כדי להוכיח את עילות התביעה, שכן תחילה יהיה על המבקשת לשכנע את בית המשפט כי אכן הועברו העבודות לקבלנים אחרים מטעמים פסולים, ורק לאחר שבית המשפט יקבע כך, תהיה המבקשת זכאית "למתן חשבונות", וזאת כדי לבסס את טענותיה לנזקים כספיים.

15. כדי להכריע בטענות הצדדים, יש תחילה לבחון מהן עילות התביעה בהתאם לכתב התביעה שהוגש מטעם המבקשת.

16. בכתב התביעה נטען, כי במסגרת המכרזים היו שלושה סוגי עבודות: עבודות אחזקה שוטפת הנוגעת למערכת התאורה, עבודות אחזקה מונעת ועבודות נוספות, כאשר העבודות הנוספות הייתה במסגרת החלוקה בין הקבלנים. עבודות האחזקה השוטפת והמונעת היו באחריות הבלעדית של הקבלן שזכה במכרז באזור מסוים. העבודות הנוספות חולקו לפי אזור הביצוע בהתאם לאזורי המכרז. המבקשת זכתה במכרז 76/12 במערב העיר. הקבלן בן דוד זכה במזרח העיר והקבלן דרורי בעבודות עבור העירייה. המשיבה ניצלה את האופציה להארכת תקופות המכרזים עד לתקופה המקסימלית האפשרית. היקף העבודות לשנה במכרז 76/12 היה כ-6.5 מיליון ₪. המבקשת החלה את עבודתה במערב העיר והבחינה שיש עבודות נוספות המשוריינות לקבלן מסוים ללא קשר להצעת המחיר שנתן וללא קשר לאיכות עבודתו.

17. בכתב התביעה פורטו אירועים שונים שלטענת המבקשת גרמו לשינוי המשיבה כלפיה, בין היתר, עניינים שונים שנבדקו על ידי משטרת ישראל. בוצעה חקירה והופעלו לחצים שונים על המבקשת על ידי אנשי המשיבה כדי שאנשי המבקשת יכבשו את עדותם. המשיבה חדלה מלתת למבקשת עבודות נוספות והמבקשת לא שותפה בעבודות שונות, ואלה הועברו בעיקר לקבלן בן דוד וכן לקבלן דרורי. המבקשת מעלה בתביעה טענות שונות, לפיהן מכוח האמור במכרז היו העבודות אמורות להימסר לה. המבקשת גם מצביעה על הליכים שונים שנקטה ופניות שונות שמטרתן הייתה להביא לכך שהמשיבה תפסיק להתנכל למבקשת, לרבות פניות לגופים שונים אצל המשיבה וליועץ המשפטי של המשיבה. המבקשת גם פנתה למשיבה וליועץ המשפטי שלה וטענה כי נגרמו לה נזקים כספיים שונים. בסופו של דבר, הפניות לא העלו דבר.

18. למבקשת גם טענות כבדות באשר לעובדה שתוקף המכרז לא הוארך, למרות שבמשך שנים ארוכות התנהלו יחסים תקינים בין המבקשת למשיבה, והמבקשת קיבלה עבודות מכוח מכרזים בהם זכתה. גם בעניין הארכת התוקף נעשו פניות אל היועץ המשפטי של המשיבה, אולם בסופו של דבר ההחלטה לא שונתה ועבודות המבקשת הופסקו.

19. באשר לנזקים הכספיים, מעלה המבקשת מספר טענות, בין היתר, לגבי חשבוניות שלא שולמו, או שולמו באופן חלקי, עבודות שלא שולמו כלל, קנסות שהוטלו שלא כדין, טענה לפיצוי לו זכאית המבקשת עקב אי מיצוי המכרז באופן מכוון, ובעניין זה מפרטת המבקשת בנספח 22 לכתב התביעה, תוך שהיא טוענת שמדובר בדוגמאות לאפליה שיטתית שנעשתה לאורך כל שנות המכרז. המבקשת מעריכה את נזקיה על פי אומדן שעשתה, ומגיעה לסכום של כ-1.5 מיליון ₪. עוד תובעת המבקשת פיצוי בגין אי מיצוי הגדלת היקף העבודות במכרז. גם כאן עורכת המבקשת אומדן וזאת בהתאם לאפשרות שקיימת בתנאי המכרז, להגדיל את היקף העבודות ב-50%. המבקשת מציינת עוד, כי המכרז לא הוארך והיא סבורה שהיא זכאית לפיצוי, שכן עד היום הקבלנים האחרים או החברות האחרות מכוח הארכת תנאי המכרזים הקודמים. גם כאן מעריכה המבקשת את נזקיה על פי אומדן.

20. עולה השאלה, האם אכן ראוי כבר בשלב זה להיעתר לבקשת המבקשת לחשוף את כל המסמכים אותם פירטה בבקשה לעיון במסמכים, או שמא מדובר בבקשה לחשיפת מסמכים שאינם נחוצים כלל, וכי למעשה מדובר בקבלת הסעד הכללי של מתן חשבונות טרם הוכח כי המבקשת זכאית לסעד שכזה.

21. לאחר שבחנתי את הדברים, נראה לי כי הבקשה מתייחסת למסמכים בהיקף רחב ביותר, שאינו נדרש להוכחת טענות המבקשת לכך שהמשיבה הפרה את חובותיה כלפיה בהתאם לטענות המועלות בכתב התביעה. אכן, המשיבה היא גוף ציבורי ומוטלות עליה חובות לפעול בשקיפות, בהגינות, תוך חשיפת האמת. יחד עם זאת, יש להביא בחשבון כי מדובר במסמכים רבים הנוגעים להתכתבויות פנימיות, שספק אם הן רלבנטיות להוכחת התביעה. כמו כן, מדובר במסמכים רבים הנוגעים לצדדים שלישיים, כספים שקיבלו מהמשיבה בגין עבודות שביצעו, אופן תמחור העבודות על ידי הצדדים השלישיים, ביצוע העבודות וכדומה. לעניין זה סבורני, כי תחילה על המבקשת לשכנע את בית המשפט כי אכן המשיבה פעלה שלא כדין בעניינה ומנעה ממנה עבודות להן הייתה זכאית, ורק בשלב הבא, אם כך ייקבע, תהיה המבקשת זכאית לקבל מסמכים כדי שתוכל לבסס את טענותיה, גם זאת במידה שלא ניתן יהיה לבסס טענות אלה בדרכים אחרות.

22. לפיכך, בשלב זה, אני מורה למשיבה לאפשר למבקשת לעיין אך ורק במסמכים הנוגעים למכרז בו זכתה המבקשת, מסמכים המתייחסים אך ורק לעניינה של המבקשת, במידה שאלה לא גולו עד היום. כך גם לאפשר למבקשת לעיין בהחלטות בכתב שהתקבלו על ידי עובדי המשיבה בכל הנוגע להעברת עבודות אל המבקשת או מניעת עבודות ממנה והשיקולים לכך. עוד אני מורה למשיבה לפרט ברשימה את כלל העבודות שבוצעו במערב העיר, היינו באזור בו זכתה המבקשת, וזאת בתקופה הנוגעת למכרז בו זכתה המבקשת, וכן תפרט המשיבה אם באותה תקופה קיבלו קבלנים אחרים עבודות באזור זה, ובמידה שכך היה, תפרט המשיבה את כלל העבודות, מועדן, סוגן והיקפן, ובהקשר זה אין המשיבה חייבת לפרט בשלב זה את סכומי הכסף שהועברו.

23. המשיבה תעביר אל המבקשת את פירוט המסמכים האמורים לעיל עד ליום 15.8.18. לאחר שכך ייעשה, תגיש המבקשת תצהירי עדות ראשית מטעמה עד ליום 15.10.18. המשיבה תגיש תצהירים מטעמה עד ליום 16.12.18.

24. נקבע לקדם משפט ליום 24.12.18 בשעה 09:00.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ט תמוז תשע"ח, 02 יולי 2018, בהעדר הצדדים.

כרמי מוסק, שופט


מעורבים
תובע: אחים נתן עבודות הנדסה בנאיות בע"מ
נתבע: עיריית ירושלים
שופט :
עורכי דין: